נעצרה מגמת הירידה בשימוש בבע"ח בניסויים; שיקומם השתפר

בנטרול דגים, שימשו למחקר 334 אלף בעלי חיים ב-2018, ירידה של 5% לעומת 2017, אך גידול של 9% לעומת הממוצע העשר שנתי • שיקום בעלי החיים ששימשו בניסויים השתפר וישראל היא "מעצמת שיקום אחרי ניסויים"

ניסויים בבעלי חיים בתנאי מעבדה / צילום: רויטרס
ניסויים בבעלי חיים בתנאי מעבדה / צילום: רויטרס

המועצה הארצית לניסויים בבעלי חיים מפרסמת היום את מספר בעלי החיים ששימשו בניסויים במהלך 2018. בהשוואה לשנתיים קודמות, ירד המספר הכולל של בעלי החיים המשמשים לניסויים, אולם הדבר נובע בעיקר מעליה חריגה בכמות הדגים ששימשו לניסוי ב-2017. בנטרול הדגים, שימשו למחקר 334 אלף בעלי חיים ב-2018, ירידה של 5% לעומת 2017, אך גידול של 9% לעומת הממוצע העשר שנתי.

החיות הנפוצות ביותר במחקר הן עכברים (בפער משמעותי - הם היוו השנה 61% מן החיות ששימשו למחקר). אחריהם חולדות, דגים, בעלי כנף, חיות משק וארנבות. ברוב הקטגוריות המגמה דומה לזו שחלה גם על סכום הקטגוריות: בתחילת העשור (סביב 2010-2011) חלה ירידה קלה במספר הניסויים, ובשנים האחרונות שוב עליה קלה. מגמת הירידה היא כנראה על רקע חקיקת חוקים חדשים והקשחת תהליך קבלת האישורים לביצוע הניסויים, כאשר העליה הקלה כנראה נובעת מפריחת תחום הביוטק בישראל ובעולם, אשר מובילה לצורך בניסויים נוספים.

בישראל עדיין מבוצעים ניסויי קופים, אם כי הדוח אינו מפרט אם מדובר בניסוי התנהגותי (למשל לימוד שפת סימנים אצל החיה) או ניסוי רפואי. 29 קופים שימשו בניסויים השנה, לעומת ממוצע של 33 קופים בשנה במהלך העשור. ניסויים בוצעו השנה גם ב-15 חיות מקטגוריה בשם "קרניבורים" - כלבים, חתולים, תנים חמוסים וכדומה. זאת לעומת ממוצע שנתי של 43 חיות ניסוי בקטגוריה זו במהלך העשור.

המועצה הארצית לניסויים בבעלי חיים מסרה כי פחות מ-2% מהמחקרים בבעלי חיים המבוצעים בישראל בוצעות בבעלי חיים בסולם גבוה. "נתונים אלו ממשיכים להצביע על יישום עקרונות העבודה בבעלי חיים, המקובלים בעולם ובארץ, עקרונות לפיהם יש לעשות שימוש בבעל החיים הנמוך ביותר בסולם ההתפתחותי היכול לענות על צרכי המחקר הנדון. ובכמות בעלי החיים הקטנה ביותר האפשרית".

בשנת 2018 ניתנו 3,223 היתרים לביצוע מחקרים בבעלי חיים. כ- 89% מהמחקרים סווגו לקידום הבריאות ולמניעת סבל ו/או לקידום המחקר המדעי. 9.9% מהמחקרים שימשו לבדיקה או ייצור של חומרים או חפצים. 1.3% מהמחקרים שימשו לחינוך ולהוראה.

הועדה מציינת כי רק כשליש מבקשות המחקר אושרו בסבב הדיונים הראשון בוועדות ההיתרים ואילו רוב הבקשות אושרו לאחר מספר סבבי דיונים (2-6) בוועדות ההיתרים, כאשר בין כל סבב דיונים נתבקשו החוקרים לשנות את מתווה הניסוי. כ-18% מבקשות המחקר, אשר נדונו בוועדות, נדחו ו/או הדיון בהם לא הסתיים.

שיקום בעלי חיים לאחר הניסויים

מדינת ישראל נחשבת למעצמה בתחום שיקום בעלי החיים, כך מציינת הועדה בדוח. בשנת 2018 שוקמו כל הקופים בתום המחקר בהם הם השתתפו. יצויין כי למרות ההצהרה האופטימית, עכברים, חולדות ומכרסמים אחרים שמהווים את רוב חיות הניסוי, אינם משוקמים כלל. לעומת זאת חיות משק, צבים ועטלפים לעיתים קרובות מוחזרים לטבע. 70 ארנבות הוצעו לאימוץ. בסה"כ הועברו השנה לשיקום פעיל במעצמת השיקום ישראל, 15 חיות מהם 3 קופים, 11 חזירים ועז.

פרופ' ג'והן פינברג, יו"ר הפורום הבין אוניברסיטאי לקידום המחקר הביו-רפואי, אמר כי: "השנה כולנו התרגשנו לראות הצלחות בתחום מדעי הרפואה, פיתוחים מצילי חיים וכאלו שעוד יצילו, פיתוחים שבלי הניסויים בבעלי חיים לא היו קיימים. הדו'ח מצביע על כך שכמות בעלי החיים איננה משתנה באופן משמעותי, למרות הגידול במספר ההצלחות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988