הנקראות ביותר

מי מנסה לחרחר מלחמה בין ארה"ב לאיראן והאם אנחנו מתקרבים להסכם איראני-סעודי ל"חלוקת השכונה"?

לאיראן יש תיאוריית קונספירציה: מאחר שהיא מכחישה בכל התוקף כי היה לה איזשהו חלק בהתקפה על שתי מכליות נפט סעודיות במפרץ הפרסי, היא מטילה את האחריות על מחרחרי מלחמה בממשל ארה"ב ובמזרח התיכון • פרשנות

נושאת המטוסים האמריקאית לינקולן בדרכה למפרץ הפרסי / צילום: רויטרס, Bud Kinsey
נושאת המטוסים האמריקאית לינקולן בדרכה למפרץ הפרסי / צילום: רויטרס, Bud Kinsey

אם נאמין לאיראנים, מישהו בוושינגטון מתגעגע אל פברואר 1898. אז, אוניית מלחמה אמריקאית ששמה היה "מיין" התפוצצה בנמל הוואנה. קובה הייתה אז מושבה ספרדית. העיתונות הצהובה של הימים ההם הפיחה היסטריה ציבורית, והקריאה "זיכרו את המיין" עוררה את ארה"ב להכריז מלחמה על ספרד תשעה שבועות אחר כך. המלחמה ההיא שינתה את מהלך ההיסטוריה, והפכה את ארה"ב למעצמה גדולה.

יעברו 76 שנה, שבעים ושש, לפני שחקירה מוסמכת של הצי האמריקאי תגיע למסקנה, כי ההתפוצצות לא הייתה וצאה של חבלה, אלא של חומר לקיח שהיה על סיפון האונייה.

לאיראן יש תיאוריית קונספירציה: מאחר שהיא מכחישה בכל התוקף כי היה לה איזשהו חלק בהתקפה על שתי מכליות נפט סעודיות במפרץ הפרסי, היא מטילה את האחריות על מחרחרי מלחמה בממשל ארה"ב ובמזרח התיכון. היא קוראת להם "כוח B", על שם האות הראשונה של שמותיהם. אחד הוא ג'ון בולטון, היועץ לביטחון לאומי בבית הלבן; אחר הוא מוחמד בן סלמן, יורש העצר והשליט בפועל של ערב הסעודית; שלישי הוא מוחמד בן זאייד אנ-נהייאן, יורש העצר של אבו דאבי; והרביעי הוא היחיד עם שני B, הלוא הוא ראש ממשלת ישראל.

דובר שגרירות איראן באו"ם, שנעשה פעיל מאוד בימים האחרונים כלפי התקשורת האמריקאית, הכריז ש"כוח B" מפיץ "ביון כוזב" (fake intelligence).

מדינות המפרץ הפרסי
 מדינות המפרץ הפרסי

תוכנית 120 האלף החיילים

ה"ניו יורק טיימס" דיווח אתמול, על סמך שיחות עם שישה מקורות אנונימיים בקהילת הביטחון הלאומי של ארה"ב, כי שר ההגנה בפועל, פטריק שאנאהאן, הגיש ביום ה' שעבר תוכנית לשיגור אפשרי של 120,000 חיילים אמריקאים למזרח התיכון. הם ישוגרו אם איראן תתקוף כוחות אמריקאים, או אם תתחיל פיתוח מואץ של נשק גרעיני.

הידיעה הזו באה שבוע ופחות לאחר שיגור כוח משימה של הצי האמריקאי למפרץ הפרסי, הכולל את נושאת המטוסים לינקולן, עם 45 עד 50 כלי טיס על סיפונה. הבית הלבן תיאר את השיגור הזה כתגובה למידע מודיעיני על הכנות איראניות אפשריות להתקפה. גנרל בריטי, המשמש סגן מפקד הקואליציה שארה"ב מנהיגה נגד דאעש, הכריז אתמול כי אין כל סימנים שכוחות איראניים, או מיליציות הסרות למרותם, עושות הכנות התקפיות כלשהן בעיראק או בסוריה.

גם שיגור לינקולן, גם הכנת תוכנית הפריסה של שאנאהאן, הם מהלכים דרמטיים למדי. מוטב לזכור ש-120,000 היה היקף כוח הפלישה האמריקאי לעיראק, ב-2003. מה שהספיק לכיבוש עיראק לא יספיק כמובן לכיבוש איראן, אבל האסוציאציות הן בלתי נמנעות.

ואף כי האיראנים נוטים מפעם לפעם להגיב בטונים רברבניים ועתירי איומים על מהלכים אמריקאיים, הקולות שבקעו מטהרן ביומיים האחרונים הצטיינו בזהירות כמעט חסרת תקדים.

המנהיג העליון בכבודו ובעצמו, בין גידוף לגידוף, הואיל לצייץ (באנגלית), "זה אינו עימות צבאי, מפני ששום מלחמה אינה עומדת להתרחש. אנחנו איננו מבקשים מלחמה, ואף [האמריקאים] אינם מבקשים. הם יודעים שמלחמה לא תועיל להם". הוד אימאמותו כמובן לא ראה צורך להוסיף, "מלחמה לא תועיל גם לנו". חיווי כזה לא היה מתיישב עם הרפרטואר הכללי שלו. אבל זה לפחות השתמע מדבריו.

"ואם נצטרך, לעזאזל, אז נשלח"

קשה לדעת כמובן אם הערכת האייתוללה הייתה תוצאה של ניתוח מודיעיני, או של משאלת לב, או אולי ביטוי של הבוז שהוא ויועציו רוחשים לאמריקה ולציוניה. אבל הוא כנראה צודק אם הוא מניח, שהאמריקאים לא החליטו על מלחמה.

הנשיא טראמפ היה אתמול במצב רוח טוב. הכלכלה עולה לה כפורחת, מעמדו בסקרי דעת הקהל משתפר מעט מעט, הוא מוציא אל הפועל את העדפותיו האישיות ביחסי חוץ (מזכיר המדינה שלו היה אתמול בסוצ'י, להחניף לנשיא פוטין; הוא עצמו פלירטט עם ראש הממשלה האנטי-ליברלי של הונגריה בלשכה הסגלגלה). הוא פיטפט בנעימות עם עיתונאים לפני שהעפיל על מסוקו. הוא נשאל על תוכנית ה-120,000, והשיב: "איפה זה התפרסם? ב'ניו יורק טיימס'? ה'ניו יורק טיימס' זה פייק ניוז". כמובן.

אבל לאחר שביטל במחי יד את הדיווח, הוא הוסיף, "הבה נקווה שלא נצטרך לתכנן את זה, ואם נצטרך, לעזאזל, אז נשלח הרבה יותר חיילים מזה".

מזכיר המדינה מייק פומפיאו הכריז בערך באותו הזמן בסוצ'י, "באופן עמוק אנחנו איננו רוצים במלחמה עם איראן".

לא רוצים שיטור, לא רוצים שיפור

בניגוד לרושם המצטייר לא פעם בארץ, טראמפ אינו היורש הטבעי של שושלת הניצים הרפובליקאיים, אשר ניצחה במלחמה הקרה עם ברית המועצות, הוציאה את ארה"ב לארבע מלחמות, וקיבלה עליה לייצא דמוקרטיה וערכי חופש. אם הוא היורש הטבעי של איזושהי שושלת, הרי זו השושלת שדגלה בבדלנות, בין שתי מלחמות העולם, ונרתעה בשאט נפש מעצם הרעיון של השתתפות בשיטור העולם ובשיפורו.

הנשיא טראמפ, עוד לפני שנעשה נשיא, חזר והטעים את חוסר העניין שלו בפרויקטים האלה, שפעם נהגו לייחס אותם להשפעתם של אינטלקטואלים ניאו-קונסרבטיביים. עכשיו, רוב הניאו-קונס הם שונאי טראמפ, והוא משיב שנאה לחיקם. הוא רוצה להחזיר חיילים הביתה, ולבנות "חומה" לאורך גבול ארה"ב, במקום לפטרל לאורך גבולותיהן של ארצות רחוקות.

ואף כי טראמפ נוקט טון עוין במיוחד כלפי איראן, הוא שוזר אותו ברמזים על נכונותו המפורסמת "לעשות עיסקה", אפילו עם איראן, או אולי בייחוד עם איראן. זה נשיא המאמין בעיסקאות עם עריצים, עם שליטים סמכותניים, ועם רודנים בכוח או בפועל.

הבה נזכור שרק שנה ופחות לפני פגישתו עם רודן צפון קוריאה, הוא עמד על סף מלחמה גרעינית עם משטרו, או לפחות רמז שהוא עומד. איראן אינה צפון קוריאה, ואין כל סיכוי שהוא יחליף מכתבי אהבה עם האייתוללה; המשטר באיראן זקוק לאיבת אמריקה לפחות באותה המידה שהוא זקוק לסובלנותה.

אבל דונלד טראמפ אינו מטפח חלומות של כינון דמוקרטיה ליברלית באיראן, גם מפני שהוא אינו מאמין בדמוקרטיות ליברליות, והיה שמח לפרק את זו הקיימת בארה"ב; וגם מפני שאין הוא כולל משימות כאלה ברשימת האינטרסים הלאומיים.

שיחות ישירות בין איראן לסעודים

ב"ניו יורק טיימס"' מתפרסם היום מאמר מעורר סקרנות בחתימתם של דיפלומט איראני לשעבר ושל מנהל מכון מחקר סעודי. הם קוראים לשיחות ישירות בין מנהיגי איראן למנהיגי ערב הסעודית על הסכם רחב יריעה לייצוב המזרח התיכון.

לפחות במקרה של החותם הסעודי, קשה מאוד להאמין שהוא היה כותב מבלי לקבל את ברכת יורש העצר; לא בעידן חאשוקג'י. ואם אמנם קיבל, אפשר לנחש שהמאמר הזה הוא אקורד פתיחה של מהלך חדש ובלתי צפוי. בחודשי נשיאותו האחרונים, ברק אובמה יעץ לערב הסעודית להגיע להסכם עם איראן על "חלוקת השכונה". הסעודים הגיבו אז בנחירת בוז. אם תהיה עדנה לרעיון ההוא, נראה שלא כל חברי כוח B יגיבו עליה באותה מידה של התלהבות. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988