גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שווי של 7.7 מיליארד זה נחמד. אבל האם נייס שווה את זה?

נייס צמחה להיות גורילה בתחומה - אבל מה הרווח המייצג שלה, למה היא מנטרלת מהרווח הפחתות של נכסים לא מוחשיים, ובאיזה מכפיל רווח היא נסחרת?

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: CRC Media
ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: CRC Media

נייס, אחת מחברות הטכנולוגיה הישראליות הוותיקות והמוצלחות, נסחרת בוול סטריט ובבורסה המקומית בשווי של 7.7 מיליארד דולר. המיליארדים אולי כבר פחות מרגשים - יש לנו רשימה של כעשר חברות טכנולוגיה שנסחרות במיליארד פלוס, וכמה אקזיטים בשווי של מיליארד פלוס.

אבל, אנחנו כן צריכים להתרגש מזה. זה לא עניין של מה בכך, זה חבל ההצלה של הכלכלה הישראלית. אפשר להסתכל על חצי הכוס הריקה ולשאול, מה היה קורה אם לא היה את ההייטק? ואפשר גם לטעון שישראל חצויה - הייטקיסטים "מסודרים" וכל היתר, ואפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה, ולהפנים שהחברות האלו שקמו כאן תורמות לכולם, והן העתיד של הכלכלה המקומית.

החברות האלו משלמות מסים (חלקן אולי לא מספיק), מעסיקות עובדים, מייצרות תעסוקה ושירותים מסביב, מניעות את הגידול בצריכה ואת הגידול בצמיחה במשק. החברות האלו, בראייה היסטורית, גם סיפקו לכם תשואה עודפת בחסכונות (קרנות נאמנות, פנסיה, קופות גמל ועוד). אחרי הכל, אולי אתם לא יודעים אבל בחסכונות שלכם יש הייטק כחול לבן (אולי לא מספיק).

נייס, שמפתחת תוכנה בתחום מרכזי שירות הלקוחות ובתחום מניעת הונאות ומתמקדת בשירותי ענן, היא כנראה הדוגמה המרתקת מכולן - בעיקר מכיוון שהיא מראה שההתמדה משתלמת. החברה הזו ההחלה כרעיון של כמה חברים מיחידת 8200 שנהפך לעסק קטן, שהפך לחברה שגייסה הון מחברות השקעה (אז בקושי היו קרנות הון סיכון), ומהר מאוד יצאה להנפקה לציבור.

פי 100 מההנפקה הראשונה

החברה הנפיקה לראשונה דווקא בבורסה בת"א (בתחילת שנות ה-90'), אבל היא הייתה רחוקה מלספק את הסחורה. נייס  צלעה בתוצאות במשך כמה שנים, אבל ב-94' היא עשתה אקזיט ומכרה את החברה הבת נייסקום בסכום עתק (לתקופה ההיא) של 53 מיליון דולר.

ואז גם החלה התאוששות בעסקים, והחברה תרגמה זאת לגיוסים. ב-96' היא גייסה בוול סטריט וב-97' גייסה שוב, ואז נקלעה למשבר חמור, התאוששה ושוב נקלעה למשבר. אבל ב-10-15 השנים האחרונות היא יודעת רק כיוון אחד - מניית החברה רוכבת על ההצלחה העסקית, והיא עלתה פי 6 ב-10 שנים, ופי 4 בחמש שנים. ואם אתם רוצים להתענג על רווחים תיאורטיים - מי שהשקיע בחברה בהנפקה הראשונה בת"א, הרוויח בערך פי 100.

העליות במחיר המניה, עוקפות בשנים האחרונות את מחיר היעד של האנליסטים, ואז אלו מעלים שוב את מחיר היעד, ושב המניה עוברת את מחיר היעד וחוזר חלילה. אם זה נשמע לכם תהליך שמנפח בועה, חשוב להדגיש - נייס חברה אמיתית. היא מוכרת ביותר מ-1.4 מיליארד דולר, תמכור השנה בכ-1.57 מיליארד דולר; הרוויחה 300 מיליון דולר, וצפויה להרוויח 330-340 מיליון דולר ב-2019.

אבל, האם רווח של 300 מיליון דולר מצדיק שווי של 7.7 מיליארד דולר?

רגע, זה בעצם לא רווח חשבונאי או רווח בדוחות החשבונאיים, זה רווח לא חשבונאי Non-GAAP (מיד הסבר). בדוחות שלה הרווח הוא 160 מיליון דולר. האם הרווח הזה מצדיק שווי כזה?

האנליסטים אופטימיים, אבל גם אם מתייחסים למכפיל הרווח העתידי (פרמטר השקעה שמתייחס לשווי חלקי הרווח בשנה הקרובה) הרי שמדובר על מכפיל רווח של 22 ומעלה - לא נמוך.

מה חשוב - רווח חשבונאי או לא חשבונאי?

נחזור לרווח של נייס. כשמדברים על רווחים של חברות שנסחרות בוול סטריט חשוב להבין את כללי המשחק ושיטת הדיווח בבורסה האמריקאית. החברות שנסחרות שם מדווחות על שני סטים של נתונים - הרווח על פי הדוחות החשבונאיים (GAAP), ובצמוד אליהם גם דוחות לא חשבונאיים (Non-GAAP), דוחות שאינם על פי הכללים החשבונאיים. הדוחות האלו אמורים לספק מידע נכון יותר ונקי יותר לקוראי הדוחות. הנתונים האלו מנטרלים רעשים חשבונאיים חד פעמיים, ומספקים את הרווח הכלכלי, הרווח המייצג. באופן הזה קורא הדוחות או מנתח הדוחות מבין כהלכה את המגמות של העסק.

הטכניקה להגיע לדוחות Non-GAAP היא פשוטה - מתבססים על הדוחות החשבונאיים אבל מנטרלים מהם סעיפים (בעיקר הוצאות) חד פעמיים - הוצאות שאינן משפיעות על המגמות של העסק ושאין בהן כדי להשפיע על הערכת שווי החברה.

נשמע טוב - המשקיעים רוצים לקבל נתונים ללא רעשים. אלא שיש בעיה - הדוחות האלה הם דוחות ניהוליים (של מנהלי החברה), הדוחות האלו לא מבוקרים ולא ממש מפוקחים; הדוחות האלה לא בהכרח עקביים. והכי חשוב - הדוחות האלה איכשהו תמיד יבטאו מצב טוב יותר, תמיד ינטרלו הוצאות, וברוב המקרים לא יעשו את ההיפך - לא ינטרלו הכנסות חד פעמיות. למה הוצאות חד פעמיות כן? והכנסות חד פעמיות לא? כנראה כי אפשר.

ועדיין - למרות החסרונות זה הדוח הקובע בוול סטריט. האנליסטים והמשקיעים מתיישרים אליו. החשבונאות, עם כל הכבוד היא רק חומר הגלם לדוח הלא חשבונאי.

אז כשמדברים על הרווח של נייס - אותם 300 מיליון דולר בשנת 2018 - מדברים על רווח לא חשבונאי. החשבונאי כאמור הוא 160 מיליון דולר. אבל מאיפה הפער הזה?

נייס מסבירה את הפער בכך שאחת ההוצאות שמנוטרלות היא "הפחתה של נכסים לא מוחשיים שנוצרו בעת רכישת חברות (Amortization of purchased intangible assets)". כשחברות רוכשות חברות אחרות, הן מייחסות את תמורת הרכישה לנכסים של הנרכשת. בשלב ראשון מדובר בנכסים מוחשיים (רכוש קבוע, מלאי), בשלב הבא מדובר בנכסים לא מוחשיים שקיימים בנרכשת ולא מקבלים ביטוי בדוחות שלה - רשימת לקוחות, זכויות ייצור, הסכמים, פטנטים, מותג ומוניטין. את הנכסים האלה (למעט מוניטין שאמור "לחיות" לשנים רבות) מפחיתים בדוחות הכספיים כהוצאה (בדומה לפחת).

נייס (והחברות בכלל) מנטרלות את ההוצאה הזו בדרך לדוח הלא חשבונאי. מבחינתם זו הוצאה שלא קשורה לביזנס עצמו. הטיעון הוא שמדובר בהוצאה לא תזרימית, הרי תמורת הרכישה נעשתה כבר בעבר ואין כעת יציאה של כספים. כמו כן, מדובר באירוע חד פעמי - רכישת חברה, ולכן צריך להתייחס לכל ההוצאה בגינו כהוצאה חד פעמית.

יש גם טיעונים הפוכים - הנושא רחוק מלהיות שחור או לבן. אבל, גם אם נתייחס לטיעונים של החברות, עולה שאלה חשובה - איך מתייחסים למצב שבו החברה היא רוכשת סדרתית? אז כבר לא ניתן להגיד שמדובר באירוע חד פעמי. אם חברה רוכשת כל שנה שנתיים חברה או פעילות, אז ההוצאות או ההפחתות בגין הרכישה הזו הן לא חד פעמיות. הן יהפכו לשוטפות כי תמיד יהיו רכישות. הדבר דומה לרכישת רכוש קבוע - חברה תמיד צריכה לחדש את הרכוש שלה ולכן תמיד יהיה פחת שוטף.

ואם כך - מה ההגיון בלנטרל הפחתות בגין נכסים לא מוחשיים? בשלב הבא מבינים שהרווח "האמיתי", המייצג של נייס ושל החברות מהסוג הזה, הוא לא 300 מיליון דולר. הוא אולי לא 160 מיליון דולר כמו הרווח החשבונאי, נטרול ההפחתות בנייס בסכום של 70 מיליון דולר הוא לא טריוויאלי. אם כך - הרווח נמוך יותר, ובהתאמה מכפיל הרווח גבוה יותר - נראה יקר לפני ההפחתה של הרווח, ונראה יקר עוד יותר אחרי. ושוב - האנליסטים עדיין אופטימיים. 

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

"גינת ההסתדרות" / הדמיה: חוי לבנה

אחרי עשרות שנים: המדשאה של בניין ההסתדרות בת"א נפתחת לציבור; ככה זה הולך להיראות

אחרי עשרות שנים בהן בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב היה תחום בגדר, החליטו בארגון העובדים להסיר את הגדרות המקיפות אותו ולאפשר מעבר חופשי ושימוש ציבורי במדשאה רחבת הידיים שבמתחם ● המהלך קודם בעזרת עיריית ת"א

ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

מצעד הנחקרים החדשים ברשות המסים: בעלי שליטה בחברות שמשכו מהן כספים

ל"גלובס" נודע, כי בעת האחרונה זומנו לחקירה שורת בעלי שליטה שמשכו כספים מהחברות בשליטתם ולא דיווח עליהם כהכנסה. זאת, על אף שהכספים לא הוחזרו או שההחזר נדחה למועד לא ידוע ● מדובר בחקירות ראשונות בעקבות אכיפת תיקון לחוק מ-2017

אליעזר מרום (צ'ייני), מיקי גנור ודוד שמרון / צילומים: אבי אוחיון - לע"מ, כדיה לוי, יונתן בלום

כתבי האישום בפרשת הצוללות: מיקי גנור ואליעזר מרום הואשמו בשוחד; דוד שמרון בהלבנת הון

מפקד חיל הים לשעבר וכן עד המדינה שחזר בו יואשמו בשוחד בכפוף לשימוע בתיק הצוללות המכונה "פרשה 3000", דוד שמרון, מקורבו של רה"מ נתניהו, יואשם בהלבנת הון ● כל הפרטים

הפגנת מחאה בשדרות רוטשילד בתל אביב לקראת פסגת האקלים במדריד / צילום: שני אשכנזי, גלובס

כמה משרות יוצר דולר שמושקע באנרגיה ירוקה לעומת דולר שמושקע בדלקים מזהמים?

פסגת האקלים של האו"ם, שנפתחה השבוע, מושכת אליה נציגי ממשלות ופעילי איכות סביבה מכל העולם • איך ישראל משתלבת במאמץ הממשלות להפחתת נזקי האקלים, האם כדאי להשקיע בתעשייה ירוקה והאם המגזר העסקי, מתוך אינטרס כלכלי, הוא זה שיציל את העולם?

אסי טוכמאייר וברק רוזן / צילום: חן גלילי

הבוננזה של רוזן וטוכמאייר מניהול קבוצת הרכישה של פרויקט דה וינצ'י: דמי ניהול של קרוב ל-200 מיליון שקל

בעקבות השלמת התנאים הדרושים בהסכמי הליווי הפיננסי של חברי הקבוצה, יקבלו ישראל קנדה ואקרו נדל"ן, המנהלות את הקמת פרויקט המגורים היוקרתי במרכז תל אביב, את החלק הראשון מדמי הניהול שלהם הן זכאיות, בסכום של 108 מיליון שקל

משה כחלון / צילום: רפי קוץ, גלובס

משה כחלון רומז על פרישתו מן החיים הפוליטיים בימים הקרובים

לא ברור אם כוונתו של כחלון היא להסיר את שמו מרשימת הליכוד לכנסת הבאה או התפטרות מתפקיד שר האוצר ● תוכניותיו לא ברורות אך, ככל הנראה יעבור למגזר הפרטי ויעשה לביתו

ביטקוין /צילום: רויטרס

משקיעים מוסדיים נסוגים משוק הקריפטו: כמעט 70 קרנות גידור בתחום נסגרו ב-2019

מחקר חדש מצביע על ירידה משמעותית במספר הקרנות המשקיעות בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים  ● לפי ממצאי הדוח, רק 140 קרנות בתחום הושקו מתחילת השנה - פחות מחצי ממספר הקרנות שהושקו בשנת 2018

האחים אמיר יעקובי פיני יעקובי / צילום: אריק-סולטן

בדרך להסדר נושים חדש? ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים זמני לאורתם סהר

אורתם סהר הנדסה, אורתם סהר תשתיות ובנייה ומליבו בנייה מבקשות לשנות את הסדר הנושים הנוכחי שלטענתן אינו מאפשר את המשך ניהולן של החברות

 

 

דן בודנר, מנכ"ל ורינט / צילום: איל יצהר

הלחץ עבד: ענקית הטכנולוגיה ורינט מתפצלת לשתי חברות - אזרחית וביטחונית

הפיצול מגיע מספר חודשים לאחר שבעלת מניות מיעוט בחברה טענה שאין סינרגיה בין העסקים, אך ורינט דחתה את טענותיה ● למתחרה נייס זה עבד היטב: ב-2015 היא יצאה מהתחום הביטחוני ומאז שווייה יותר מהוכפל

שוק הכרמל בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

בדרך לתייר ה-5 מיליון? תל אביב על המפה בדירוגים עולמיים גם בגזרת הפוד'יס

שני דירוגים חדשים מציבים את הקולינריה של תל אביב בעשירייה הפותחת שלהם בזכות המטבח הטבעוני המגוון, הברים, שוק הכרמל והפתיחות שמאפיינת את העיר העברית הראשונה ● ומי עוד ברשימות?

בניין רשות המסים בירושלים / צילום: איל יצהר

חברת אדמונד דה רוטשילד ניהול נכסים תשלם מע"מ בהיקף כ-35 מיליון שקל בישראל

בת"א דחה את בקשתה של החברה להטיל עליה מע"מ אפס, היות והיא מספקת שירותים לקבוצת רוטשילד העולמית, שהנה "תושב חוץ" ● התקבלה טענת רשות המסים לפיה החברה מספקת שירותים גם לתושבי ישראל בישראל, לקוחות מוסדיים ולקוחות פרטיים ישראלים, וחייבת במע"מ בשיעור מלא

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 4 בדצמבר 2019

אתמול באיכילוב: 11 נפגעי תאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

גדעון סער / צילום: שלומי יוסף

איך נסגור את הגירעון בתקציב? גדעון סער חושף את משנתו הכלכלית והמדינית

שנתיים וחצי לאחר שחזר לפוליטיקה, גדעון סער מתכונן לקרב על הנהגת הליכוד ● בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי הוא לא מעלה על דעתו שלא יתקיימו פריימריז בליכוד אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, ומסביר איך הדברים שייעשה יוציאו את ישראל מהבעיות בהן היא נמצאת

נכס של אול יר/ צילום: מצגת החברה

אג"ח חברת הנדל"ן אול-יר חזרו לצנוח אחרי הפסד של 45 מיליון דולר ברבעון השלישי

להפסדי החברה הזרה, שגייסה יותר מ-2 מיליארד שקל באג"ח בת"א, תרמו בעיקר מחיקה של 10 מיליון דולר בערך הנדל"ן להשקעה של החברה וזינוק של 180% בהוצאות המימון

משה מזרחי, אינמוד / צילום: איל יצהר, גלובס

חודש חיובי נוסף לישראליות בוול סטריט: מדד גלובס פרומתאוס עלה ב-3.8%

בחודש שעבר טיפס מדד ת"א 125 ב-3% והנאסד"ק הוסיף 4.5% לשיא חדש ● תת-מדד גלובס-פרומתאוס מדעי החיים זינק ב-11.7% ● תת-מדד גלובס-פרומתאוס טכנולוגיה עלה ב-2.3% ● מניית יורוג'ן, המפתחת טיפולים למגוון סוגי סרטן בתחום האורולוגיה, זינקה ב-40% לאחר שהודיעה על הסכם בלעדי עם Agenus

בני גנץ, כחול לבן / צילום: איל יצהר, גלובס

מה יודע בני גנץ על המחבל מגשר לונדון?

המחבל מגשר לונדון אוסמן חאן היה טרוריסט אסלאמי, אבל פיצוץ בית כנסת? הפרט הזה שאמר יו"ר כחול לבן בני גנץ נולד מטלפון שבור ● המשרוקית של גלובס

 

מחנה מעצר למהגרים בארה"ב / צילום: USA TODAY NETWORK, רויטרס

השערוריה שמטלטלת את ארה"ב: מקינזי ייעצה לקצץ במזון ובתרופות למהגרים לא חוקיים כדי להאיץ גירושם

ארגון "פרופבליקה" חשף 1,500 מסמכים מהם עולה כי חברת הייעוץ הוותיקה ייעצה לממשל האמריקאי איך לחסוך בעלויות הטיפול במהגרים הבלתי חוקיים ששוהים במחנות מעצר בסמוך לגבול ● הפרשה מעלה סימני שאלה אתיים סביב פעילות החברה

חקלאי בוחן שתילי קַנַבּוֹס, הצמח שממנו מופק קנאביס, לקראת הקציר / צילום: NICK OXFORD, רויטרס

החקלאים בארה”ב התנפלו על הפוטנציאל של גידולי הקנאביס - עכשיו הם נאלצים להתמודד עם היצף והפסדים צפויים

מזה שנים רבות, מחפשים החקלאים באמריקה גידולים רווחיים יותר מתירס ופולי סויה ● הלגליזציה של הקנאביס הלהיבה מגדלים רבים והביאה להתנפלות על הצמח ● אבל לשוק כידוע יש חוקי היצע וביקוש משלו, ועכשיו חלק מהחקלאים עומדים בפני מציאות עגומה

קידוח נפט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לקראת פגישת אופ"ק: האם המפיקות יסכימו על המשך צמצום ההפקה לצד הירידה בהיצע הנפט העולמי

מחיר הנפט זינק ביותר מ-4% על רקע הגורמים שמצביעים על צמצום ההיצע העולמי ● מחר ארגון אופ"ק יתכנס בווינה כדי לדון על המשך צמצום קצב הפקת הנפט

נדב קדרון/ צילום: תמר מצפי

תוצאות ניסוי של אורמד הקפיצו את מניית מפתחת גלולת האינסולין כ-80% בתוך חודש

התוצאות פורסמו ב-12 בנובמבר, אולם העלייה נרשמה לאחר שהחברה הסבירה את התוצאות ואת מבנה התחרות בשוק למשקיעים, הן בפגישות והן בדוחותיה הכספיים