"גאולה" הוא אלבום החזרה של אדם לחיים - וביותר ממובן אחד

"האם כדאי להיות כוכב, לזהור חזק כמו צדק אל תוך בעירה?", תוהה אדם באלבום החזרה לחיים שלו "גאולה" • ביקורת

עטיפת האלבום
עטיפת האלבום

"גאולה" הוא אלבום החזרה של אדם לחיים, ובשני מובנים. השיבה לחייו, אחרי שנלחם עליהם בשנה שעברה במחלקה לטיפול נמרץ בעקבות ניתוח שהסתבך; ובמובן השני, זהו אלבום החזרה שלו לחיים... כהן - שמו האמיתי המקורי.

המתח הפרדוכסלי בין שם הבמה שלו אדם, עם האישיות הבימתית המוחצנת, לבין זהותו הפרטית המופנמת של חיים כהן, הוכרע באלבום הזה לטובת האיחוד ביניהם, ההרמוניה המשלבת. אדם הזמר שר בו שירים קצרי נשימה, בתשוקה, בכנות ובקול מעורר אמון של מי שחווה סערות ענק, וצלח אותן בכבוד. כאשר אדם שר על ציפייה לטוב, שממנה אפשר ללמוד על הרע והכואב הנוכחיים, חיים שותק את הכאב הזה. ודווקא השתיקה היא זו שמובילה את המאזין ומקרבת אליו. "וזה מכאיב לראות אותך נעלם לעצמך", הוא שר בשיר "הרוח" שהלחין וכתב עליו גלעד שגב כאשר אושפז בבית החולים בתקופת המאבק על חייו. האלבום הזה משתדל להפציע מתוך ההיעלמות/היאלמות.

זה לא אלבום קאמבק אחרי שנות שתיקה ארוכות. כבר היה אחד כזה בשנת 2010 בשם "רגעים קטנים", במקביל לסרט התיעודי עליו, "חיים ואדם". זאת כן יצירה שמשקיפה על שנות התהילה שלו בסוף שנות ה-80 - תחילת שנות ה-90, בממדי הערצה שהיו חריגים אז בישראל. ובמעין חוויה מתקנת מההרס שהותירו בו העוצמות הללו, אדם מתאחד בשיר הנושא, "גאולה", עם אלונה קמחי ויזהר אשדות, שלושים שנה אחרי אלבומי הבכורה שכתבו לו.

שמחת המפגש היצירתי שלהם ניכרת בשיר העידוד הזה, המשובץ בציטוטים מהשירה הישראלית של לאה גולדברג, נתן אלתרמן, דוד אבידן ועוד. תחילתו בצלילים אלקטרוניים קרים, שכמו מהססים להתגבר על תלאות הזמן, עד שמתחממים בפזמון הממכר.

זהו אלבום צנוע וקצר, והשירים שבו עוסקים בבסיס. "בסוף כולם רוצים אהבה", מסכם כבר השיר הפותח בשם זה מנקודת מוצא של בדידות. כך גם בשיר "מי הוא האחד" - שגם הוא על כמיהה למצוא אהבה: "רק המשאלות שלי אף פעם לא כלו. בסבלנות הן מחכות בי למחר". אהבה של זוגיות, אהבה משפחתית כמו בשיר "שר לך" המוקדש לאחותו היחידה שנפטרה סמוך לשחרורו מבית החולים, וגם אהבה לישראל כמו בשיר היפה והלהיטי "הדברים הכי פשוטים".

מתוך הפשטות מבצבצים גם הומור ואירוניה, כמו בשיר הסוגר, "אחרי שאמות" - ואלס עוקצני וסימפתי עם פתיח פסנתר עליז של יהונתן פרלמן (שהלחין את המילים של יואב גינאי).

אחרי שהשנים השילו ממנו את כל החיצוני הנוצץ, נשאר באדם הגרעין, שמוכיח שהוא עדיין זמר-פרפורמר בכל מאודו. אבל מי שתוהה מה באמת מתרחש בנפש המוזיקלית של כוכב ענק-לשעבר, שנים רבות לאחר שיצא מהמשחק הממוסחר, מקבל באלבום תשובות חלקיות. "האם כדאי להיות כוכב, לזהור חזק כמו צדק אל תוך בעירה?" הוא תוהה בשיר "הרוח", ובינתיים לא משיב.

צרו איתנו קשר *5988