גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיעים שלא נותנים לנתונים להפריע להם: המניפולציה האדירה שמניעה את וול סטריט

אוסף של נתונים פיננסיים וריאליים משקפים האטה שהולכת ומתחזקת במשק האמריקאי, אז למה שוק המניות בכל זאת ממשיך לעלות, מי הם הקונים, ומה יקרה כשהמציאות תטפח על פניהם והם ייאלצו להפסיק?

סוחרים בבורסת ניו יורק/ צילום: רויטרס, Brendan McDermid
סוחרים בבורסת ניו יורק/ צילום: רויטרס, Brendan McDermid

בסוף דצמבר 2018 השלים שוק המניות האמריקאי ירידה חדה ומהירה של כ-20% משיאי אוקטובר. אבל מאז, ובעקביות, השוק תיקן וחזר לעלות עד שבתחילת מאי 2019 אף חצה מדד 500 S&P את מחירי אוקטובר. לאחרונה, על רקע ההתפתחויות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, השוק קצת מגמגם, ובכל זאת מגמת העליות העקבית הביאה כמה קוראים לשאול: מדוע המניות ממשיכות לעלות?

זאת שאלה טובה, שכן כבר זמן מה שהרבה מאוד אינדיקטורים כלכליים מהבהבים בצבע אדום.

למשל, שלוחת הפדרל ריזרב של ניו יורק מפרסמת כל חודש מדד המכונה "הסבירות למיתון ב-12 החודשים הבאים". המדד מבוסס על המירווחים בריבית ( Spread ) של איגרות החוב הממשלתיות. המירווח הוא פער הריבית שהשוק "נותן" לאג"ח לטווח ארוך לעומת הריבית על אג"ח לטווח קצר.

מה הם הסיכויים למיתון בארהב

בדרך כלל הריבית לטווח ארוך צריכה להיות גבוהה משמעותית מהריבית לטווח קצר, ומסיבות ברורות. אג"ח לטווח ארוך מגלמות סיכון גבוה יותר (אם הריבית תעלה או אינפלציה תופיע) וכן נזילות נמוכה יותר (במחיר קבוע לפדיון שאינו תלוי בשוק). כאשר אנומליה מתרחשת והאג"ח לטווח ארוך נושאות ריבית נמוכה מזו של האג"ח לטווח קצר, השוק מניח שבעתיד הריבית והאינפלציה דווקא יירדו - שתי תופעות שלובות המתקשרות למיתון - ולכן מתמחר בהתאם את האג"ח לטווח ארוך.

מכאן נובעת ההנחה כי היפוך בתשואות משקף ציפייה למיתון. ניסיון העבר מלמד כי היפוך שכזה אכן ניבא באופן מדויק למדי תקופות מיתון לאורך עשרות רבות של שנים.

והנה, במאי הגיע המדד הזה של הפד לשיא חדש של 27.5%, הנתון הגבוה ביותר מאז 2007. הפעמיים הקודמות שבהן שהה האינדיקטור הזה באותה רמה היו באוגוסט 2006 וביולי 2000, וכולנו יודעים מה קרה אז בתוך כשנה.

ויש עוד סימנים. לפני כחודש פורסם הדוח של הפדרל ריזרב על תנאי האשראי במשק האמריקאי, וממנו עולה כי בנקים החלו להדק את הסטנדרטים ולהעלות את הריבית על סוגים שונים של אשראי, בעיקר על אשראי צרכני לרכב ולכרטיסי אשראי וכן לאשראי עסקי בתחום הנדל"ן המסחרי. הדוח מציין כי הבנקים מעריכים שב-2019 יימשך ההידוק בסטנדרט האשראי שהם נותנים.

גם באשראי באמצעות אג"ח נצפתה תופעה דומה. היחס השלילי בין אג"ח שדירוג האשראי שלהן הופחת לבין אג"ח שדירוג האשראי שלהן שודרג עלה לשיא שכמוהו לא היה מאז הרבעון השני של 2009. דירוגן של 297 אג"ח חברות הופחת לעומת 139 אג"ח שדירוגן שודרג.

אך לא רק המדדים הפיננסיים מהבהבים, אלא גם הריאליים. כך למשל מדד הפעילות הכלכלית בסקטור היצרני, ISM , הראה באפריל ירידה של 2.5% לעומת החודש הקודם, ומדד ההזמנות החדשות, PMI , ירד ב-5.7% מהחודש הקודם. ביוני 2018 עמד המדד על 60.2%, ורמתו הנוכחית, 52.8%, משלימה אפוא ירידה מצטברת של כ-12.5% במדד הפעילות היצרנית בתשעת החודשים האחרונים.

כמה באמת צמח התמ"ג?

ומה לגבי מדד-העל של מצב המשק האמריקאי, צמיחת התמ"ג? בוול סטריט אומנם התלהבו מהנתון שהראה צמיחה ברבעון הראשון של השנה, 3.2% בחישוב שנתי, אבל זה לא שינה את העובדות. להיפך, עיון מדוקדק בנתונים מגלה כי כשני שלישים מהצמיחה, 2.1%, היו תוצאה של גידול בהוצאות הממשלה וכן של גידול במלאים, המצביע דווקא על האטה במכירות, ובכל מקרה לא מדובר בתופעה שיכולה להימשך לאורך זמן. בנטרול הוצאות הממשלה והגידול במלאים הפעילות הכלכלית של המשק האמריקאי, הוצאות הצרכנים והשקעות העסקים גדלו ב-1.1% בלבד.

גם רוב הציבור סבור כי האטה מתרחשת. בסקר של מכון גאלופ מפברואר 2019 ענו כ-56% מהנשאלים כי המשק מאט, אם לא גרוע מכך. אפילו קריאות הנשיא טראמפ לבנק המרכזי להוריד לאלתר את הריבית ב-1% מלמדות כי גם הוא מבין היטב שעננים מצטברים באופק וכי עליו לקבע עתה ומראש בדעת המצביעים בבחירות הקרובות את האשם הוודאי בהאטה ובירידות העתידיות בשוקי ההון, הלוא הוא ג'רום פאואל, יו"ר הפד.

אם כן, המשק מתקרר ובקושי צומח, אך שוק המניות בשלו. לפי נתוני גוף המחקר של הפדרל ריזרב, ברבעון הראשון של 2012 עמד סך הרווחים לפני מס של החברות בארה"ב על 2.2 טריליון דולר בחישוב שנתי. ברבעון האחרון של 2018 היו הרווחים 2.18 טריליון דולר. מדובר על ירידה קטנה ברווחיות לאורך שבע השנים. בהשוואה ל-2014 הירידה גדולה אף יותר, כמעט 6%, שכן ברבעון השלישי של 2014 עמדו רווחי החברות על 2.32 טריליון דולר. מחירי המניות במדד 500 S&P , לעומת זאת, הכפילו את עצמם בתקופה הזו, והמדד טיפס מכ-1,400 נקודות ב-2012 לכ-2,900 נקודות כיום.

כל זה מעורר אפוא שאלה מתחייבת: מי הקונים? אחרי הכול, מי שדוחף את מחירי המניות מעלה מעלה הוא עודף של קונים על מוכרים.

המקור הגדול של הביקוש למניות

מחקר שפרסם ממש לאחרונה בנק ההשקעות גולדמן זאקס נתן תשובה מפתיעה ביותר לשאלה הזו. במסמך המקיף מאפריל 2019 מוצגת התמונה המדהימה הבאה: "רכישות חוזרות של מניות (כשהחברות רוכשות את המניות של עצמן, Buyback , ח.ש) היו המקור הגדול ביותר של הביקוש למניות בכל שנה מאז 2010, ובממוצע הסתכמו ב-421 מיליארד דולר לשנה. לשם השוואה, סך הביקוש למניות ממשקי בית, קרנות למיניהן ומשקיעים זרים עמד על פחות מ-10 מיליארד בכל שנה".

זהו נתון מדהים לכל הדעות. היחס בין רכישות חוזרות של החברות לבין משקיעים רגילים הרוכשים את מניות החברות היה בממוצע בחמש השנים האחרונות 421 ל-10, או כ-98% מכל הביקושים נבעו מרכישות חוזרות. אין פלא כי המסמך מסכם כך: "כתוצאה מכך, בעולם ללא רכישות חוזרות יתרחש שינוי משמעותי ביותר במבנה ההיצע-ביקוש של מניות". כמה מפתיע.

הרכישות חוזרות

ואיך מומנו הרכישות החוזרות האלו? על פי מחקר של ג'יי.פי מורגן, בכל שנה מאז 2011 ועד 2017 לפחות 25% מהרכישות החוזרות מומנו בחוב. בשנת 2016 ו-2017 נרשם שיא, כאשר כ-34% מהרכישות החוזרות מומנו בחוב. בשנת 2018 ירד הנתון ל-14% שעה שקיצוצי המס של טראמפ, קרי החוב הממשלתי - שהרי קיצוצי המס מומנו בחוב - החליף חלק גדול מחוב החברות כמקור מרכזי למימון הרכישות החוזרות.

במספרים הסיכום נראה כך: בין 2014 ל-2018 השקיעו חברות ה-500 S&P ברכישות חוזרות 2.1 טריליון דולר, על פי גולדמן זאקס. מתוך זה מומנו בחוב כ-600 מיליארד דולר, על פי ג'יי.פי מורגן. זאת לעומת רכישות של משקיעים פרטיים, קרנות ובינלאומיים שהסתכמו בכ-50 מיליארד דולר. אם כן, היחס בין רכישות שמומנו בחוב לבין רכישות שביצעו משקיעים אמיתיים עמד על 1 ל-12. מדובר ברכישות חוזרות של חברות בלבד, מינוף של פרטיים לא הוכנס בחשבון זה.

הסיבה לרכישות החוזרות ידועה ופשוטה. זהו תרגיל המגדיל את הרווח למניה גם ללא גידול בהכרח בהכנסות החברה, שהרי כשיש פחות מניות במחזור אין צורך בגידול ברווחים כדי להגדיל את הרווח "פר מניה", ועמו את תגמולי ההנהלה הבכירה.

בנק אוף אמריקה סיכם את העניין כולו במסמך מאפריל 2019: "בחמש השנים האחרונות ביצעו חברות אמריקאיות רכישות חוזרות של מניותיהן ב-2.7 טריליון דולר, אך במקביל הן לקחו על עצמן 2.5 טריליון דולר של חוב חדש. השיטה עבדה", ממשיך לתאר המסמך, "30% מהגידול הממוצע בהכנסות למניה נבעו מהרכישות החוזרות. הרכישות החוזרות היו אפוא חבל ההצלה של עונת הרווחים".

הטריק שהוצא מהחוק וחזר

לאחר משבר האשראי הגדול של 1929 הוצאו הרכישות החוזרות אל מחוץ לחוק, זאת משום שנחשבו לסוג של מניפולציה על מחיר המניה. החלטה של רשות ניירות ערך האמריקאית, SEC , ב-1982, שעל פיה קיבלו חברות הרוכשות את מניותיהן "מקלט" מפני הליכים משפטיים בגין מניפולציה במחיר המניה, החזירה את הרכישות החוזרות לזירות המסחר.

הגידול ברכישות החוזרות, שגם יתרונות מס בצידן, משך את תשומת ליבם של הפוליטיקאים. במאמר שפרסמו בפברואר 2019 צ'אק שומר, יו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנאט, והסנאטור ברני סנדרס ב"ניו יורק טיימס" הם כתבו כי יקדמו חקיקה אשר תתנה את הזכות לביצוע רכישה חוזרת בכך שהחברה הרוכשת תנהיג דברים כמו שכר מינימום של 15 דולר, שבעה ימי מחלה בתשלום, הטבות בריאות ופנסיה וכדומה. כרגיל אצל פוליטיקאים, הפופוליזם קודם למהות, וכל עניין הסיכון לשוק ההון ולמשק כולו בגין הרכישה המסיבית באמצעות חוב, נעלם מעיניהם.

כך או אחרת, מדובר על מגדל קלפים רעוע המושתת על המשך גידול החוב, ותו לא. כאשר יגיע היום שבו המציאות בכלכלה הריאלית תתפח על פניה של וול סטריט, אירוע שסביר כי יתרחש עוד לפני שטראמפ יעזוב את הבית הלבן, המניפולציה אדירת הממדים הזו תהפוך למפולת שלגים. ואז, כל אותן חברות שהעמיסו על עצמן חובות עתק כדי לממן את הרכישות החוזרות, לא רק ייאלצו לחזות בקריסת מניותיהן בגלל חוסר יכולת להמשיך ברכישות שמומנו בחוב, אלא שהן גם יצטרכו להתמודד עם עומס החוב בשעה שהכלכלה הריאלית תאט את הכנסותיהן. 

המלחמה המיותרת שלא תשפר את מצבו של מעמד הביניים האמריקאי

גורם נוסף שמשפיע על התנהלות השווקים הוא כמובן מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אבל למה היא בכלל התחילה ואיך זה עומד להסתיים?

במשך שלושים השנים האחרונות התנהל הסחר בין ארה"ב לסין בערך כך: הבנקים באמריקה ייצרו כסף בדמות חוב, הציבור האמריקאי נטל את החוב וקנה בו את פרי עבודתם הזולה מאוד של העובדים הסינים. בזכות המודל הזה, שבמרכזו העובדים הסינים שהשתכרו עשירית ופחות מהעובדים האמריקאים, זכו האמריקאים לאינסוף מוצרי צריכה במחיר אפסי. כך נולדה ה"צרכנות" האמריקאית, וכך קמו בשלושה וחצי העשורים האחרונים מרכזי הקניות הענקיים המלאים בכל טוב, אלו שעתה הולכים ונסגרים בזה אחר זה.

כשעלה טראמפ לשלטון, הוא העדיף להתרכז בנרטיב ולא בבעיות המבניות והקשות של אמריקה. אחרי הכול, מי כמוהו יודע כי הנרטיב הוא מה שמביא את הקולות, ולא המאבק הסיזיפי עד מאוד בממסד הצבאי-תעשייתי-פיננסי-רפואי-חקלאי שבוושינגטון די.סי, אותה ביצה שהבטיח לייבש במערכת הבחירות.

כך החלה מלחמת הסחר עם קנדה ועם מקסיקו ואחר כך עם סין. בתחילת 2018 הצהיר טראמפ כי "בשנה שעברה הפסדנו 500 מיליארד דולר על סחר עם סין, לא ניתן לזה לקרות עוד".

איך קבלת מאות מיליארדים של מוצרים אמיתיים שנוצרו בעבודת קשה של מאות מיליוני סינים תמורת דולרים אמריקאיים יכולה להיחשב להפסד? וכיצד העלאת מחיריהם של מוצרים כאלו באמצעות מכסים תשפר את מצבם של תושבי אמריקה בכלל ושל מצביעי טראמפ, המפסידים הגדולים מהפיננסיאליזציה של אמריקה, בפרט? לאלוהי הטוויטר הפתרונים.

בינתיים הוטלו המכסים שוב ושוב, ועתה נוסף עוד איום להעלותם. כנראה הנשיא חושב שהוא יכול להכריח את הסינים לרכוש מוצרים שהם אינם צריכים בכסף שאין להם. אחרי הכול, סין אינה יכולה להדפיס דולרים, והמאזן המסחרי הכולל שלה, לא רק זה עם אמריקה, עומד היום פחות או יותר על אפס.

בינתיים, מאז הונף דגל מלחמת הסחר עם סין והוטלו המכסים, היצוא האמריקאי לסין דווקא ירד ב-7% מ-130 מיליארד דולר ב-2017 ל-120 מיליארד דולר ב-2018, בה בשעה שהיבוא מסין דווקא גדל ב-11% מ-506 מיליארד ב-2017 ל-563 מיליארד דולר ב-2018.

והיא אומנם בדרך להסתיים בקול ענות חלושה. תמונת ניצחון בומבסטית, כמה ציוצים חגיגיים ומסיבה בוול סטריט, ותו לא. שום דבר ממשי שישפר את חיי מעמד הביניים בארה"ב, שאינו נהנה מהחגיגות בוול סטריט, לא יקרה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

דנה עזריאלי.  "אני לומדת מכולם"  / צילום: איל יצהר

עזריאלי מרחיבה פעילות: משקיעה 135 מיליון דולר בחברה הפועלת בתחום הדאטה סנטרס בצפון אמריקה

השקיעה את הסכום המדובר ב-20% ממניות חברת קומפאס, וקיבלה אופציה להגדיל בה את חלקה ● "ענף הדאטה סנטרס הוא מן הצומחים בעולם בתחום הנדל"ן המניב"; השוכרים בו - "מחברות הטכנולוגיה המובילות בעולם"

בר רפאלי / צילום: שלומי יוסף

ערעור בר רפאלי: לא מאבק נגד תשלום 8 מיליון שקל מס, אלא כדי לא להיכנס לכלא

אסור להתבלבל, המאבק שמנהלת הדוגמנית בר רפאלי היום בזירה האזרחית קשור בעבותות ברזל למאבק שהיא מנהלת בזירה הפלילית, במסגרתה הוחלט לאחרונה להעמידה לדין על שורת עבירות מס והעלמת הכנסות ● המלחמה של הדוגמנית המצליחה בזירה הפלילית, המלחמה לא להיכנס לכלא, מתחילה בזירה האזרחית ● פרשנות

יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח / צילום: כדיה לוי

חברות הביטוח מציגות את יחס כושר הפירעון ל-2018: מגדל שבה לחלק דיבידנדים, כלל ביטוח רחוקה מכך

בשנים האחרונות עובר ענף הביטוח בישראל מהפכה בתחום דרישות ההון להבטחת יכולת הפירעון של החברות, כשאלה עוסקות בהגדלת הון ● "גלובס" מנתח בסיוע EY ישראל מיהן החברות האיתנות יותר, ואילו מהן אינן יכולות לגייס עוד הון "רובד 2"

אנדרו יאנג במהלך העימות הדמוקרטי / צילום: מייק סגר, רויטרס

"ההפך מדונלד טראמפ": המועמד של עמק הסיליקון לנשיאות ארה"ב

אנדרו יאנג, אחד המועמדים מטעם המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארה"ב ומי שכונה המועמד של עמק הסיליקון, ממשיך לשווק עצמו כ"גבר אסייתי שאוהב מתמטיקה" - ההפך הגמור מנשיא ארה"ב הנוכחי

ניר גלעד, יו"ר מגדל ביטוח / צילום: איל יצהר

משה ברקת בולם את תרגיל השכר החדש של ניר גלעד שנחשף ב"גלובס"

בתחילת השבוע נחשף ב"גלובס" כי יו"ר מגדל מבקש שכר לחמש שנים, גם אם יסיים את תפקידו קודם לכן וכך גם המנכ"ל המיועד רן עוז ● אלא שהסכם כזה עשוי להיות מנוגד לחוק שכר הבכירים ● הממונה על שוק ההון לא יאשר הסכם כזה

דניאל אלינסון / צילום: שלומי יוסף

יו"ר עזרא העולמית שהורשע במתן שוחד לפאינה קירשנבאום מערער על הרשעתו: "אדם תם וישר"

ביהמ"ש המחוזי הרשיע את דניאל אלינסון, יו"ר תנועת העזרא העולמית, במתן שוחד לפאינה קירשנבאום, וגזר עליו 9 חודשי עבודות שירות ● בערעור על הכרעת הדין טוען אלינסון כי ביהמ"ש בצע "טעות קולסאלית" כשביסס את הרשעתו בעיקר על טבלה שערך המתעדת את העברות הכספים בגינן הורשע ● במאי השנה הגישה הפרקליטות ערעור על קלות העונש שנגזר על אלינסון

פיני רובין / צילום: איל יצהר

עו"ד פנחס רובין, מבכירי עורכי הדין בישראל, קיבל פרס על מפעל חיים

מדריך הדירוג העולמי צ'יימברס העניק לראשונה בישראל פרס מפעל חיים ● את הפרס הוחלט להעניק לעו"ד פנחס רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', על תרומתו לעולם המשפט בישראל ובעולם ועל פועלו יוצא הדופן בתחום 

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל  יצהר

מי בעלי העניין שמימשו מניות ב-2.5 מיליארד שקל במחצית הראשונה של 2019

מנתוני הבורסה בתל-אביב שפורסמו אתמול, בראש מממשי המניות במחצית הראשונה של שנת 2019 ניצב דוד ורטהיים שמכר כ-10% ממניות חברת ההשקעות בנדל"ן אלוני חץ תמורת כ-740 מיליון שקל ● מי שאר בעלי העניין לציבור ברשימה?

מפעל באשדוד. בישראל רק 5% מהמפעלים חוברו לגז טבעי, לעומת 28% במדינות OECD / צילום: תמר מצפי

מחדל הגז הטבעי: מה תוקע את חיבורם של מאות מפעלים לרשת, למרות שהתשתית מוכנה כבר שנים?

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" מגלים כי עשרות תלונות הוגשו למשרד האנרגיה נגד זכייני הגז שלא עמדו בהתחייבויות • למרות המצוקה הקשה, לא ננקטו נגדם צעדים • בעוד שהזכייינים מאשימים את הביורוקרטיה, בממשלה מבינים שהם יצרו מונופולים וכי כל המהלך היה שגוי • משרד האנרגיה: נותנים לזכיינים צ'אנס אחרון, לאחר מכן נפעל בכל הכוח

אפי נוה / צילום: שלומי יוסף

אפי נוה לבג"ץ: הורו לפרקליטות להעביר לידי חומרים נוספים ב"פרשת ביקורת הגבולות"

יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר, אפי נוה, המואשם בהברחת בת זוגו בגבול, הגיש הבוקר עתירה לבג"ץ במסגרתה הוא מבקש לבטל את החלטת ביהמ"ש השלום שדחתה את בקשתו לקבל חומרים מהפרקליטות כדי לבסס את טענתו לאכיפה בררנית נגדו

ניצול שואה / צילום: רויטרס

פיצוי רטרואקטיבי: גרמניה תכיר בכ-8,000 יוצאי רומניה כניצולי שואה

הכרה זו תאפשר תביעת זכויות סוציאליות שונות, ובהן פיצוי רטרואקטיבי רנטה וקצבה חודשית קבועה ● גמליאל: "נמשיך לפעול להכרה גרמנית בזכאותם של עוד אלפי ניצולים שטרם הוכרו, בין שהם יוצאי רומניה ובין שהם יוצאי מדינות נוספות"

קוולקום / צילום: אלי סונג, רויטרס

הנציבות האירופית הטילה על קוולקום קנס של 242 מיליון יורו

ענקית השבבים קוולקום נקנסה, מפני שלדברי הנציבות תמחרה את מוצריה באופן שנועד לכפות על המתחרה שלה לצאת מהשוק ● מדובר בקנס השני שמוטל על החברה ע"י הנציבות ● קוולקום אמרה כי תערער על ההחלטה, שלדבריה "לא נתמכת ע"י החוק, עקרונות הכלכלה או עובדות השוק"

תחנת כוח פחמית, צ'כיה, זיהום אוויר, איכות סביבה, התחממות גלובלית / צלם רויטרס / צילום: רויטרס

המהפכה הירוקה באירופה: "ניטרליות אקלימית" עד 2050

שלשום נבחרה אורסולה פון דר-ליין לנשיאת נציבות האיחוד האירופי, בעיקר בזכות הבטתה להביא "גרין ניו דיל" ליבשת עד 2050 ● מטרתה להפחית את גזי החממה, לצמצם תחנות כוח ולנטוע עצים רבים ● האם התכנית, שתעלה הון, תציל את העולם מההתחממות הגלובלית? ● האזינו ל"גלובסטוק" – פודקאסט מאחורי הכותרות

Libra המטבע הדיגיטלי של פייסבוק / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

הקונגרס האמריקאי מגביר את הלחץ על פייסבוק לעצור את פיתוח המטבע הדיגיטלי ליברה

נוכח הביקורת הגוברת על ליברה מצד רגולטורים בעולם, והלחץ שהגיע לשיאו בשימוע לפרויקט בקונגרס, התקרב מחיר הביטקוין אתמול לשפל של חודש ● בשאלות הנוקבות שהציבו אתמול חברי הקונגרס בפני ראש זרוע הבלוקצ'יין של פייסבוק, הם דרשו, בין השאר, להבין כיצד ליברה שונה מבנק או מקרן סל

עובדת עייפה / צילום: Shutterstock

לארגונים אין ברירה אלא להכשיר את עובדי העתיד כבר עכשיו

אין ברירה אלא להתמודד עם האתגר וזה דורש מאיתנו להקשיב לקולות אחרים וכן, גם להכשיר את כל מי שרוצה להכין את עצמו לכל עתיד שיגיע

מדידת חום בהתפרצות האבולה בקונגו / צילום: באז ראטנר, רויטרס

ארגון הבריאות העולמי הכריז: התפרצות האבולה בקונגו - מצב חירום בינלאומי

התפרצות הוירוס הקטלני בקונגו הוכרזה על ידי ארגון הבריאות העולמי הערב כמצב חירום בינלאומי לאחר שהמחלה התפשטה השבוע לעיר גומה, בה גרים שני מיליון איש

מיקרוסופט / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דאטה שנאסף במיקרוסופט מצביע על חשש מהתערבות בבחירות לנשיאות ארה"ב

לפי פוסט שפורסם לאחרונה בבלוג הרשמי של מיקרוסופט, בשנה האחרונה עשו כ-800 ניסיונות פריצה לארגונים הממוקדים בדמוקרטיה, עובדים מקרוב עם מפלגות או פוליטיקאים, או חוקרים נושאים שמרכזיים בקמפיינים פוליטיים, ע"י האקרים שרובם היו מרוסיה, איראן וצפון קוריאה

וול סטריט. גם אם שוק האג”ח מזהה סיכון, נראה ששוק המניות לא יודע עליו כלום / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט: טבע ירדה לרמת שפל היסטורית; הנפט איבד 1.5% לאחר דוח המלאים

מלאי הנפט בארה"ב ירד בשבוע החולף מעבר לצפוי ● ספר הבז' של הפד: הכלכלה צמחה באופן "צנוע" ממאי עד יולי ● בנק אוף אמריקה היכה את תחזית הרווח למניה ברבעון השני ● בורסות אירופה ננעלו בירידות, בהובלת הקאק הצרפתי

לימסול קפריסין/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

12 קטינים ישראלים עצורים בקפריסין בחשד לאונס קבוצתי

משרד החוץ הודיע היום כי בשל העובדה כי מדובר בקטינים, קונסול ישראל בקפריסין יוסי וורמברנד הונחה להגיע מחר בבוקר לשימוע שיתקיים בבית משפט במקום ● משפחות הקטינים עודכנו על ידי משרד החוץ

אתר בנייה באשדוד / צילום: יח"צ

מחקר מדאיג: פועלי בניין טוענים שמאלצים אותם לעבור על כללי הבטיחות

במחקר שקיימו המוסד לבטיחות וגיהות בשיתוף אוניברסיטת חיפה, נמצא שכשליש מפועלי הבניין טוענים שמנהליהם מאלצים אותם לעבור על כללי הבטיחות באתרי הבנייה ● כ-32% מהנבדקים הודו: היינו מעורבים בתאונות עבודה ● מנכ"לית המוסד לבטיחות ולגיהות: "תאונות העבודה הן פועל יוצא של תרבות ארגונית לקויה המסכנת חיי אדם"