גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בן-הדוד של נתניהו ייצג את טיסנקרופ באמצעות גנור. נתניהו ידע כל מה שהוא טוען שהוא לא ידע"

הערב כינסו בכירי מערכת הביטחון לשעבר מסיבת עיתונאים בעניין פרשת הצוללות ● במסגרת הדיון: החלטתו של רה"מ נתניהו לאשר לגרמניה מכירה של צוללות לחיל הים המצרי – מבלי לעדכן על הנושא את ראשי מערכת הביטחון דאז ● עוזי ארד על עסקת הצוללות: "זה ראש הממשלה, לא רמי דותן"

עוזי ארד, דן חלוץ ואהוד ברק / צילום: מקסים דינשטיין
עוזי ארד, דן חלוץ ואהוד ברק / צילום: מקסים דינשטיין

פחות משבוע לבחירות, הערב (ד') כינסו בכירים לשעבר במערכת הביטחון מסיבת עיתונאים מיוחדת בתל-אביב בעניין פרשת הצוללות, ובמסגרתה גם החלטתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לאשר לגרמניה מכירה של צוללות לחיל הים המצרי - מבלי לעדכן על הנושא את שר הביטחון והרמטכ"ל דאז.

בין המשתתפים במסיבת העיתונאים: ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר, אהוד ברק; הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ; ראש המועצה לביטחון לאומי ובכיר המוסד לשעבר, עוזי ארד; ומנכ"לי משרד הביטחון לשעבר, האלופים (במיל') עמוס ירון ואילן בירן; והאלוף (במיל') נעם תיבון.

דרור הלוי, מוביל היוזמה, פתח בדברים והזכיר את החזרת גופתו של זכריה באומל ז"ל: "כולנו שמחים על כך שזה הצליח ומחזקים את משפחתו". 

לאחר מכן אמר הלוי: "יש מצדנו דרישה ברורה להקמת ועדת חקירה לפרשת הצוללות. מדובר בתהליך קבלת החלטות שעובר את כל הגופים החשובים של מערכת הביטחון וכדי שקדימה והלאה הדברים ילובנו וכדי להשיב את אמון הציבור - אין מנוס מועדת חקירה. 

אהוד ברק התייחס להשבת גופתו של באומל: "יושבים על הבמה אנשים שעסקו בנושא הזה שנים ארוכות וזה יום כואב ומרגש, גם סוגר מעגל. זה רגע שממחיש פעם נוספת את המחויבות של צה"ל וגופי המודיעין שהיא אינסופית ללוחמים שחירפו את נפשם ונפלו בקרב. מי ייתן ונתבשר במהרה שגם גופות פלדמן וכץ יושבו וגם נעדרים אחרים יובאו לקבר ישראל". 

עוזי ארד / צילום: יוסי כהן

עוזי ארד: "השתרבבות שיקולים זרים למקום שאסור שישתרבבו"

עוזי ארד: "משנחשפה פרשת הצוללות וכלי השיט שהם תיק 3000, כבר אז באה לי בהפתעה מהממת החשיפה על קיומו של גנור ועל מעורבות דוד שומרון בנושא. זו הייתה עבורי מהלומה בבטן. אמרתי בפומבי שזאת כנראה פרשת השחיתות ואי הסדרים הגדולה ביותר בהיסטוריה של ישראל כי חוברים פה 3-4 אלמנטים: שזה מגיע לאמצעי הלחימה המרכזיים של ישראל, כולל אמצעי לחימה קריטיים ויקרים מאוד. שנית - סדרי גודל של תקציבים - במיליארדים. שלישית: זה הדרג שאליו מגיע, עד לשכת ראש הממשלה, וזה לא רמי דותן. ורביעית, התקיימות פעולות של מתן ולקיחת שוחד בקרב בכירים ישראליים ויש ראיות על כך".

עוד הוסיף ארד: "סדרי קבלת ההחלטות שליוו את הדבר הזה, עמדו בסימן דברים שפגעו בשיקול הדעת הנכון ומעידים על השתרבבות שיקולים זרים למקום שאסור שישתרבבו אליהם. חקירת הנושא הזה התנהלה לאיטה, בהתחלה סברו שאין כאן פלילים אך מהר מאד הייתה התעשתות, אך ראש הממשלה הוכרז כלא חשוד בפרשה. עוד בטרם החלה החקירה - כבר צמצמו אותה ומזערו אותה. 

"הסיבה שמחייבת ועדת חקירה ממשלתית היא שדי ברור שיש שאלות שמחפשות תשובות לתופעות ששום דבר פחות מוועדת חקירה ממלכתית לא יכול לטפל. יש דברים חמורים מדברים פליליים, שגובים מחירים אדירים מהמדינה וצריך ועדת חקירה עם סמכויות רחבות. יש לעמוד על הנושא על כל הסתעפויותיו".

"בחשכת האפלת דיווחים - צומחות בקטריות רעילות"

יורם בן זאב, שגריר ישראל בגרמניה בתקופת עסקת הצוללות: "תחילת הכהונה שלי בגרמניה היא טיפול בעסקאות הצוללות הרביעית והחמישית ובתחילת 2009 צוללת מספר 6 ואחר-כך שאר הצוללות. נתניהו נפגש עם מרקל, הנושא כנראה נדון בחדרים אחוריים. אחרי הדיון עם מרקל נתניהו ביקש שהדיווח שנעביר לארץ יהיה סלקטיבי, שתהיה האפלה, אמברגו. חשבתי שההנחיה הזאת הייתה נכונה. במשך 3-4 שנים של טיפול בעסקה מורכבת ומפותלת כלום לא דלף. אלא שבהמשך התברר שבחשכה המוטלת על האפלת דיווחים - צומחות בקטריות רעילות.

"רק ועדת חקירה יכולה לעסוק בממשקים הקשורים לתהליך קבלת ההחלטה לרכוש צוללת שישית. עם סיום תפקידי למדתי מה עומד ברקע המרת ספק ספינות השטח מקוריאה לגרמניה, מה מצדיק את השינוי הזה וכיצד התהליך נעשה. ונושא נוסף: אספקת צוללות למצרים - שכפי שראש הממשלה אמר שהוא אישר את מכירת הצוללות למצרים, צריכה להישאל השאלה אם הייתה לישראל היכולת לעצור מכירת הצוללות למצרים. אבל אני יודע שאם ישראל הייתה נעמדת על רגליה האחוריות - גרמניה לא הייתה מוכרת צוללות למצרים". 

בן זאב מוסיף ומקשה בשאלות: "כיצד שר הביטחון והרמטכ"ל ממודרים משאלה בסיסית? כיצד מפקד חיל הים יכול להתנהל מול צוללות במצרים כשזה מוסתר ממנו? מה מסתירים ממקבלי החלטות? מה עוד מסתירים מהם? מה תפקידם של עורכי דין פרטיים בעסקת רכש של מדינה מול מדינה (G2G). מה הטעם להכניס עורכי דין לעסקאות אסטרטגיות? השעה הגיעה שיינתנו תשובות לשאלות האלה".

עמוס ירון / צלם: איל יצהר

עמוס ירון: "בדקנו והגענו למסקנה: חמש צוללות. לא ארבע ולא שש"

עמוס ירון, לשעבר מנכ"ל משהב"ט, נשא גם הוא דברים: "אני לא איש חיל הים אבל אין נושא שעסקתי בו במשך כל-כך הרבה שנים כמו נושא הצוללות. מילאתי את תפקיד מנכ"ל משהב"ט במשך 6 שנים ואחרי התחלפו מנכ"לים בקצב של שנה וחצי שנתיים. 6 שנים ומהן 4-5 שנים עסקתי בנושא הצוללות והעיסוק כלל שני תחומים: רכש הצוללות ושני, מה צריך להיות על הצוללות. היו וויכוחים: אין מערכת נשק בצה"ל שעולה כל-כך הרבה כסף שאין עליה ויכוחים מההיבטים הכי חיוביים שיכולים להיות ומעולם תקציב הביטחון לא נתן תשובה לכל המרכיבים. 

"ישבנו, בדקנו, הגענו למסקנות. ואחרי בדיקה מעמיקה של אדם שלא היה באותה עת מומחה ממנו לנושא הצוללות, תא"ל במיל שאול חורב, שהיה בהמשך יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית. בעקבות ויכוח ביני לבין הרמטכ"ל דאז, דן חלוץ, שאמר שאין צורך בחמש צוללות, שדי בשלוש, ביקשתי מחורב שיבדוק כמה צוללות ישראל צריכה. שאול חורב בדק מההתחלה עד הסוף ואמר לי חמש. לא ארבע ולא שש. 

"אתם יודעים מה אפשר לעשות עם 2.5 מיליארד שקל בתקציב הביטחון? אורך חייה של צוללת כ-30 שנה. והראשון שיבוא ויבקש למכור צוללת לפני הזמן יהיה חיל הים - כי חיל הים לא יצליח לעמוד עם מסגרת התקציב שלו באחזקה. המחיר של הצוללת הוא מחיר קנייה, אבל על צוללת מוציאים כל הזמן כסף. כל המתנות האלה מגרמניה הן יקרות - כי אחר-כך אנו נמשיך לממן אותן ולשלם עליהן. כל המערכת התנגדה לצוללת שישית".

ירון הוסיף: "הדומיננטיות של ראש הממשלה מול המנכ"לים והקצינים בצבא התפתחה לכיוונים כאלה שהדיונים אינם דיונים מספיק אמיתיים והכפייה של הדרג המדיני על הדרג הצבאי, בעייתית במובן מסוים. וזה נובע בין השאר כתוצאה ממשך הזמן שראש הממשלה בתפקידו. יש כאן פאול נורא בקבלת ההחלטות בפרשת הצוללות ואין לנו אלא לבקש שוועדת חקירה תבדוק את זה.

"הוקמו במדינה ועדות לנושאים שונים וזה נושא כל-כך זועק - שקשה לי לחיות עם הנושא הזה. מותר לי לדרוש שהנושא ייבדק והלוואי שהכל יהיה בסדר. לא מחפש את ראשו של איש. רק לבדוק את התהליך. מי צריך ספינות של 2000 טון? בשביל מה? תמיד אמרנו שאנחנו לא יכולים להחזיק גם חיל ים גדול וגם חיל אוויר חזק: אחד יחפה על השני. אז הם הולכים ומביאים לי ספינות של 2000 טון. בלי סיבה. אם היו מספרים לי משהו שמצדיק את הנושא הזה - ניחא. שיבדקו את העניין, ללמוד את הנושא למען דורות קדימה.

"ועכשיו מצרים: אין לי שום בעיה שראש הממשלה מחליט שימכרו צוללות למצרים. יכולים להיות שיקולים לזה - כי בתמורה להסכמה כזאת מקבלים תמורות בביטחון ובתחום המדיני. אתה לא יכול למדר בנושא הזה את מי שמופקד על ההתמודדות מול האיום הזה. אתה לא חייב לחשוף את הסוד- אבל תקרא לרמטכ"ל ולשר הביטחון ותגיד להם שמשיקוליי החלטתי לאשר לגרמניה את מכירת הצוללות למצרים". 

אילן בירן: "מערכות שלמות שתקו בנושא הזה"

אלוף במיל אילן בירן, לשעבר ראש אג"א (כיום אט"ל) ומפקד פיקוד המרכז: "גם אני סבור שצריך למנות בהקדם ועדת חקירה. הסיבה העיקרית לכך היא שנדרשות פעולות שיבחנו ערכים, נורמות ותהליכים של קבלת החלטות. כל אחת מהפרשות הקשורות לצוללות מחייבת לכשעצמה ועדת חקירה. ועדת החקירה צריכה לבחון את העלויות, את החלופות שהוצגו למערכת נשק זו, ובחינות של אלטרנטיבות ואת השקיפות של ההחלטות בקבינט בנושא הזה. אני עשיתי שיעורי בית ולמדתי שלא היו תהליכים סדורים בחלק גדול מההחלטות שהתקבלו בנושאים האלה". 

בהתייחס לכלי השייט להגנת האסדות, אמר בירן: "הספינות היו בתוך תהליך מכרז מול 3 מספנות, שהיו צריכות לתת הצעת מחיר של עד 1200 טון. מישהו הלך לדרום קוריאה לבחון אותן, ואז העלו דרישה מבצעית לספינות גדולות כי בגרמניה מייצרים ספינות של יותר מ-2000 טון. מישהו הלך לקנות טנדר וחזר עם וולוו. מחיר האחזקה של הספינות האלה הוא פי 7 מספינות 1200 טון שבחנו בקוריאה. כמנכ"ל משרד הביטחון לשעבר סברתי שדי לנו ב 3 צוללות. אם הצרכים משתנים - וצריך עוד צוללות ראוי היה לעשות עבודת מטה סדורה ושקופה. החשש הגדול שלי - והלוואי שאתבדה - שמערכות שלמות שתקו בנושא הזה. אין רע בלשגות, אבל יש רע בלא לתקן". 

הרמטכ"ל לשעבר, דן חלוץ: "אינני מזוהה פוליטית עם אחד. אך יש לי להעיר בכל הקשור לתהליכי קבלת ההחלטות, ולא ההחלטות עצמן. השאלה היא מהו התהליך. חשבתי שצריך 3 צוללות. כאן התקיימו תהליכי קבלת החלטות שונים מאלה של הצוללות הקודמות. וספינות השטח באו לעולם בחטא ויש לברר את החטא הזה - שאין לו הצדקה מבצעית ותקציבית. המכנה המשותף של כל הכלים האלה הוא טיסנקרופ. לא יודע מי נגע ומי קיבל - זה דבר רע". 

דן חלוץ / צלם יונתן בלום / צלם:

דן חלוץ: "אין סוד בין רמטכ"ל בין ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל"

מן הקהל נשאל דן חלוץ: "ולמכור מניות בערב המלחמה זה טוב?", וחלוץ ענה: "הריחות הרעים שעולים מהפרשה הזאת דורשים מטהר אוויר והשמש היא המחטא הכי טוב. ואם רוצים לבדוק מניות - שיבדקו גם מניות. לא היה מה להסתיר ממערכת הביטחון את מכירת הצוללות למצרים והבלוף הזה בשידור חי - שיש סוד הוא הבלוף. כי אין סוד בין רמטכ"ל בין ראש ממשלה, שר ביטחון ורמטכ"ל כי הם צריכים לבנות מענה לאיומים.

"והדבר האחרון אפרופו צוללות איכותיות למצרים: האמריקאים שאפו כל הזמן לשמר את היתרון האיכותי של ישראל מול שכנותיה, הם שאלו אותנו בנוגע לנושא הזה, ובעבר זה נלקח בחשבון. הזכות הזאת נלקחה מאיתנו מרגע שנתנו או קי למכור צוללות מתקדמות למצרים. והשאלה היא איזה צוללות יהיו למצרים. וזה לא שהמצרים אויבים ברגע זה, אלא כדי שנהיה ערוכים למקרה שדברים ישתנו". 

אהוד ברק: "היועמ"ש היה צריך לפסול את עצמו"

אהוד ברק: "יושבת כאן על הבמה קבוצה עם יותר מ-200 שנות ביטחון. ישראל הסירה את התנגדותה למכירת צוללות נחותות ב-2010 למצרים. וזה היה תהליך מסודר למרות שאפשר לא לאהוב אותו. וישראל גם אישרה מכירת 75 אף 16 למצרים, והם לא אותם מטוסים שישראל קיבלה. אני אומר באחריות: יש הרבה סודות שקשורים לצוללות אבל אין סוד ששר הביטחון יכול להיות ממודר ממנו".

"המלך עירום. נתניהו ידע לאורך כל השנים - גם ב-2007 וגם ב-2010, ששם התחילה השחיתות. וזה מעמיק והוא יודע שבן-דודו שמרון עושה את הסכם המכירה, ושיש מעורבות של מיליקובסקי. ראש הממשלה, שהיה משול באותה עת לאזרח פשוט, היה ראש האופוזיציה שמקבל אחת לחודש מראש הממשלה תדרוכים על הנושאים הכי מסווגים במדינה - ואז הוא מופיע מול העם בטלוויזיה בפאניקה ואחוז תזזית וטוען שהיה אזרח פרטי. מתי הוא מכר את המניות שלו? יום אחד לפני השלמת ההשתלטות של גרפטק על החברה של מיליקובסקי.

"בן-הדוד של נתניהו ארגן ב-2007 את ההסכמים של נתניהו ומליקובסקי, ב-2010 ארגן את הסכמי המכירה, הוא ייצג את טיסנקרופ באמצעות גנור, וכל ילד בן 13 רואה את זה - נתניהו ידע את כל מה שהוא טוען שהוא לא ידע. נתתי עדות פתוחה על הנושא הזה במשטרה. קצין בכיר במשטרה ליווה אותי אחר-כך לרכב ואמר לי שנראה שאני חושב שהם חוקרים את כל מה שרוצים. ואמרתי לו שכן. הוא אמר לי שאני טועה - והמשטרה חוקרת את מה שמתירים לה לחקור". 

ברק טוען כי היועץ המשפטי לממשלה קבע שהנושא לא לחקירת משטרה, תוקף את היועמ"ש ומאשים בכך שלא אפשר למשטרה לחקור את מה שרצתה לחקור. "מי שחושב שהגרמנים לא מבינים שיש שחיתות בישראל - לא יודע איפה הוא חי. אין דרך להימנע מוועדת חקירה בנושא הזה. והיועץ המשפטי היה חייב לפסול את עצמו והוא חייב להעיד בנושא הזה בוועדת החקירה. היועץ המשפטי היה מזכיר הממשלה - עוזר פוליטי לכל דבר של ראש הממשלה ולכן היה צריך לפסול את עצמו". 

עוד כתבות

צילום: שי גולדן / עיבוד מחשב: דגנית ג'מצ'י

דמי ניהול: ייתכן שהמנהל הבכיר שלך משלם מחיר נפשי קשה. מאוד

הם בכירים, הישגיים, שאפתנים וחרוצים, ודווקא הם משלמים לא פעם את המחיר הנפשי הגבוה ביותר במקום העבודה שלהם. אנשי המקצוע כבר מודעים היטב לתופעה שזוכה לעיתים לכינוי "דיכאון מנהלים", המנהלים עצמם מודעים לה הרבה פחות

נלי תגר ורועי אסף ב"בשורות טובות" / צילום: דניאל מילר

איפה הילד? כשטיפולי הפוריות מפרקים כמעט הכול

"בשורות טובות" עוסק בנושא חשוב מאוד - זוג צעיר שעובר טיפולי פוריות - אבל לפעמים מתנחמד מדי

שרי שיבננדה  /  צילום: יח"צ PayPal

“ייקח עוד עשור עד שנגיע לעולם ללא מזומן”: בכיר בפייפאל מספר על החיבה של הישראלים להזמנות מחו"ל

סמנכ"ל הטכנולוגיות של פייפאל, שרי שיבננדה, מאמין שבעתיד נוכל לבצע תשלומים מכל מכשיר, אבל שהחנויות הפיזיות אולי לא ייעלמו לעולם ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על כניסת הענקיות לתחום התשלומים ומציין ש"הישראלים בחוד החנית של התנהגות צרכנית"

הני ושלמה מורג / צילום: תמונה פרטית

"בסבב הקודם לא קיבלנו פיצוי על הימים שבהם העסק היה סגור"

להני מורג (52) ובעלה שלמה יש מפעל בשם "האניס טכנולוגיות" בשדרות ● "הייתי רוצה שהמדינה תפצה אותנו בלי לתת לנו לרדוף אחריה" ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il 

עין חיניה./  צילום:  יותם יעקובסון

למה יש סערה דווקא סביב עין חיניה, שבתוך הקו הירוק?

עין חיניה, מעיין בפארק ירושלים שבו שרידים ארכיאולוגיים רבים שעבר באחרונה שיפוץ מקיף, עומד במרכז סערה שמערבת טיולים ופוליטיקה ● על מה כל הרעש?

כרמים במחוז מרלבורו. עמק הלואר של ניו זילנד  /  צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

סוביניון בלאן שחבל על הזמן: היקבים הניו זילנדיים מפתיעים

לאחרונה עוקפים הסוביניון בלאנים הניו זילנדיים בסיבוב את מקביליהם הצרפתיים ● אפילו הצרפתים התחילו לפזול לכיוונם

פרופסור לאון גרינהאוס/ צילום: יונתן בלום

מה הקשר בין דיכאון לחרדה ומתי רצוי להיעזר בתרופות: דבר המומחה

מה ההבדל בין דיכאון לחרדה, מה הקשר לסטרס ומתי רצוי להיעזר בתרופות? ● פרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לדיכאון וחרדה, נותן בהם סימנים וצופה כי בשנים הקרובות יהיה מהפך באבחנה ובטיפול

שמורת ג'אנג ג'יה ג'יה  /  צילום: Gettyimages ישראל

רואים רחוק, רואים שקוף: גשרי הזכוכית הם להיט תיירותי

גשרי הזכוכית בטבע מאפשרים אינטימיות מיוחדת עם הנוף, ומהווים גם מבחן אומץ ולהיט תיירותי ● סין היא הבירה העולמית, עם לא פחות מ-2,300 גשרים, מדרכות ומגלשות זכוכית. אלא שלאחרונה התגלו בכמה מהם בעיות בטיחות

קווין לאב / צילום: רויטרס

כושר עמידה: הספורטאים מוציאים מהארון את הדיכאון והחרדות

קשר השתיקה סביב קריסות נפשיות של ספורטאים הותר בשנים האחרונות, והם מספרים על דיכאונות וחרדות ● אבל גופי הספורט עדיין לא מעניקים תמיכה פסיכולוגית ● התוצאה: הפסדים

תזונה /  צילום: Gettyimages ישראל

אלצהיימר, סוכרת, מחלות דם ולב: כמה אייג’ס אכלתם היום

חשבתם ששומן, סוכר וטיגון בעייתיים לתזונה שלנו? מתברר שגם לבישול ארוך, צלייה והשחמה יש השפעה, והם עלולים להאיץ תהליכים דלקתיים שיובילו למחלות כרוניות, כולל הזדקנות מוקדמת ● החוקרים מסבירים ל'ליידי גלובס' איך פועל מנגנון האייג'ס, למה זה מזיק לאכול מנת בשר מיד אחרי דג, ולמה חשוב לשתות קפה טורקי לפני הארוחה

יגן משה / צילום: איל יצהר

"חלמתי בכלל להיות שחקן, אבל אני לא מצטער"

פורטפוליו עם יגן משה, מנכ"ל שמיר אופטיקה, על החלום שלא הוגשם, על הכישלון ב"תפוז" ועל החיים על ציר סינגפור-ישראל

בני גנץ / קרדיט צילום: שריה דיאמנט

התוכנית שהקפיצה את נתניהו: 4 ימים לתום המנדט זה מה שמתכנן בני גנץ

ערב פגישתו עם נשיא המדינה, יו"ר כחול לבן מתכנן לקיים מו"מ להרכבת ממשלה צרה שתתבסס על מיעוט בכנסת, תוך תמיכת הרשימה המשותפת מבחוץ ● על גבי הרשתות החברתיות פנה לנתניהו וכתב: "אני אעשה הכל כדי למנוע ממך לגרור את אזרחי ישראל למערכת בחירות בפעם השלישית"

פולקסווגן טיגואן / צילום: יחצ

תג מחיר: טיגואן מודל 2019 מרשים, אבל יקר

הטיגואן מודל 2019 מגיע עם מנוע 1.5 טורבו ושלדה משודרגת ושומר על העיצוב המתנשא של קודמו ● המרחב הפנימי מרשים והשלדה הגרמנית מהוקצעת, אבל המחיר ממשיך לזחול כלפי מעלה

אוהדי באיירן מינכן./ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

כמה עולה כרטיס למשחק של ברצלונה? תלוי אם מסי ישחק

בעשור האחרון נמנעו מועדוני ספורט מלייקר כרטיסים כדי לא להכעיס אוהדים ● כעת הטכנולוגיה באה לעזרתם ומאפשרת למכור כרטיסים לפי היצע וביקוש, תוך התחשבות בפרמטרים כמו השתתפות כוכבים או מזג-האוויר

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

מיקרוסופט בודקת את פעילות הסטארט-אפ הישראלי AnyVision

ענקית הטכנולוגיה השקיעה בסטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה לזיהוי פנים, אך בודקת האם הפר את כללי האתיקה שלה  ● AnyVision בתגובה: "אנחנו יזמנו את הבדיקה של מיקרוסופט. אנחנו לא מפרים את כללי האתיקה שלה"

בני גנץ נואם לאחר פרסום תוצאות המדגם / צילום: כדיה לוי, גלובס

גנץ לראשי בלוק הימין: שחררו את נתניהו מהתחייבות בלוק 55

חמישה ימים להרכבת הקואליציה: יו"ר כחול לבן פנה לראשי מפלגות הימין וביקש כי יסללו את הדרך להקמת ממשלת אחדות לאומית בין כחול לבן לליכוד ● בנט: "כל ניסיון שלכם להפריד בינינו ייכשל. אנחנו נאמנים לגוש הימין"

משתמשת בפייסבוק / צילום: שאטרסטוק

מדריך: כך "תעבדו" על פייסבוק ותשדרגו את הפיד

אם הפיד שלכם מתחיל להעיק, הפרסומות לא רלוונטיות, ואתם עוד לא בשלים לגמילה מפייסבוק – המדריך הזה בשבילכם ● כך תסלקו את כל החלודה שהצטברה בעורקים של הרשת החברתית ותלמדו אותה מחדש מה אתם אוהבים ● וגם בונוס: הפיצ'רים הכי חשובים למי שחשוב לשלוט על המידע שלו

ניר חפץ / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עד המדינה ניר חפץ דורש התנצלות מיעקב ברדוגו ומאיים לתבוע

חפץ טוען כי ברדוגו הפיץ בקבוצת ווטסאפ בשם "אחדות הליכוד" פרטים אסורים בפרסום ובכך הסב לו נזקים והפר את פרטיותו ● ברדוגו הכחיש לפני ימים אחדים את הטענות ● בנוסף טוען חפץ שרה"מ פעל ב-2016 לשיבוצו של ברדוגו כשדר

איור: שאטרסטוק

מה אומרים לבוס ואיך יוצאים מהמיטה? התקף החרדה של שי גולדן הוליד פרויקט שמרים את מסך הבושה

הפרויקט הזה נולד בעיצומו של התקף חרדה, והמטרה שלו היא לתת קול ומילים להרבה מאוד אנשים שחיים במחשכים, בהסתרה, בהכחשה, בבושה, בחרדה ● פרויקט מיוחד

עיישה באו  / צילום: באדיבות השגרירות האמריקאית בישראל

הדרך משכונת מצוקה לנאס"א: "לא ידעתי שמהנדסת חלל זה משהו שאדם באמת יכול להיות"

עיישה בואו הייתה תלמידה בינונית, חובבת ספרי מדע בדיוני בשכונת מצוקה במישיגן, שרק רצתה עבודה יציבה כפקידה ● איך בכל זאת הפכה למהנדסת בנאס"א? בראיון ל"גלובס" היא מספרת על המורה ששינה את חייה ועל הרגע שהבינה שבו הנראות שלה חשובה יותר מהמדע שהיא עושה