גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מטרטרים אותנו 6 שנים בלימודים ובהתמחות ובסוף שמים מכשול בלתי עביר. אולי עדיף הייטק"

מועצת רו"ח פרסמה את תוצאות הבחינות בביקורת ובחשבונאות פיננסית מתקדמת, מהן עולה כי רק 57% מהנבחנים עברו את הבחינה בביקורת ● בדומה למתמחים במשפטים, הסטודנטים לחשבונאות טוענים כי הבחינות במועדים האחרונים אינן הוגנות בניסיון למנוע כניסה למקצוע ● מנגד אומרים רואי חשבון בכירים: "זהו גם תוצר של ירידה באיכות הסטודנט הממוצע"

טקס הסמכה של רואי חשבון / צילום: שלומי יוסף
טקס הסמכה של רואי חשבון / צילום: שלומי יוסף

"סתם בכיינים" או שמישהו מנסה לסגור את שערי מקצוע ראיית החשבון באמצעות בחינות ההסמכה למקצוע? באופן מפתיע, השאלה הזאת לא נשאלת הפעם בנוגע למתמחים למשפטים שניגשו לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין ומתלוננים שוב על כך שמישהו מנסה להכשיל אותם. הפעם, השאלה הזו מעסיקה את שוק ראיית החשבון ואת מאות הסטודנטים שנכשלו בבחינות ההסמכה האחרונות של מועצת רואי החשבון ומאות נוספים שנכשלו במועדים האחרונים שקדמו להן.

השבוע פורסמו תוצאות בחינות ההסמכה של הסטודנטים לחשבונאות שניגשו למבחנים במועד סתיו 2018, במרדפם אחר החלום להיות רואי חשבון. התברר כי 43% מכלל הנבחנים בשני המבחנים - בחינה בנושא ביקורת חשבונות ובעיות ביקורת מיוחדות ובחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת - נכשלו.

מהנתונים שפרסמה מועצת רואי החשבון, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור, עולה כי לבחינה בנושא ביקורת חשבונות ניגשו בינואר האחרון 1,107 נבחנים ונבחנות, שמתוכם עברו 57%. לבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת ניגשו בדצמבר האחרון 942 נבחנים ונבחנות, מתוכם עברו רק 40%. שיעור העוברים בקרב אלה שניגשו לבחינה בביקורת חשבונות בפעם הראשונה גבוה יותר מהממוצע הכללי, ומשיעור המעבר של חבריהם שניגשו בפעם השנייה והשלישית למבחן, ועומד על 68% מהנבחנים לראשונה; אולם הנתונים בנוגע למבחן בחשבונאות פיננסית מתקדמת נותרים עגומים גם כאשר בוחנים את התפלגות הנבחנים לפי מספר הפעמים שניגשו לבחינה - רק 49% מהנבחנים שניגשו לראשונה לבחינה זו, עברו אותה.

הישגי הנבחנים בבחינות המועצה

הנתונים לכאורה מעט טובים יותר מאלה שנרשמו בבחינת ההסמכה של הסטודנטים לחשבונאות שנערכו במועד הקודם, מועד אביב 2018: אז עברו את הבחינה בנושא ביקורת חשבונות רק 34% מכ-800 הנבחנים שניגשו. מתוכם, מעל 50% מהנבחנים שניגשו לבחינה בפעם הראשונה (כ-482 נבחנים) - נכשלו. בבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת, שיעור המעבר הכללי בבחינה עמד אז על 40.9% - שיעור כמעט זהה לשיעור העוברים במועד סתיו 2018.

הולכים אל הלא נודע

שתי בחינות המועצה הסופיות - בביקורת ובחשבונאות פיננסית - פותחות את דלתות מקצוע ראיית החשבון עבור הסטודנטים לחשבונאות, ולכן אחוז הנכשלים בהן מטריד את הסטודנטים לחשבונאות ואת המתמחים. נתוני המעבר במועד האחרון הציתו שוב את האש שבוערת בשנתיים האחרונות בשדה-רואי החשבון, כאשר הנבחנים שנכשלו טוענים כי הלכה למעשה המבחן נוסח במטרה להכשיל אותם, וכי קיים פער דרמטי בין רמת הלימודים האקדמיים לרמת המבחן. לדבריהם, "המבחן פשוט לא הוגן".

הגפרור הראשון שנזרק לשדה הקרב היה לכאורה השינוי שנערך במתכונת הבחינות לפני מספר שנים, ושהוחל לראשונה בבחינות ההסמכה במועד אביב 2017. מאז מתקיימת מחאה מתמשכת של סטודנטים ונבחנים בבחינות ההסמכה, המתגלגלת ממועד למועד. במסגרת המחאה הזאת הוקמו קבוצות פייסבוק ומטה מאבק, הכוללים כיום כ-2,000 סטודנטים ונבחנים, כאשר לכל קבוצה יש את המובילים שלה ואת ההנהגה שלה. נכון להיום קיימות מספר מחאות מקבילות של סטודנטים ונבחנים בבחינות ההסמכה בראיית חשבון: "מחאת פיננסית (הבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת) אביב 2018", "מחאת פיננסית סתיו 2018" ו"מחאת ביקורת סתיו 2018". 

א', ממטה מאבק המתמחים נגד מבחנים, סיפרה ל"גלובס" כי כל קבוצות המחאה סוערות היום בעקבות פרסום התוצאות. "קודם כל היה עיכוב של כחודש וחצי בפרסום הציונים ונפוצה שמועה, שכנראה יש לה יסוד כלשהו, ששיעור המעבר עומד על 15%, ובמועצה היו אובדי עצות כי ידעו שזה יקים קול צעקה גדולה, ולכן הם נזהרו מלפרסם את הציונים", הוא אומר. "פתאום הודיעו לנו שיפרסמו ציונים באיחור של חודש וחצי, ואין הסבר עד היום לעיכוב. אנשים התרעמו גם על העיכוב, כי מי שנכשל למעשה נגזל ממנו חודש וחצי של לימוד, אבל התרעומת העיקרית היא נגד מבחן ברמה המהותית".

לדברי א', "עוד לפני שקיבלנו את הציונים פתחנו במאבק נגד הבחינה האחרונה, כי הרגשנו שהיא הייתה לא הוגנת. מדובר על שאלות שלא נראו כדוגמתן עד לפני שהתחילו את הרפורמה לפני שנתיים, ומדובר על מועד שלישי ש'קורעים' אותנו בציונים. במועד הראשון, של קיץ 2017, בעקבות פקטור וערעורים בסופו של דבר עברו 94% או 97% מהנבחנים, אז כולם שתקו. השתיקו את הנבחנים, אבל במועדים האחרים קמו קולות זועמים. הבעיה היא שאין לנו כסף לנהל את המאבק, אנחנו סטודנטים, וגם לא תמיד השגנו אנשים מהאקדמיה שיתמכו במחאה ויתנו חוות-דעת, ולכן לא הגענו לערכאות משפטיות".

על מה אתם מלינים?

"אנחנו מלינים על פערים מאוד גדולים בין רמת הלימודים באוניברסיטה לבין רמת הבחינה. מדובר בשאלות אינטגרטיביות שמצריכות הצלבה עם נושאים שמתפתחים ומשתנים במהלך הבחינה, וקשה מאוד לעמוד בהם במשך הזמן שמוקצב לבחינה. אני עצמי מחקתי וכתבתי ושיניתי תוך כדי תנועה כל-כך הרבה פעמים שהשתגעתי מזה כבר. השאלות מצריכות הרבה מאוד זמן כדי להתאפס עליהם, ואף אחד לא מכין אותך לכך.

"בנוסף, הייתה בעיה במיקוד של הבחינה, וגם כל פעם מחדש לא ברור מה יהיה במבחן הבא. מרצים שמלמדים במוסדות השונים היום, שיתפו סטודנטים בכך שהם לא מבינים מה המועצה רוצה, הם לא יודעים איך ללמד את הסטודנטים למבחנים. כל מבחן שונה מהקודם שלו. במבחנים שקדמו לרפורמה היו שאלות בסגנון מסוים, וידעו למה לצפות. מי שלמד טוב, ידע שהוא עובר, אבל היום אתה הולך אל הלא נודע".

לדברי א', המצב הזה גורם לדמורליזציה בקרב הסטודנטים לחשבונאות. "שיעורי המעבר ירדו בשנים האחרונות ל-37%. זו הרמה החדשה. על סמך מה ירדו שיעורי המעבר? על סמך זה שפתאום הסטודנטים נהיו פחות טובים? ממש לא", הוא מסביר. "מטרטרים אותנו שש שנים בלימודים ובהתמחות בשכר מינימום, ובסוף שמים מכשול בלתי עביר. יש היום הרבה קולות של אנשים צעירים ששוקלים לפרוש מהלימודים. ברשתות ובקרב הסטודנטים גוברים הקולות של אנשים שלא רוצים להמשיך את המסלול, כי הם מבינים שהתוחלת להיות רואי חשבון היא פחות מ-50%, אז אולי שווה לעבור להייטק שקורץ הרבה יותר מכל הבחינות כיום".

"בעיה במוסדות ובסטודנטים"

אהד כהן, יו"ר ארגון העובדים בארנסט אנד יאנג-ישראל, פירמת ראיית החשבון המובילה בארץ, מקבל שיחות ופניות ממתחים שנכשלו במועד האחרון ממשרדו ומחוץ למשרד. לטענתו, "יש בעיה במתכונת הבחינה. אני מזהה שיש פה מגמה, והיא שהמבחנים פשוט לא הוגנים. זה קורה בכל המועדים האחרונים. המסלול של רואי החשבון הוא גם ככה ארוך ומייגע, אז למה לשים מכשול לא הוגן בסוף בדמות מבחן מורכב, עם זמן בלתי סביר, וכזה שלא בודק מיומנויות של רואי חשבון. אלה טענות שעלו במבחנים קודמים, וזה רלוונטי גם היום. אנחנו נסייע לעובדים שלנו שנכשלו בערעורים ובדרכים נוספות, אבל יש פה בעיית רוחב שצריך לתת לה את הדעת".

האמנם יש פה בעיה שצריך לתת לה את הדעת? אולי, אבל לא כולם מסכימים שהבעיה היא בבחינה. לדברי רו"ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן, בבית הספר אריסון למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה, הבעיה דווקא במוסדות הלימוד. "תוצאות הבחינה בחשבונאות פיננסית מתקדמת מעידות על המשך המגמה של שיעורי מעבר נמוכים שהתחילה כבר במועד הקודם, ואלה כבר לא 'אזורי החיוג' אליהם התרגלנו בעשור האחרון. זהו תוצר של שילוב בין שינוי מתכונת הבחינה שבוצע בשנתיים האחרונות, וככל הנראה נובע גם מירידה באיכות הסטודנט הממוצע בארץ.

"לצערי, יש לא מעט מוסדות להשכלה גבוהה שהורידו משמעותית את תנאי הקבלה שלהם בשנים האחרונות, ואין להם יכולת אמיתית להתאים את הלימודים לתמורות בעולם העסקים ואפילו לא לשינויים בבחינה. צריך לזכור כי בשנה הראשונה של השינוי במתכונת הבחינה נעשו התערבויות אגרסיביות יחסית בציונים, מה שיצר אשליה שלפיה אין השפעה גדולה לשינוי, ורק בשני המועדים האחרונים, המצב האמיתי מתחיל לצאת לאור. הנקודה המרכזית היא שהשינוי שנעשה במתכונת הבחינה עדיין בתחילתו, והבחינות עדיין לא בודקות מספיק טוב את ההבנה והחשיבה של הסטודנטים, כך שהבעיות עדיין לא יצאו החוצה לגמרי".

לדבריו, "מבחינת שוק התעסוקה, אין ספק שהדבר מעצים עוד יותר את המחסור במתמחים שנוצר בשנה האחרונה ולא הולך להיפתר בשנים הקרובות. צריך כנראה להתחיל להתרגל לשיעורי מעבר כאלה בשנים הקרובות. דווקא מהמשבר שיוצא החוצה צפויים לצאת דברים חיוביים - אנחנו כבר כעת עדים להעלאה של השכר במשרדים הגדולים כבר ברמת המתמחים - לרבות תוך מתן שכר על בסיס איכות ולא בצורת שכר אחיד. רק שינוי חד בשכר כלפי מעלה, ימשוך מועמדים איכותיים למקצוע".

"מדובר בנתונים סבירים"

ויש גם מי שחושב שאין בכלל בעיה עם נתוני המעבר במבחני ההסמכה או עם הבחינה. כך, לדברי רו"ח ראובן שיף, ראש משרד שיף הזנפרץ ושות', ומי שעמד בעבר בראש לשכת רואי החשבון, מדובר אפילו בנתוני מעבר סבירים לחלוטין. "מאז ומתמיד אחוזי המעבר בבחינות הלשכה היו נמוכים מאוד, והאחוזים שאנחנו רואים עכשיו הם סבירים", הוא אומר. "למקצוע צריכים להגיע הטובים ביותר. אחוזי מעבר גבוהים יותר עלולים להוריד את רף המקצוע לרמה נמוכה מדי, וזה לא יהיה טוב למקצוע. יש פה היבט של שמירת רמת המקצוע וכבודו. בזמני היו עוברים 10% מהנבחנים".

עוד אומר שיף כי "לא חסרים כיום רואי חשבון בשוק, והבעיה היא בהיצע העתידי של העובדים החדשים - בכך שנרשמים פחות סטודנטים ללימודי חשבונאות בשנים האחרונות, כי הרבה הולכים להייטק; אולם זה לא אומר שצריך להעביר יותר נבחנים בצורה מלאכותית, עם פקטור או בדרך אחרת. שיעורי מעבר של 40-50% הם סבירים מאוד". 

מי המוסד הלימודי המוביל?

בין הנתונים שפרסמה מועצת רואי החשבון שלשום (ב') היו גם נתוני המעבר לפי כל מוסדות הלימוד, כך שלכאורה ניתן היה לבחון מי הוא מוסד הלימוד המוביל, מי מצטיין באחוז המעבר, ואיפה כדאי ללמוד כדי להצליח ולהתקבל אל מקצוע ראיית החשבון - אז זהו, שזה לא בדיוק כך. מתברר שלשאלה מיהו מוסד הלימוד המוביל אין מענה פשוט וחד.

לכאורה מוסדות הלימוד שהובילו בשיעור המעבר מקרב הנבחנים לראשונה במבחן הביקורת היו אוניברסיטת בן-גוריון בנגב - עם 100% מעבר; המרכז הבינתחומי הרצליה (כ-93%); המכללה האקדמית ספיר (כ-93%); המרכז האקדמי רופין (כ-86%); אוניברסיטת בר-אילן (כ-76%); אוניברסיטת אריאל בשומרון (כ-75%); המרכז האקדמי לב (כ-71%). המסלול האקדמי של המכללה למינהל, ששולח מדי שנה את מספר הסטודנטים הרב ביותר למבחנים, הסתפק בכ-69% עוברים מקרב תלמידיו.

הישגי פיננסית

בבחינה בנושא חשבונאות פיננסית מתקדמת מוסדות הלימוד המובילים בשיעור המעבר מקרב הנבחנים לראשונה בבחינה זו הם אוניברסיטת אריאל בשומרון (כ-75% אחוזי מעבר); המרכז הבינתחומי הרצליה (כ-69%); אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (כ-67%); המרכז האקדמי רופין (כ-64%); אוניברסיטת בר-אילן (כ-54%); המסלול האקדמי המכללה למינהל (כ-52%) והמכללה האקדמית ספיר (כ-50%).

הישגי חשבונות

אבל האם זו הדרך האמתית לבחון את הנתונים? האם צריך לבחון את אחוזי הנכשלים של כל מוסד לימוד בכל מבחן בנפרד, או כמה נכשלים יש להם באופן כללי? האם מוסד לימוד ששלח נבחנים בודדים זהה למוסד לימוד ששלח מאות נבחנים?

בנוסף, עלו בעבר טענות נגד המכללות, ונאמר כי רמת הלימוד בהן ורף הכניסה בשעריהן נמוך, ועל כן הסטודנטים שלהם נכשלים. טענה זו אינה נתמכת בתוצאות המבחן, כאשר חלק מהמכללות גברו בענק על חלק מהאוניברסיטאות. 

 

נשיאת לשכת רואי החשבון: "במועד הקרוב ישולבו לראשונה שאלות אמריקאיות"

נשיאת לשכת רואי החשבון, רו"ח איריס שטרק, לא מתעלמת מהטענות של הנבחנים בבחינות המועצה במועד סתיו 2018. לדבריה, הכול ייבחן ונבחן באופן שוטף כל הזמן. "המגמה בשולחן מועצת רואי החשבון היא לאפשר לנבחנים לשקף ידע והבנה ברמת הסבירות, כדי שיוכלו להתמודד עם הפרקטיקה הקיימת בעבודה השוטפת ולשקף את עולם הערכים האתיים של המקצוע. למדנו מהעבר, מהקשיים שעולים בשטח, ולכן המגמה היא גם לאפשר מתן מיקוד מיטבי בשאלות רב-ברירה (שאלות "אמריקאיות") החל מהמועד הבא, אבל גם להמשיך בכיוון של שאלות שיבחנו הבנה ויהיו הוגנות וסבירות".

עוד מוסיפה שטרק כי "המקצוע - ראיית החשבון - הוא מקצוע עם אחריות רבה שמחייב מאמץ וידע, ואנחנו גם בלשכה וגם במועצה רוצים לקלוט ולאפשר ליותר ויותר צעירים שעושים את המאמץ להשתלב במקצוע ולסיים בכבוד. קיים היום מחסור עצום ברואי חשבון ובמתמחים, והמגמה מאוד ברורה - אנחנו רוצים להמשיך ולהיות יותר ויותר הוגנים כלפי הנבחנים.

"אנחנו כל הזמן מסיקים מסקנות ומנסים לטייב. אנחנו רוצים שלמקצוע ייכנסו האנשים הטובים ביותר, כי המקצוע מלווה באחריות רבה, ומצד שני אנחנו צריכים שלסטודנטים תהיה יכולת להתמודד עם המבחן. אנחנו כל הזמן בחשיבה על זה. אין פה פתרון אחד או דרך אחת. זה תהליך של חשיבה כל הזמן".

לדברי שטרק, "במועד הקרוב, ביולי השנה, תחול השיטה החדשה של שאלות רב-ברירה. אני ממליצה שכל מי שלא עבר את הבחינות יתמודד במועד הקרוב, ואני תקווה שבזכות זה נראה את אחוזי המעבר עולים. אני ממליצה לאלה שלא עברו לא להתייאש, אלה לחזור ולהיבחן להיות רואי חשבון. יש ביקוש עצום גם למתמחים וגם לרואי חשבון". 

ממועצת רואי החשבון נמסר: "בחינות המועצה נכתבות על-ידי גורמי מקצוע מומחים בתחום, בליווי של המרכז הארצי לבחינות והערכה כגורם מייעץ, בהתאם לתהליכי בקרה מקצועיים במסגרת כתיבת הבחינה, וכן בקרת איכות המתבצעת לאחר הבחינה בשיתוף המוסדות האקדמיים. מובן מאליו כי למועצה, שהיא גוף ציבורי המורכב מרגולטורים ממשלתיים ורואי חשבון מהמגזר הפרטי, אין כל כוונה להכשיל או לחסום את דרכם של מי מהנבחנים למקצוע, וזאת בייחוד בהתחשב במחסור הקיים במתמחים במשרדי ראיית החשבון.

"בהקשר זה, ועל רקע הירידה החדשה בביקוש ללימוד המקצוע, נזכיר את הרפורמה בבחינות הרישוי ובתכניות הלימודים שעליה הודיעה המועצה לאחרונה, שמטרתה לשפר את אטרקטיביות המקצוע ולמשוך אליו צעירות וצעירים מוכשרים. בניגוד לנטען, מתכונת בחינת המועצה בחשבונאות פיננסית מתקדמת לא שונתה. יחד עם זאת, המועצה קיבלה החלטה על התאמות במבנה שאלות רב-הברירה, כך שיתאפשר לנבחנים במועדים הבאים לצבור ניקוד חלקי על פתרונות חלקיים של שאלות אלה".

עוד כתבות

דונלד טראמפ / צילום:  רויטרס - Mike Segar

הסנאט אישר את הסכם הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה

ברוב של ברוב של 89 קולות מול 10 מתנגדים אושר ההסכם שיסדיר את הסחר בין ארה"ב, מקסיקו וקנדה ● הוא יחליף את ההסכם הקודם בין השלוש שהיה ידוע בראשי התיבות NAFTA ושהחזיק מעמד במשך 25 שנה

אבי ניר / צילום: תמר מצפי

קשת 12 יוצאת למהלכים דרמטיים בשוק התקשורת. מה עומד מאחוריהם ומהם הסיכונים

ערוץ הטלוויזיה החזק בישראל מקדם במקביל שני מהלכים שעשויים לייצר טלטלה בשוק התקשורת ולהוות מנועי צמיחה לחברה ● מהם הסיכונים בהקמת N12 ובחבירה לאקספון?

 צילום: מאיר כהן

"אין לי הרבה חברים, אמירה שמצחיק להגיד בעולם של עוקבים ורשתות חברתיות, אבל זאת האמת”

לי בירן אינו רק ליבי מכוכב נולד, סלב נוער, זמר עם סינגל טרי וכוכב סדרות למבוגרים, אלא גם יזם ואיש עסקים, שסדרת היוטיוב שיצר זכתה בפרס

יחסי ציבור, קמפיין, מסיבת עיתונאים / אילוסטרציה: שאטרסטוק

ארבעה כלי תקשורת הצטרפו לארגון העיתונאים העצמאי

כלי התקשורת שעברו הם קבוצת "הארץ-דה מרקר", "טיים אאוט-וואלה" ו"ערוץ עשרים"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

דעה: השבוע ביאסת קשות, יולי אדלשטיין

השבוע לימד אותנו יולי אדלשטיין שאם תנסה להשאיר את העוגה שלמה, בסוף תאכל אותה ● דעה

הכרזת סל התרופות / צילום: משרד הבריאות, יח"צ

גם בלי ממשלה: אילו תרופות נכנסו לסל התרופות ואילו נשארו בחוץ?

ועדת סל התרופות הכריעה היום אילו תרופות חדשות יכנסו לסל התרופות במימון של 500 מיליון שקל שהתווספו לסל

אור פירון–זומר/ צילום: דניאל אדרי

מפיקת הלוויות שגייסה כבר 2 מיליון שקל: "מוטל עלינו לחנך את השוק"

אור פירון-זומר הקימה מיזם חלוצי להפקת לוויות, ובתוך ארבע שנים כבר גייסה 2 מיליון שקל ● בארוחת ערב שערכה לחברותיה היא אומרת: "העבודה שלנו כרוכה בשיתוף פעולה עם גורמים שלא תמיד רוצים בקיומנו, כי אנחנו מערערים את המצב הקיים"

קופקסון 40 מ״ג / צילום: יחצ

הסוף של משפט טבע-פרוניורון? העליון דחה את ערעור טבע

לאחר מעל עשור של התדיינות משפטית, כשפרונוירון האשימה את טבע בסיכון חיי חולים, וטבע האשימה את מייסדת פרונוירון בסילוף תוצאות ניסויים, אושרר פסק הדין של המחוזי: טבע ביצעה ניסוי שלא תוכנן היטב, ועליה להחזיר לפרוניורון את הרישיון לקופקסון על התוויות שאינן טרשת נפוצה

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: טום ברנר, רויטרס

בחזרה לתקופת הנייר: האיסור של טראמפ על עיתונאים למניעת זליגת מידע פנים

החל מחודש מארס השנה יאסר השימוש בטכנולוגיה כלשהי על ידי עיתונאים בחדרי הכינוס של מחלקת העבודה האמריקאית לפני פרסום הודעות, וזאת על מנת למנוע זליגת מידע טרם פרסום ההודעה לציבור

הכדורסלן ספנסר דינווידי מקבוצת ברוקלין נטס ב-NBA  / צילום: רויטרס

כוכבי ה-NBA מחממים את הביטקוין: מחירו בשיא של חודשיים

אתמול השיקה קבוצת סקרמנטו קינגס פלטפורמה למכירות פומביות המבוססת על טכנולוגיית בלוקצ'יין ● הכדורסלן ספנסר דינווידי מנהל מגעים עם ה-NBA, שמתנגדת למכירת אג"ח דיגיטלית המגובה בחוזה שלו בברוקלין נטס ● הביטקוין עלה ב-20% מתחילת 2020

מנכ"ל בנק הפועלים, דב קוטלר  / צילום: גדי דגון, יח"צ

מנהל התיקים של קוטלר מכר עבורו מניות הפועלים רגע לאחר שהחל בתפקיד המנכ"ל

מכר עבורו מניות הבנק בכ-72 אלף שקל ונותר עם מניות בהיקף 33 אלף שקל ● מקורביו של קוטלר מציינים שעוד טרם כניסתו לתפקיד המנכ"ל כל החזקותיו הועברו לנאמנות עיוורת ומנוהלים על ידי גורם בלתי תלוי וללא ידיעתו

קמפיין בזק עם גידי גוב ורמי פורטיס / צילום: מתוך יוטיוב

סקר הפרסומות: 9 מיליון הכי אהובה השבוע, בזק הכי זכורה

גיאוקרטוגרפיה: עם כניסת חוק סימון המוצרים לתוקף עלה לאוויר קמפיין אגרסיבי של משרד הבריאות, שנועד ליידע את הקהל ולהסביר את מהות הסימונים; הקמפיין אומנם לא זוכה לשיעורי אהדה גבוהים וממוקם רק במקום האחרון בדירוג הזכירה, אך מבחינת אהדה הוא ממוקם במקום השלישי והמכובד

נתניהו ואדלשטיין / צילום: רויטרס

דעה: אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים

חוות-הדעת שהוגשה השבוע ליו"ר הכנסת בעניין דיוני החסינות מחייבת אותו לבחור: לקיים את החוק ולאבד בכך את אהדת מפלגתו - או להפר את החוק ולומר שלום לכהונה אפשרית במשכן הנשיא ● אלא שיש גם דרך שלישית, והיא עוברת דרך התקדים של כפירה בחוות-הדעת המשפטית ● דעה

טראמפ בעצרת בחירות באריזונה / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

דעה: כשהשקר הופך לחלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה של הממשל

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

שורוק (מימין) וגרמן / צילום: איל יצהר, גלובס

בלי פיגומים: הרובוט מפתח תקווה שרוצה לכבוש את עולם הטיח

הסטארט-אפ הקטן Okibo פיתח רובוט שאמור להחליף חמישה זוגות ידיים עובדות, במה שהם מגדירים אחד התחומים הקשים ביותר לאיוש בתחום הבנייה - עבודות טיח בתוך מבנים

יצחק כהן / צילום: איל יצהר, גלובס

סגן שר האוצר מוותר על המינוי לשר השיכון: "לא רציתי שמינויי יהיה על חשבון פיטוריה של השרה שאשא ביטון"

סגן שר האוצר יצחק כהן מש"ס הודיע שהוא מוותר על התפקיד בשל הבעייתיות שנוצרה עם העברת שאשא ביטון לתפקיד שרת הרווחה ● פסיקת בג"ץ מלפני כשבועיים קבעה שאין לעשות סבבים פנים ממשלתיים בתקופת מעבר וכי ניתן למנות שרים רק מתפקידי שרים שעזבו באופן מוחלט

משה ברקת / צילום : רפי קוץ

ברקת על סוכנויות ביטוח של חברות כרטיסי אשראי: "צריך לדעת שאין מדובר רק בתחרות טורפנית לזמן קצר"

לאחר שרשות התחרות נתנה אור ירוק להקמת סוכנות ביטוח בבעלות חברת כרטיסי אשראי, הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, מבהיר מהם תנאיו ושיתיר זאת רק לסוכנות אובייקטיבית שתפעל מול מגוון חברות ביטוח

ארז שמול / צילום: יח"צ

תלמה תיירות ממשיכה להתחמש לקראת ההנפקה בת"א: רוכשת את אמריקן אקספרס נסיעות תמורת 130 מיליון שקל

איסתא, בעלת השליטה הנוכחית בחברה הנמכרת, צפויה לרשום ממכירת מניותיה רווח של כ-74 מיליון שקל ● בדרכה להנפקה, השבוע נודע כי תלמה מתכוונת לרכוש את אתר Smartair תמורת כ-40 מיליון שקל

צילום: יוסי זמיר

ביקור התזמורת: איך הגיעו פסנתרים לרחובות הערים בישראל ולמה השכנים מיואשים?

יזמים יצרו אותם בטכנולוגיה ייחודית, מפעל הפיס מימן והעיריות והמועצות האזוריות מתגאות בהנגשת המוזיקה במרחב ● כולם מרוצים מהפרויקט שמציב פסנתרי רחוב ביישובי ישראל, חוץ מכמה שכנים שמיואשים מהקקופוניה

לאן נעלם דוח הגירעון באתר משרד האוצר? / צילום מסך של אתר משרד האוצר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם המסמך עם תחזית הגירעון של האוצר הועלם כדי לא לפגוע בסיכויי הליכוד בבחירות?

המסמך, שהוצג השבוע בפני ישיבת הממשלה, נעדר מאתרי הממשל הרשמיים ובניגוד לשנים קודמות אינו זמין לציבור הרחב ● אולי זה קשור לכך שבליכוד רואים בו מסמך פוליטי שיכול לפגוע בסיכויי ההצלחה בבחירות