דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"בסופו של דבר כנראה נגיע גם לרובוט המנתח בעצמו"

ברוס רוזנגרד, בכיר בענקית המכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון, מסמן את כניסתן של חברות בתחום לטיפולים במחלות כרוניות

ברוס רוזנגרד/  צילום: יחצ
ברוס רוזנגרד/ צילום: יחצ

"תחום המכשור הרפואי עבר עשור לא פשוט, אבל העשור הקודם אינו מנבא את הבאות, משום שהתחום שינה את המיצוב האסטרטגי שלו", כך אומר ברוס רוזנגרד, סמנכ"ל למיזמים חדשים בענקית התרופות והמכשור הרפואי ג'ונסון אנד ג'ונסון.

"ניתן לומר בהכללה, שעד היום מכשור רפואי נועד לתיקון מכני של פגיעה באנטומיה האנושית. אם יש עצם שבורה, נאחה אותה. אם מסתם בלב התקלקל, נחליף אותו. איבר פנימי נפגע? נתפור אותו. אולם היום יש למכשור הרפואי תפקיד חדש. אנחנו נכנסים לעידן שבו המכשור מתערב בפיזיולוגיה. למשל, מכשירים לגירוי מוחי שמטפלים באפילפסיה או דיכאון ומשיגים תוצאות דומות לאלה של תרופות.

"דוגמה אחרת היא אינסייטק הישראלית שמשתמשת במכשור רפואי לטיפול בהפרעות תנועה כמו פרקינסון. עד היום הפרעות אלה טופלו בעיקר בתרופות. החברה הבת שלנו, ביוסנס וובסטר, מייצרת מכשירים שמשנים את הפעילות החשמלית של הלב כדי להחזיר אותו לתפקוד, ולא להחליף אותו. מכשירים כמו 'לבלב מלאכותי' לחולי סוכרת, כלומר מערכת מבוססת מידע שיכולה לנטר סוכר באופן רציף ולהזריק באופן רציף ללא מעורבות המטופל, משלימה את פעילות התרופה ולא מתקנת ליקוי מכני בגוף".

השינוי הזה מהותי משום שאם היום תחום המכשור הרפואי פעל בעיקר בתחום המחלות האקוטיות, כלומר טיפול חד פעמי או פעמים ספורות, היום הוא נכנס לטיפול במחלות כרוניות. ההכנסה הפוטנציאלית גדולה הרבה יותר.

המעבר לטיפול רציף מאפשר גם איסוף מידע רב יותר ושיפור הטיפול לאורך זמן. כך, תחום המכשור הרפואי נכנס גם לתוך עולם כלכלת המידע.

"אנחנו עדיין בשלבים הראשונים של ההבנה מה אפשר לעשות עם כל המידע הזה", אומר רוזנגרד. "והנה, חברה כמו אלמינדה (חברה ישראלית שפיתחה מכשיר למדידה לא פולשנית של פעילות המוח - ג"ו), מפתחת מכשיר שלו היו מציגים לי אותו כשהייתי סטודנט לרפואה, הייתי אומר שזה מדע בדיוני ממש".

עם זאת, רוזנגרד מזהיר שמכשור למחלות כרוניות או להשתלה דומה בתהליך הפיתוח שלו לתרופה, כלומר, נכונה לחברות תקופת פיתוח ארוכה, ניסויים מקיפים והשקעה כספית גדולה.

מוצר של ביוסנס וובסטר, חברה בת ישראלית של ג'ונסון אנד ג'ונסון./  צילום: יחצ
 מוצר של ביוסנס וובסטר, חברה בת ישראלית של ג'ונסון אנד ג'ונסון./ צילום: יחצ

"כבר אין בעולם פרטיות"

רוזנגרד נלהב מהחברות שפגש בישראל בתחום הזה. לצד אלה שהוזכרו, הוא מציין לטובה את חברת נובוקיור, המטפלת בסרטן באמצעות גירוי חשמלי של התאים (קרן הון הסיכון של ג'ונסון אנד ג'ונסון הייתה אחת המשקיעות הראשונות בה), ואת חברת סנסיבל מדיקל, שקיבלה השקעה משמעותית דווקא מהמתחרה בוסטון סיינטיפיק, ועוסקת בניטור רציף של אי ספיקת לב.

רוזנגרד מזכיר גם את פיתוח האף המלאכותי של פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון. "אם כלבים מזהים חולי סרטן לפי הריח, אין שום סיבה שהתקן כימי לא יוכל לזהות אותן מולקולות שהם מריחים", הוא אומר.

בעתיד, הוא סבור, לכולנו יהיה סט של חיישנים שיאותת על מגוון סוגי ההידרדרות של הגוף, "כמו לוח שעונים של מכונית או מטוס, הם יאמרו לנו אם הכול תקין או שמשהו השתבש. הניטור יהיה 'בלתי נראה' ככל האפשר, למשל מדידה של שינוי בשדה החשמלי של חדר - שדה שאת יוצרת כשאת נכנסת אליו".

מדידה כזו מעלה סוגיות אתיות.
"נו, אין בעולם כבר פרטיות באמת. כבר היום ממשלות מחזיקות טכנולוגיות לזיהוי פנים, ואזרחים מכל המדינות חושפים מידע על עצמם בטבעיות בכל הפלטפורמות החברתיות. אז לפחות נשתמש בזה לריפוי מחלות קשות. אני מאמין שזו גזירה שהציבור מוכן לקבל על עצמו".

"רוצים להוביל ברובוטיקה"

מה הם מקורות הצמיחה המובילים שלכם בשנים הקרובות?
"פתרונות לחסימות כלי דם, כמו סטנטים, סלילים לחסימת כלי דם שהולכים ונחלשים, ומכשירים לשליפת קרישי דם מכלי הדם. תחום נוסף הוא סרטן הריאות.

"בתחום סרטן הריאות אנחנו משקיעים מאמץ רב בתוכנית מניעה, באמצעות צוות רב־תחומי, הכולל את תחום התרופות לסרטן, תחום המכשור הרפואי ותחום מוצרי הצריכה הפרה - רפואיים למניעה או הפחתה של עישון", אומר רוזנגרד."לפני שישה שבועות רכשנו חברת רובוטיקה לניתוחים מונחים בריאות, בשם Auris, ב-3.4 מיליארד דולר. תחום הרובוטיקה מאוד מדבר אלינו ואנחנו רוצים להיות מובילי התחום. יש לנו גם רובוט לניתוחים אורתופדיים (מתחרה בחברת מזור הישראלית - ג"ו) בשם אורתוטקסי".

בסופו של דבר הרובוטים ינתחו עצמאית?
"זו אפשרות סבירה, אבל זה לא יקרה בקרוב, אולי עוד 50 שנה. בסין יש היום כל כך הרבה מקרים של סרטן ריאות, עד שאי-אפשר יהיה להכשיר מספיק רופאים לנתח את כולם. רובוט יכול לעבוד 24 שעות בלי להתעייף, והתוצאה עשויה להיות אחידה יותר. לפעמים הרובוט משיג תוצאה שיד אנושית לא יכולה להגיע אליה. אז כן, בסופו של דבר כנראה נגיע גם לרובוט המנתח בעצמו".

מה השיקולים שלכם ברכישת חברות?
"בתחומים בתוליים מבחינת מכשור רפואי, כמו אלה שדיברנו עליהם, אין צורך להגיע למכירות. אנחנו יכולים לרכוש גם בשלב הוכחת היתכנות. בתחומים שבהם מביאים מוצר משופר לשוק קיים, חשוב יותר להראות כיצד היתרון שלך נתפס בשוק עצמו. מכירות הן הדרך הקלאסית להוכיח שהמוצר שלך מקבל היטב בשוק ומוסיף ערך. אך לא נשלול דרכים אחרות".

האם נכונה האמירה שחברות עם בסיס אמריקאי עלולות לפסול רכישה או השקעה בחברות שמעורבים בהם משקיעים סיניים, משיקולים פוליטיים או מחשש להפרות קניין הרוחני?
"פעם היו אומרים דברים כאלה על יהודים... לא, אנחנו שוקלים פר עסקה ובוחנים כל משקיע לגופו. יש לנו פעילות רבה בסין ואנחנו לא רואים בסינים בעיה פוליטית. סין כאן כדי להישאר, היא לא הולכת לשום מקום". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות