גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשקיעים שלא נותנים לנתונים להפריע להם: המניפולציה האדירה שמניעה את וול סטריט

אוסף של נתונים פיננסיים וריאליים משקפים האטה שהולכת ומתחזקת במשק האמריקאי, אז למה שוק המניות בכל זאת ממשיך לעלות, מי הם הקונים, ומה יקרה כשהמציאות תטפח על פניהם והם ייאלצו להפסיק?

סוחרים בבורסת ניו יורק/ צילום: רויטרס, Brendan McDermid
סוחרים בבורסת ניו יורק/ צילום: רויטרס, Brendan McDermid

בסוף דצמבר 2018 השלים שוק המניות האמריקאי ירידה חדה ומהירה של כ-20% משיאי אוקטובר. אבל מאז, ובעקביות, השוק תיקן וחזר לעלות עד שבתחילת מאי 2019 אף חצה מדד 500 S&P את מחירי אוקטובר. לאחרונה, על רקע ההתפתחויות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, השוק קצת מגמגם, ובכל זאת מגמת העליות העקבית הביאה כמה קוראים לשאול: מדוע המניות ממשיכות לעלות?

זאת שאלה טובה, שכן כבר זמן מה שהרבה מאוד אינדיקטורים כלכליים מהבהבים בצבע אדום.

למשל, שלוחת הפדרל ריזרב של ניו יורק מפרסמת כל חודש מדד המכונה "הסבירות למיתון ב-12 החודשים הבאים". המדד מבוסס על המירווחים בריבית ( Spread ) של איגרות החוב הממשלתיות. המירווח הוא פער הריבית שהשוק "נותן" לאג"ח לטווח ארוך לעומת הריבית על אג"ח לטווח קצר.

מה הם הסיכויים למיתון בארהב

בדרך כלל הריבית לטווח ארוך צריכה להיות גבוהה משמעותית מהריבית לטווח קצר, ומסיבות ברורות. אג"ח לטווח ארוך מגלמות סיכון גבוה יותר (אם הריבית תעלה או אינפלציה תופיע) וכן נזילות נמוכה יותר (במחיר קבוע לפדיון שאינו תלוי בשוק). כאשר אנומליה מתרחשת והאג"ח לטווח ארוך נושאות ריבית נמוכה מזו של האג"ח לטווח קצר, השוק מניח שבעתיד הריבית והאינפלציה דווקא יירדו - שתי תופעות שלובות המתקשרות למיתון - ולכן מתמחר בהתאם את האג"ח לטווח ארוך.

מכאן נובעת ההנחה כי היפוך בתשואות משקף ציפייה למיתון. ניסיון העבר מלמד כי היפוך שכזה אכן ניבא באופן מדויק למדי תקופות מיתון לאורך עשרות רבות של שנים.

והנה, במאי הגיע המדד הזה של הפד לשיא חדש של 27.5%, הנתון הגבוה ביותר מאז 2007. הפעמיים הקודמות שבהן שהה האינדיקטור הזה באותה רמה היו באוגוסט 2006 וביולי 2000, וכולנו יודעים מה קרה אז בתוך כשנה.

ויש עוד סימנים. לפני כחודש פורסם הדוח של הפדרל ריזרב על תנאי האשראי במשק האמריקאי, וממנו עולה כי בנקים החלו להדק את הסטנדרטים ולהעלות את הריבית על סוגים שונים של אשראי, בעיקר על אשראי צרכני לרכב ולכרטיסי אשראי וכן לאשראי עסקי בתחום הנדל"ן המסחרי. הדוח מציין כי הבנקים מעריכים שב-2019 יימשך ההידוק בסטנדרט האשראי שהם נותנים.

גם באשראי באמצעות אג"ח נצפתה תופעה דומה. היחס השלילי בין אג"ח שדירוג האשראי שלהן הופחת לבין אג"ח שדירוג האשראי שלהן שודרג עלה לשיא שכמוהו לא היה מאז הרבעון השני של 2009. דירוגן של 297 אג"ח חברות הופחת לעומת 139 אג"ח שדירוגן שודרג.

אך לא רק המדדים הפיננסיים מהבהבים, אלא גם הריאליים. כך למשל מדד הפעילות הכלכלית בסקטור היצרני, ISM , הראה באפריל ירידה של 2.5% לעומת החודש הקודם, ומדד ההזמנות החדשות, PMI , ירד ב-5.7% מהחודש הקודם. ביוני 2018 עמד המדד על 60.2%, ורמתו הנוכחית, 52.8%, משלימה אפוא ירידה מצטברת של כ-12.5% במדד הפעילות היצרנית בתשעת החודשים האחרונים.

כמה באמת צמח התמ"ג?

ומה לגבי מדד-העל של מצב המשק האמריקאי, צמיחת התמ"ג? בוול סטריט אומנם התלהבו מהנתון שהראה צמיחה ברבעון הראשון של השנה, 3.2% בחישוב שנתי, אבל זה לא שינה את העובדות. להיפך, עיון מדוקדק בנתונים מגלה כי כשני שלישים מהצמיחה, 2.1%, היו תוצאה של גידול בהוצאות הממשלה וכן של גידול במלאים, המצביע דווקא על האטה במכירות, ובכל מקרה לא מדובר בתופעה שיכולה להימשך לאורך זמן. בנטרול הוצאות הממשלה והגידול במלאים הפעילות הכלכלית של המשק האמריקאי, הוצאות הצרכנים והשקעות העסקים גדלו ב-1.1% בלבד.

גם רוב הציבור סבור כי האטה מתרחשת. בסקר של מכון גאלופ מפברואר 2019 ענו כ-56% מהנשאלים כי המשק מאט, אם לא גרוע מכך. אפילו קריאות הנשיא טראמפ לבנק המרכזי להוריד לאלתר את הריבית ב-1% מלמדות כי גם הוא מבין היטב שעננים מצטברים באופק וכי עליו לקבע עתה ומראש בדעת המצביעים בבחירות הקרובות את האשם הוודאי בהאטה ובירידות העתידיות בשוקי ההון, הלוא הוא ג'רום פאואל, יו"ר הפד.

אם כן, המשק מתקרר ובקושי צומח, אך שוק המניות בשלו. לפי נתוני גוף המחקר של הפדרל ריזרב, ברבעון הראשון של 2012 עמד סך הרווחים לפני מס של החברות בארה"ב על 2.2 טריליון דולר בחישוב שנתי. ברבעון האחרון של 2018 היו הרווחים 2.18 טריליון דולר. מדובר על ירידה קטנה ברווחיות לאורך שבע השנים. בהשוואה ל-2014 הירידה גדולה אף יותר, כמעט 6%, שכן ברבעון השלישי של 2014 עמדו רווחי החברות על 2.32 טריליון דולר. מחירי המניות במדד 500 S&P , לעומת זאת, הכפילו את עצמם בתקופה הזו, והמדד טיפס מכ-1,400 נקודות ב-2012 לכ-2,900 נקודות כיום.

כל זה מעורר אפוא שאלה מתחייבת: מי הקונים? אחרי הכול, מי שדוחף את מחירי המניות מעלה מעלה הוא עודף של קונים על מוכרים.

המקור הגדול של הביקוש למניות

מחקר שפרסם ממש לאחרונה בנק ההשקעות גולדמן זאקס נתן תשובה מפתיעה ביותר לשאלה הזו. במסמך המקיף מאפריל 2019 מוצגת התמונה המדהימה הבאה: "רכישות חוזרות של מניות (כשהחברות רוכשות את המניות של עצמן, Buyback , ח.ש) היו המקור הגדול ביותר של הביקוש למניות בכל שנה מאז 2010, ובממוצע הסתכמו ב-421 מיליארד דולר לשנה. לשם השוואה, סך הביקוש למניות ממשקי בית, קרנות למיניהן ומשקיעים זרים עמד על פחות מ-10 מיליארד בכל שנה".

זהו נתון מדהים לכל הדעות. היחס בין רכישות חוזרות של החברות לבין משקיעים רגילים הרוכשים את מניות החברות היה בממוצע בחמש השנים האחרונות 421 ל-10, או כ-98% מכל הביקושים נבעו מרכישות חוזרות. אין פלא כי המסמך מסכם כך: "כתוצאה מכך, בעולם ללא רכישות חוזרות יתרחש שינוי משמעותי ביותר במבנה ההיצע-ביקוש של מניות". כמה מפתיע.

הרכישות חוזרות

ואיך מומנו הרכישות החוזרות האלו? על פי מחקר של ג'יי.פי מורגן, בכל שנה מאז 2011 ועד 2017 לפחות 25% מהרכישות החוזרות מומנו בחוב. בשנת 2016 ו-2017 נרשם שיא, כאשר כ-34% מהרכישות החוזרות מומנו בחוב. בשנת 2018 ירד הנתון ל-14% שעה שקיצוצי המס של טראמפ, קרי החוב הממשלתי - שהרי קיצוצי המס מומנו בחוב - החליף חלק גדול מחוב החברות כמקור מרכזי למימון הרכישות החוזרות.

במספרים הסיכום נראה כך: בין 2014 ל-2018 השקיעו חברות ה-500 S&P ברכישות חוזרות 2.1 טריליון דולר, על פי גולדמן זאקס. מתוך זה מומנו בחוב כ-600 מיליארד דולר, על פי ג'יי.פי מורגן. זאת לעומת רכישות של משקיעים פרטיים, קרנות ובינלאומיים שהסתכמו בכ-50 מיליארד דולר. אם כן, היחס בין רכישות שמומנו בחוב לבין רכישות שביצעו משקיעים אמיתיים עמד על 1 ל-12. מדובר ברכישות חוזרות של חברות בלבד, מינוף של פרטיים לא הוכנס בחשבון זה.

הסיבה לרכישות החוזרות ידועה ופשוטה. זהו תרגיל המגדיל את הרווח למניה גם ללא גידול בהכרח בהכנסות החברה, שהרי כשיש פחות מניות במחזור אין צורך בגידול ברווחים כדי להגדיל את הרווח "פר מניה", ועמו את תגמולי ההנהלה הבכירה.

בנק אוף אמריקה סיכם את העניין כולו במסמך מאפריל 2019: "בחמש השנים האחרונות ביצעו חברות אמריקאיות רכישות חוזרות של מניותיהן ב-2.7 טריליון דולר, אך במקביל הן לקחו על עצמן 2.5 טריליון דולר של חוב חדש. השיטה עבדה", ממשיך לתאר המסמך, "30% מהגידול הממוצע בהכנסות למניה נבעו מהרכישות החוזרות. הרכישות החוזרות היו אפוא חבל ההצלה של עונת הרווחים".

הטריק שהוצא מהחוק וחזר

לאחר משבר האשראי הגדול של 1929 הוצאו הרכישות החוזרות אל מחוץ לחוק, זאת משום שנחשבו לסוג של מניפולציה על מחיר המניה. החלטה של רשות ניירות ערך האמריקאית, SEC , ב-1982, שעל פיה קיבלו חברות הרוכשות את מניותיהן "מקלט" מפני הליכים משפטיים בגין מניפולציה במחיר המניה, החזירה את הרכישות החוזרות לזירות המסחר.

הגידול ברכישות החוזרות, שגם יתרונות מס בצידן, משך את תשומת ליבם של הפוליטיקאים. במאמר שפרסמו בפברואר 2019 צ'אק שומר, יו"ר הסיעה הדמוקרטית בסנאט, והסנאטור ברני סנדרס ב"ניו יורק טיימס" הם כתבו כי יקדמו חקיקה אשר תתנה את הזכות לביצוע רכישה חוזרת בכך שהחברה הרוכשת תנהיג דברים כמו שכר מינימום של 15 דולר, שבעה ימי מחלה בתשלום, הטבות בריאות ופנסיה וכדומה. כרגיל אצל פוליטיקאים, הפופוליזם קודם למהות, וכל עניין הסיכון לשוק ההון ולמשק כולו בגין הרכישה המסיבית באמצעות חוב, נעלם מעיניהם.

כך או אחרת, מדובר על מגדל קלפים רעוע המושתת על המשך גידול החוב, ותו לא. כאשר יגיע היום שבו המציאות בכלכלה הריאלית תתפח על פניה של וול סטריט, אירוע שסביר כי יתרחש עוד לפני שטראמפ יעזוב את הבית הלבן, המניפולציה אדירת הממדים הזו תהפוך למפולת שלגים. ואז, כל אותן חברות שהעמיסו על עצמן חובות עתק כדי לממן את הרכישות החוזרות, לא רק ייאלצו לחזות בקריסת מניותיהן בגלל חוסר יכולת להמשיך ברכישות שמומנו בחוב, אלא שהן גם יצטרכו להתמודד עם עומס החוב בשעה שהכלכלה הריאלית תאט את הכנסותיהן. 

המלחמה המיותרת שלא תשפר את מצבו של מעמד הביניים האמריקאי

גורם נוסף שמשפיע על התנהלות השווקים הוא כמובן מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אבל למה היא בכלל התחילה ואיך זה עומד להסתיים?

במשך שלושים השנים האחרונות התנהל הסחר בין ארה"ב לסין בערך כך: הבנקים באמריקה ייצרו כסף בדמות חוב, הציבור האמריקאי נטל את החוב וקנה בו את פרי עבודתם הזולה מאוד של העובדים הסינים. בזכות המודל הזה, שבמרכזו העובדים הסינים שהשתכרו עשירית ופחות מהעובדים האמריקאים, זכו האמריקאים לאינסוף מוצרי צריכה במחיר אפסי. כך נולדה ה"צרכנות" האמריקאית, וכך קמו בשלושה וחצי העשורים האחרונים מרכזי הקניות הענקיים המלאים בכל טוב, אלו שעתה הולכים ונסגרים בזה אחר זה.

כשעלה טראמפ לשלטון, הוא העדיף להתרכז בנרטיב ולא בבעיות המבניות והקשות של אמריקה. אחרי הכול, מי כמוהו יודע כי הנרטיב הוא מה שמביא את הקולות, ולא המאבק הסיזיפי עד מאוד בממסד הצבאי-תעשייתי-פיננסי-רפואי-חקלאי שבוושינגטון די.סי, אותה ביצה שהבטיח לייבש במערכת הבחירות.

כך החלה מלחמת הסחר עם קנדה ועם מקסיקו ואחר כך עם סין. בתחילת 2018 הצהיר טראמפ כי "בשנה שעברה הפסדנו 500 מיליארד דולר על סחר עם סין, לא ניתן לזה לקרות עוד".

איך קבלת מאות מיליארדים של מוצרים אמיתיים שנוצרו בעבודת קשה של מאות מיליוני סינים תמורת דולרים אמריקאיים יכולה להיחשב להפסד? וכיצד העלאת מחיריהם של מוצרים כאלו באמצעות מכסים תשפר את מצבם של תושבי אמריקה בכלל ושל מצביעי טראמפ, המפסידים הגדולים מהפיננסיאליזציה של אמריקה, בפרט? לאלוהי הטוויטר הפתרונים.

בינתיים הוטלו המכסים שוב ושוב, ועתה נוסף עוד איום להעלותם. כנראה הנשיא חושב שהוא יכול להכריח את הסינים לרכוש מוצרים שהם אינם צריכים בכסף שאין להם. אחרי הכול, סין אינה יכולה להדפיס דולרים, והמאזן המסחרי הכולל שלה, לא רק זה עם אמריקה, עומד היום פחות או יותר על אפס.

בינתיים, מאז הונף דגל מלחמת הסחר עם סין והוטלו המכסים, היצוא האמריקאי לסין דווקא ירד ב-7% מ-130 מיליארד דולר ב-2017 ל-120 מיליארד דולר ב-2018, בה בשעה שהיבוא מסין דווקא גדל ב-11% מ-506 מיליארד ב-2017 ל-563 מיליארד דולר ב-2018.

והיא אומנם בדרך להסתיים בקול ענות חלושה. תמונת ניצחון בומבסטית, כמה ציוצים חגיגיים ומסיבה בוול סטריט, ותו לא. שום דבר ממשי שישפר את חיי מעמד הביניים בארה"ב, שאינו נהנה מהחגיגות בוול סטריט, לא יקרה.

הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. מחבר הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com

עוד כתבות

הארי ומייגן. / צילום: רויטרס

בעקבות פרישתם: הארי ומייגן יאבדו את התארים המלכותיים שלהם

הזוג, שהחליט בצעד דרמטי לוותר על חלק מתפקידיהם המלכותיים, כבר לא ישאו בתארים הדוכס והדוכסית מסאסקס ● הארמון הודיע שהם גם לא יקבלו עוד מימון ציבורי וכי עליהם להשיב כספים שקיבלו לשיפוץ ביתם

טראמפ מתבונן על ליקוי חמה / צילום: רויטרס

פרשנות: הצ'ק השמן שהאנושות תרשום אם טראמפ יבחר לכהונה נוספת

כהונה נוספת של טראמפ משמעותה איבוד זמן יקר, שבו לא רק שפליטות הפחמן של אחת המדינות הכי מזהמות בעולם לא תרד, אלא תעלה, ותבלום את ההתקדמות הגלובלית לעצירת משבר האקלים ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

ב.מ.וו 118  2020 / צילום: יח"צ

עם הפנים קדימה: ההנעה של סדרה 1 החדשה של ב.מ.וו

הרשת סערה כאשר ב.מ.וו החליטה לצייד את סדרה 1 בהנעה קדמית ולא אחורית ● למרות אובדן הייחוד, מדובר במכונית ספורט נעימה לנהיגה שמציעה תא נוסעים מרווח ● מחיר גבוה ואבזור בסיסי מצומצם יקשו על המכונית לנצח את המתחרים

חיים מסילתי / צילום: אילל יצהר

חיים מסילתי נבחר לקדנציה שנייה כיו"ר לשכת שמאי מקרקעין

מסילתי: אנחנו נמשיך בקדנציה הזו לחזק את מעמדו של השמאי

מרים כבסה / צילום: יונתן בלום, גלובס

על בדידות ועל הצלחה: "המחיר של יצירה שלי בארץ הוא רבע ממה שהוא בניו יורק, ואני שמחה שזה שפוי"

החזרה לישראל אחרי 18 שנה, שיברון הלב עקב הפרידה מבת זוגה הקוריאנית, השימוש ברעידות הנשימה כדי לצייר, הכנסייה שקנתה ● מרים כבסה, מהאמניות הישראליות המצליחות בעולם, בראיון אישי ל"ליידי גלובס" על הבדידות ועל ההצלחה

גיל רוזן / צילום: יחצ אמדוקס

הגיוס של ביופרוטקט גדל מ-7 ל-13 מיליון דולר

חברת ביופרוטקט, שפיתחה מוצר רפואי להפחתת נזקי הקרנות בסרטן, הודיעה על השלמת סבב גיוס בהיקף של 13 מיליון דולר ● ביופרוטקט פיתחה ומייצרת בלון מבוסס פולימר, המוזרק לגוף ומתנפח בתוכו, וכך מרחיק בין רקמות שעומדות לעבור טיפול הקרנה, לבין רקמות אחרות שעלוות להיפגע מכך

טריקים חדשים שמפילים תיירים רבים בפח / צילום: שאטרסטוק

דירת נופש שנעלמה וגניבת פרטי אשראי עם מוט סלפי: הטריקים החדשים להונאת תיירים

שיטות הרמאות החדשות להפיל תיירים בפח משתכללות כל הזמן. אז למה אנחנו צריכים להיזהר מאנשים שמצלמים סלפי לידינו ולמה לפעמים צריך להיזהר גם משוטרים

שדרות בפארק / הדמיה: סטודיו אנטון ברונשטיין, יח"צ

אור ירוק לבניית שכונה בת למעלה מאלף דירות בצפון שדרות

ארבע שנים אחרי שאושרה תוכנית לבניית שכונה חדשה בת למעלה מ-1,000 דירות בצפון העיר, חתמה הוועדה המקומית על מתן היתרי בנייה למאות דירות ● "ראש העירייה: "למרות שגרת חירום של 20 שנה העיר מתפתחת"

טסלה 3. / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

הרשויות בארה"ב יבדקו את רכבי טסלה בשל האצה לא רצויה

מנהל הבטיחות בכבישים בארה"ב מסר כי יבדוק 127 תלונות שהוגשו לאחרונה המבקשות לחקור אי סדרים הנוגעים להאצה לא רצויה של חלק מדגמי הרכב החשמלי ● הדוח שהוגש כולל דיווחים על 110 תאונות שגרמו לפציעות של 52 אנשים

שמחה רוטמן / צילום: יונתן בלום, גלובס

"נתניהו אשם במצבו. כשמערכת המשפט עזרה לו להיפטר מיריבים, הוא זרם וחיזק אותה"

עו"ד שמחה רוטמן, היועמ"ש של התנועה למשילות ודמוקרטיה, בראיון אישי ● על הילדות בבני-ברק, על התגבשות הרצון לפעול ציבורית בימי אוסלו, על שלטון המשפטנים, על תיקי נתניהו ועל האקטיביזם של בג"ץ: "העליון נוטש את תפקידו כשומר סף. למה שתהיה לו סמכות לקבוע מי יהיה רה"מ?"

ניר ברקת / צילום: איל יצהר

ניר ברקת מנסה לקחת למשה כחלון את תיק האוצר, כבר עכשיו. כך זה נראה מאחורי הקלעים

כחלון, בצורה אלגנטית, ויש שיגידו מקצועית משאיר אחריו אדמה חרוכה - הגירעון התופח - ולכן תיק האוצר נהפך שוב למשהו, שלכאורה, אף ח"כ ממפלגת השלטון לא יחפוץ בו ● ואז ניר ברקת הגיע ● כך ראש עיריית ירושלים לשעבר מנסה להחזיר ללחייו של ראש הממשלה בנימין נתניהו את הסומק הכלכלי ● פרשנות

פסלי האורישות בעיר סלבדור / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

לחיות, ולא להתבייש לשמוח: ברזיל, עונת הקרנבלים נפתחת

פברואר הוא החודש הכי שמח בברזיל, ולא רק בגלל הקרנבל ● כבר בסוף ינואר מתחילות החגיגות לכבוד אלת הים ימנז’ה, וגם זרים גמורים מתקבלים בחיבוק גדול

 צילום: מאיר כהן

"אין לי הרבה חברים, אמירה שמצחיק להגיד בעולם של עוקבים ורשתות חברתיות, אבל זאת האמת”

לי בירן אינו רק ליבי מכוכב נולד, סלב נוער, זמר עם סינגל טרי וכוכב סדרות למבוגרים, אלא גם יזם ואיש עסקים, שסדרת היוטיוב שיצר זכתה בפרס

עטיפת האלבום

באמצע: למה דניאלה ספקטור נשמעת אותו הדבר באלבום "בהתחלה"

האלבום "בהתחלה" של דניאלה ספקטור ממקם אותה דווקא בלב יצירתה ● השירים מעולים, אך היא עדיין נשמעת אותו דבר

פוסום שנפגע בשריפה באוסטרליה / צילום: רויטרס

סיכונים חדשים והקלה אפשרית: גשם וברד באוסטרליה הבוערת

יבשת של קיצון: הממטרים הכבדים הגיעו לאוסטרליה, אך לצד ההקלה בשריפות הם מייצרים בעיות חדשות

כנס G7 בקנדה, 2018 / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

"האויב הכי גדול של ארצות הברית": החזיתות והעימותים של טראמפ מול האיחוד האירופי

העוינות הכלכלית שצמחה בין ארה"ב לאירופה בתקופת טראמפ מתרחבת גם לאזורים הביטחוניים והפוליטיים ● אירופה, מצדה, בעיקר מחכה ש"תופעת טראמפ" תעבור ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

סוחרים בבורסה של ניו יורק/  צילום: רויטרס, Jeenah Moon

נעילה חיובית בוול סטריט: מדד S&P 500 עלה ב-0.38%; אלפאבית הוסיפה 2% לערכה

מספר אישורי הבנייה בארה"ב בדצמבר 2019 הגיע לשיא של 13 שנים ● בורסות אירופה ננעלו בעליות שערים ● המדדים העיקריים באסיה ננעלו בעליות, על אף הדיווח על הצמיחה הנמוכה ביותר בכלכלת סין מזה שלושה עשורים

אור פירון–זומר/ צילום: דניאל אדרי

מפיקת הלוויות שגייסה כבר 2 מיליון שקל: "מוטל עלינו לחנך את השוק"

אור פירון-זומר הקימה מיזם חלוצי להפקת לוויות, ובתוך ארבע שנים כבר גייסה 2 מיליון שקל ● בארוחת ערב שערכה לחברותיה היא אומרת: "העבודה שלנו כרוכה בשיתוף פעולה עם גורמים שלא תמיד רוצים בקיומנו, כי אנחנו מערערים את המצב הקיים"

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

המלך של ההייטק הישראלי והמלחמה של אמזון: השבוע שהיה בהייטק

איך הפכה קרן אמריקאית לשליטה של ההייטק הישראלי, חברת המזרנים קספר מספקת לקח למשקיעי ההון סיכון ולמה המשקיעים של הסטארט-אפ היי-בוב לא מתייחסים להטרדות המיניות שנחשפו בו ● מה קרה השבוע בהייטק

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

צ’קים שמנים והערכות שווי נדיבות: כך הפכה אינסייט לשחקן הכי משמעותי בהייטק הישראלי

קרן אינסייט פרטנרס, שרכשה את השליטה בחברת הסייבר ארמיס, השקיעה באופן שיטתי בסטארט-אפים ישראליים מבטיחים רבים ● מאחורי ההשתלטות עומדים משקיעים תחרותיים ורעבים, שזיהו שבישראל יש הזדמנות בחברות צמיחה