ביום שאחרי האירוויזיון: בתאגיד "כאן" יחזרו למציאות מורכבת

אחרי הפקת הענק שזכתה לתשבוחות, התאגיד צפוי לחזור ולהתמודד עם שאלות קשות, ביניהן איום הקיצוץ בתקציב, החזר ההלוואה למדינה והחובות בסך 100 מיליון שקל • מי ישלם את המחיר? תעשיית התוכן והפקות המקור

דנקן לורנס, הזוכה באירוויזיון 2019 / צילום: REUTER, Ronen Zvulun
דנקן לורנס, הזוכה באירוויזיון 2019 / צילום: REUTER, Ronen Zvulun

הרבה מאוד מחמאות קצרה אמש ההפקה המושקעת והיצירתית של האירוויזיון שהעלה תאגיד השידור הציבורי "כאן". היה זה אקורד סיום לחודשים ארוכים של התמודדות לא פשוטה, וכעת לאחר כיבוי האורות ולאחר שישקע אבק הקונפטי, צפוי התאגיד לחזור למציאות מורכבת ולהתמודד עם שאלות שעלולות להיות הרות-גורל - הן של הארגון עצמו והן של תעשיית התוכן שבה הוא פועל.

עלות האירוויזיון הסתכמה ב-140 מיליון שקל, מתוכם כ-70 מיליון ניתנו לתאגיד כהלוואה מהממשלה. לאור ההתחייבות של ראש הממשלה בנימין נתניהו לשאת בעלויות האבטחה, קיבל "כאן" גם מימון בסך 6 מיליון שקל, זאת בנוסף לסכום שהועבר מאיגוד השידור האירופי (EBU), שעומד לפי ההערכות על כ-4 מיליון אירו. מנגד, כ-20 מיליון שקל אמורים להיכנס לקופת התאגיד ממכירת כרטיסים וחסויות, אולם מדובר ב-20 מיליון שקל פחות מהציפיות המקוריות שעמדו על 40 מיליון לפחות. כך שבשורה התחתונה ייאלץ התאגיד להחזיר כ-100 מיליון שקל מתקציבו השוטף. לפי התוכניות, כ-10 מיליון שקל בשנה יקוזזו לשם כך מתקציב הפעילות השוטף. 

מי שצפוי לשלם את המחיר היא תעשיית התוכן הישראלי, שתתמודד עם פחות כסף שיוזרם ליצירות מקוריות המוגדרות כ"פרימיום". בשבוע שעבר אף ניהלה סמנכ"לית הטלוויזיה של "כאן", טל פרייפלד, שיחות עם מפיקים בכירים בשוק בהן והודיעה להם על קיצוץ או הקפאת סדרות שהתאגיד לא יוכל בשלב זה לעמוד במימונן.

מי ייבחר את הנציגים הבאים?

אבל החזרת חובות בסך 10 מיליון שקל בשנה עשויה להתברר כצרה הקטנה יחסית של התאגיד, שעלול למצוא את עצמו מתמודד עם קיצוץ משמעותי רחב יותר. זאת לאחר שכבר בשלבים מוקדמים יחסית לפני התחרות החלו לדלוף ידיעות מגמתיות על הכוונה לקצץ באופן דרמטי בתקציב המוקצה לגוף השידור הציבורי. הסכומים שהופרחו לאוויר דיברו על קיצוץ של כ-500 מיליון שקל - כשני שליש מהתקציב כיום. 

בין שמדובר בבלון ניסוי או בכוונה אמיתית, השורה התחתונה ברורה: התאגיד עלול להימצא כבר בימים הקרובים, אם וכאשר תושלם הרכבת הקואליציה, בסכנה קיומית מחודשת. אגב, לפני כשנה הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון בליסבון הייתה זו שהצילה את התאגיד מסגירה, לאחר שהתברר כי רק הוא רשאי לארח את התחרות. 

שאלה נוספת נוגעת לאופן שבו ייבחרו בשנה הבאה נציגי ישראל לאירוויזיון. בשנים האחרונות מתקיים שיתוף-פעולה במסגרתו הזוכה בתוכנית "הכוכב הבא לאירוויזיון" המשודרת בקשת הוא זה שמייצג את ישראל בתחרות, בעוד שבתאגיד אחראים על בחירת השיר.

לפני מספר שבועות קיבלה מועצת התאגיד החלטה כי לקראת התחרות הבאה ייבחר הנציג לתחרות במסגרת שידורים של תאגיד השידור ולא באמצעות "הכוכב הבא" - זאת לאחר שבקשת לא הסכימו לתנאים שדרש התאגיד. ל"גלובס" נודע כי לאחרונה הוחלט בקשת להילחם על השארת בחירת הנציג באמצעותם, ולתאגיד הוגשה הצעה כלכלית משופרת. ההצעה הוגשה בשבוע שעבר, ומועצת התאגיד צפויה לדון בה בקרוב.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988