איך תשקיעו 20 אלף שקל בסטארט-אפים

5 מיליארד דולר, זה, לערך, הסכום שזורם מדי שנה להייטק הישראלי • יותר מ-90% מהכסף שזורם מדי שנה איננו ישראלי • כיצד קרה שהתעשייה הכי צומחת ישראל, הכי איכותית בישראל, תעשייה שמייצרת משרות איכותיות שנמנים על העשירונים העליונים, לא מושכת כמעט השקעות של ישראלים? • פרשנות

פארק ההייטק בבאר-שבע / צילום: אלון רון
פארק ההייטק בבאר-שבע / צילום: אלון רון

1. 5 מיליארד דולר, זה, לערך, הסכום שזורם מדי שנה להייטק הישראלי, סכום אדיר שרק הולך וגדל עם השנים. 5 מיליארד דולר שמשמשים כמנוע של ההייטק הישראלי בפרט ושל הכלכלה הישראלית בכלל. מנוע של השקעות, מנוע של צמיחה, מנוע של תעסוקה איכותית ועוד. יש רק "בעיה" אחת עם ההשקעות העצומות בתחום ההייטק. רוב הכסף הוא כסף זר, יותר מ-90% מהכסף שזורם מדי שנה איננו ישראלי. בהתאם, גם ההשקעות של המוסדיים הישראלים, שמנהלים קרוב ל-1.8 טריליון שקל בתחום ההון סיכון די זניחות עד לא קיימות.

כיצד קורה שכל העולם מגיע לפה, מאמין בתעשייה הזו, חוץ מישראל עצמה? כיצד קרה שהתעשייה הכי צומחת ישראל, הכי איכותית בישראל, תעשייה שמייצרת משרות איכותיות שנמנים על העשירונים העליונים (ומשלמי המס בישראל), לא מושכת כמעט השקעות של ישראלים? העליתי את הבעיה הזו בעבר וכרגיל יש שלל תירוצים לעובדה שההייטק הישראלי נותר כמעט ללא משקיעים ישראלים: שילוב של רגולציה נוקשה ורתיעה של מוסדיים מהסיכונים הגבוהים בהון סיכון. זה הכל תירוצים: הגופים המוסדיים "שרפו" בעבר מיליארדי שקלים על השקעות נדל"ן כושלות בחו"ל. אם אלו היו "נשרפים" על השקעות הון סיכון בישראל, ובהנחה שכל ההשקעות היו יורדות לטמיון - זה לפחות היה תומך בתעשייה ישראלית, ביצירת מקומות תעסוקה ישירים ועקיפים ועוד.

2. עולם הפיננסים וההשקעות עובר מהפכה שקטה בשנים האחרונות - מהפכה טכנולוגית, שמשנה את עולם הבנקאות ואת עולם הפיננסים, שמשנה שירותים כמו העברת כספים בין חשבונות, כל שרשרת הפעולות הקשורה בכרטיסי אשראי, מיזמי P2P (הלוואות בין חברתיות) ועוד. כל התקדמות טכנולוגית משפרת את השירותים לאזרחים וגם מנגישה השקעות שלא היו פתוחות לציבור הרחב אלא למשקיעים אמידים. במובן כלשהו, זו מהפכה דמוקרטית, דמוקרטיזציית המידע בכלל הובילה גם לדמוקרטיה בהשקעות בפרט. למשל, אם עד עכשיו ההשקעות בהייטק היו דרך "מתווכים" כמו קרנות הון סיכון או גופים מוסדיים, ולציבור הרחב הישראלי נפתחה הדלת לאחרונה להשתתף בהשקעות בסטארט-אפים בסכומים קטנים. למה אנחנו מתכוונים? למימון המונים (Crowdfunding), גיוס סכומים קטנים ממספר רב של אנשים. גיוסים כאלה נועדו בדרך כלל בעבר לתרומות עבור מטרה מסויימת ולא להשקעות הוניות - ובוודאי שלא היו מפוקחים על ידי רשות ניירות ערך. מימון המונים "הוני", כלומר תמורת מניות או איגרות חוב בחברות סטארט-אפ בדרך הוא תחום חדש יחסית בישראל ויצא לדרך בפיקוח רשות ניירות ערך בסוף דצמבר 2017 בתקנות ניירות ערך.

איך זה עובד? אם חברת סטארט-אפ, או כל חברה אחרת, מעוניינת לגייס כסף באמצעות מימון המונים היא צריכה לפנות לגוף הנקרא "רכז הצעה" - חברה המפעילה פלטפורמה אינטרנטית, המאפשרת להציע באמצעותה ניירות ערך של החברה המעונייb, לגייס הון (שוב, או באמצעות מניות או באמצעות איגרות חוב). רשות ניירות ערך אישרה עד כה ל-5 גופים לפעול כ"רכזי הצעה", שחלקם התחילו לפעול לאחרונה וחלקם האחר בשלבי הקמה. הגופים הללו מחוייבים להגיש לרשות דוחות שנתיים ולפרסם אותם באתר האינטרנט, כך שהם מפוקחים (הכוונה היא לרכזי ההצעה ולא לחברות שמגייסות). עם זאת, צריך לשים לב לנקודה חשובה: החברה שמגייסת מחוייבת לדיווחים שוטפים באמצעות הפלטפורמה האינטרנטית שמפעילים רכזי ההצעה. הדיווחים כוללים דוחות כספיים שנתיים, מידע לגבי כל שינוי בהחזקות של בעלי השליטה ונושאי המשרה וכל שינוי מהותי בעסקיה ועוד. כלומר, רמת השקיפות של הסטארט-אפים במסגרת מימון המונים עולה מאוד, יחסית לסטארט-אפים המגייסים בדרך הרגילה, כך שמשקיעים יכולים לעקוב אחרי ההתפתחויות בחברה שם משקיעים בה.

היקפי הגיוס והסכומים שניתן להשקיע הם נמוכים יחסית לתחום ההייטק, כי הרי מדובר במימון המונים ולא במימון של קרנות הון סיכון שמשופעות במזומנים ויכולות להשקיע מיליוני דולרים או אף עשרות מיליונים בסבב גיוס בודד. התקנות של רשות ניירות ערך קבעו כי חברה שמעוניינת לגייס באמצעות מימון המונים יכולה לגייס עד לתקרה שנעה בין 4 מיליון שקל ל-6 מיליון שקל בתקופה של 12 חודשים, בהצעה אחת או בכמה הצעות. הסכום המרבי כבסיס לגיוס הוא 4 מיליון שקל. אבל, אם אחד המשתתפים בגיוס הוא משקיע מוביל החברה יכולה לגייס עוד מיליון שקל בשנה. אם החברה מקבלת דוח בדיקה של רשות החדשנות או הסוכנות לעסקים קטנים, הסכום עולה בעוד מיליון שקל. משקיע מוביל מוגדר בתקנות של רשות ניירות ערך כקרן הון סיכון או אדם, עם התמחות בביצוע השקעות בחברות בתחום הפעילות של החברה המגייסת, שביצע לפחות חמש השקעות קודמות בחברות פרטיות בסכום של לפחות שני מיליון שקל (כלומר, מדובר באנג'לים).

כדי להגן על המשקיעים שבוחרים להשקיע בסטארט-אפים (הרי הכסף עלול לרדת לטמיון אם החברה לא מונפקת או נמכרת לחברה ציבורית) קבעו התקנות מגבלות על סכומי ההשקעה, כך שניתן להשקיע עד 10,000 שקל במניות או באיגרות חוב של חברה מסויימת ואפשר להשקיע בכמה חברות לא יותר מ-20 אלף שקל. התקנות קבעו מדרגות למשקיעים שהכנסתם השנתית גבוהה יחסית. למשל, אם ההכנסה השנתית היא בין 350 אלף שקל ל-750 אלף שקל, אפשר להשקיע עד 30 אלף שקל בחברה אחת. אם ההכנסה השנתית של המשקיע היא בין 750 אלף שקל ל-1.2 מיליון שקל אפשר להשקיע עד 5% מהכנסתו השנתית באמצעות מימון המונים. כלומר, המקסימום של משקיע בודד אמיד (הכנסה ממוצעת של 100 אלף שקל בחודש) הוא 60 אלף שקל לשנה.

3. מה שהפלטפורמות הללו עושות זה להציע מין סופרמרקט של השקעות בהייטק, להציג כל חברה בפרוטרוט ולהותיר כמובן את הבחירה בידי המשקיע, הן בנוגע לחברה שברצונו להשקיע והן בנוגע להיקף ההשקעה (במגבלות שנקבעו בתקנות). רו"ח שוקי כהן-שרת, שהיה שותף לניסוח התקנות, וייסד את Together, אומר כי הציבור הרחב לא היה עד היום חלק מההצלחה של ה"סטארט-אפ ניישן" ו"בפועל הצלחת ההייטק הייתה שמורה רק לקהילה אקסקלוסיבית ומצומצמת ביותר, כמו קרנות הון סיכון, לצד רשימה מצומצמת של אנג'לים". להערכתו, התקנות רשות ניירות ערך שנכנסו לתוקף לפני למעלה משנה ינגישו בהדרגה את תחום ההייטק לציבור הרחב והוא מקווה ששוק השקעות ההמונים בישראל יציג צמיחה פנומנלית בדומה לצמיחה במדינות המערביות המובילות.

האם ההשקעות ההמונים בהייטק יתפסו תאוצה? כרגע כל התחום נמצא בחיתוליו וצריך לבחון את המגמה ארוכת הטווח. כמובן שכל פלטפורמה תיבחן לאורך זמן בהצלחותיה, הן במספר הגיוסים, הן בהיקף הגיוסים והן באיכות הגיוסים. וכמובן, בשורה התחתונה - כלומר, האם הסטארט-אפים שהיא מרכזת את השקעותיהם, יניבו תשואה נאה למשקיעים, בין אם באקזיט בהמשך דרכם או בהנפקה בבורסה. כמובן שהחשש הגדול הוא שדווקא חברות חלשות ינסו לגייס דרך הערוץ זה, ואילו החברות החזקות יחסית ימשיכו לפנות לערוצים המסורתיים של קרנות הון סיכון ואנג'לים, מה גם שהם מאפשרים גיוסים בהיקפים הרבה יותר גבוהים.

כהן-שרת מדגיש כי הפלטפורמה בניהולו בנתה מנגנון שמאפשר לציבור הרחב להשקיע יחד עם משקיעים חכמים ומנוסים, וכך נוצרת מסננת טובה לחברות שיש להן פוטנציאל. הוא משוכנע שזה המתכון להצלחה: שילוב של משקיעי ההמון יחד עם המשקיעים המנוסים שבחרו להשקיע בחברה המגייסת. לכן חשוב מבחינתו שקודם יהיה בסיס של משקיעים "חכמים" יחסית בסטארט-אפ ואז יצטרף הציבור הרחב: "המשקיעים דרך Together הופכים להיות משקיעים לצד משקיעים מובילים והם נהנים ממחיר שווה למשקיע המוביל". הפלטפורמה שבניהולו גייסה, בין היתר, את האלוף (במיל') עוזי מוסקוביץ, ששימש עד לאחרונה ראש אגף התקשוב והסייבר בצה"ל.

4. חשוב מאוד להדגיש: התקנות החדשות יחסית של רשות ניירות ערך מיועדות בעיקר למשקיעים "קטנים", כלומר לציבור הרחב - ולכן סכומי ההשקעה מוגבלים להיקפים קטנים יחסית. התקנות הללו פחות רלוונטיות ל"משקיעים כשירים", לפי הגדרתם בחוק רשות ניירות ערך, משקיעים גדולים שיש באמתחתם תיק נזיל במיליוני שקלים והנגישות שלהם להשקעות פרטיות הרבה יותר מגוונת ורחבה. לפי התיקון לחוק ממארס 2016, יחידים או תאגידים הנמצאים בבעלות מלאה של יחידים המוגדרים כ"משקיעים כשירים" לא ייספרו לצורכי מגבלת 35 הניצעים הקיימת בחוק ניירות ערך, אשר מעבר לה חלה החובה לפרסום תשקיף. הרף שנקבע הוא 8 מיליון שקלים נכסים נזילים (הורד מ-12 מיליון שקל), מבחנים התלויים בגובה ההכנסה או מבחן משולב. גובה ההכנסה במבחן ההכנסה הוא 1.2 מיליון שקל ליחיד או 1.8 מיליון שקל לתא משפחתי; במבחן המשולב הנכסים הנזילים צריכים להיות בהיקף של 5 מיליון שקל לפחות בשילוב הכנסה שנתית של 600 אלף שקל ליחיד בשנתיים האחרונות או 900 אלף שקל לתא משפחתי. למשקיעים כאלה יש את היכולת להשקיע ישירות בקרנות השקעה פרטיות וגם בפלטפורמות השקעות המונים כמו OurCrowd הפופולרית של ג'ון מדבד ואחרות.

כמובן שגם משקיעים "כשירים" יכולים להשתתף בפלטפורמות ה"עממיות", ויש כאלה. כאמור, כמו Together שמשלבות שני מסלולים תחת התקנות החדשות של רשות ניירות ערך: כלומר, גם משקיעים "קטנים" וגם משקיעים "כבדים" (קודם הכבדים ואחר כך הקטנים), אבל עדיין סכום הגיוס הכללי כפוף לתקנות של רשות ניירות ערך.

5. בכל מקרה, היופי בעידן השקיפות, ההתקדמות הטכנולוגית ודמוקרטיית המידע וההשקעות הוא שהכול פתוח בפני המשקיעים, שמתאים להם הסיכון בתחום ההייטק. כל משקיע יכול לגלוש לפלטפורמות גיוס ההמונים, לקרוא על הסטארט-אפים, על המוצרים בפיתוח, על ההתקדמות העסקית שלהם, להתרשם מהמייסדים והמנהלים שלהם ועוד - ואז להחליט האם להשקיע או לא. ככל שהמגוון (של הסטארט-אפים) יהיה גדול יותר על מדפי פלטפורמות גיוס ההמונים, כך אפשרויות ההשקעה כמובן יהיה רחבות יותר.

וכאן אני מגיע לצד של היזמים: נכון שסכומי הגיוס באמצעות גיוס המונים הם קטנים במונחים של הון סיכון ואנחנו קוראים על גיוסים של עשרות מיליוני דולר לסטארט-אפ כזה או אחר (מדובר בדרך כלל בשלבים מאוחרים). אבל, דווקא היזמים של סטארט-אפים צריכים להיות אלו שחושבים על אופציות גיוס. אלו שמשתמשים בפלטפורמה כזו שמיועדת רק למשקיעים גדולים, צריכים להיות פתוחים גם לאופציה של ההמונים למשקיעים קטנים כדי לשתף את הציבור הרחב בהשקעות ישירות בסטארט-אפ. זו, בינתיים, הדרך היחידה שמשקיעים מן השורה יוכלו לעלות על קטר הצמיחה של המשק הישראלי. 

מיליארדי דולרים מדי שנה מגוייסים בעולם במימון המונים

גיוס ההמונים של חברות הייטק בישראל לא התחיל עם התקנות החדשות של רשות ניירות ערך אלא התפתח, במקביל למגמות העולמיות, כבר לפני שנים אחדות (בארה"ב הרגולציה בנושא החלה ב-2012). מדובר כמובן בגיוסי המונים המיועדים למשקיעים "כבדים" (משקיעים כשירים על פי הגדרתם, מרובי נכסים). על פי דוח של חברת המחקר IVC מספטמבר 2017, 145 חברות הייטק ישראליות גייסו הון באמצעות גיוס המונים במהלך 5 השנים שקדמו למחקר, כאשר 88% התבצעו באמצעות OurCrowd ו-17 סטארט-אפים ביצעו אקזיט (כלומר, אחת מתוך תשע חברות שזה טבעי בתחום ההייטק). באופן טבעי, הגיוסים הם בשלבים הראשוניים של הסטארט-אפ בעוד הגיוסים המשמעותיים יותר מגיעים מקרנות הון סיכון בשלבים בוגרים יותר. היקף הגיוסים הכולל בשנים האחרונות מגיע לכמה מאות מיליוני דולרים.

הרגולציה המקבילה בארה"ב לזו הישראלית בנוגע למשקיעים קטנים התפתחה ב-2015 ובדומה לישראל קבעה את גבולות ההשקעה לפי מבחני הכנסה ונכסים - כשהגבולות נעים בין 2,200 דולר עד 107 אלף דולר למשקיע בשנה אחת, כשמגבלת הגיוס הכולל לחברה צעירה עומדת על 1.07 מיליון דולר. הפלטפורמות הללו גייסו בשנת 2018 בסך הכל כ-80 מילון דולר, אבל גיוס ההמונים על כל גווניו ותחומיו (זה הרי לא רק הייטק) צומח בצורה מסחררת והיקפו העולמי כבר חצה את רף ה-10 מיליארד דולר, עם הערכות שהוא יגיע בשנת 2022 ליותר מ-30 מיליארד דולר. יש כבר לא מעט כתבות שמכתירות זאת כבועה שבה מיליוני אנשים יפסידו את כספם.

בישראל גיוס ההמונים נמצא יחסית בחיתוליו - ובלאו הכי ברור למשקיעים שמדובר בתחום שבו פרופיל הסיכון יחסית גבוה. מי שזה מתאים לו לגיוון השקעותיו - בבקשה; ומי שלא - אז לא. 

פלטפורמות מימון ההמונים לציבור הרחב בישראל שקיבלו אישור רשות ניירות ערך

Together

בעלי המניות: רו"ח שוקי כהן שרת, לירן פלג ואלעד שמש. רו"ח איריס שטרק משמשת כדירקטורית חיצונית.

היקף הגיוסים הכולל מתחילת הפעילות: החלה לפעול ברבעון האחרון של 2018 ועדיין מגייסת לחברות במסגרת 35 הניצעים (משקיעים גדולים). על פי הערכות גייסה מיליוני שקלים לכל חברה.

חברות עיקריות שהשתתפו בגיוסים: UPnRide- מפתחת כיסא גלגלים רובוט המאפשר ניידות מלאה למוגבלי תנועה; Cardiacsense - שעון יד חדשני המבצע מדידה וניטור שוטפים של פעילות הלב ומסוגל לזהות הפרעות בקצב הלב שעלולות להוביל לדום לב, שבץ מוחי ועוד; Pageseal - מונעת "חטיפות" של משתמשים ורוכשים פוטנציאליים באתרי האינטרנט שמנותבים לאתרים אחרים ללא ידיעתם.

פיפלביז

בעלי המניות: אורן המבורגר, אור בנון (המנכ"ל והמייסד) ותום סיטון.

היקף הגיוסים הכולל: כ-30 מיליון שקל.

חברות עיקריות שגייסו דרך הפלטפורמה:Cannibble , בתחום מוצרי מזון ומשקאות מועשרים בקנאביס, גייסה כ-2.4 מיליון שקל; Innocan, בתחום תרופות המכילות קנאביס גייסה קרוב ל-3 מיליון שקל; Robin, כלי דיגיטלי מתקדם לניהול חסכונות פנסיוניים וכיסויים ביטוחיים, גייסה כ-1.4 מיליון שקל; Cycla, לטיפול בבוהן קלובה, גייסה כ-1.8 מיליון שקל; Findodo, שעוזרת לאנשים למצוא ולקנות בקלות מתנות בהתבסס על ניתוח האישיות של מקבל המתנה, גייסה כ-1.4 מיליון שקל.

fundit

בעלי המניות: יוסי מאירי, מעין מלצר (המנכ"ל), אסף גרינפלד, יונתן גל ופועלים איי.בי.איי.

היקף הגיוסים הכולל ב-fundit: האתר החל לפעול באמצע 2016 ומאז היה שותף לגיוסים בהיקף של כ-240 מיליון שקל, כ-140 מיליון שקל בפלטפורמה וכ-100 מיליון בעסקאות פרטיות.

סוגי הפעילות: לבד מהפעילות בתחום ההייטק הקבוצה פעילה מאוד בתחום הנדל"ן מפרויקטי תמ"א ועד יזמות; עסקאות חוב בנדל"ן בחו"ל; גיוסים חברתיים וקרן ייעודית לתביעות ייצוגיות.

בנמון מערכות - קניאטה

בעלי המניות: יונתן בן דור (המנכ"ל), רועי רוט, אריק בן יאיר ויואל בריס (לשעבר היועץ המשפטי של משרד האוצר).

היקף גיוסים: החברה טרם החלה בפעילות הגיוס אך עומדת בפני השקה.

היי פאונד (מקבוצת היי סנטר)

בעלי מניות: החברה הכלכלית של חיפה, הנמצאת בבעלותה המלאה של עיריית חיפה. פעילות: קבוצת היי סנטר נוסדה לפי עשור, במטרה לפתח ולנהל חממה טכנולוגית עסקית בשיתוף המדען הראשי של משרד התמ"ת. כמנכ"לית היי סנטר משמשת יעל מיטלמן ומובילה את החברה מימיה הראשונים כחממה. פעילות החברה כפלטפורמת גיוס המונים (היי פאונד) צפויה להתחיל בעוד כשלושה חודשים.

היקף גיוסים: מאז שנוסדה גייסו חברות הפורטפוליו שלה כ-130 מיליון שקל.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988