האם הסכסוך בין המעצמות הגדולות יגלוש לענף האוטו-טק הישראלי

חלק לא מבוטל מהטכנולוגיות המפותחות באוטו–טק הישראלי מוגדר כ"טכנולוגיה דו–צדדית", כזו שיכולה לשנות את חוקי המשחק גם בשוק הצבאי • הרגולטורים שרואים את ההשקעות זורמות, לא פועלים במרץ למנוע זליגה • כעת זה עשוי להשתנות בשל הלחץ האמריקני לחסום את הסינים

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדי פעם אנחנו לוקחים חופשה חיונית מהמציאות התחבורתית העכורה של ישראל וממשרד התחבורה, שממשיך לגלגל את האחריות על בעיות התחבורה על השלטון העותומאני, המנדט הבריטי וכל קודמיו מקום המדינה ("מחדלים של 100 שנה"), ויוצאים לסיור גלובאלי במרחבי הסייבר של ענף האוטו-טק הישראלי.

הענף הזה לעולם לא אכזב אותנו, וגם לא הפעם. גילינו שהתעניינות המשקיעים הגלובאליים בנעשה בתחום האוטו-טק בישראל ערה כתמיד, למרות מה שנראה כמו הורדת פרופיל ציבורי של הענף ולמרות שיעד הקונצנזוס להפצה המונית של "רכב ללא נהג" נדחה עד אמצע העשור הבא, ואולי אפילו עד סופו.

מצאנו גם שלטכנולוגיית האוטו-טק שמפותחת בישראל עשויה להיות השפעה מרחיקת לכת הרבה מעבר לתחום הרכב. ולבסוף, נראה כי הצירוף של התעניינות גלובאלית ופריצות דרך בעלות חשיבות אסטרטגית, עלול להציב בפני ענף האוטו-טק את מכשול הדרכים החמור ביותר בו הוא נתקל עד כה.

ההשקעות זורמות לענף האוטו טק הישראלי
 ההשקעות זורמות לענף האוטו טק הישראלי

חזית ההשקעות: התותחים הכבדים נכנסים

המדד הגלוי והרשמי למידת ההתעניינות הגלובאלית בענף המקומי היא ההודעות הרשמיות על השלמת סבבי גיוס - וכאלה לא חסרות. מאז אוקטובר 2018 הודיעו חברות ישראליות, שפועלות במישרין ובעקיפין בתחום טכנולוגיות הרכב החכם, על גיוסים בהיקף מצטבר של כ-150 מיליון דולר. אבל זה רק הצד הגלוי. מתחת לפני השטח ממשיכים לזרום לכאן משקיעים מהשורה הראשונה, שמצטרפים להשקעות בקרנות כלליות או שמתמחות בתחום הרכב.

בשבוע שעבר, למשל, נערך מתחת למסכי הרדאר התקשורתיים כנס משקיעים של "מניב מוביליטי", שהתקיים לקראת סגירת גיוס הקרן החדשה של החברה. כמעט כל הפורטפוליו של מניב מתמקד כיום בחברות אוטו-טק ישראליות, וכך גם הקרן החדשה, שצפויה להיות בהיקף של מעל 100 מיליון דולר תוך שהיא מביאה את סך היקף ההשקעות של "מניב" בתחום ליותר מרבע מיליארד דולר.

למרות העובדה שמדובר בקרן פרטית מתמחה, האירוע ריכז סביבו התעניינות גלובאלית בהיקף שלא כאן רואים כל יום. ההכרזה הפומבית היחידה שיצאה במקביל לאירוע, הייתה של ספקית הטיר-1 האמריקנית LEAR , שהודיעה על הצטרפות להשקעה במניב. LEAR , שנסחרת על פי שווי של 8.8 מיליארד דולר ומעסיקה קרוב ל-150 אלף איש בייצור רכיבים וטכנולוגיות לתעשיית הרכב, כבר ביצעה לפני כשנה רכישה ישירה של חברה בישראל (EXO), והיא בהחלט מצטרפת מכובדת לקרן.

אבל על פי מקורותינו, יחד עמה הצטרפו לקרן החדשה גם "תותחים כבדים", כמו קרן ההון סיכון של יונדאי מוטורס, זרוע ההשקעות של יגואר-לנדרובר וקרן ההשקעות החדשה של ב.מ.וו, שעד כה לא פעלה בארץ. זאת לצד קרן ההון סיכון של רנו-ניסאן, שהיקפה כמיליארד דולר, שחברה ל"מניב" בשנה שעברה.

נדגיש, שהמידע הזה לא זכה עד כה לאישור או להתייחסות רשמית, אבל אם לשפוט על פי הדרג הבכיר של הנציגים הבין לאומיים שהגיעו לכנס, ובהם נשיא הקרן של רנו-ניסאן שזה ביקורו הראשון בארץ, התחום עדיין לוהט ומייצר עניין.

הרכב האוטונומי הוא רק תחנה בדרך

התעניינות המשקיעים נובעת ישירות מההתקדמות המואצת בטכנולוגיית האוטו-טק בישראל, שהפוטנציאל שלה מתרחב כיום מעבר לתחום הרכב. דוגמה בולטת במיוחד היא הטכנולוגיה ששייכת לקטגוריה הכללית "EDGE COMPUTING", שמטרתה להביא את עוצמת המחשוב קרוב יותר למיקום שבו היא נחוצה באמת.

ברכב אוטונומי, למשל, יש לטכנולוגיה הזו חשיבות קריטית. ה-EDGE מאפשר לצייד את הרכב ב"מוח על צ'יפ" בעל יכולת למזג ולעבד כמות אדירה של מידע חזותי ואחר שזורמת מחיישני הרכב, ולהפוך אותו להחלטות בזמן אמת ללא תלות בהעברת נתונים אלחוטית ל"ענן" ועיבודם שם.

מדובר על החלטות חיוניות כמו התחמקות ממכשולים, נהגים והולכי רגל, קבלת החלטות "מדיניות נהיגה" כמו השתלבות בכביש וכדומה. עד כה, הקונצנזוס בענף היה שיש צורך בבינה מלאכותית כדי לבצע את המשימה הכבדה של הדמיית החלטות של נהג אנושי. אבל עיבודי בינה מלאכותית דורשים מעבדים חזקים מאוד עם תיאבון רב לכוח חשמלי, וזו בעיה לא קטנה.

מיטב ענקיות ה-IT בעולם מנסות בשנים האחרונות לשבור את הפרדיגמה לפיה "AI שווה כוח עיבוד שווה צריכת חשמל", אבל פריצות הדרך הגדולות באמת מגיעות בעצם הימים הללו מחברות אוטו-טק ישראליות דוגמת HAILO, קורטיקה, "ברודמאן 17", "איון טרה" ועוד.

לכל אחת מהחברות הללו גישה טכנולוגית שונה לפתרון הבעיה - חלק מהן משתמשות באלגוריתמים "רזים" של בינה מלאכותית, אחרות מציעות ארכיטקטורה אלקטרונית מהפכנית - אבל התוצר הסופי של כולן אמור להיות זהה. כלומר, צ'יפים שיכולים לטפל בכמויות מאסיביות של מידע ללא צורך בחומרה מורכבת, יקרה ורעבה לכוח.

ברגע שפריצת הדרך של המעבר מתיאוריה ומתוכנה לחומרה הושגה, וזה מה שמתרחש כיום, די ברור למשקיעים שהרכב האוטונומי יהיה רק תחנת דרכים. אמנם תחנה חשובה ויוקרתית, אבל כזו שמתגמדת לעומת הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות הללו מחוץ לעולם הרכב.

בשורה התחתונה, הענף מפתח כיום את "החוליה החסרה" שעשויה לנצל ולהנגיש את מלוא הפוטנציאל הגלום בבינה מלאכותית בצורה עצמאית, זולה יחסית, ידידותית לצריכת חשמל וקלה לייצור המוני.

התחרות בין המדינות החלה

הבעיה היא שחלק לא מבוטל מהטכנולוגיות שמפותחות באוטו-טק הישראלי, ובמיוחד אלה של מחשוב ה-EDGE, מוגדרות בתור "טכנולוגיה דו צדדית". כלומר כאלה, שיש להן פוטנציאל לשנות את חוקי המשחק גם בשוק האזרחי וגם בשוק הצבאי.

קיימת הקבלה רבה בין טכנולוגיות הרכב אוטונומי, לבין אלה שמאפשרות לייצר כלי נשק אוטונומיים. דמיינו לעצכם, למשל, "רחפן מתנקש" אוטונומי לחלוטין שמצויד בסוללה חשמלית יעילה מאד ולא נשלט בזמן אמת על ידי מפעיל או קרון בקרה. הוא מנווט את עצמו עצמאית ליעד שנקבע ללא צורך בקשר אלחוטי עם בסיס האם, משתמש במיקרו-רדאר וב-LIDAR ממוזער כדי לזהות מכשולים, מגן על עצמו באמצעות טכנולוגיות סייבר סקיוריטי על צ'יפ ומשתמש בראיית מכונה כדי לזהות את מטרתו, שנבחרה מראש - אדם או רכב. את "הסיכול הממוקד" הוא מבצע עצמאית בהתאם לתנאים בשטח, שנקלטים ומעובדים על ידי החיישנים שלו. כל זה תוך טשטוש הקשר הישיר למי ששלח אותו למשימה.

הרכיבים שהוזכרו לעיל כבר מפותחים כיום בישראל, ובעולם, על ידי חברות אוטו-טק כאשר "החוליה החסרה" היא מעבדי EDGE מבוססי בינה מלאכותית, שיכולים לשמש לצורך זיהוי ומיפוי הסביבה וקבלת החלטות בזמן אמת, תוך שימוש במקורות הכוח הזעירים והמוגבלים של הרחפן. זה לא היה אפשרי לפני שנתיים. זה אפשרי בהחלט כיום, תודות לרכב האוטונומי.

"הדואליות הטכנולוגית" הזו, והאיום של נגישותה לידיים הלא נכונות, מטרידה כיום מאוד מקבלי החלטות רבים בעולם. רק בשבוע שעבר, במהלך כנס בברלין, קרא שר החוץ הגרמני הייקו מאאס למעצמות ולגופי הרגולציה הבין-לאומיים להחיל מידית פיקוח בין לאומי הדוק על טכנולוגיות כאלה.

"רובוטים מחסלים, שמקבלים החלטות של חיים או מוות, על בסיס סטים של מידע אנונימי, ונמצאים לחלוטין מחוץ לשליטה אנושית, הם כיום תחזית ריאליסטית בצורה מזעזעת. השאלה היא האם אנחנו שולטים בטכנולוגיה או שהטכנולוגיה שולטת בנו", אמר מאאס.

דבריו אולי נשמעים כמו תסריט המשך לסדרת "שליחות קטלנית" ההוליוודית, אבל בפועל כמעט כל המעצמות נמצאות כיום במרוץ להשיג טכנולוגיות, שיאפשרו לייצר "מתנקשים אוטונומיים" בשיטת "שגר ושכח" ובו בזמן הן מנסות לחסום - או לפחות לעכב - מעצמות מתחרות מלהניח יד על טכנולוגיות מפתח כאלה.

מכיוון שערוצי הייצוא הביטחוניים חסומים ומוגנים בדרך כלל מפני דליפת טכנולוגיות אסטרטגיות, מספק ערוץ האוטו-טק "דלת צדדית" אידיאלית להשגת הפיסות הטכנולוגיות, שנדרשות להשלמת ה"פאזל" של כלי הנשק האוטונומיים.

מי מעז להגביל את הסינים

הרגולטור הישראלי התקשה, ואולי לא רצה, להדביק את ההתפתחויות בתחום. אבל האמריקנים, שנמצאים כיום במרוץ לחסימת הנגישות של הסינים לטכנולוגיות מערביות אסטרטגיות, דוחפים מאחורי הקלעים לסגור או לפחות להגביל את הכניסה של הסינים בדלת הצדדית הזו.

המדיניות הזו באה לידי ביטוי רשמי בדבריו של ראש השב"כ נדב ארגמן במסגרת כנס על הצורך בהקמת מנגנון פיקוח בתחום, ובדבריו של ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, בעת ביקורו בישראל לאחרונה.

אנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי הקלעים, אבל על פי נתוני IVC, בשלושת הרבעונים של 2018 צמחו ההשקעות הסיניות בסקטור הטכנולוגיה הישראלי לכ-325 מיליון דולר לעומת 274 מיליון דולר ב-2016.

ככל הידוע, רבע מהסכום הזה זרם במישרין ובעקיפין (באמצעות השתתפות בקרנות כלליות) לתחום האוטו-טק. אם יוגבלו ההשקעות הסיניות בחברות אוטו-טק ישראליות שמחזיקות בטכנולוגיות דואליות זו עשויה להיות חסימה לא קטנה בצינור ה-VC. אבל זו התוצאה של "הליכה על קרח דק" בין התחום הביטחוני לאזרחי. 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988