הנקראות ביותר

התוכנית של רשות המסים להעשרת קופת המדינה: "שחרור הרווחים הכלואים 2"

רשות המסים צפויה להציע לשר האוצר הנכנס לחדש את המבצע שנערך ב-2012, במסגרתו ניתנו הטבות מס לחברות שחילקו רווחים כדיבידנד • המבצע נועד לשחרר רווחים שנשארו בקופות החברות כדי לדלג על תשלום מס • עפ"י הערכות הרשות, יותר מ-100 מיליארד שקל עדיין "כלואים"

מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ
מנהל רשות המסים, ערן יעקב / צילום: רפי קוץ

רשות המסים שוקלת לחדש את מבצע "שחרור הרווחים הכלואים", שנערך ב-2012, כאחד הרעיונות שיוצגו לשר האוצר הנכנס בניסיון להעשיר את קופת המדינה - וייתכן שאפילו תציע חקיקה בעניין. על-פי הערכות של רשות המסים, יותר מ-100 מיליארד שקל "כלואים" בחברות הגדולות במשק ולא מחולקים כדיבידנד, בעיקר כדי להימנע מתשלום מס על הכספים הללו.

לדברי בכיר ברשות המסים, "זה אחד הרעיונות המרכזיים שאנחנו רוצים להציג לשר האוצר החדש לשנת 2020. כרגע הרווחים הכלואים הללו זה כסף מת. יש שם לפחות 100 מיליון שקל שנמצאים בתוך החברות, בעודפים, אבל הן לא רוצות להוציא אותם החוצה כדי לא לשלם את המס. אין להן שום תמריץ לחלק את הכסף, אלא אם אנחנו נפתה אותן לחלק אותו".

תכנוני מס יצירתיים כדי להימנע מתשלום מס

מהם אותם רווחים כלואים שהמדינה לוטשת אליהם עיניים כרגע? נסביר: חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות מרחיקות לכת, בתנאי שרווחיהם לא יחולקו כדיבידנד, והכספים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם. אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד, והכספים הללו ממוסים.

עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".

בפועל, במקום לחלק את רווחי המפעל כדיבידנד, העבירו החברות את הרווחים לצדדים קשורים כהלוואות (למשל לחברות-האם) או תחת כינויים חשבונאיים אחרים, וכך גם לא שילמו את המס הנדרש. בנוסף, החברות ביצעו תכנוני מס יצירתיים שאיפשרו להן להוציא את הכסף הכלוא החוצה, ללא חבות מס.

במטרה להתמודד עם המצב שנוצר, ב-2012 נחקק חוק הרווחים הכלואים, תחת שר האוצר דאז יובל שטייניץ. החוק איפשר לחברות לממש את הרווחים ולשלם מס חברות בשיעורים מופחתים, תוך התחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה. באותה תקופה העריכו כי בחברות הגדולות נצברו כ-120 מיליארד שקל שלא חולקו, ומהם ניתן יהיה לקבל כ-3 מיליארד שקל מס לטובת סגירת הבור התקציבי.

במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, ולפיה חברה תהיה זכאית לשלם מס חברות בשיעור מופחת על הכנסה שנצברה לחברה עד תום 2011 וטרם שולם עליה מס חברות. לפי אותה הוראה, ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס שהיא זכאית לה, אך בכל מקרה שיעור המס יהיה לא פחות מ-6%. בתום המבצע, לאחר שנה, גבתה המדינה מס בהיקף של 4.387 מיליארד שקל - סכום הגבוה ב-45% מיעד הגבייה של רשות המסים.

לא רק גזר, אלא גם מקל

הבכיר ברשות המסים אומר כי לא בטוח שהפעם הרשות תסתפק בהענקת הנחת מס בגין חלוקת הרווחים הכלואים כדיבידנד, וייתכן כי התוכנית החדשה תכלול לא רק "גזר" אלא גם "מקל" שיחייב את החברות לחלק את הכספים. "הכסף הזה ששוכב בחברות לא שוכב שם במזומן. הוא שוכב בנכסים, בהשקעות, הוא במאזן. זה לא מזומנים של 100 מיליארד ששוכבים בצד. הוא בעודפים בצורות שונות. והחברות משחקות איתו ומעבירות ממקום למקום, אבל לא מחלקות. גם כשנתנו להם בזמנו, ב-2012, אפשרות לשחרר את הכסף בכפוף לתשלום מס מופחת על הדיבידנד, בין 6% ל-12%, לפי גודל החלוקה, ראינו מזה רק קצת יותר מ-4 מיליארד שקל מס. זה טיפה בים. לכן אנחנו חושבים כיום לא רק על תמריץ לחלוקה אלה גם על 'מקל'.

"עכשיו, כשאנחנו שוקלים לחדש את המבצע, אנחנו מבינים שחייבים למצוא דרך לשחרר הרבה יותר מ-4 מיליארד. גם אם אנחנו מחדשים עכשיו את המבצע ונותנים את אותה הטבת מס של בין 6% ל-12%, הם לא באים בהמוניהם ומתנדבים לחלק דיבידנדים. אנחנו נצטרך להתחנן שהם יבואו. הרשות גבתה 4 מיליארד מתוך מיליארדים שיש שם. יש שם יותר מ-100 מיליארד שקל, ואין להם תמריץ או אינטרס לשחרר את הכסף. אז אנחנו חושבים היום איך לשכנע אותם להוציא את הכסף הזה. יכול להיות שהפעם נייצר 'מקל' חזק".

מה זה "מקל חזק"? בין הרעיונות שנשקלים כיום ברשות המסים - חקיקת חוק שיאלץ את החברות לחלק את הרווחים הכלואים מעל סכום מסוים, או שהם יחויבו במס כאילו הייתה חלוקה בפועל.

עם זאת, אותו בכיר ברשות מבהיר כי כרגע אין תוכנית מובנית או סדורה. "לקראת כל מינוי של שר חדש או של חקיקת חוק הסדרים נשקלים כל מיני רעיונות איך להגדיל את הגבייה כמו מע"מ על פירות ירקות, ביטול הפטור ממע"מ באילת, העלאת המע"מ באחוז וכדומה. כל אלה יעלו עכשיו וגם המחשבות על הרווחים הכלואים. עדיין אין לנו שר, וכשיהיה צריך לדבר אתו ולבחון מה יהיה ואילו תוכניות מקובלות עליו".

השר החדש יהיה זה שיכריע את גורל הרווחים הכלואים, אך בינתיים הרעיון מתגלגל ברשות, ולדברי גורמים ברשות המסים, ראש הרשות, ערן יעקב, תומך בו. לדברי הבכיר ברשות, "יעקב רוצה לשחרר רווחים כלואים, כי זה כסף שלא יהיה בקופת המדינה אם הרשות לא תצא במבצע ותשחרר אותו. כל שקל שנביא משם יחזור לציבור".

שאלות ותשובות

● מה קובע החוק לעידוד השקעות הון?

חוק עידוד השקעות הון מעניק למפעלים ישראליים הטבות והנחות מס מרחיקות לכת, בתנאי שרווחי החברות לא יחולקו כדיבידנד, ושהסכומים לא יועברו לבעלי שליטה בחברה או לקרוביהם או לתאגידים שבשליטתם.

אם החברה מוציאה את הכספים, מבחינת המדינה היא כאילו חילקה דיבידנד, והכספים הללו ממוסים. אם החברה מחלקת דיבידנד מתוך רווחי המפעל שלא מוסו, או מעבירה כספים מהמפעל - היא מחויבת לשלם מס חברות שעומד כיום על 23% וכן מס על הדיבידנד בשיעור מופחת.

● מהן הבעיות ביישום החוק?

עם השנים התברר כי החברות נמנעות, כמעט בכל מחיר, מחלוקת דיבידנד לבעלי המניות כדי שלא לוותר על פטור המס שקיבלו. כתוצאה מכך החברות צוברות עשרות מיליארדי שקלים שאינם נוטלים חלק בפעילות הכלכלית במשק ואף אינם מחולקים לבעלי המניות. כספים אלה מכונים "רווחים כלואים".

● מהן המחלוקות שניהלה רשות המסים מול החברות עד חקיקת חוק הרווחים הכלואים?

חברות שביקשו לבצע תכנוני מס יצירתיים כדי להשתמש בכספים הכלואים בחו"ל, טענו כי הן אינן מוציאות את הכסף מחוץ לחברה אלא משקיעות אותו במפעליהן ובחברותיהן בעולם. לכאורה, נטען, אין מדובר בחלוקת דיבידנד או בהעברת כסף ל"קרוב", אלא בהשקעה במסגרת חוק העידוד. הטענות הללו נדחו על-ידי רשות המסים.

בהקשר זה ניהל האוצר לפני מספר שנים משא-ומתן עם ענקית השבבים האמריקנית אינטל, זאת בעקבות כוונתה להוציא מישראל כ-12 מיליארד שקל שצברה בקופתה במסגרת פעילותה השוטפת כדי לכסות חלק מהשקעה נרחבת שלה במדינה בחו"ל.

במקרה אחר הפנתה רשות המסים לצ'ק פוינט דרישה לתשלום מס בסכום-עתק של 1.4 מיליארד שקל, על רקע מיסוי הכנסותיה של חברה בת שלה בסינגפור בשנים 2005-2002; וגם טבע ניהלה משא-ומתן עם הרשות על דרישה לתשלום בסך 2.7 מיליארד שקל על רקע עסקת הענק לרכישת חברת אייווקס (IVAX) בשנת 2005.

● מה ההבדל בין "רווחים כלואים" להטבות מס?

הטבות המס המופלגות שקיבלו החברות במסגרת חוק הרווחים הכלואים ושיעורי המס הנמוכים, עד אפסיים, אפשרו לאותן חברות, בין היתר, לצבור רווחי-עתק. ואולם המחלוקות בשני העניינים שונות: בעוד שהמחלוקת על "הרווחים הכלואים" מתייחסת לשימוש ברווחים אלה ולאופן שבו צריך למסותם (כפי שהוסבר בשאלה הקודמת), המחלוקת בנושא הטבות המס מתייחסת להיקף ההטבות שמקבלות אותן חברות מלכתחילה.

מה קבע חוק הרווחים הכלואים ב-2012?

"חוק הרווחים הכלואים", שנחקק ב-2012, איפשר לחברות לממש את הרווחים תוך תשלום מס חברות בשיעורים מופחתים ובהתחייבות להשקיע 50% מהרווחים בארץ במשך שנה.

במסגרת החוק נקבעה הוראת שעה לתקופה של שנה, שבמסגרתה הכנסה שנצברה לחברה עד תום שנת 2011 ועדיין לא מחויבת במס חברות, תאפשר לחברה לשלם מס חברות בשיעור מופחת.

הנוסחה קבעה כי ככל שחברה תבחר להפשיר חלק גדול יותר מהכנסתה - כך תגדל הטבת המס שלה היא זכאית, אך במקביל שיעור המס לא יפחת מ-6%.

חברות רבות במשק בחרו לנצל את המסלול, ובעקבות כניסתן אליו הגיע סכום הגבייה לסך של כ-4.4 מיליארד שקל.

האם חוק "רווחים כלואים" חדש ימלא את קופת המדינה? פירות חוק "הרווחים הכלואים" של 2012:

● 4.387 מיליארד שקל המס שנגבה

● 214 חברות בחרו לנצל את המבצע ולשחרר רווחים כלואים תמורת תשלום מס מופחת

● 60 מיליארד שקל "שוחררו" מהחברות במסגרת המבצע לתשלום מס מופחת

● 87% מתוך הסכם ששוחרר הגיע מ-7 חברות גדולות

● 1.8 מיליארד שקל ההתחייבות של החברות שזכו למס מופחת להעלאת היקף ההשקעה הנוספת שלהן בישראל בעקבות ניצול החוק

● 40 חברות בינוניות וגדולות הצטרפו למהלך ביום האחרון של המבצע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות