גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההרוגים בתאונות הבנייה: בעולם מצאו פתרונות יעילים להגברת הבטיחות, אצלנו לא משקיעים אפילו 1%

ההשקעה הממוצעת בבטיחות בפרויקטים של בנייה בארץ היא רק 0.6% מעלותם, ובפרויקטים קטנים אפילו פחות • לנוכח גל התאונות של השבוע האחרון, "גלובס" בדק איך אפשר להקטין את מספר התאונות ומה צריך להיות חלקם של משרדי הממשלה בהטבות מס, בהכשרה ובאכיפה

ההשקעה הממוצעת בבטיחות בפרויקטים של בנייה בארץ היא רק 0.6% מעלותם / צילום: shutterstock
ההשקעה הממוצעת בבטיחות בפרויקטים של בנייה בארץ היא רק 0.6% מעלותם / צילום: shutterstock

קנס בגובה 150 אלף דולר הוטל לאחרונה על ידי מינהל הבטיחות בעבודה על שני קבלנים שהתרשלו וגרמו למותם של שני עובדים שנפלו מקומה שביעית באתר בנייה. לא, זה לא קרה בישראל - זה קרה בארצות הברית, בעקבות תאונה באתר הבנייה של מלון מריוט באורלנדו, פלורידה.

גם בישראל נהרגו בשבוע שעבר שני פועלים יחד בנפילה מגובה של שבע קומות - ועוד אחד בתאונה אחרת- אבל לא סביר שיוטל קנס אישי כלשהו על מנהלי החברה. למעשה, על סמך הנעשה בשנים הקודמות, אפשר להניח שאיש לא ייתן את הדין על מותם.

אך בנוסף לקנסות ולאחריות האישית, ניתן ללמוד מארצות העולם עוד כמה צעדים שאפשר וצריך ליישם כדי לחזק את תרבות הבטיחות באתרי הבנייה ולצמצם את מספר התאונות וחומרת הפגיעות.

השקעה כספית

פרופ' יגאל שוחט, ראש התוכנית לניהול הבנייה וממלא מקום ראש המחלקה להנדסת בניין באוניברסיטת בן גוריון בנגב, אומר כי "מחקר שערכנו בישראל הראה שרמת ההשקעה האופטימלית בבטיחות בפרויקט בנייה עומדת על אחוז אחד מהפרויקט. זה אומר שפרויקט של 10 מיליון שקל, צריך להשקיע 100 אלף שקל בבטיחות".

וכמה משקיעים בפועל?

"בממוצע משקיעים כ-0.6% - אך הממוצע הזה מטעה, הוא כולל את החברות הגדולות שמשקיעות יותר מ-1% ובהן רמת הבטיחות טובה, והרבה חברות ופרויקטים קטנים שבהם ההשקעה בפעולה מונעת בבטיחות נמוכה משמעותית מ-0.5% ואלו מרבית הפרויקטים.

"אגב, ההשקעה בבטיחות תשתלם גם לחברות. אני מעריך את עלויות הבטיחות הכוללות בבנייה ב-7 מיליארד שקל בשנה, ניתן להוריד אותן לכ-3.5 מיליארד על ידי מדיניות בטיחות פרו-אקטיבית מושכלת. חלק הארי של הנזקים הכלכליים מתאונות הם הנזקים העקיפים - היקפם גדול פי 3 ממה שהחברות רואות באופן ישיר. זה מתבטא באובדן הכנסות, עבודה של אנשים בתוך החברה על נגזרות של התאונה במקום על פרויקטים חדשים, דחייה של פרויקטים חדשים בגלל עיכוב בפרויקטים עם תאונות, ירידה בפריון של כל הפרויקט כתוצאה מתאונה כי זה גורם לדה-מורליזציה בצוות ולזמני בטלה".

הקבלנים יגידו לך שאחוז זה הרבה, שגם ככה הם בקושי מרוויחים או שזה יתגלגל למחירי הדירות.
"המדינה יכולה לתת תמריצים להשקעות בבטיחות - אם זה השקעות בציוד, לדוגמא פחת מואץ על השקעות בציוד בטיחות. אפשר גם לתת הטבות מס לחברות. זה כדאי כי העלויות למשק כתוצאה מהבטיחות הירודה בענף הבנייה הן בהיקף של כ-5% מהיקף התוצר בתחום הבנייה והתשתיות. מדיניות של קנסות דרקוניים על קבלנים אינה אפקטיבית להערכתי".

אלעד שי, קצין בטיחות מוסמך ובעל חברת בנייה, אומר בהקשר זה כי "לא להשקיע - זו האופציה היקרה יותר. תחשבי רק על הפציעות. אם מישהו הפך להיות נכה, אתה צריך לתמוך בו שנים בקצבאות. אני עבדתי בקנדה. בארץ ביטוח לאומי משלם קצבאות במיליארדי שקלים, ובקנדה הם חוסכים את הקצבאות האלה. אצלנו זה יקר ולא יעיל, ואצלם זה יותר זול.

"בסופו של דבר להשקיע בבטיחות זה לא כל כך הרבה כסף. היו צריכים לתת לחברות הפיגומים תמריץ להחליף את כל הפיגומים - זה היה יותר זול מעלות התאונות".

פיקוח והרתעה

"ברגע שהמנכ"לים ישבו במשטרה כאחרון הפושעים ואולי ישבו במעצר ויעמדו לדין - נראה שינוי משמעותי", אומר ד"ר אמיר פרי, מנהל המסלולים להנדסת ובטיחות באוניברסיטת אריאל בשומרון, מרצה בכיר וחבר סגל במחלקה להנדסה אזרחית. "אם יחקרו כמו שצריך את התאונה, אין בעיה להעמיד את המנכ"ל עצמו לדין. הוא למשל אמור להיות חתום על תוכנית בטיחות ולא חותם עליה, ועוד הרבה דברים".

שי: "תחשבי שיש לך אוטו, וחברת הביטוח מבטחת אותך, אבל למעשה היא אפילו לא מחייבת אותך להוציא את המפתחות כשאת יוצאת מהאוטו, לא להתקין אזעקה, לא אימובילייזר, כלום. זה המצב בארץ. בקנדה המבטח הוא המפקח. יש גוף שאחראי על ביטוח העובדים והוא כמו תרנגולת ששומרת על הביצים. יש להם בכל אזור כמה וכמה מפקחים שעוברים בין אתרי הבנייה והמפעלים, ורואים שהתנאים הם לפי התקן. הם הרבה יותר טובים בהטמעה של בטיחות כי יש להם תמריץ. אתה בתור חברה מקבל 50% הנחה מהפרמיה של הביטוח שאתה משלם, ואתה עלול לאבד את ההנחה הזאת אם יהיו לך תאונות. זה הבדל ענק בכסף, וזה משמעותי.

"חקירות של תאונות בחו"ל מזכירות את חיל האוויר הישראלי. חוקרים כל תאונה ותאונה ברצינות, ואחרי כל תחקור יש המלצות. בשנים האחרונות אם מישהו נפל לך באתר, מיד יבואו וייקחו את בעל החברה ואת מנהלי העבודה של האתר לחקירת משטרה ברשלנות פלילית. אם משהו לא היה תקין - אפשר לקבל על זה מאסר".

פרופ' שוחט מוסיף כי "הגורם שאחראי על הבטיחות בענף הבנייה בישראל הוא מנהל העבודה, שהוא גורם מאוד נמוך בהיררכיה הפרויקטלית. זה מאוד בעייתי. כך נוח לדרגים הגבוהים להטיל את האחריות על מנהל העבודה, אבל הוא לא מחליט על המשאבים, למשל אם יעשו הדרכות והכשרות או אם יקנו מערכת למניעת נפילות או להגנה מפני נפילות".

הגורם האנושי

פרופ' שוחט אומר כי "כל מערך ניהול הסיכונים בענף הבנייה לקוי. התרבות שלנו היא תרבות של לקיחת סיכונים, והיא לא תרבות של לנהל את הסיכונים בצורה מסודרת. המדינה צריכה להיות אחראית לזה, לא הקבלנים. הם אספקלריה של איך שהחברה רואה את הדברים. להטיל עליהם קנסות זה לא יעיל".

אלעד שי: "יש פה בעיה בגורם האנושי. אנחנו די שכונה".

בזה אנחנו שונים ממקומות אחרים בעולם?

שי: "אני עבדתי הרבה זמן בקנדה. שם למשל הם אוהבים לשתות את הבירה שלהם באמצע היום, אבל יש תמריצים לשמור על הבטיחות. בוונקובר למשל יש קצין בטיחות בכל פרויקט.

"בקנדה אסור לעלות בין הקומות בסולמות. חייבים לבנות מדרגות נורמליות. אז אם זה בית מעץ, בונים את המדרגות הסופיות של הבית ומכסים אותן. אז קיבלת מדרגות תקניות, ולא הגדלת אפילו בשקל את העלות של הפרויקט כי במילא צריך לבנות אותן בסוף.

"כל התרבות שם בנויה סביב הבטיחות. לדוגמה, כאשר בונים בניין עץ - אז יש לו תוכנית כיבוי אש לתקופה של הבנייה. אתה לא יכול להמשיך למעלה מקומה רביעית לפני שכיסית הכל בגבס כי זה חלק מתוכנית הבטיחות".

ד"ר פרי מוסיף כי "אצלנו הרבה פועלים הם פלסטינים. כששואלים פועל למה הוא לא חיבר את הרתמה לנקודת עיגון, הוא אומר לך, 'הכל מין אללה', או 'מכתוב'.

גם באירופה המערבית הפועלים הם הרבה פעמים עובדים זרים, עם השכלה מינימלית או בלי השכלה בכלל. ההבדל הוא באיך המדינה מתייחסת לתופעה, ופה אנחנו נכשלים כל פעם מחדש. באירופה לא צריך לאכוף יותר מדי, כי התרבות היא כזאת שאם נדרש לעשות משהו לפי החוק אז יעשו את זה לפי הספר, ולא תהיה התלבטות. וכאן אם אין אכיפה אז לא עושים".

הכשרת עובדים

ד"ר פרי מספר כי "באירופה אתר הבנייה סגור, לא כל אחד יכול להיכנס. יש שומר בכניסה או קרוסלה, אם אתה לא מזוהה בצילום פנים או טביעת אצבע אתה לא נכנס. לא תמצאי בפנים מישהו שאספו בבוקר מכיכר העיר בטנדר, עובד יומית שאולי יעבוד עוד יומית אם היה בסדר. תמצאי רק אנשים שיש להם הכשרה לבנייה. ענף הבנייה בארץ הוא שוק כאוטי לגמרי. אגב, זה גם דופק את איכות המוצר שאתה מקבל. לא מדריכים את העובדים.

"מנהל העבודה זה מושג שהמציא פה לפני 70 שנה, אבל לפני 70 שנה בנו בניינים של 3-4 קומות ובכל קומה 2 דירות. 6-8 דירות בבניין זה דבר שאפשר לנהל מבחינת מוטת שליטה. היום אתה בונה מגדלים עם 4 דירות, בכל קומה מינימום".

בשוק רשומים 7,000 מנהלי עבודה, ובכל אתר צריך להיות מנהל עבודה רשום עם רישיון, אז איך זה עובד אם יש 13 אלף אתרי בנייה? מישהו מעלים עין ומשקר?

"הרבה פעמים תמצאי אדם מבוגר בן 70-75 שהוא מנהל העבודה הרשום שהשם שלו מופיע על השלט ויושב מחוץ לאתר אבל לא מנהל את העבודה בפועל. ומי מנהל בפועל? אללה ירחמו.

"ממונה על בטיחות הוא מי שלומד 320 שעות ומקבל תעודה. מינהל הבטיחות אומר שצריך להיות ממונה בטיחות בערך 32 שעות בחודש, כלומר יום בשבוע בערך. מה קורה בימים האחרים? הוא צריך להשגיח כל הזמן, אחרת זה מה שקורה.

המציאו עכשיו דבר חדש - עוזר בטיחות. צריך עוד 13אלף  עוזרי בטיחות? מי יכשיר אותם? מי ישלם להם משכורת? הנפיצו רעיון ועכשיו לך תתמודד עם ההשלכות. זה קשקוש. אנחנו באוניברסיטת אריאל מכשירים 450 מהנדסים בשנה בהנדסה אזרחית. אנחנו מלמדים שלושה קורסי חובה בבטיחות. אבל אם הם יבואו לקבלן והוא יגיד להם, 'עזבו אותי' - זה לא יקדם אותנו בבטיחות".

פרופ' שוחט: "מהנדסים לא לומדים את זה בתואר ראשון כמעט. חסרה הכשרה והטמעה של כלים שיטתיים לניתוח, להערכה ולניהול הסיכונים והבטיחות בבנייה. הגישה הרווחת היום בחלק מהענף (בעיקר בפרויקטים בינוניים וקטנים) היא לא מתודולוגית מקצועית אלא גישה של לקיחת צ'אנסים. דרוש שינוי בגישה לניהול הסיכונים והבטיחות מגישה פסיבית, שמתבטאת בהשתת קנסות, לגישה פרו-אקטיבית שתיתן דגש על תמריצים להשקעות ועידוד הקבלנים לניהול ולתכנון מושכל של הסיכונים".

תקינה וציוד

שי מספר כי "בחו"ל גם התקן עצמו - נוסף לתרבות ולאכיפה - יותר הדוק מאשר אצלנו. בקנדה יש ציוד שלא נמצא פה. למשל, שם לא ייכנס עובד לעבוד בתוך תעלה בלי מגן תעלה שדואג שהתעלה לא תקרוס עליו; יש מין מגנים ששמים על קוצי הברזלים שאפשר להשתפד עליהם; לפיגום שעולה ויורד יש חיישן שמזהיר אם הוא מאבד יציבות; אתרי הבנייה מסודרים; הפיגומים מסודרים - צריך שלושה קרשים לפיגום ולא שניים כמו פה. צריך מדרגות תקניות - אתה לא יכול לטפס על סולם עם מיכל טיח של 50 קילו. הרי גם אם הצלחת פעם פעמיים, אחד למאה אתה תעוף. כאן לנעלי עבודה תקניות אין סטנדרט - שם הנעליים והקסדה וכל הציוד של עובדי הבניין אמור לעבור את הסטנדרט של מכון התקנים הקנדי. הפועל חייב ללבוש אפוד זוהר. ויש שם תקן לקסדה כי הקסדות המצחיקות כאן, בלי ציפוי פנימי, זה לא שווה כלום.

"בעקבות התמריץ הכספי ובעקבות החקירות, בעלי החברות הרבה יותר דואגים למה שקורה. את באה לאתר ויש שלטים לכל דבר. חלק מהעניין הוא לא רק התקן של הפיגומים הוא גם ההתנהלות. לקראת סוף העבודה משחררים חלק מהפיגום בשביל הטיח, ושם קורות חלק מהתאונות. לפיגומים בקנדה יש כל מיני תמיכות שהוא יכול לעמוד בפני עצמו בלי להישען על הבניין".

עוד כתבות

נתניהו וכחלון / צילום: אמיל סלמן-"הארץ"

כולם רוצים להיות חברתיים: ליברליזם הוא שמאלני או ימני?

שמאל - ליברלי, ימין - שמרן ● אלה סטיגמות שמלוות את הפוליטיקה הישראל ● האם אנחנו יודעים את ההגדרה הנכונה לליברליזם? ● מהו ליברליזם אמיתי? ● האזינו לפודקאסט "קטע כלכלי"

שכונת ברוקלין בניו יורק / צילום: shutterstock

חם בניו יורק: דמי השכירות במנהטן ובברוקלין מטפסים לשיאים חדשים

דמי השכירות למגורים במנהטן ובברוקלין עלו ביולי לשיא של לפחות עשר שנים ● בברוקלין עלתה השכירות החציונית ל-3,000 דולר לחודש, שיא חדש ● במנהטן היא עלתה ל-3,595 דולר לחודש, רק 100 דולר מתחת לשיא שנרשם בפברואר 2009 ● עליית השכירות משקפת ירידה במספר הדירות שזמינות בבניינים חדשים בתקופה של גידול חזק בתעסוקה

ארז רוזנבוך / צילום: עמית חכמוב

מגוריט רוכשת 56 דירות בפתח תקווה ב-130 מיליון שקל

החברה הודיעה היום כי רכשה ארבעה בניינים בשכונת כפר גנים ג' שמאוכלסים במלואם ● שכר הדירה השנתי המתקבל בגין השכרת הנכסים עומד על כ-4.1 מיליון שקל

יגאל דמרי / צילום:איל יצהר

גם יגאל דמרי רוצה את אפריקה ישראל: מציע תמורה של כ-1.1 מיליארד שקל במזומן, מניות ואג"ח של חברת דמרי

גובה ההצעה של דמרי דומה לזה שהגישו יתר המתמודדים על אפריקה ישראל, אך חברת הנדל"ן מציינת כי "מרבית רכיבי ההצעה והתמורות המופיעות בה הן על בסיס מזומן או נכסים סחירים של המציעה" ● מניית דמרי מציגה מתחילת השנה זינוק מרשים של יותר מ-60% בערכה, שהוביל אותה לרמת שיא המשקפת לחברה שווי נוכחי של כ-1.4 מיליארד שקל

רחוב ויצמן במרכז כפר סבא / צילום: דוברות עיריית כפר סבא

מתחזקים: משרדי מינהל ההתחדשות העירונית נפתחו בכפר סבא

עיריית כפר סבא מקדמת שורה של תוכנית להתחדשות עירונית במרכז העיר, להקמת אלפי דירות

צבי מרום,/ צילום: איל יצהר

באטמ מפרסמת דוח כספי ראשון לאחר חזרתה לבורסת ת"א: החברה עברה לרווח תפעולי ונקי

הכנסותיה של חברת הטכנולוגיה הסתכמו במחצית הראשונה של 2019 ב-56.2 מיליון דולר - ירידה של 3.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2018 ● עם זאת, בתחום הביו-רפואה נרשמה עלייה של 2% בהכנסות

שמואל מועלם  / צילום: תמר מצפי

בגלל דוח מבקר המדינה: מנהל קופ"ח מאוחדת לשעבר דרש תנאי פרישה מוגדלים – ונדחה

כך הוביל דוח המבקר להטלת סנקציה: מנכ"ל קופ"ח מאוחדת לשעבר, שמואל מועלם, ערער על החלטות הממונה על השכר וביה"ד האזורי לשלול ממנו פיצויים מופלגים בשל דוח חריף של מבקר המדינה על התנהלותו ● ביה"ד הארצי דחה את הערעור וקבע: ניתן להפעיל סנקציות בשל הפרת נורמות ציבוריות ואתיות, גם אם לא מדובר בפלילים

גל הבר, אלון גונן / צילום: יח"צ

לאחר שמכר אשתקד מניות Plus500 תמורת מאות מיליוני שקלים: אלון גונן חוזר לקנות מניות בחצי המחיר

מנייתה של פלטפורמת המסחר המקוון נפלה 55% בשנה האחרונה, על רקע חולשה בתוצאות שנבעה מהחמרת הרגולציה בתחום ● היקף הרכישות של גונן - כ-43 מיליון שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

המחקר של בנק ישראל על פריון מנותק מהמציאות העסקית בתחומי המיסוי והסלולר

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות ● אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות ● דעה

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

האם איילת שקד ניסתה לקדם את כניסתה לליכוד באמצעות הבטחה להשפעה על היועץ המשפטי לממשלה?

היום בצהריים פרסם עיתון "הארץ" (העיתונאי חיים לוינסון) כי במסגרת נסיונות ההצטרפות לליכוד, שקד שלחה שליחים מטעמה שניסו להבטיח לנתניהו שתעבוד למענו אצל היועץ המשפטי למממשלה אביחי מנדלבליט ותגבה מהלך של הענקת חסינות לנתניהו

מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי צילום: תמר מצפי

התחרות על המהירויות הגבוהות הוצתה: פרטנר וסלקום מעכבות את השקת ה-500 מגה של הוט

שתי החברות מעכבות לעת עתה את השקת המהירות של הוט בשל התחרות שהיא מעמידה לקצב הגבוה על גבי הסיבים האופטיים שהן משווקות ● מקורבים להוט מציינים כי המדיניות של פרטנר וסלקום היא להסב נזק להוט, ולכן הן כל הזמן מייצרות תלונות-שווא למשרד התקשורת

תעשייה מסורתית \ צילום: שאטרסטוק

הלמ"ס: ירידה של 4.6% בייצור התעשייתי בחודשים אפריל-יוני

התאחדות התעשיינים: "הוואקום המנהיגותי הכלכלי מדרדר במהירות את המשק הישראלי למיתון"

הובלת עגלים אוסטרליים/צילום: עמותת אנונימוס לזכויות בעלי חיים

עוד גימיק? רוטס של בועז וכטל דיווחה על כניסה לתחום תחליפי הבשר - והמניה מזנקת

החברה דיווחה על ניסויים בתחום, ומנייתה זינקה 44% בבורסה האוסטרלית ● מניית רוטס כבר זינקה בעבר, בעקבות דיווח על כניסה לשוק הקנאביס

דברים שנשכחו ברכבת / צילום: רכבת ישראל

600 פריטים נשכחים מדי יום ברכבת ישראל. כמה מבעליהם טורחים לחפש אותם?

משקפיים, טלפונים, מחשבים ניידים, קביים, מזוודות, שקיות קניות, גיטרות, ארנקים, דרכונים, ציוד צבאי, תכשיטים ומה לא ● בכל יום נאספים כ-600 פריטים שנשכחו ברכבת - אך למחלקת האבידות והמציאות פונים כ-100 איש ביום בלבד ● לאור הצטברות של פריטים רבים שנשכחו, ברכבת ישראל יוצאים במבצע להשבת האבידות לבעליהן

רפי סער / צילום:  שלומי יוסף

המדינה משותקת, והשטח מכתיב את המציאות: עיריית כפ"ס הוציאה היתרי בנייה לתמ"א 38 – וביטלה אותם

כפר סבא מצטרפת לרשויות מקומיות נוספות שלאחרונה קובעות מדיניות לתוכנית לחיזוק מבנים, מול שיתוק ממשלתי שנובע מתקופת הבחירות ● העירייה: מקדמים תוכנית כוללנית להתחדשות עירונית

בית למכירה בניו יורק / צילום: Shannon Stapleton/רויטרס

טירוף המשכנתאות חוזר? היקף ההלוואות לרכישת בתים בארה"ב עבר את שיא 2008

עם זאת, תמונת החובות ב-2019 שונה, מאחר שתנאי ההלוואות נוקשים יותר, ופחות חובות לא נפרעים כיום ● המשכנתאות נשארו אומנם הרכיב הגדול ביותר של חובות משקי-הבית, אך הן ירדו בחלקן היחסי, מאחר שהצרכנים לוקחים יותר הלוואות לקניית רכב וללימודים אקדמיים

שרה פריש / צילום: דוברות הכנסת

השופטת בדימוס שרה פריש הודיעה על אי קבלת התפקיד של יו"ר וועדת ההיתרים

"לאחר התלבטויות רבות הגעתי למסקנה ומאחר שהוועדה הפכה להיות כדור משחק במגרש הפוליטי, מקומי אינו שם!", כך כתבה הערב השופטת בדימוס שרה פריש למבקר המדינה מתניהו אנגלמן

מעדיפים דירות חדשות / צילום: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעדיפים מהניילונים: מה עומד מאחורי ההתחזקות במכירות הדירות החדשות, ואיפה היא הכי מורגשת

מכירות של דירות חדשות מקבלן היוו בדרך-כלל רבע ואפילו פחות מכלל העסקאות, אבל בתקופה האחרונה הגיעו ליותר משליש ● זוגות צעירים שנכנסו לשוק בגלל תוכנית מחיר למשתכן קונים יותר דירות חדשות - לא רק במסגרת התוכנית: "הקבלנים מתאימים את עצמם ובונים דירות שמתחרות במחיר למשתכן"

בניה בשכונה החדשה מצפה ימים, צפת / צילום: עיריית צפת

הסבת מפעל הבטון של איטונג פגעה בתוצאות אינרום: הרווח הנקי צנח ביותר מ-20% ברבעון השני

חברת מוצרי הבנייה מציגה ירידה של 9% בהכנסות הרבעוניות ל-228 מיליון שקל וצניחה ברווח הנקי ל-23 מיליון שקל ● יביא לה מזל? מנכ"ל מפעל הפיס לשעבר, עמרי לוטן, ימונה לתפקיד מנכ"ל החברה הבת נירלט

רון וקסלר / צילום: איל יצהר

חברות כרטיסי האשראי מציגות: כמה יקר להתנתק מהבעלות ההיסטורית של הבנקים הגדולים

בצל עלייה בהוצאות השיווק והמכירה, הדוחות למחצית הראשונה ב–2019 של ישראכרט, כאל ומקס מראים ירידה ברווחיות אצל שתי החברות שחוו שינוי בעלות השנה, כשכאל מתחילה ליהנות מהחיבור לשופרסל • תיק האשראי החוץ-בנקאי של שלוש החברות גדל ל-16.6 מיליארד שקל ● ניתוח