גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כשהתיאבון של ישראל לצוללות פגש אינטרס גרמני: המהלכים הכלכליים שמאחורי עסקת הצוללות נחשפים

פרשת הצוללות מציפה את האינטרסים של המעורבים בעסקאות הענק • החטיבה הימית של טיסנקרופ תלויה בישראל ובמצרים, לקוחותיה הבולטות, כדי לשרוד • גרמניה רוצה למנוע פיטורים במספנות • ישראל דורשת צוללות בזול, וזה לא התחיל בימי נתניהו • האם החקירות יסירו את מעטה החשאיות שתחתיו פועל התחום? ● ניתוח

נתניהו בצוללת / צילום: קובי גדעון - לע"מ
נתניהו בצוללת / צילום: קובי גדעון - לע"מ

צוללות הן כלי הנשק היקר ביותר של צה”ל, וזהו גם המצב בצבאות רבים ברחבי העולם. כ-520 צוללות צבאיות פעילות כיום, ורק לתריסר מדינות יש צוללות דיזל-חשמל מתקדמות - סוג הצוללות שישראל ומצרים רכשו והתחייבו לרכוש בשנים האחרונות מהמספנות השייכות לחברת טיסנקרופ, באישור הממשלה הגרמנית (ראו תרשים). לצדן פעילות 160 צוללות גרעיניות (מונעות בכוח גרעיני), הנמצאות בידי המעצמות בלבד, ועוד מאות צוללות מיושנות יותר שמפעילות מדינות אחרות, ובהן עשרות צוללות ננסיות שנמצאות בעיקר בידי צפון קוריאה ואיראן.

עלותה של צוללת דיזל-חשמל מתקדמת, המסוגלת לנוע בחשאיות גבוהה יחסית באמצעות אי-תלות באוויר חיצוני (AIP), היא בין 350 ל-450 מיליון אירו. בנייתה נמשכת בין שלוש לחמש שנים, והמנגנון המיוחד מאפשר לה לשוט במים עוינים ולהישאר בהם תקופה ארוכה יחסית מבלי להתגלות. לצד מספנות HDW בקיל שבגרמניה, שהיו הראשונות לייצר צוללות עוד במאה ה-19, מייצרות את הדגמים המתקדמים והיקרים הללו רק מדינות מועטות, שאינן קרובות לישראל כמו גרמניה. ניתן למצוא בהן את סין, דרום קוריאה, וגם את צרפת, ספרד ושבדיה. ארה”ב, לעומת זאת, מייצרת אך ורק צוללות גרעיניות, שאינן נמכרות למדינות זרות.

צוללות הן נשק אסטרטגי: במקרה של ישראל, לפי פרסומים זרים, הן מיוצרות כך שיתאימו לטילי שיוט בעלי ראש נפץ גרעיני, המעניקים יכולת “מכה שנייה” במקרה של התקפה גרעינית מקיפה על המדינה. בנוסף, אם צבא כלשהו החליט להשתמש בצוללות, הצורך בפעילות מבצעית שוטפת מכתיב לרוב רכישה של שלוש לפחות לזירה ימית אחת. כדי לייעל את התחזוקה היקרה שלהן, הדבר ההגיוני לעשות הוא לרכוש את הצוללות מאותו היצרן. המגעים לרכישה נערכים לרוב תחת מעטה חשאיות, עד להשלמת העסקאות.

כל הגורמים הללו - המחיר הגבוה, התלות ביצרן, החשאיות, ההשפעה על היחסים הבינלאומיים וההיבט האסטרטגי - הפכו את עסקי הצוללות בכלל, ואת עסקי הצוללות בגרמניה בפרט, לכר פורה לשחיתות. טיסנקרופ לבדה חשודה בשחיתות בעסקאות שנעשו בטורקיה, בדרום אפריקה וגם בפקיסטן, שם לא הבשילה העסקה. ביוון אפילו נשפט שר הביטחון לעונש מאסר על קבלת שוחד מקונסורציום שאחת החברות בו הייתה טיסנקרופ.

ויש עוד גורם למצב הזה, והוא היחס לשוחד בחו”ל בעולם העסקים הגרמני. עד 2005 שוחד כזה היה בגדר הוצאה מוכרת, והתאגידים הגדולים לא התביישו להשתמש בו. רק לאחר ששונה החוק בעניין החל תהליך איטי של ציות לכללי ממשל תקינים, שבעיני מבקרים רבים אולי שינה את הדרך שבה עושים עסקים, אך לא את עצם הנכונות לשחד. במקרים רבים חברות ענק גרמניות - טיסנקרופ, אבל גם סימנס לדוגמה - מצאו שיטה אחרת "לשמן את המערכת", בדמות נציגים או חברות ייעוץ שמעבירות את הכספים.

כך יכולה הייתה טיסנקרופ לסכם לפני כשנה וחצי חקירה פנימית מקיפה בפרשת הצוללות בישראל במסקנה שלא נפל כל רבב בהתנהגותה, ושאם היה כזה - הרי שהוא באחריותו של נציג החברה המקומי, מיכאל (מיקי) גנור. כעת, לפי דיווחים שהתפרסמו השבוע בגרמניה, החקירה יוצאת מגבולות טיסנקרופ: התביעה המקומית החלה לבחון את הנושא, אך עדיין לא לחלוטין ברור במה תתמקד חקירה זו.

כך נראית מפת הצוללות העולמית

סדר העדיפויות? צוללות, צוללות וצוללות

כמו בכל עסקאות הנשק הגדולות, גם הסחר בצוללות מתנהל באמצעות דיונים בין מדינות. בגלל היקף הסכומים, המגעים מתנהלים לרוב ברמת ראשי המדינות. כך היה עם ישראל: היא קיבלה בחינם או רכשה עד כה שש צוללות גרמניות מטיסנקרופ, שלוש מהן בעלות הנעת AIP, כאשר האחרונה שבהן אמורה להגיע השנה או בשנה הבאה. בנוסף נחתם מזכר הבנות לרכישת שלוש צוללות AIP נוספות. כך היה גם עם מצרים: היא רכשה שתי צוללות ב-900 מיליון אירו ב-2011, ובימים אלה מחכה לשתי צוללות נוספות, ככל הנראה בעלות AIP. ההתחייבות הישראלית לרכוש צוללות מתקדמות, והאישור שניתן למצרים לקנותן גם כן, עומדים במרכז חקירת תיק 3000.

בצבר ההזמנות של טיסנקרופ בולטות ישראל ומצרים כלקוחות אסטרטגיות, קריטיות להמשך העסקים. לפני כשנתיים הפסידה החברה מכרז אדיר לאספקת צי צוללות לחיל הים האוסטרלי, בשווי 40 מיליארד דולר, שאמור היה להבטיח את עתידה. טיסנקרופ בונה צוללות גם לסינגפור ולקולומביה, אבל עסקיה עם ישראל ומצרים - שהתחייבו להזמין בשלוש השנים האחרונות חמש צוללות בעלות של קרוב ל-3 מיליארד אירו - הכרחיים להישרדותה של החטיבה הימית שלה.

וזה המקום להגיד: בכללותם, עסקי הצוללות בין גרמניה לישראל לא נובעים ממצוקה עסקית זמנית של טיסנקרופ, או מקפריזה של ראש הממשלה נתניהו. מדובר ביחסים ארוכי שנים ומתמשכים, שבהם שלובים האינטרסים של שתי המדינות. מהצד הישראלי, ישנו רצון לקבל בהנחה משמעותית צוללות הנבנות בהתאמה מיוחדת לשיגור טילים בעלי ראש נפץ גרעיני, לפי פרסומים זרים. מהצד הגרמני, ישנו צורך לשמור בחיים את עסקי המספנות האסטרטגיים אך המקרטעים בצפון המדינה, למנוע פיטורים המוניים, וגם לספק לישראל נשק כחלק מהמחויבות ההיסטורית לביטחונה. בהקשר זה, הגרמנים מנצלים את העובדה שמדובר בנשק הנחשב להגנתי. או כפי שאמר שר החוץ לשעבר הנס-דיטריך גנשר: "מה שמתגלגל (טנקים) - אסור. מה שצף - בסדר".

גנשר היה זה שסלל את הדרך ליחסי הצוללות בין ישראל לגרמניה. הוא ביקר בישראל בראש משלחת דיפלומטית גרמנית בינואר 1991, כשטילי סקאד עיראקיים נחתו על ישראל. מאחורי הטילים הללו, ומאחורי תכנית הנשק הכימי של סדאם חוסיין שהטילה אימה על הציבור הישראלי, עמדו בין השאר חברות גרמניות. חברת טיסן (Thyssen), אז חברה עצמאית שטרם חברה לקרופ (Krupp) כדי ליצור את טיסנקרופ - אפילו סייעה לצבא העיראקי לשפר את מערכות ההנחיה של טילי הסקאד הרוסים המיושנים. אותם טילים שנחתו על גוש דן החרידו את גנשר ואת ממשלת גרמניה, והביאו להזדמנות פז לישראל לדרוש בחינם צוללות גרמניות חדישות.

הצוללות הללו נועדו להחליף את הצוללות הישראליות המיושנות שנבנו (גם הן בתכנון גרמני) בבריטניה בשנות ה-70. עוד לפני מלחמת המפרץ אישרה ממשלת ישראל לרכוש אותן, בסיוע אמריקאי, אבל הדבר ירד מהפרק משיקולים תקציביים. בפברואר 1991, בין היתר כתגמול על כך שישראל לא הגיבה לתקיפה העיראקית, נפגשה משלחת ישראלית בבהילות בבון עם קנצלר גרמניה, הלמוט קוהל. הקנצלר שאל את נציגי משרד הביטחון כיצד יכולה גרמניה לסייע לישראל, ורמז על נכונות לספק מסכות גז. נציג משרד הביטחון ענה לו, לפי הדיווחים, "אם תבקש ממני לדרג את העדיפויות, מהמקום הראשון ועד העשירי יהיה פריט אחד - צוללות". קוהל נעתר.

לכפר על העסקים המלוכלכים עם סדאם

כך החלה מערכת היחסים שהפרק האחרון שלה עומד כיום במרכז חקירת שחיתות בישראל ובגרמניה. שתי הצוללות הראשונות ניתנו במתנה על ידי הקנצלר קוהל לישראל. המטרה שלו הייתה בין השאר לדאוג לפרנסה של עשרות אלפי עובדים הקשורים למספנות בקיל ובהמבורג, ולשכך את הזעזועים בתעשייה שנגרמו מתום המלחמה הקרה. בנוסף, הוא שאף להראות כי גרמניה המאוחדת תומכת בישראל ללא עוררין ולכפר על מעורבות חברות גרמניות בעסקים מלוכלכים עם סדאם חוסיין.

התיאבון הישראלי לצוללות היה גדול יותר, וצוללת שלישית הוזמנה ב-1995 אחרי סיכום בעל פה בין קוהל לראש הממשלה דאז יצחק רבין בפגישה בגרמניה. כאן שורטט מתווה שיחזור על עצמו בעסקאות הבאות: גרמניה הסכימה לממן 50% מעלות הצוללות, וישראל את ה-50% הנותרים. שני המנהיגים לא היו בתפקידם כשהצוללת השלישית נכנסה לשימוש: רבין נרצח בנובמבר 1995 וקוהל הוחלף ב-1998 בגרהארד שרדר.

שרדר חבר לשר החוץ הפרו-ישראלי שלו מ"הירוקים", יושקה פישר, ובמשך שלוש שנים דן בבקשת ישראל לרכוש שלוש צוללות נוספות, שוב בהנחה משמעותית. "אנחנו כמובן מוכנים ולסייע לממשלת ישראל", אמר ב-2002 שר הביטחון הגרמני פיטר שטרוק, "אבל מה שהישראלים מבקשים (מבחינה כספית) הוא בלתי אפשרי מבחינתנו".

ביום האחרון לכהונת שרדר בנובמבר 2005, אחרי שהפסיד את הבחירות לאנגלה מרקל וכשעמד בראש ממשלת מעבר, החליט הקנצלר לחתום על מזכר הבנות לאספקת שלוש צוללות נוספות לחיל הים הישראלי ולממן אותן בנדיבות. "מתנת הפרידה של שרדר לישראל", כינתה זאת התקשורת בגרמניה. מתווה המימון שיושם בעסקה זו חזר גם בהמשך: שליש מומן על ידי הממשלה הגרמנית ושליש על ידי ממשלת ישראל. השליש הנוסף אמנם מומן בידי ישראל, אך תוך התחייבות גרמנית לרכש גומלין בסכום זהה.

החלטתו של שרדר הייתה ככל הנראה מקובלת על מרקל מחליפתו, אך הייתה לה גם אג’נדה משלה. הקנצלרית נשאה נאום בכנסת שבו אמרה כי "ביטחונה של ישראל היא אחת מסיבות הקיום של גרמניה", ורוב הנציגים הישראלים שעבדו מולה אישרו שהיא פועלת בהתאם לעיקרון זה. שתי הצוללות הראשונות שעליהן סוכם עם שרדר נבנו בתקופת כהונתה, אבל בנוגע לשלישית (השישית בסך הכל) התגלעה מחלוקת. מרקל דרשה מחוות כלפי הפלסטינים תמורת אישור המכירה, והדיונים בנושא, שהחלו עוד מ-2009, הסתיימו רק ב-2012 - אחרי מחווה סמלית ישראלית בדמות הפשרת כספי המסים של הרשות הפלסטינית. נציג טיסנקרופ בישראל בכל אותה תקופה היה גנור.

אישור חפוז במהלך ממשלת מעבר

עד עסקת הצוללות האחרונה עד כה עם ישראל, גם כן בעת שעמדה בראש ממשלת מעבר, למרות החשדות לשחיתות והדיווחים התקשורתיים. באוקטובר 2017, בטקס בחדר צדדי של שגרירות ישראל בגרמניה, נחתם מזכר הבנות בשווי 1.5 מיליארד אירו לרכישת שלוש צוללות חדישות בעתיד.
לא רק את העסקה הישראלית אישרה ממשלת מרקל בתקופה זו. זה היה זמן טוב לאשר עסקאות ביטחוניות בכלל: בלי דיון בפרלמנט, בלי אחריות של המפלגות השותפות לקואליציה והרחק מהעין הציבורית. בששת החודשים שבהם נמשכו המגעים הקואליציוניים אישרה גרמניה עסקאות נשק עם מצרים, סעודיה (עסקה זו הוקפאה) ועוד.

לא ברור כמה תשלם מצרים תמורת שתי הצוללות שאותן אישר נתניהו למכור לה, אך ידוע שממשלת גרמניה אינה משתתפת במימונן. הסיבה המרכזית לדאגה הביטחונית שהן מעוררות בישראל, היא שלפי הערכות הן כוללות את מנגנון ה-AIP: מעט מספנות אחרות באירופה מייצרות צוללות כדוגמתן, וסין היא המדינה האחרונה שנכנסה לתחום זה.

למצרים ולגרמניה יחסים הדוקים בתחום הרכש הצבאי, והצוללות הן לא העסקה האחרונה בתחום כלי השיט. במסיבת העיתונאים השנתית האחרונה שלה, בנובמבר 2018, הודיעה טיסנקרופ כי היא קרובה לסגור עסקה בשווי מיליארד אירו לבניית שתי ספינות מלחמה בעבור הצי המצרי. במקביל נחתמה עסקה בשווי שמונה מיליארד אירו עם סימנס לבניית טורבינות כוח.

במילים אחרות, עסקי הצוללות של גרמניה, באמצעות חברת טיסנקרופ, הם מראה ליחסים הגיאו-פוליטיים שלה. ישראל היא לקוח אסטרטגי. מצרים, שמחזיקה בתעלת סואץ החשובה לעסקים הגרמניים, גם כן. העובדה שישראל אישרה לגרמניה למכור צוללות למצרים היא קריטית בעבור העסקים של טיסנקרופ, ועבור יצוא הנשק הגרמני. סבך של אינטרסים - כלכליים וביטחוניים - משחק תפקיד בהחלטות הללו; אולי חקירה בנוגע לאישור הישראלי למכירת צוללות למצרים תסייע לחשוף אותו, ולפזר מעט את מעטה החשאיות שבחסותו, כך נראה, צומחת השחיתות.

עוד כתבות

אחד הנוסעים הדרום קוריאנים שנדבקו בקורונה מחכים בשדה התעופה בן גוריון / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

אל על: נגיף הקורונה יגרום לפגיעה של עד 70 מיליון דולר בהכנסות

חברה התעופה דיווחה היום לבורסה כי היא מעריכה שהפגיעה בהכנסותיה בין ינואר לאפריל תעמוד על טווח של כ-50 עד 70 מיליון דולר ● בחברה מעריכים כי הפגיעה בתוצאות תתקזז בחלקה עם צמצום בהוצאות התפעוליות ותעמוד על 25-45 מיליון דולר ● מניית אל על צונחת במסחר

נמל התעופה הית'רו / צילום: Shutterstock

תביעת האקלים שכיסחה את הית'רו: העליון בבריטניה ביטל הרחבת שדה התעופה

הרחבת השדה תוכננה להימשך עד 2028 בעלות של 14 מיליארד ליש"ט ● לפי דיווח של 'הגרדיאן' הבריטי הממשלה שוקלת את צעדיה הבאים אך היא איננה צפויה לערער על הכרעת הדין ● ג'ונסון עצמו התנגד לבנייה ואמר שהוא "ישכב מול הדחפורים ויפסיק את הבנייה"

זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי

"ישראל צריכה ללכת עם אירופה ולא לייצר היסטריה חסרת פרופורציה"

פרופ' זאב רוטשטיין ל"גלובס": "משרד הבריאות הישראלי התחיל נכון כשכיסה את המקור הראשי, שזה סין, ובהמשך הרחיב את הכיסוי כדי ליצור שולי ביטחון מקבילים בדרום-מזרח אסיה - ומכאן אני מאמין שכל מה שאנחנו עושים כרגע זו הגזמה שפוגעת יותר מאשר מועילה"

סקר הסקרים

שלושה ימים לבחירות: ליברמן עדיין מחזיק במפתח להכרעה, השאלה היא מה הוא יעשה איתו הפעם

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

יו"ר כחול לבן, בני גנץ / צילום: דוברות כחול לבן, יח"צ

יועץ בכיר של כחול לבן: "לגנץ אין אומץ לתקוף באיראן"

בהקלטה שפורסמה בחדשות 12 על ידי עמית סגל נשמע ישראל בכר, יועץ אסטרטגי מוכר, טוען כי "גנץ מסכן את ישראל" ● בכר יעץ בעבר גם לליכוד ולמפלגות אחרות ● כחול לבן: "צר לנו כי תעשיית השקרים מבית היוצר של נתניהו ממשיכה לפעול גם הערב"

בני גנץ ובסאם גאבר / צילום: הערוץ הערבי ואתר פאנט, יח"צ

בכחול לבן נזכרו לחזר אחרי הקול הערבי, אבל הפיצו מסרים סותרים

לאחר שנתניהו פתח בקמפיין לעידוד הצבעה בקרב החברה הערבית, גם בכחול לבן התראיינו לעיתונות הערבית ● על דף המסרים: ניסיון למזער נזקים בשל התמיכה בתוכנית טראמפ, אבל גם שתי עמדות מנוגדות לגבי חוק הלאום

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

בעקבות משבר הקורונה: אל על נערכת לפיטורי 1,000 עובדים

מנכ"ל אל על גונן אוסישקין הורה לסמנכ"לים בחברתו לגבש תוכנית מיידית לפיטורי עובדים ● היום דיווחה החברה על הפסקת טיסותיה לאיטליה ולבנגקוק ועל דחיית השקת הטיסה לטוקיו ● בנוסף דיווחה אל על כי נזקי משבר הקורונה עלולים להסתכם בפגיעה של עשרות מיליוני דולרים בהכנסות

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: איל יצהר, גלובס

תוכניות ענק בחיפה ובקריות, וסיוט נדל"ני בבית שמש. כותרות הנדל"ן

הסכם הגג הראשון לשנת 2020 יצא לדרך ובמסגרתו ייבנו 19 אלף דירות בקריית אתא ● בחיפה הציגו תוכנית לחידוש שכונה בה מתגוררים כ-15% מתושבי העיר ● רני צים ממשיך להתרחב, ולמה מנכ"ל משרד האוצר בעבר, ויו"ר קרן הריט סלע קפיטל לא רואה רווחיות בחללי העבודה המשותפים

קרקע למכירה, בנימינה / צילום: בר אל

מדיניות רמ"י: תמריץ שלילי ליישובים חקלאיים

התמריצים המוצעים לחקלאים תמורת השבת קרקעות חקלאיות עשויים להצטמצמם משמעותית אחרי הבחירות

שאנן סטריט / צילום: אוהד רומנו

"אחרי 70 שנים הגיע הזמן שנדע לשמוע ולהבין את הקולות סביבנו ולא נזדקק למתווכים"

שאנן סטריט מפגין נוכחות עם שיר הנושא ל"פאודה 3" ומוזיקה למחזמר "ג'נטלי", עובד על אלבום סולו לצד "הדג נחש", פעיל חברתית ועסקית, וגם לומד ערבית

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 26 בפברואר

אתמול באיכילוב: 4 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

אימוץ ילדים על ידי זוגות להט"בים / צילום: שאטרסטוק

העליון בהחלטה דרמטית: יש לאפשר ללהט"בים הליכי פונדקאות

בית המשפט העליון הקציב למחוקק שנה לתיקון החוק בהתאם לפסיקה החדשה, תוך שנתן דעתו על הפגיעה החמורה והנמשכת בזכות לשוויון ולהורות הנגרמת לגברים יחידים ולבני זוג מאותו מין ● "החרגתה הגורפת של קבוצת הגברים ההומוסקסואלים מתחולתו של הסדר הפונדקאות נחזית כהפליה 'חשודה'"

ירון בלוך/ צילום:עמרי מירון

הפספוס החוץ-בנקאי של לאומי: לאומי פרטנרס מובילה את הנפקת מימון ישיר לפי שווי כפול מזה שבו מכרה את חלקה

פחות משנתיים לאחר שלאומי פרטנרס מימשה את חלקה במימון ישיר לפי שווי של 750 מיליון שקל, מונפקת חברת האשראי הצרכני לפי שווי כפול ויותר ● במקום אקזיט של 300 מיליון שקל, נותרה לאומי פרטנרס "תקועה" עם החזקה במניות חברה פרטית מקבוצת צור שמיר

עמי אברהמי, מייסד VEEV / צילום: איל יצהר, גלובס

הכירו את היזם שהפסיד ליוטיוב וגייס מעל 90 מיליון דולר כדי להכניס טכנולוגיה לקירות הבית

VEEV החלה את דרכה כחברת נדל"ן שניצלה את המשבר הפיננסי של 2008 כדי לקנות נכסים בזול • אולם מייסדיה, יזמי הטכנולוגיה עמי אברהמי ועמית הלר, לא הסתפקו בזה והחליטו לשנות את האופן שבו פועל תחום הבנייה

ערן אייל, מייסד ומנכ"ל Shopin  / צילום: אתר Shopin

יזם הבלוקצ'יין המורשע ערן אייל נעצר וצפוי לגירוש מארה"ב

היזם הישראלי-דרום אפריקאי, שהורשע לפני כחודשיים בהונאת משקיעים בשתי חברות שהקים וניהל, מוחזק במעצר כשבוע ● בינתיים ממשיכה להתנהל התביעה שהוגשה נגד אייל על ידי רשות ניירות ערך האמריקאית בגין הונאה בהנפקת מטבעות דיגיטליים למיזם Shopin

יוליה שמאלוב–ברקוביץ’, יו”רית הרשות השנייה  / צילום: כדיה לוי

אולי את לא מבינה עד הסוף את תפקיד העיתונות? "זה מצחיק. ניהלתי מאות עיתונאים בווסטי"

ליו"רית הרשות השנייה יש בטן מלאה על התקשורת: על מיזוג רשת וערוץ עשר שיצא לדרך בניגוד להמלצתה, על הקלטות השר קרא על ערוץ 20 לפיהן הוא שולט ברשות השנייה ועל ההחלטה להדיח אותה מהתפקיד ● הזמנו אותה לפודקאסט "אוף דה רקורד" וניסינו להבין מה היא בעצם רוצה

לילך כהן-שולומון / צילום: רמי זרנגר

אחרי כ-10 שנים: מנהלת השיווק המוערכת של חטיבת החלב בתנובה פורשת

לילך כהן-שולומון תעבור לשמש כסמנכ"לית השיווק של הנציגות הישראלית של קימברלי קלארק ● תוחלף בתפקיד ע"י מיכל בצר, כיום מנהלת תחום תזונה יומיומית בתנובה

מזון תינוקות / צילום: סיון פרג'

מחיר מניית Else הישראלית גבוה פי 5 ממחיר ההנפקה ב-2019

וגם: הנהלת חברת ביומיקס הגיעה הבוקר לחגוג בבורסה לניירות ערך בתל אביב, את הצטרפותה במסגרת הרישום הכפול ● השיחה

דרור פויר /  צילום: יונתן בלום

דעה: קשה להיות מצונן בימים של קורונה

כשאני מתעטש, אף אחד כבר לא אומר לי לבריאות. במקום זה אני מקבל מבטי פחד ותיעוב ● גם בלי להיות בבידוד, אני מודר

בני גנץ ובנימין נתניהו / צילומים: יוסי זמיר, Jack Guez/ ASSOCIATED PRESS

סקר "גלובס" ומכון שילוב: הישראלים לא מתכוונים לזוז מהגוש

שלוש מערכות בחירות רצופות בתוך שנה עשו את שלהן והציבור כבר יודע מה הוא חושב על הנושאים שעל הפרק ● רק מצביעים מעטים, כפי שנראה, שוקלים לעבור בין הגושים וגם כשהם כבר עוברים - הם מקזזים אלה את אלה משני כיווני המפה הפוליטי