גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תושבי שדרות ות"א שווים בקלפי, אבל לא בחיים עצמם

אף שהמוביליות החברתית בישראל נמוכה ומושפעת מאוד מהמקום ומהרמה הסוציו-אקונומית שלתוכה אנו נולדים, הנושא תפס חלק זניח במערכת הבחירות ● קרן רש"י גיבשה תוכנית רחבה לטיפול בבעיה, שרוב ראשי המפלגות התחייבו לקדם ● מה התוכנית כוללת, האם זאת רק הבטחת בחירות, והאם יש ערך לגיבוש תוכנית שלא כוללת תקציבים? ● ישראל 2048

אורן חזן ויקי כנפו מיכאל ביטון אבי ניסנקורן וסתיו שפיר בצעדת השוויון ב-2016 / צילום: דוברות ההסתדרות
אורן חזן ויקי כנפו מיכאל ביטון אבי ניסנקורן וסתיו שפיר בצעדת השוויון ב-2016 / צילום: דוברות ההסתדרות

"יש פה ילדים במדינת ישראל, שנולדים שווים, כמו הילדים שלך ושלי, רק אין להם הזדמנות שווה. אפשר לכתוב ליד תעודת הלידה מה הם יהיו - זה לא יכול להיות! הרי כל אחד יכול להיות מומחה לסייבר".

הדובר הוא רא"ל במיל' גבי אשכנזי, מראשי מפלגת כחול לבן, ששימש עד כניסתו לפוליטיקה כיו"ר קרן רש"י. אשכנזי דיבר על בעיה כבדת משקל במדינת ישראל: המוביליות החברתית הנמוכה בישראל בקרב מי שלא נולד למשפחה הנכונה או ביישוב הנכון. כולם ילכו לקלפי ביום שלישי הקרוב. שווים בפני החוק, קולו של כל אחד מהם שקול לזה של האחר. בחיים עצמם, מדינת ישראל קצת פחות שוויונית, ורמת אי-השוויון במדינה היא מהגבוהות ב-OECD. הזכות להצביע זהה, סיכויי ההצלחה בחיים משתנים מאדם לאדם, בהתאם לאזור המגורים, קבוצת האוכלוסייה שהוא משתייך אליה, מצבם הכלכלי של הוריו ועוד.

בשנים האחרונות מבינים יותר ויותר כי המדינה צריכה לעשות יותר כדי לשפר את המוביליות החברתית בישראל, כלומר את המעבר בין אשכולות כלכליים-חברתיים. זה בא לידי ביטוי בתקצוב דיפרנציאלי (מצומצם) במערכת החינוך, בחלוקת משאבים בין רשויות חזקות לחלשות, במענקים שמקבלים רופאים שיעתיקו את מקום מגוריהם לפריפריה ועוד. למרות זאת, קשה להגיד שהממשלה שמה את המשימה הזאת בראש סדר העדיפויות שלה.

בעוד מספר שבועות תוקם ממשלה חדשה בישראל, יגובשו קווי היסוד שלה וייחתמו הסכמים קואליציוניים. האם זאת יכולה להיות הזדמנות לשים את הנושא במוקד העניינים? קשה להגיד. אם לא שומעים קולות כאלה במערכת הבחירות עצמה, מדוע שהמפלגות יתעקשו על כך כתנאי לכניסתן לממשלה? בקרן רש"י סבורים אחרת: לתפיסתם זהו העיתוי הנכון לקדם את הנושא - להשיג את התחייבות המפלגות לפני הבחירות, ואז להמשיך לקדם זאת בזמן המשא ומתן הקואליציוני, כי מה שלא יהיה בהסכמים, לדעתם, כנראה לא ייצא לפועל.

מיכל כהן / צילום: ניב אהרונסון

בימים אלה נפגשת מנכ"לית הקרן, מיכל כהן, לשעבר מנכ"לית משרד החינוך, עם ראשי המפלגות ומנסה לרתום אותם למהלך רחב, שבמסגרתו הממשלה - כולה, ולא רק משרד כזה או אחר - תירתם לקידום הנושא. במסגרת המהלך, הצליחה כהן להיפגש, עד כה, עם רוב ראשי הסיעות כגון: נפתלי בנט (הימין החדש), אבי גבאי (עבודה), בני גנץ (כחול לבן) ויעקב ליצמן (יהדות התורה) כדי להציג בפניהם את המתווה, ולהחתים אותם על אמנה לקידום מוביליות חברתית בישראל. מכיוון שהמהלך עדיין בעיצומו, בקרן לא רצו לציין איזו מהמפלגות עדיין לא הביעה את תמיכתה. בקרן מציינים כי אשכנזי, היו"ר עד לא מכבר, לא היה מעורב בגיבוש התוכנית.

נייר המדיניות שהקרן מקדמת מול הפוליטיקאים מבוסס על עבודה שעליה שקדו בקרן בחודשים האחרונים, ובמסגרתה ריכזו מסקנות של דוחות רבים מהארץ ומהעולם, הוציאו מהן את המסקנות הרלוונטיות והכינו תוכנית פעולה. העבודה מתבססת על ראיונות ומפגשים עם עשרות מומחים מובילים בארץ ואנשי מקצוע בתחומי הרווחה, הכלכלה והחינוך. בין המומחים יש חוקרים, בכירים במשרדים ממשלתיים, אנשי עמותות וכו'. בקרן גיבשו שורה של המלצות במספר נושאים, אך הם יודעים כי יהיה קשה לגרום לממשלה העתידית לאמץ את התוכנית במלואה, ולכן בחרו להתמקד בשלושה צעדים: הצבת המוביליות החברתית כיעד לאומי, תוך שילוב כוחות של הממשלה והחברה האזרחית; יישום תקצוב דיפרנציאלי בכל השירותים החברתיים לאזרח; והרחבת אחריות המדינה לחינוך בגיל הרך.

גם תואר אקדמי שווה פחות בפריפריה

עוד לפני שעוסקים בהמלצות, צריך קודם כול להבין את הבעיה עצמה - מוביליות חברתית נמוכה. הפערים מתחילים כבר לפני גיל שנתיים: תינוקות עם אמא משכילה הצליחו יותר במבחנים קוגניטיביים; רק כ-20% מתלמידי האשכול החלש השיגו בגרות שתאפשר להם להתקבל לאוניברסיטה, לעומת כ-90% מתלמידי האשכול החזק; במרכז הארץ יש שני מקרי מוות לכל אלף לידות, לעומת 5.4 מקרי מוות בדרום הארץ - דוגמאות אלה ועוד מופיעות בנייר המדיניות של רש"י ונועדו להראות איך נוצרים הפערים החברתיים.

ואולם הבעיה היא כאמור לא רק היווצרות הפערים החברתיים, אלא העובדה כי אין שוויון הזדמנויות אמיתי שמאפשר לילד "להתנתק" ממקום המגורים ומהמעמד הכלכלי שבו גדל. "מוביליות חברתית אינה זהה לאי־שוויון כלכלי והיא גם לא מלחמה בעוני, אלא אתגר בפני עצמו", מדגישה כהן. בקרן התבססו על מחקר של אורן הלר מביטוח לאומי, שפורסם ב-2017, וכן על עיבוד נוסף לנתונים שהלר ביצע במיוחד לצורך נייר המדיניות. במחקר בחן הלר את הקשר בין שכר האב לשכר הילד - בממוצע, עלייה של 1% בשכר האב מובילה לגידול של 0.276% בשכר הילד. ילד יהודי לא חרדי שגדל להורים בעלי הכנסות הנמוכות מהחציון צפוי להגיע לאחוזון שכר 0.517, לעומת 0.36 ו-0.33 של ילד ערבי וילד חרדי בהתאמה.

ואולם הבעיה בישראל היא לא רק רמת המוביליות החברתית, אלא הפערים במוביליות בין האזורים השונים בארץ, או יותר נכון, בין מרכז לפריפריה. ככל שמתקרבים למרכז הארץ כך הסיכוי של אדם לשפר את מצבו הכלכלי הוא גבוה יותר. "הגיעה השעה לקבוע מדיניות ברורה בנושא, שמטרתה - ניפוץ המשוואה שלפיה גורלם של ילדים נקבע לפי המקום שבו הם נולדו או רמת ההשכלה וההכנסה של הוריהם. עומק הפערים, והתחושה שאין עתיד טוב יותר עבור ילדים אלה, יוצרים מצב נפיץ שעלול להוביל לשבר חברתי", אומרת כהן.

כדי להראות את עומק הבעיה הציג הלר שורה של פילוחים שמשווים בין אזורים שונים בארץ. הפילוחים מראים כי גם בניכוי הערבים והחרדים, המוביליות בפריפריה נמוכה יותר. למעשה, גם אוכלוסיות חזקות שפועלות בפריפריה יתקשו יותר לשפר את מצבן הכלכלי.

הלר מציין כי מוביליות נמוכה יותר קיימת במידה כלשהי גם כאשר בוחנים בעלי תואר אקדמי. "הבעיה נעוצה גם בהזדמנויות שונות בשוק העבודה שאליהן נחשפים אנשים שגדלו בפריפריה. זה יכול להיות היעדר מיומנויות מתאימות לשוק העבודה או היעדר קשרים מתאימים - חוסרים שיהיו לאנשים מרקע כלכלי-חברתי חלש בהסתברות גבוהה מחבריהם בעלי רקע חזק", אומר הלר. "באופן כללי יותר, ילדים למשפחות דלות אמצעים חווים לאורך החיים חסכים שונים שמצטברים לפערים בהישגים וביכולות עתידיים בהשוואה לילדים שלא חוו מחסור דומה, כדוגמת נקודת הפתיחה הפחות טובה בשוק העבודה אפילו של אלה שלמדו באקדמיה. ולכן יש קשר בין אי-שוויון כלכלי לאי-שוויון בהכנסות", הוא מוסיף.

המקום שבו נולדת

"להכריז שהילד עצמו חשוב לא פחות מעידוד התעסוקה"

"היעדר מוביליות תעלה למשק הרבה כסף בעתיד, פעם אחת בשל פגיעה בהכנסות, בפריון ובצמיחה כתוצאה מאי טיפוח כישרונות, ופעם שנייה, בשל ההוצאות הגבוהות על שירותי רווחה וקצבאות עבור אלה שלא הצליחו לשפר את מצבם", אומרת כהן. "המציאות מראה שמשפחות מהעשירון העליון מוציאות פי חמישה על פעילויות פנאי כגון תרבות, בידור וספורט ממשפחות בעשירון התחתון. הפערים החברתיים והכלכליים בחברה הישראלית משפיעים באופן ישיר על יכולתם של הורים לטפח את ילדיהם ולהשקיע בהם וכתוצאה מכך ההתפתחות וההישגים של ילדים למשפחות עניות נפגעים במידה רבה", היא מוסיפה.

הקרן, שהוקמה ב-1984, מפעילה שלל תוכניות בתחום, בשיתוף עם גורמים נוספים ומציגה עקרונות מנחים, שבאמצעותם גם ניתן להבין את נקודות התורפה בישראל: ראייה מערכתית, רצף גילי, רצף טיפולי, קביעת יעדים ומדדים שמהם ייגזר תהליך העבודה, חיזוק הרשויות המקומיות, וביצוע תוכניות ומתן שירותים רק אם ניתן לקיים אותם לאורך זמן.

בקרן מסבירים כי כבר היום קיימים בישראל לא מעט חוקים, תוכניות ויוזמות שעוסקים בנושא, אך הן אינן מסונכרנות. לתפיסתם, האתגר הגדול בטמון בשיתוף פעולה בין כל השחקנים המרכזיים, וכן ביצירת רצף טיפולי. לכן ההמלצה הראשונה שלהם היא הקמת גוף מוביל למוביליות חברתית במשרד ראש הממשלה, שיוביל גיבוש של מפת דרכים ויחבר בין המשרדים והשחקנים השונים.

בסך הכול גיבשו בקרן שמונה המלצות, שכוללות כ-35 צעדים. לגבי כל צעד מצוין על איזה גילאים הוא משפיע. למשל, הארכת חופשת לידה רלוונטית לגיל הרך, אך תקצוב דיפרנציאלי של כל השירותים החברתיים רלוונטי לכל הגילאים.

עקב האכילס של התוכנית שמציגים ברש"י היא שבקרן לא הצמידו להצעות המדיניות את העלויות שלהן.

"כולם יודעים את העלויות. למשל, עלות התוכנית לחינוך לגיל הרך היא 7-6 מיליארד שקל, אומרת כהן. "אז למה לא נתתי את ההערכה? כי המדינה יודעת אותה. בכל מקרה, אחריות המדינה היא גם לא רק לתת כסף, אלא לתת רצף חינוכי, שזה אומר שמשרד החינוך יהיה אחראי על החינוך מגיל לידה, והמשמעות היא להכריז שהילד עצמו חשוב לא פחות מעידוד התעסוקה".

ואולם כך משאירה רש"י את הדיון בסוגיה העקרונית (והחשובה) של אחריות המדינה, אך לא מאפשרת לתעדף בין ההמלצות השונות על סמך החשיבות והעלויות שלהן. העלות של חלק מההמלצות היא יחסית נמוכה - כמו למשל חשיפה לאקדמיה בשלב התיכון - אך המלצות אחרות מצריכות חשיבה מקיפה בגלל עלות יחסית גבוהה או לא ידועה. כמה למשל יעלה להפוך את העבודה בחינוך בלתי פורמלי לעבודה מועדפת או להעניק הלוואות לסטודנטים לצורך שכר לימוד? 

עוד כתבות

דונלד טראמפ ובוריס ג'ונסון בפסגת G& / צילום: ארין שאף, רויטרס

חמישה דברים שאתם חייבים להתייחס אליהם לפני ששבוע המסחר מתחיל

תאריך הטלת המכסים של ארה"ב על סין מתקרב בצעדי ענק ● הפד צפוי להכריז על גובה הריבית בעוד הציפיות להפחתתה מתרחקות ● הבריטים שוב ילכו לקלפיות ● והאם בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח? ● התחזית השבועית של "גלובס"

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

אפקט בואינג: ריאנאייר תסגור את הקו לנירנברג בחודש מרץ הקרוב

חברת הלואו קוסט מנמקת את המהלך בעיכוב בקבלת מטוסי הבואינג 737 מקס 10 ● המשמעות – ביטול הקו הישיר מת"א לנירנברג שבגרמניה הפועל כיום בתדירות של שתי טיסות שבועיות

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

הממשלה אישרה: תוכנית מחיר למשתכן תוארך גם ל-2020

זאת בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020; לאחר מכן, בכפוף למקור תקציבי ובאישור הממשלה, התוכנית תימשך עד לסוף 2020 ● כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ההחלטה טעונה בחינה של היועמ"ש

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

הישראלית שדיווחה על "האצה בצמיחה": מניית אפסווילאג' הנסחרת באוסטרליה זינקה 53% ביום

החברה, המפתחת פלטפורמת תוכנה כשירות לניהול אפליקציות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, צופה הכנסות חוזרות חודשיות של כ-105 אלף דולר - צמיחה של 50% ביחס לרבעון הקודם ושל 200% לעומת הרבעון המקביל

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

הדרך לכישלון רצופה בכוונות טובות של הממונה על שוק ההון ברקת

בעולם שבו יש מחסור עצום באנליזה איכותית בכל צמתי ההשקעות בגופים המוסדיים, נכון יותר לעודד את המוסדיים להשקיע במחקר תומך השקעה שישפר את קבלת החלטות ההשקעה - ולא לייצר מחלקה ביורוקרטית שכל תפקידה הוא כסת"ח ● פרשנות

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

תמר יסעור וצבי זיו  / צילום: תמר מצפי

תמר יסעור מונתה ליו"רית מעגל ידידי בת שבע

וגם: משה ברקת מחפש אקטוארים בצפון אמריקה

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות

שריפה בשמן תעשייה בנמל חיפה/ צילום: אילן מלסטר , המשרד להגנת הסביבה

שמן תעשיות: השריפה בחוף שמן הותירה הפסד של יותר מ-10 מיליון שקל

את הרבעון השלישי של השנה סיכמה שמן, העוסקת בייצור ושיווק של שמנים, בהפסד של 8.5 מיליון שקל ● זאת בעקבות הוצאה חד-פעמית של יותר מ-10 מיליון שקל בקשר לשריפה

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

ת"א ננעלה בעליות: סלקום זינקה ב-11%, דלק רכב ב-14%

מגה אור השתתפה בהנפקה של אפי נכסים כשרכשה מניות ב-83 מיליון דולר; ביג רכשה מניות בהיקף של 407 מיליון שקל ● שיכון ובינוי הגישה הצעה לרכישת השליטה בתהל ● גיל אגמון הגיע להסכמות עם קבוצת דלק לרכישת מניות דלק רכב, 7.5% מהון המניות, בכ-135 מיליון שקל

חלל עבודה משותף / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מדעי החלל המשותף: לאן צפוי להגיע ענף שטחי העבודה ואיך זה קשור לפקקים

בתוך חמש שנים בלבד הגיע היקף השטחים בחללי העבודה המשותפים ל–1.5% משטח המשרדים בארץ ● לפי מחקר של צ'מנסקי בן שחר, כ–80 אלף איש בארץ כבר עובדים בחללים כאלו, ומשבר התחבורה צפוי להזניק את מספר החללים המשותפים גם בפריפריה

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

סטודנטים מהמכללה האקדמית כנרת בסיור בתחנת הכוח אורות רבין / צילום: ראמי אבוריש

מי יתחזק את הרכבת הקלה? המסלול שמהנדסי חשמל בורחים ממנו

בשנים הקרובות ישראל תזדקק להרבה מהנדסי חשמל המתמחים במערכות הספק, כדי לקדם מעבר לכלי תחבורה חשמליים וייצור חשמל פרטי, אבל רק סטודנטים מעטים בוחרים במסלול הזה, ויש מחסור במרצים ● במשרדי הממשלה נערכים ליום בו המהנדסים, עולי בריה"מ לשעבר, יפרשו

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה

ח. מר: במקום נופש באיים הקריביים - חילוט ערבות והפסד כבד

ח. מר שבשליטת קרן פימי של ישי דוידי ממשיכה לסבול מתוצאות כספיות חלשות, והפסדיה ברבעון השלישי של השנה גדלו כמעט פי שלושה והגיעו לכ-35 מיליון שקל ● ההפסד הרבעוני במגזר הגלובל הצטבר ליותר מ-14 מיליון שקל, לעומת רווח מגזרי של כ-7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

נפגעי הקורקינטים - סופ"ש 6-7 בדצמבר

הסופש באיכילוב: 16 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים