דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מספר חברות מדעי החיים הולך וגדל, אבל הכסף הגדול מגיע למעטות

דוח חדש של האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מספק תמונת מצב עדכנית של שוק מדעי החיים הישראלי • האם סקטור המכשור הרפואי באמת מנומנם? • איפה החברות הישראליות מעדיפות להתמקם? • ומהם התחומים שישראל צפויה להפוך לשחקנית משמעותית בהם? • לאן הולך השוק - פרויקט מיוחד לקראת כנס הביומד השנתי

ביומד / צילום: רויטרס
ביומד / צילום: רויטרס

תעשיית מדעי החיים ממשיכה לשבור שיאי פעילות, בין השאר בעקבות הקמתו של תת-סקטור חדש - בריאות דיגיטלית, שמושך אליו הון כספי ואנושי מתעשיות ההייטק הקלאסיות. תמונת התעשייה הזאת עולה מדוח שמפרסם האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) לקראת כנס Biomed Mixiii שהתקיים השבוע בתל אביב. הדוח נכתב על ידי האיגוד וחברת הייעוץ וראיית החשבון PWC.

ב-2018 היו רשומות בישראל 1,600 חברות מדעי החיים, לעומת כ-1,550 בשנת 2017. ב-2009 היו רשומות 950 בלבד. הגידול הוא לינארי כמעט. עם זאת, במספר החברות המוקמות בכל שנה רואים תנודתיות: ב-2018 קמו רק 80 חברות מדעי חיים חדשות, לעומת 146 חברות ב-2017 וכ-181 חברות חדשות ב-2016, שנת השיא בתחום זה.

מספר החברות שחדלו לפעול ב-2018 עמד על 29 בלבד. זהו שיא שלילי, כלומר, חדשות טובות. ב-2017 נסגרו 51 חברות, וב-2014, שנת השפל של העשור האחרון, נסגרו 88 חברות.

חלק מהקוראים אולי זוכרים שמעז יצא מתוק: באותה שנה החלו החברות הישראליות לחפש את בורסת נאסד"ק, חלקן כחלופה אחרונה למימון לפני סגירה, ומאז היא הפכה למקור מימון מוביל של התעשייה. לא כל החברות שהגיעו לנאסד"ק שרדו, אבל בחלק מהמקרים זו הייתה תחילתה של הצלחה גדולה.

כ-60% מהחברות בתחום מדעי החיים בישראל עדיין נמצאות בשלב המו"פ, ומהן כ-10% עדיין בשלב הסיד, כלומר בשלב ראשוני מאוד. 34% מהחברות כבר החלו במכירות, אך הן עדיין מוגדרות "מכירות ראשונות" - שלב מסוכן שחברות רבות אינן צולחות. רק 4% מהחברות בסקטור, כלומר 64 חברות, כבר נמצאות בשלב הצמחת המכירות ונחשבות יציבות יחסית. מצב זה דומה למצב בשנה שעברה.

מדעי החיים
 מדעי החיים

הגיאוגרפיה: לא רק בחצר של מכון ויצמן

הפריסה הגיאוגרפית של החברות בישראל היא מעניינת. ראשית, המטה הרשמי של 89% מהחברות שנוסדו בישראל הוא עדיין בישראל. רק 9% מיקמו את המטה הרשמי שלהן בארה"ב, אף שרבות מהחברות פועלות מארה"ב, בין שכבר יש להן מכירות שם ובין שלמטרות פיתוח עסקי. 2% מהחברות פועלות במדינות שאינן ישראל או ארה"ב.

רק 27% מחברות מדעי החיים מיקמו את עיקר הפעילות שלהן באזורי עדיפות לאומיים, כנראה משום שהן ברובן קטנות עדיין. לפי מחברי הדוח, התועלת במיקום באזור של עדיפות לאומית מורגש בעיקר כשמדובר בחברה עם מפעלים, יצוא ותעסוקה מרובה, המשלמת הרבה מסים.

העיר שקשורה תודעתית לסקטור מדעי החיים היא רחובות, אבל הנתונים מראים שתל אביב פופולרית הרבה יותר כמרכז פעילות. ירושלים, שמשקיעה בתחום את המשאבים הרבים ביותר, צועדת אחריה, עם 9% מהחברות. חיפה, המשקיעה גם היא משאבים רבים בהקמת פארק מדעי החיים, לצד פארק ההייטק המצליח שלה, היא בית ל-6% מהחברות.

אם רחובות ונס ציונה היו נחשבות עיר אחת (פארק מדעי החיים של נס ציונה גובל בכמה רחובות עשירים בחברות מדעי החיים ברחובות, סמוך למכון ויצמן), הן היו במקום הרביעי עם 7% מהחברות. בהרצליה פועלות 5% מהחברות, בעיקר בזכות סצנת הון הסיכון וההייטק התוססת שבה. אם בוחנים את תחום המכשור הרפואי בלבד, אחרי תל אביב מופיעות שתי חשודות פחות מיידיות: קיסריה ויקנעם.

בריאות דיגיטלית: מחפשים תועלת

בשנים האחרונות היה נדמה שתחום המכשור הרפואי, הדומיננטי מבחינת מספר החברות הפועלות בו, צועד במקום, במיוחד בהשוואה לתחום הבריאות הדיגיטלית והפארמה. בפועל, מספר חברות המכשור הרפואי גדל ב-2018, וזה עדיין הסקטור הגדול ביותר - 594 חברות, 37% מכלל החברות (בהשוואה ל-40% ב-2017).

במקום השני עולה ופורח תחום הבריאות הדיגיטלית (19%), אף שקצב ההקמה של חברות בתחום הזה הואט ביחס לתחילת העשור. הסיבה להאטה, אומרים מחברים הדוח, היא רוויה מסוימת בתחום. כמו כן, הקמת של חברה מצליחה בתחום הבריאות הדיגיטלית דורשת משאבים רבים יותר, וסיכויי ההצלחה שלה נמוכים מכפי שנראה היה תחילה.

חברות רבות יותר בסקטור רואות היום ברופאים ובבתי החולים לקוחות, ולאו דווקא הצרכן הסופי. גם אלה המשווקות אפליקציות לצרכני הבריאות פועלות במודל המעדיף תשלום שמגיע דרך חברת הביטוח. חברות כאלה הן מורכבות יותר ודורשות מומחיות רבה יותר ומשאבים רבים יותר מאשר חברות אפליקציה הפועלות ישירות מול הצרכן. רבות מהן הוקמו בתחילת העשור ולא כולן שרדו.

אף שהחברות בסקטור הזה מתבגרות ומבשילות בשנים האחרונות, רובן עדיין קטנות, דבר המאפיין סקטור צעיר. רק 5% מהן מעסיקות 50 עובדים ויותר.
תחומי הפעילות הבולטים של חברות הבריאות הדיגיטלית הם התערבות התנהגותית (25% מהחברות בתחום), ניטור מרחוק (20%); פיתוח מערכות תומכות החלטה (16%), ניהול תהליכים בבתי חולים או בקליניקות רפואיות (16%); ואבחון (12%). תחומי הפעילות הפחות פופולריים הם תמיכה במטופל (6%) ועזרה לבעלי מוגבלויות (5%).

מבחינת המימון, חברות המפתחות מערכות תומכות החלטה ופועלות בתחום האבחון מקבלות את המימון הרב ביותר (30% ו-26% בהתאמה). כלומר, המוצרים שיש להם תועלת רפואית מיידית הם הממומנים ביותר.

גיוסי הון: שנה טובה לישראליות בנאסד"ק

סקטור מדעי החיים בישראל גייס ב-2018 סכומי שיא, שוב. הפעם מדובר ב-1.5 מיליארד דולר, 19% מכלל ההשקעות (ירידה קלה לעומת 20% ב-2017). בדומה למגזר ההייטק כולו, בישראל ובעולם, גם במגזר מדעי החיים רואים ירידה במספר עסקאות המימון ועליה בהיקף ההשקעה בכל חברה. מגמה משלימה היא עלייה בהשקעה בחברות בשלבים מאוחרים יותר.

41% מההשקעות הגיעו ממשקיעים ישראלים, ובהם קרנות ישראליות, אנג'לים, חברות קיימות והבורסה הישראלית. 13% מהסכום הושקע על ידי קרנות הון סיכון.
תמונת המשקיעים הבולטים השתנתה ביחס ל-2017. אז כללה הרשימה את קרן אמון, את החממות סנארה ונצ'רס של פיליפס וטבע אלון מדטק של שמעון אקהויז, את חברת טרנדליינס ואת קרן SVI ישראל-יפן. מהדוח הנוכחי עולה שהמשקיעים המובילים הם קרן RMGP Global המשקיעה בחברות של חממת פיוצ'ראקס, וכן חממת פיוצ'ראקס עצמה. כל אחד מהגופים השקיע בחמש חברות. Ourcrowd, MedX ופרגרין השקיעו כל אחת בארבע חברות.

בעשור האחרון גייסו חברות ישראליות 3.5 מיליארד דולר בבורסת נאסד"ק. כיום נסחרות שם 38 חברות מדעי חיים ישראליות. מחברי הדוח סבורים שחלון ההנפקות בנאסד"ק פתוח כעת לחברות מדעי חיים, ובהן גם חברות ישראליות.

ב-2018 גויסו בנאסד"ק כ-500 מיליון דולר בגיוסים ראשונים ושניים על ידי 16 חברות מדעי חיים ישראליות. ברבעון הראשון של 2019 כבר גויס כמעט שליש מסכום זה. מחברי הדוח מעריכים שתהיה זו שנה טובה לתחום.

בבורסה בתל אביב, לעומת זאת, גייסו חברות מדעי החיים 7 מיליון דולר בלבד ב-2018. נראה שמבחינת החברות הישראליות, הבורסה המקומית הייתה בעיקר מקפצה לנאסד"ק, וכיום גם זה לא. ביצועי מדד הביומד של הבורסה הם חלשים בהתאם.

ב-2018 נרכשו חברות מדעי חיים ישראליות ב-2.7 מיליארד דולר. המובילה היא מזור, שנרכשה ב-1.64 מיליארד דולר ושברה את שיאי התחום.

לדברי עומר גביש, שותף בתחום מדעי החיים ב-PwC Israel, שסייע בכתיבת הדוח, "2018 עמדה בסימן המשך הגידול בהשקעות בחברות ישראליות, ובעיקר רכישות של חברות מקומיות על ידי חברות בינלאומיות. רכישת מזור והעובדה שארבע מתוך עשר עסקאות הרכישה הגדולות בתחום ההייטק הן של חברות מדעי החיים מצביעות על אמון המשקיעים הגובר. אנו מאמינים שמגמה זו תימשך גם ב-2019, והיא תתרום בין היתר להערכות שווי גבוהות יותר, שיאפשרו לחברות לגייס את ההון הדרוש להן".

לא רק קנאביס: ישראל מובילה במגמות חדשות

מחברי הדוח מזהים כמה תחומים שהולכים ותופסים תאוצה: FemTech לתמיכה באיכות החיים של נשים, AgeTech לתמיכה במטופלים מבוגרים ורפואה רגנרטיבית (טיפול באמצעות תאים והנדסת רקמות ואיברים).

בתחום ה-FemTech פועלות בישראל 200 חברות. מהן 21 בתחום הפוריות ו-19 בתחום הטיפול ברצפת האגן. לפי הדוח, לישראל יש התמחות מיוחדת בקולפוסקופים - מכשירים לאבחון סרטן צוואר הרחם ואפליקציות לניטור היריון. מתוך 6 מיליארד דולר שהושקעו במדעי החיים בישראל ב-5 השנים האחרונות, כ-314 מיליון הושקעו בפם-טק.

בסקטור ה-AgeTech, שנועד לתמוך באיכות החיים של מבוגרים, פועלות בישראל כ-170 חברות. רובן בשלבים ראשוניים. רשות החדשנות, המסונפת למשרד הכלכלה, מציעה מענקים מיוחדים לתחום זה, וחברות בינלאומיות מחפשות כאן שיתופי פעולה.

תחום חם נוסף שישראל בולטת בו הוא רפואה רגנרטיבית. מתוך 900 חברות בעולם, 24 פועלות בארץ, כלומר, ישראל היא הפעילה ביותר בתחום זה לנפש והמדינה הרביעית הפעילה בתחום במונחים אבסולוטיים. ארבע חברות בקטגוריה זו כבר עורכות ניסויי שלב III (השלב האחרון לפני שיווק): אנקיאנו, בריינסטורם סל, גמידה סל ופלוריסטם. התחום מגובה גם בפעילות ענפה באקדמיה.

ישראל חזקה בתחום צומח נוסף בעולם - קנאביס רפואי. פועלות היום בארץ 100 חברות בתחום, בכל תתי-הסקטורים שלו: חקלאות, מפעלי עיבוד, ריבוי והכלאה של הצמח, משאפים, מכשירים התומכים בגידול, פורמולציות חדשות, הפקת חומרים פעילים מהצמח ועוד. מחברי הדוח מעריכים שחברות רבות נוספות יקומו בתחום ואישור יצוא הקנאביס מישראל, שאמור להיכנס לתוקף בסוף 2019, יהפוך את ישראל לשחקנית משמעותית מאוד בתחום.

בשולי סקטור מדעי החיים הישראלי צומח במהירות תחום הפודטק. ב-5 השנים האחרונות בלבד הוקמו 151 חברות בתחום והושקעו בו 324 מיליון דולר. כיום פועלות בארץ 205 חברות.

174 גורמים בישראל כבר הביעו עניין בהשקעה - קרנות הון סיכון, חממות, אנג'לים ועוד. המשקיעים המובילים בפועל הם The Kitchen (בשותפות עם שטראוס), סיירוס ונצ'רס, פורטיסימו, ICV ,JVP, לנדא ונצ'רס, נילסן אינוביישן, פיטנגו וויולה ונצ'רס.

תחומי הפעילות הבולטים בסקטור הפודטק הם פיתוח תחליפי חלבון, יצירת פלטפורמות מסחר חדשות (למשל אתרים להזמנת משלוחי מזון בדרכים חדשניות או זירות מסחר לחומרי גלם), פיתוח טכנולוגיות לניטור בטיחות מזון ולניהול שרשרת הערך (לדוגמה, רובוטים לחקלאות או לתעשיית המזון), יצירת אריזות ידידותיות יותר לסביבה וכן אפליקציות לניהול תפריט אישי.

לדברי קרין מאיר רובינשטין, מנכ"לית IATI, "בנוסף לפעילות בתחומים המסורתיים של הסקטור, מתפתחים תחומים חדשים המתמקדים בצרכים של אוכלוסיות ספציפיות: בריאות האישה, רפואה משקמת, רפואת הגיל השלישי, קנאביס רפואי ועוד. עם זאת, במצב שבו יותר מ-50% מהחברות ממוקמות באזור המרכז, והשאר מתחלקות בין אזורי הפריפריה השונים, ההצלחה אינה מחולקת באופן שווה. אנחנו מאמינים שהמצב הזה ניתן לשינוי, ובדוח מופיעות המלצות לעידוד פעילות של יזמים בפריפריה".

בסיכום הדוח, צופים המחברים שהמפגש בין תחומי הבינה המלאכותית ומדעי החיים עשוי לאפשר לישראל להפוך למובילה בשוק מדעי החיים העולמי. המפגש הזה רלוונטי בכל תחומי מדעי החיים כמעט, אולם הוא יתאפשר אם המדינה תשכיל לחבר בין כל הגורמים הפועלים בתחום וליצור שיתופי פעולה אמיתיים. 

קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית IATI / צילום: יח"צ
 קרין מאיר רובינשטיין, מנכ"לית IATI / צילום: יח"צ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות