"מי שחשב שיבואו יותר תיירים לא מכיר את חוקי המשחק פה"

כך אומר אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, בשיחה עם "גלובס" לסיכום הפעילות סביב האירוויזיון בת"א • "בפועל אף אחד לא יודע באמת כמה תיירים הגיעו, אבל ללא ספק צריך להפיק לקחים. אחת מהמסקנות היא שאם רוצים למשוך אירועים גדולים, צריכים להגדיל את היצע פתרונות הלינה"

אמיר הלוי, מנכ"ל משאד התיירות / צילום: יח"צ - חן גלילי
אמיר הלוי, מנכ"ל משאד התיירות / צילום: יח"צ - חן גלילי

"הכפישו אותנו לשווא. עשינו פעילות ענפה בתחום התיירות" - כך אומר אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות, בשיחה עם "גלובס" לסיכום הפעילות סביב האירוויזיון שנערך בתל-אביב. 

העבודה שלכם התחילה בשלב מאוחר יחסית. 

הלוי: "התחלנו לעבוד על האירוויזיון יום אחרי הזכייה של נטע ברזילי. בחודש ינואר הייתי בכנס עם רון חולדאי כדי להתחיל בהיערכות. עיריית תל-אביב הובילה את הנושא, ועבדנו בשיתוף-פעולה בכל דבר".

סרטון ה"דוז פואה" של משרד התיירות עלה כחודש לפני התחרות - זה מאוחר. 

"יש פה מצב נתון של אירוע חד-פעמי עם תאגיד שהיה קשה להגיע אתו להסכם שיאפשר ללפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית) להשתמש בזכויות. שמענו על גופים שקיבלו איום בתביעה על שימוש במילה 'אירוויזיון', ועם כל זה היינו צריכים לעשות פעילות.

"אפשר היה להתחיל לפני זה, נכון. עלינו חודש לפני כן עם סרטון שזכה ל-200 מיליון חשיפות ו-60 מיליון צפיות. אנחנו מרוצים. בסוף האירוע הזה עושה שירות מצוין לדימוי של ישראל כיעד תיירותי והצפייה של מאות מיליונים בישראל שלא הכירו, כולל דיווחים שהעלו עיתונאים, בלוגרים וכל מי שביקר כאן. אנחנו הסתובבנו בשטח - כל אחד עשה את מה שהוא צריך".

מבחינת משרד התיירות, אירוע האירוויזיון נחלק ל"לפני", "בזמן" ו"אחרי". לדברי הלוי, "עכשיו אנחנו בתחילת העבודה של 'אחרי'. נמשיך למנף את השיווק של ישראל ברוח האירוויזיון בחודשים הקרובים. לקחנו חלק מהזכויות על הסרטונים, ונצא עם סרטונים קצרים בדיגיטל".

בסופו של דבר הגיעו לכאן אלפים בודדים בלבד של תיירים. יש תחושת החמצה?

"בפועל, אף אחד לא יודע באמת כמה תיירים הגיעו, זה הכול הערכות. תל-אביב הייתה מלאה, כולל המלונות, אבל ללא ספק צריך להפיק לקחים מהאירוע הזה. אחת מהמסקנות היא שהיצע פתרונות הלינה שיש בתל-אביב ובירושלים - אם זה חדרים, שקי שינה, קפסולות או סוויטות - חסר מהכול. אם רוצים למשוך אירועים גדולים, צריכים להגדיל את ההיצע.

"עשינו סיורים בשטוקהולם לראות איך מארגנים אירוויזיון, והתשתיות של האירוח זה צעד קריטי. יתרה מזאת, בשנה שעברה בליסבון היו כרטיסים למופעים בעשירית מהמחירים פה. ההיצע המלונאי המוגבל גרם לעליית מחירים, וכך גם היצע המושבים המוגבל, 7,200 כרטיסים, שחצי ממנו הלך למשלחות ולעיתונאים מחו"ל.

"מי שמופתע מזה שהמספרים של התיירים היו נמוכים ממה שציפו לו - לא הבין את חוקי המשחק פה. מה שאנחנו יודעים להגיד זה שב-2016 היו בישראל בממוצע 250 אלף תיירים בחודש, והיום זה 400 אלף. אין לנו בעיה של מחסור בתיירים, אבל היינו צריכים לעשות מינוף מקסימלי. המוצר האירוויזיוני היה טוב, ובאירופה הוא מונף מצוין. הבאנו סוכני תמריץ גדולים שיבואו לראות איך עושים פה אירועים גדול. הם היו מאוד מרוצים מהיכולת של תל-אביב. הייתה חלוקת עבודה עם עיריית תל-אביב ותיאום עד הפרט האחרון".

אתה מעריך שיהיה גל תיירות פוסט-אירוויזיון?

"בפירוש קיבלנו חשיפה אדירה שתביא לפה תיירים. אבל זה לא רק זה, הרבה אירופאים ראו בפריים-טיים אתרים כמו פארק תמנע - ברור לי שזה ייכנס אליהם לרשימה של מקומות שחייבים לבקר בהם. האירוויזיון עזר לדימוי ולמעמד שלנו מול התיירים". 

ומה עשה לתדמית הזו הסרטון של תאגיד השידור "כאן" שהציג את הישראלים, גם אם על דרך ההומור, כתאבי-בצע, כתלותיים או כנהגים פרועים?

"המסקנה שלי היא שכדאי לתת לכל אחד להתעסק במה שהוא יודע להתעסק. נתנו בתאגיד לאנשי דיגיטל לעשות הפקה של תיירות. המזל הוא שהסרטון הזה לא קודם בחו"ל, כך שהתפוצה שלו הייתה יחסית מינורית בניגוד לסרטון שלנו. אנחנו עושים סוג אחר של סרטונים".

התאגיד השקיע את רוב הכסף בהפקה המרשימה, משרד התיירות לא השתתף בעלויות?

"זה ממש לא נכון. המשרד השקיע כסף. 5 מיליון שקל השקענו ברכישת זכויות באמצעות לפ"מ ובהפקה ובקידום של סרטון ה'דוז פואה'. השקענו בכל הסמינרים שנערכו עם עיריית תל-אביב כמו קורסים שהועברו לנהגי מוניות, בפעילות יחסי ציבור שכללה הבאה של סוכנים או בסיורי עיתונאים. הוצאנו סכומים משמעותיים ותרמנו לנושא המימוני".

בעניין זה נציין כי בראיון שהעניק לתאגיד "כאן" יון אולה סאנד, המפקח על האירוויזיון מטעם ה-EBU (תאגיד השידור האירופי), הוא הסביר כי ברוב המקרים המימון לאירוויזיון מגיע מהגוף המשדר. לדבריו, בהרבה מדינות לממשלות אסור לממן שידורים, כך שהמדינה לא יכולה לתמוך בפרויקטים כמו אירוויזיון. הוא ציין כי לצד הכנסות מחסויות או מפרסומים יש תרומה מצד ה-EBU שאוסף כסף מכל גופי השידור המשתתפים. מקור מימון אחר, לדבריו, מגיע מהעירייה המארחת כשהמדינה אמורה לכסות את עלויות האבטחה - "מה שבדרך-כלל קורה ונראה לי הכי טבעי", לדרי סאנד.

"משרד התיירות מימן את חלקו במיליוני שקלים ולא רק בתחום התיירות. יזמנו פגישות גם בנושא של התחבורה יחד עם משרד התחבורה וצוות היגוי כדי לפתור את העניין הזה", אומר הלוי.

ומצד שני באים לכאן 400 אלף תיירים בחודש, שעבורם לא מתכנס צוות היגוי כדי לאפשר להם סידורי תחבורה הגיוניים. 

"אסטרטגית אנחנו מסתכלים על התמונה הגדולה ומאמינים שדברים שנעשו במיוחד לאירוויזיון, כמו בתחום המוניות, יישארו גם הלאה. הנושא של תחבורה ציבורית ותיירים הוא אכן סבוך ובלתי אפשרי, ואני מקווה שבקדנציה הבאה יהיה לנושא הזה יותר יחס על-ידי אנשים שיבינו שצריך לעשות פה מהלך אחר". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988