גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ערעור הדמוקרטיה: הציבור חייב לקום נגד היריקה בפרצוף

הנשיאה אסתר חיות - שלא השוותה ולא רצתה להשוות בין מדינת ישראל של היום לגרמניה של אז - סופגת ביקורת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום :שלומי יוסף
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום :שלומי יוסף

1. איתרע מזלה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, והפרסומים על כך שראש הממשלה בנימין נתניהו מקדם הליכי חקיקה לצמצום סמכויותיו של המוסד שבראשו היא עומדת, תפסו אותה זמן קצר לפני שהיא נסעה לכנס משפטי בעיר נירנברג שבגרמניה. העיר שבה חוקקו חוקי הגזע הנאצים האנטישמיים ושאחרי המלחמה נשפטו בה ראשי המשטר הנאצי.

הנשיאה חיות הוזמנה לכנס בנירנברג כבר לפני כשנה, אבל זה לא שינה את העובדה שסמיכות הזמנים הזאת העמידה אותה בסיטואציה כמעט בלתי אפשרית - מחד, כשנשיאת בית המשפט העליון הישראלי נושאת נאום בעיר שמזוהה אולי יותר מכל עם השלטון הנאצי, רק מתבקש שנאומה יישא נופך היסטורי וידבר על חשיבות השמירה על עצמאות השופטים במניעת פגיעה בזכויות אדם. מאידך, היה ברור שכל אמירה של חיות בנירנברג על החשיבות שבשמירת עצמאות השופטים ומערכת המשפט, תשמש כדי לטעון שהיא עושה חיבור מגונה בין ישראל 2019 לגרמניה של 1933.

הנשיאה התייחסה למהפכה החוקתית שהוביל נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, בשנות ה-90 עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק והפרשנויות שהעניק להם בית המשפט. חיות אמרה כי "בית המשפט העליון בישראל אכן מקיים מזה כ-25 שנים ביקורת שיפוטית על תוקפם של חוקים. במסגרת ביקורת שיפוטית זו פיתח העליון את התפיסה המשפטית, שלפיה כבוד האדם היא 'זכות האֵם' אשר ממנה נגזרות רוב זכויות הפרט, ובהן הזכות לשוויון, לחופש הביטוי, לקיום אנושי בכבוד, לשלמות הגוף והנפש, לחופש הדת ולחופש מדת, לאוטונומיה של הפרט ולחיי משפחה".

חיות הוסיפה ואמרה, בין היתר, כי "אחד הלקחים האוניברסליים שראוי ללמוד מן האירועים ההיסטוריים הוא כי העצמאות השיפוטית ואי-התלות של השופטים, ברמה המוסדית וברמה האישית, הן אחת הערובות החשובות לכך שתישאר בידי הפרט כתובת לפנות אליה לצורך הגנה על זכויותיו. השמירה על עיקרון העצמאות ואי-התלות של השופטים היא, אפוא, מאבני-היסוד בכל משטר דמוקרטי".

והנה באופן לא מפתיע, מיד אחרי נאום חיות, הגיעה הביקורת. כהרגלו, הגדיל לעשות יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה, שצייץ בטוויטר: "התבלבלתי או שנשיאת העליון חושבת על ראש ממשלת ישראל שהוא היטלר בסוף שנות ה-20?" 

אז דעתו של נתניהו ג'וניור יכולה לנוח - אכן התבלבלת. חיות (שהיא אגב בת לניצולי שואה) לא השוותה ולא רצתה להשוות בין נתניהו לבין היטלר או בין מדינת ישראל של היום לגרמניה של אז. מי שעשה שימוש מניפולטיבי בזיכרון ההיסטורי כאן הוא לא חיות, אלא דווקא מי שתקף אותה.

הניסיון להשתיק את הביקורת על הניסיונות לפגוע בבית המשפט העליון ובדמוקרטיה הישראלית, באמצעות מניפולציות כאלה שמנסות לעשות דה-לגיטימציה לביקורת על ראש הממשלה נתניהו ועל אחרים - לא יצלח. דיון מנומק על היקף הסמכויות הרצוי של בית המשפט העליון הוא דבר לגיטימי, אבל מתקפה שקרית ומשולחת רסן על הערכאה המשפטית העליונה בישראל, בטח כזו שמניעים אישיים נסתרים, יותר או פחות, עומדים מאחוריה - אינה לגיטימית.   

ולפעמים צריך להגיד את הדברים בצורה החדה והברורה ביותר: אם ראש הממשלה אכן פועל ויפעל לשינויי חקיקה שכל תכליתם האמיתית היא למנוע את העמדתו לדין פלילי - הרי שמדובר בחצייה של קו אדום מוסרי וציבורי שאסור להשלים איתה. הציבור הישראלי יהיה חייב לקום ולהתקומם נוכח היריקה הזאת בפניו ובפניה של הדמוקרטיה. עד כאן.

2. סיפור עלייתו ונפילתו של מינוי גיל מסינג לדובר צה"ל, נעלם מסדר היום התקשורתי באותה המהירות שבה הוא פרץ. ובכל זאת, שווה להתעכב עליו עוד. כי המשבר הפרטי שעבר על מסינג בעל-כורחו הוא משל ושנינה למשבר עמוק שעובר על החברה שלנו. חברה שסולם הערכים שלה, איך לומר, קצת התעוות. חברה שבה אדם שנענה לבקשת המשטרה לעזור לה בחקירת פרשיית שחיתות, נפסל רק בשל כך מלכהן בתפקידים ציבוריים. חברה שבה ההוקעה של "שטינקרים" כביכול, נגד המושחתים, הפכה ליותר חשובה מהמלחמה בשחיתות עצמה.

מסינג, נזכיר בקצרה, מונה לדובר צה"ל ב-29 באפריל, אך כעבור פחות מ-48 שעות פורסמה ידיעה של גידי וייץ בעיתון "הארץ" שבהמשך טרפה את קלפי המינוי. וייץ חשף כי מסינג הקליט בעבר לבקשת המשטרה את יועץ התקשורת רונן משה במסגרת החקירה שהתנהלה נגד האחרון בחשד למתן שוחד ולהלבנת הון. החקירה של משה היא ספיח לחקירת הענק החשובה המכונה "פרשת ישראל ביתנו". 

הדיווח ב"הארץ" הוליד ביקורת מוגזמת ומיותרת נגד מסינג, שגרסה כי אי-אפשר לתת אמון במי שמוכן "להפיל את חברו" או לפעול בחשאי במסגרת חקירה. חלק אחר מהביקורת גרס כי מסינג הלך רחוק מדי עם המשימה שהוטלה עליו וממש לחץ, דובב ו"פיתה" את משה להודות העברת כספי השוחד לכאורה. ב-12 במאי הודיע מסינג כי החליט לוותר על התפקיד.

במכתב ששיגר לרמטכ"ל אביב כוכבי שמינה אותו לתפקיד, כתב מסינג: "סביב הודעת המינוי שלי החל מחול שדים פרוע, רווי בשקרים ובמניפולציות שניסו לפגוע בשמי הטוב ובמניעיי. לא יכולתי ואינני מוכן לעמוד מנגד הניסיונות הללו שנועדו לפגוע בי, בבני משפחתי, ברמטכ"ל ובמוסד דובר צה"ל, רק בשל הסכמתי ליטול על עצמי תפקיד ממלכתי".

מסינג צודק. בין שלל המלים הרעות שנשפכו נגדו, לא נמצא נימוק אחד ברור ובהיר או משכנע לפסילת המינוי. מה אתם הייתם עושים אם המשטרה הייתה פונה אליכם ומבקשת מכם לסייע לה בחקירה? האם הייתם יכולים לסרב לבקשה שכזאת? למסינג, על כן, נעשה עוול. הוא פעל כאזרח שומר חוק בהתאם למצפונו. אם מסינג טעה בדרך, אז טעותו לא הייתה בעצם הסכמתו לסייע למשטרה, אלא בכך שלא שיתף במידע את הרמטכ"ל כוכבי טרם המינוי שלו לדובר צה"ל.

מי שכן ראויות לביקורת בפרשייה הזאת הן הפרקליטות והמשטרה, שכלאו את מסינג בדילמה האכזרית בין הרצון לסייע להן בחקירה לבין הצורך ללכת ולהקליט בחשאי קולגה שהוא היה מיודד עמו (את יועץ התקשורת רונן משה החשוד במתן שוחד).

הבחירה של מסינג להיענות לבקשת הפרקליטות והמשטרה היא, כאמור, לגיטימית לחלוטין, ואין בה כדי להטיל בו דופי. אולם מוטב היה שרשויות אכיפת החוק יימנעו מהשימוש במסינג ומכליאתו של אזרח נורמטיבי בסיטואציה הזאת. בידי המשטרה יש די אמצעים כדי לחקור ולברר את האמת, גם בלי לסבך אזרחים תמימים.

עוד כתבות

דוד אמסלם / צילום: יוסי זמיר

משרד התקשורת מעריך: לא נידרש לחקיקה שתעצור את ניידות המספרים

תהליך החקיקה לעצירת ניידות המספרים הוא למקרה קיצון בלבד שנראה כרגע שאינו באופק ● שר התקשורת אמסלם מקיים היום דיון בנושא

בורסת ניו יורק / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

וול סטריט ננעלה בירידות; הנפט קפץ בעוד 12%

המשק האמריקאי איבד 701 אלף משרות בחודש מרץ ושיעור האבטלה קפץ לרמה של 4.4% לעומת 3.5% בפברואר ● טסלה קפצה לאחר שדיווחה על מסירת כ-88,400 כלי רכב ברבעון הראשון ● בורסות אירופה ננעלו בירידות

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

הטלוויזיה הישראלית בקורונה: החולים, המחלימים והמתחסנים

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל - ובה בעת הבליט את הגיבנת הכלכלית והאסטרטגית שנושאת על גבה המתחרה רשת ● ולמה ייתכן מאד שהתאגיד דווקא ייצא נשכר מהמגפה? ● "גלובס" עם סקירה מתחייבת ותחזית לא בהכרח קודרת

בני גנץ / צילום: Sebastian Scheiner - AP

פרשנות: להיות אופציה על המדף - ולהמתין בסבלנות

החלופה לשלטון הימין הגיעה אל סוף דרכה ● האפשרות האחרונה שנותרה לאופוזיציה הישראלית היא להודות בעקרותם של קיצורי הדרך, להסכים להיות אופציה, ולדעת שמימושה יצריך דור שלם

לא נוגעים באורח החיים. סטוקהולם, בשבוע שעבר / צילום: David Keyton, AP

בשבדיה חיים כמעט כאילו אין קורונה: האם זה ייגמר באסון?

בתי הספר פתוחים, המסעדות מלאות והרחובות שוקקי חיים ● ראש הממשלה התנצל מעומק לבו כשהודיע שמעתה מותר לשבת במסעדות רק סביב שולחנות ולא על הבר ● ליאורה לויאן עוברת את משבר הקורונה בגטבורג ונפעמת מהסירוב המוחלט של השבדים לצאת מהשגרה ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

לירון ברייר–דנציגר / צילום: תמונה פרטית

"החודש שילמתי דמי ביטוח לאומי ומע"מ והכול. זה לא יחזור אליי בשום צורה"

לירון ברייר-דנציגר, צלמת ואמנית שהתרגלה ליומן עמוס בשגרה, מצאה עצמה עם גל ביטולים והפסקה חדה בפעילות ● "להיות עצמאי בישראל זה קשה. ולהיות אישה עצמאית, זה עוד יותר קשה. לא מרגישים שדואגים לנו"

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

ממשלות שונות ברחבי העולם כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן, אך בישראל הנושא עדיין נמצא בדיונים עם משרד האוצר ● בחברות התעופה הישראליות חוששים שעד שיתנו אור ירוק להלוואות, כבר לא יהיה למי לתת אותן

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

קוראים לזה היסטרזיס: הקורונה תעבור, השאלה היא איזה נזק יישאר לכלכלה

קוראים לזה היסטרזיס: גם מיתון חולף יכול להשאיר חותם מתמשך בכלכלה ● האתגר הדחוף, כך מסבירה שורת כלכלנים, היא למנוע מהנזק הכלכלי להתמשך גם אחרי שמגפת הקורונה תחלוף

דונלד טראמפ / צילום: Alex Brandon, Associated Press

דעה: המשל על הנמלה, הצרצר, המגפה והפדרל רזרב

הנמשל העולה מהמעשייה המפורסמת - האחריות האישית של כל אדם למעשיו –היה אחד מאבני היסוד של האבות המייסדים של אמריקה ● מאז קמה "אמריקה התאגידית", שבה חברות הענק ומנהליהן לא נדרשים לשאת באחריות לכישלונותיהם ● הקורונה והכלכלה - מה הלאה?", כתבה שנייה בסדרה

אורי חפץ / צילום: נתי שוחט

הכלכלן האופטימי: "מיליון איש ייזרקו לרחוב בגלל הקורונה? אני לא רואה את זה קורה"

פרופ' אורי חפץ, מומחה לכלכלה התנהגותית, מסביר מה הממשלה צריכה לעשות כדי לאפשר לאנשים בבית לצלוח את המשבר, ומדוע היה קשה לחלקם להיענות להנחיות • לדבריו, למרות החורים, תוכנית החילוץ הכלכלית טובה, ומוכרחים לפתוח עוד את הברז התקציבי

פעולות חיטוי נגד נגיף הקורונה בעיר העתיקה של ירושלים / צילום: Mahmoud Illean, AP

7,428 מקרי קורונה בארץ; 2,874 אנשי צוות רפואי בבידוד

357 חולים החלימו מהנגיף ● 113 במצב קשה, כולל 96 מונשמים ● מספר המתים בארץ הגיע ל-39 אנשים

שר הבריאות יעקב ליצמן / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

פרשנות - האדמו"רים נעלמו, המנהיגים התמהמהו: כל הדרך למשבר בחברה החרדית

בשיאו של המשבר, הבינו אנשי רפואה שכדי לגרום לציבור החרדי להפנים את צו השעה יש לרתום את בכירי הקהילה למשימה • וגם: בדרך להקמת ממשלה נתניהו מוותר על מוקדי הכוח שטיפח במשך שנים

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אמנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

בורסת וול סטריט / צילום: Associated Press

"השוק צריך לרדת בעוד 30% כדי להתקרב לשווי הוגן"

דן נילס ( Dan Niles ) המנהל את קרן הגידור Satori : "אם נבדוק את שווי השוק ביחס לתוצר, ל-GDP, נראה שהיחס ביניהם הוא עדיין כ-1.1 , וזה יחס שעדיין גבוה מהממוצע ההיסטורי מאז 1970, שעומד על 0.8"

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

סימני השאלה סביב בדיקות הקורונה וגיוס ההון החריג בזמן המשבר: השבוע בהייטק

המדינה עומדת להשיק תוכנית סיוע לתעשיית ההייטק - האם צריך לסייע לסטארט-אפים ברוטשילד? ● מה חושבים בקרן בלאמברג על תעשיית הפינטק בזמן המשבר, ולמה משרד הבריאות הקפיא את ההסכם עם מיי הריטג' ● מה קרה השבוע בהייטק

ניתוח/צילום:shutterstock

אקזיט בצל הקורונה: בכמה נמכרה חברת המכשור הרפואי אפיפיקס

החברה מקבוצת טרנדליינס פיתחה מערכת פחות פולשנית לניתוחי עקמת לבני נוער ● הרוכשת, רוב הסכום ישולם במניות של Orthopediatrics, העוסקת בתחום האורתופדיה לילדים

דירת 3.5 חדרים בנתניה ב–1.5  מיליון שקל / צילום: יח"צ

נמכרה בתוך חודש: דירת 3.5 חדרים בנתניה נרכשה ב-1.5 מיליון שקל

הדירה נמצאת בבניין עם מעלית וחניה מקורה בטאבו, והוא נמצא במרחק רחוב אחד מהים ורחוב אחד מהכיכר

"שיטפו את הידיים! כולנו בזה יחד", גרפיטי בבריטניה / צילום: Liam McBurney / PA, Associated Press

בוריס ג'ונסון עם חום בבידוד; שיא במספר המתים בבריטניה ביממה

ספרד עקפה את איטליה במספר מקרי הקורונה ● 684 קורבנות קורונה בבריטניה ב-24 השעות האחרונות ● באיטליה נרשמו ביממה האחרונה 766 מתים ו-4,585 נדבקים חדשים

מסעדת אילבן מדיסון פארק בניו יורק / צילום: AP

בצל הקורונה: המסעדה שזכתה בשלושה כוכבי מישלן הופכת לבית תמחוי

"אילבן מדיסון פארק", הממוקמת בניו יורק ונחשבת לאחת המסעדות הטובות בעולם, מתגייסת לסייע לצוותים הרפואיים ולנזקקי העיר, ותגיש כ-3,000 ארוחות ביום במחירי בית תמחוי