על הקשר בין "יום המעשים טובים" לגיוון תעסוקתי

ארגונים נהנים מריבוי אוכלוסיות, יום שמוקדש לטובת הזולת מאחד אותן

שרי אריסון, יום המעשים הטובים / צילום: סיון פרג
שרי אריסון, יום המעשים הטובים / צילום: סיון פרג

"יום המעשים הטובים" הוא יוזמה מבורכת, שהחלה בישראל לפני כ-13 שנים ובשנים האחרונות הפכה לגלובלית, ומטרתה עשייה למען הזולת והסביבה. זהו יום בו מיליוני אנשים ואלפי ארגונים יוצרים שינוי בסביבה שלהם. אחד הנתונים המעניינים שניתן לראות ביחס ליום הזה, הוא העלייה המשמעותית בכמות האנשים והארגונים שמשתתפים בו.

הסיבה לגידול המשמעותי במתנדבים נעוצה בעיקר בשינוי במאפייני הדורות. בשנים הללו התחלפו כ-3 דורות ואיתם המאפיינים של כל דור, ביחס לקודמו. דור ה-X (שאני נמנית עליו), היה מונע מכסף, או במילים יפות יותר מהשאיפה ליציבות ולאיזון כלכלי. סיפוק, הנאה ומשמעות, בכל הקשור לעולם העבודה, תפסו מקומות נכבדים, אך מוקמו בתחתית הרשימה. בדור ה-X (ילידי 1962-1976) אנשים תרמו בסתר, התנהגו בצניעות ביחס לעשייה חברתית, ולא בהכרח נהגו לתקשר את עצם תרומתם, שכן הדבר נחשב ל"רברבנות".

לאחר מכן הגיע דור ה-Y (ילידי 1977-2000) והמאפיינים הדוריים השתנו. מדובר בדור שמאופיין ברצון עז להשפיע על אחרים ולחולל שינוי. דור שלא לוקח כמובן מאליו שום דבר ומוחה על כל דבר שעקרוני לו. דור ה-Y מחפש להיות משמעותי, להשפיע על החברה, לתרום, וגם "לצעוק" את עצם התרומה והעשייה, מתוך הנחה שאחרים יראו, יתרמו ויעשו גם הם מעשים ופעולות לקדם את החברה.

לאחרונה השתלבו בעולם העבודה גם דור ה-Z (ילידי 2000 ומעלה). אף שהמאפיינים שלהם עדיין לא מספיק מגובשים, ברור לכל שהם דור שיתופי יותר מכל הדורות הקודמים לו. כפי שכולנו רואים ומרגישים, הפערים בין הדורות הולכים ומתחדדים, אך ניכר כי הדורות "החדשים" מכתיבים את הטון.

בכל ארגון מועסקים כיום 3-4 דורות, והפערים בצרכים ובמענים שלהם גדולים. ארגונים נדרשים ללמוד להניע את הספינה הארגונית תוך כדי ניהול נכון ומותאם לכל אחד מהדורות ולשילוב ביניהם, וזוהי קרקע פורייה ומצוינת להשתלבותם של אוכלוסיות נוספות בארגון, בייחוד כאלו שמרוחקות מעולם העבודה: אוכלוסיות המשתייכות לחברה ערבית, חרדית, אנשים עם מוגבלות, אימהות חד-הוריות ועוד. אוכלוסיות שמתקשות להשתלב בעולם העבודה בהתאם ליכולות שלהם, מסיבות שאינן קשורות ליכולות או להתאמתן לתפקיד, אלא דווקא ל"סממנים חיצוניים", כגון מגדר, דת, מין או גזע. אם נאמץ את הערכים של "יום המעשים הטובים" לעוד 364 ימים בשנה, גם את הבעיה הזו נוכל לפתור, ועוד רבות אחרות, ביניהן גם הפערים הבין דוריים עימם מתמודדים ארגונים.

בשנים האחרונות ארגונים כבר מתחילים להפנים שהגדלת קשת האוכלוסיות והדורות בארגון היא נדרשת ומתבקשת, בעיקר מהזווית העסקית: החל מהגדלת היצירתיות הארגונית, ועד להעלאת תחושת המשמעות והערכיות בקרב שאר העובדים בארגון, על ידי אימוץ תפיסה לפיה הארגון בו הם מועסקים הוא ארגון מכיל וסובלני.

ב"יום המעשים הטובים" החלוקה לדורות מטשטשת, וכולנו הופכים להיות שותפים: גברים, נשים, צעירים ומבוגרים, מאמיני כל הדתות, מתלכדים לכדי גוף אחד ולטובת מטרה אחת: עשיית מעשים טובים למען האחר והסביבה. אם נאמץ את התפיסה הזו, לפיה כולנו דומים וגם שונים, ונבחן אנשים באשר הם, ללא התייחסות לפרמטרים "מבלבלים", העולם שלנו יכול להפוך למקום נעים יותר.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת Itworks, לגיוון תעסוקתי בתעשיית ההייטק

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988