גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שוק הביומד פורח, אז איך יכול להיות שחברות הגנריקה נשארו מחוץ לחגיגה

מהפכת הגנום הובילה לפיתוח ואישור תרופות בקצב מהיר בעבר, מהפכת המידע דוחפת את שוק המכשור הרפואי קדימה, וחברות הביופארמה נהנות ממזומנים זמינים ונמצאות במצוד מתמיד אחר חברות קטנות וחדשניות • דווקא חברות התרופות הגנריות, שהיו אמורות ליהנות כספקיות של תרופות זולות יחסית, נמצאות במשבר • רוברט קינג, שותף בגולדמן זאקס, צופה לאן הולך השוק

שוק הביומד / צילום: Shutterstock
שוק הביומד / צילום: Shutterstock

יש כסף, והוא צפוי להתחיל לזרום לחברות המכשור הרפואי והביופארמה - זה היה המסר האופטימי של רוברט קינג, שותף בגולדמן זאקס וסגן מנהל גלובלי של בנקאות ההשקעות, בכנס mixii-biomed 2019 שהתקיים בתל אביב לאחרונה. אבל חברות התרופות הגנריות והחולים משלמי המסים כנראה לא ישתתפו בחגיגה הזאת בקרוב.

לדברי קינג, חברות גדולות בתחום הביופארמה והמכשור הרפואי "יושבות" על מזומן, והוא אמור לזרום בהדרגה לחברות בתחומים האלה בבורסה, אל הסטארט-אפים ואל הקרנות. אלה המגמות הבולטות בשוק שהוא מצביע עליהן.

1. מהפכת הגנום: יותר מוצרים, ויותר טובים

בשוק הביופארמה, מוצרים חדשים מגיעים לצנרת בקצב שלא ראינו בעבר, והתופעה הזאת היא במובנים רבים תוצאה של מהפכת הגנום.
קצב אישורי התרופות על ידי רשות המזון והתרופות (FDA) עלה לא רק בגלל הפתיחות הגוברת שלו, שיפור תהליכי העבודה והוספת מסלולים מואצים חדשים, אלא גם בזכות העובדה שלאישור מגיעים מוצרים טובים יותר. אפשר לומר שהרף אפילו עולה, כי ברוב הקטגוריות כבר יש מוצרים מסוימים והתרופות החדשות חייבות להתחרות בהם ראש בראש כדי לקבל אישור. ובכל זאת, קצב האישורים נותר גבוה.

אם בצנרות של חברות התרופות יש מוצרים טובים הודות להבנה מדעית טובה יותר של הגנום, מה זה אומר על הסיכוי שהן ירכשו מוצרים מבחוץ? קינג משוכנע שהחברות עדיין יזדקקו למוצרים נוספים על אלה שמפותחים אצלן בבית.

"בגלל תחרות גנרית חריפה יותר וכניסת תחרות גם לתרופות הביוטק החדשות יותר (מוצרי "ביוסימילר", מעין מקבילה לתרופות גנריות בתחום התרופות הביולוגיות) החברות ממשיכות לחפש תרופות בחוץ באותו קצב", טוען קינג. "עם זאת, הן כבר כמעט לא מחפשות באופן אופורטוניסטי. כל חברה מגדירה את תחומי ההתמחות שלה ומחפשת מוצרים שישלימו א הפורטפוליו שלה במדויק".

התחומים החמים במיוחד מבחינת חברות רבות הן תחום הטיפול בסרטן (עם דגש על אימונותרפיה ומוצרים המשתלבים איתה) והתרפיה התאית. "אנחנו בהחלט רואים שהחברות הקטנות מחדשות היום יותר מהגדולות, ובמובן הזה גם חברות ביוטק שהיו פעם החדשניות שערערו את השוק, כמו אמג'ן או ביוג'ן, מתנהלות היום כביג פארמה ורוכשות יותר חדשנות מכפי שהן מפתחות בבית", אומר קינג. "משמעות הדבר היא תשואה טובה לחברות הצעירות, יותר מאשר לגדולות".

מבחינת הטכנולוגיות החמות, לדברי קינג השוק מחכה לטכנולוגיית CAR-T (תרופה לסרטן המבוססת על הנדסת תאי החיסון של המטופל) שתהיה אלוגנאית, כלומר התאים שיהונדסו יהיו של תורם בריא ולא של המטופל עצמו. כמו כן, לדבריו טכנולוגיה בשם BITE - נוגדן דו-זרועי שיכול להיקשר לשני אתרים במקביל ולחבר ביניהם - עשויה להוות תחרות בתחום השימוש בתאים חיסוניים נגד גידולים סרטניים. נוסף על אלה, הוא ממליץ לעקוב אחרי טכנולוגיה בשם BMCA לטיפול בסרטן הדם, גם היא מבוססת נוגדנים.

העלייה במספר התרופות שאושרו

2. משקיעים ונהנים: תשואה יפה בבורסה

חברות התרופות הגדולות יוצאות למסע הרכישות שלהן כשבידיהן שפע של מזומנים, בין היתר הודות לתקנות מס מיטיבות.

אותן חברות רוכשות חברות צעירות עם מוצרים בשלב הניסויים הקליניים, והצעירות מניבות בתורן תשואות טובות בבורסה. לכן חלון ההנפקות נשאר פתוח, קרנות הון הסיכון משיגות אקזיטים טובים, והקרנות יכולות להמשיך לגייס הון ולהשקיע אותו ביזמים סדרתיים, שעוברים מחברה צעירה אחת לאחרת, ולרוב משתבחים עם הניסיון.

מעגל ההיזון החיובי הזה נמשך זה כמה שנים. בשלוש השנים האחרונות, כמעט שולשה השקעת הון הסיכון בחברות המפתחות תרופות. כרגע, לא נראה שהמעגל הזה צפוי לעצור. כל הטוב הזה, אגב, קורה בארה"ב, אומר קינג. הבורסה הגדולה שם, וכך גם הקרנות הגדולות והרוכשות הגדולות. מי שמעוניין להשתתף במסיבה, יהיה חייב כנראה לדאוג לדריסת רגל בארה"ב.

3. אחרי עידן מיזוגי הענק, צפויה האטה

הרכישות של החברות הגדולות כוללות לא רק רכישות של מוצרים חדשניים אלא גם רכישות זו של זו. אם לפני כעשור היה היקף עסקאות המיזוגים והרכישות בתחום הפארמה 400 מיליארד דולר בשנה, ב-2018 הוא היה 800 מיליארד דולר בשנה.

הרכישה של טקדה את שייר והרכישה של BMS את סלג'ין הן דוגמאות טובות מהשנים האחרונות. רוב המיזוגים הללו התמקדו בצנרות המוצרים של החברות הנרכשות בתחומי האונקולוגיה, התרפיה הגנטית והתאית והמחלות הנדירות, אולם קינג סבור שבשנים הקרובות תהיה האטה במיזוגי הענק, פשוט משום שאין עוד הרבה חברות של 2-12 מיליארד דולר בתחומים הללו.

רוברט קינג / צילום: יחצ

4. חברות הגנריקה תחת לחץ מחירים

רק גורם אחד לא נהנה ממעגל ההיזון החיובי - חברות התרופות הגנריות. על פניו, הגנריקה הייתה אמורה ליהנות גם מעגל ההיזון החיובי, מאחר שכל מוצר שמאושר פירושו עוד מוצר שאפשר להעתיק, וכשהשוק מוצף במוצרים חדשים ויקרים שיוצרים מעמסה על תקציב הבריאות הלאומי, חברות הגנריקה שמציעות פתרונות זולים יותר אמורות לפרוח.

במציאות, קרה ההפך. חברות הגנריקה, המואשמות כיום בכך שהעלו מחירים באופן לא אתי ואולי אף לא חוקי, סופגות את עיקר לחץ המחירים מצד חברות הביטוח והממשלה. נראה שהתחרות בין החברות שוחקת מאוד את המחירים.

5. מהפכת המידע של המכשור הרפואי

רובוטים, מכשירים זעירים להשתלה לצורך טיפול וניטור, ומכשירי בינה מלאכותית להדמיה (תחום שפועלות בו כמה חברות ישראליות חזקות) - אלה התחומים החזקים בסקטור המכשור הרפואי בעיני קינג. "התחום הזה חווה מהפכה שדוחפת אותו קדימה, אך במקרה הזה לא מדובר במהפכת הגנום אלא במהפכת המידע", הוא אומר. "לתחום הזה עדיין יש פוטנציאל צמיחה רב, כי רוב הניתוחים היום אינם רובוטיים".

החיישנים המושתלים "מאפשרים להכיר את הגוף כפי שלא ניתן היה להכיר אותו בעבר", אומר קינג, ותשואות חברות המדטק הגדולות בהתאם. לדבריו, הן הכו את השוק בשבע השנים האחרונות. "החברות נסחרות במכפלות גבוהות על רקע ציפייה להמשך צמיחת ההכנסות בקצב דו-ספרתי ולצמיחה של הרווח בקצב גבוה אפילו יותר".

כמו תחום הביופארמה, גם תחום המכשור הרפואי עבר קונסולידציה, כלומר חברות גדולות התמזגו ונותרו פחות שחקנים גדולים מבעבר. תהליך זה האט את קצב הרכישות של חברות בשלבים מוקדמים בשנים האחרונות, אולם "כעת אנחנו רואים שוב תיאבון לסיפורים (כלומר לחברות) בשלבים מוקדמים יותר וכן לפעילות הנפקות בריאה. אמנם לא כמו הביוטק, אך יש פעילות בורסאית בתחום".

לחברות הגדולות, הוא אומר, יש מספיק כסף לרכוש חברות קטנות ובינוניות, והן, כמו חברות הביוטק, רוכשות בהתאם לצורכיהן. הרכישות הן במכפילים גדולים יחסית, כי גם לגבי העסקים החדשים יש ציפיות לצמיחה מהירה בהכנסות.

סין, שהייתה בעבר בעיקר שוק עבור חברות כאלה, הופכת בהדרגה מקור לחדשנות, כלומר למתחרה של סטארט-אפים במקומות אחרים בעולם, למשל בישראל.

6. מקדימים עוד יותר את האבחון של סרטן

בתחום כלי המחקר והאבחון מצביע קינג על תחומי הרפואה המותאמת אישית ועל אבחון מוקדם מאוד של סרטן באמצעות בדיקות דם או בדיקות של הפרשות. החברות הבולטות שהוא מזכיר הן תרמו פישר ו־Danaher, ואחריהן חברות התרופות עצמן, בעיקר מרק ורוש.

גם בתחום זה מתרחשת קונסולידציה ושווי השוק של חברות גבוה מבעבר. עם זאת, מורגש מחסור בנכסים מתאימים לרכישה על ידי החברות הגדולות, ולכן הן מחפשות רכישות גם בתחומים שאינן הולמים בדיוק את הפורטפוליו שלהן, למשל בדיקות עבור התעשייה ולא עבור עולם הרפואה.

7. הבריאות הדיגיטלית עדיין בחיתולים

בריאות הייתה מהתעשיות האחרונות שעברו דיגיטציה. בשנים האחרונות התהליך מתקדם במהירות, אבל לדברי קינג, "אנחנו עדיין בשלב מוקדם והתחום מבוזר מאוד". חברות שונות עוסקות בתחומים כמו מערכות תומכות החלטה, אבחון, טיוב שרשרת הטיפול בלקוח, גבייה וביורוקרטיה, מערכות להאצת גילוי תרופות ועוד. "השאלות העיקריות שעדיין לא פתורות הן מה מידת הדיוק שניתן להגיע אליה ומי מקבל אחריות על טעויות", אומר קינג.

טלהרפואה הוא אחד היישומים הדיגיטליים הראשונים שהחלו להשפיע על תחום הבריאות והתחיל להפחית את עלויות הבריאות בעולם, אבל אפילו בתחום זה העתיד לא ברור. "אנחנו עוד לא יודעים אם הצעירים יעדיפו את הווירטואליה, ואז בעוד עשור מספר 'ביקורי הרופא' במסגרת טלהרפואה יעקוף את מספר המפגשים פנים אל פנים", אומר קינג. "יכול להיות שיש משהו אינהרנטי במפגש עם רופא, שאי-אפשר להחליף, וגם הצעירים לא יהיו מוכנים לוותר עליו. אנחנו לא בטוחים".

מה שכן ברור, אומר קינג, הוא שמערכות הבריאות חייבות להנגיש דיגיטלית את כל תהליכי הביורוקרטיה סביב הטיפול הרפואי - קביעת תור, שאילת שאלות נקודתיות, הפקת מרשמים, תשלום. זו הציפיה היום, ולא רק של הצעירים.

בינתיים, היקף ההשקעות בתחום עולה. הוא הגיע בשנה האחרונה לכ-9.3 מיליארד דולר. עדיין אין רכישות גדולות, בעיקר בגלל סוגיית הפרטיות אבל גם משום שהחברות עדיין מפענחות כל אחת את הסיפור שלה ולא פנויות להוסיף מורכבות. עם זאת, ישנן כבר הנפקות.

עוד כתבות

מוח / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מחקרים חדשים מנסים לפצח: מה קורה במוח של אדם שמאמין באלוהים?

מה מביא אדם להאמין באלוהים או להיות דתי? האם מבנה המוח שלו שונה משל אדם חילוני, והאם אתיאיסטים מתאפיינים במנת משכל גבוהה יותר ודתיים הם אנשים מאושרים יותר? ● מחקרים חדשים מנסים לפצח את הקשר פצח את הקשר בין אמונה לבין מה שקורה בין האזניים שלנו ● תאמינו לנו, הקול בראש

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

כמה פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית בתוכנית הסיפוח של ימינה

שקד ובנט מציעים לספח 60% מהגדה המערבית המוגדרים כשטח C, כולל אזרחות לכל התושבים • ישראל, הם טוענים, יכולה לקלוט 100 אלף פלסטינים • בדיקה מגלה שמספר הפלסטינים בשטח C גבוה הרבה יותר, בשל יישובים בשטחי A ו–B הגולשים לתוכו - האם גם להם תוצע אזרחות?

איור של ג'פרי אפשטיין בבית המשפט / צילום: רויטרס

דוח הנתיחה קבע: ג'פרי אפשטיין תלה עצמו בתאו

חוקרת מקרי המוות הראשית בניו יורק ברברה סמפסון קבעה כי אפשטיין התאבד בתלייה ● עורכי דינו של אפשטיין כבר הודיעו כי אינם מסתפקים בכך, וכי בכוונתם להוסיף ולחקור

מרצדס CLS53 / צילום: יח"צ

ספורטיבית באדום וירוק: דגם הספורט של מרצדס גם ידידותי לסביבה

עם מנוע חדש ומשופר, מרצדס מציגה מכונית ספורט חדה, קשוחה וידידותית לסביבה ● עם תא נוסעים שמרגיש כמו מלון בוטיק, מחירה מתחיל ב-830 אלף שקל

איילת שקד מול עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי

האם צריך להגביל את זכות השביתה? איילת שקד ועמיר פרץ ראש בראש

מצד אחד עקרון המשילות המהותי בימין הכלכלי, ומהצד השני המלחמה הסוציאל-דמוקרטית למען זכויות העובדים ● "גלובס" מפרסם את תפיסתם של איילת שקד ועמיר פרץ, שני פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, בנושא החשוב של זכות השביתה במילותיהם

מכונית האסטון מרטין של ג’יימס בונד נמכרה ב-6.4 מיליון דולר. / צילום: REUTERS/Bobby Yip

מכונית האסטון מרטין של ג’יימס בונד נמכרה ב-6.4 מיליון דולר

זה לקח 4.5 דקות: המכונית שקידמה את הסרט "כדור הרעם" משנת 1965 נמכרה בסוף השבוע במכירה פומבית לזוכה המאושר, אשר העדיף להישאר אנונימי ● המכונית מגיעה עם האביזרים הנלווים שהופיעו במקור כמו לוחיות רישוי מסתובבות וחותכן צמיגים

איינדהובן, מרכז העיר / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עוף החול ההולנדי: איינדהובן, העיר שהמציאה את עצמה מחדש

עד לפני שנים אחדות, הרעיון לבקר בעיר ההולנדית איינדהובן היה מעורר גיחוך. מה יש כבר לעשות שם? ● אלא שהמהפך שעברה מעיר תעשייתית כושלת לבירת העיצוב ההולנדי ולאחת הערים היצירתיות בעולם, הפך אותה לאלטרנטיבה תיירותית אורבנית, נעימה, צעירה, ירוקה, לא צפופה ומסקרנת

שיגורי רקטות מרצועת עזה על ישראל / צילום: REUTERS/Amir Cohen

רקטה שוגרה מרצועת עזה לכיוון ישראל - ויורטה על ידי כיפת ברזל

אזעקה נשמעה בשדרות וביישובים הסמוכים לה, וצה"ל עדכן כי זוהה שיגור אחד מכיוון רצועת עזה. אין הנחיות מיוחדות לתושבים. במהלך היום הפגינו אלפי פלסטינים בגבול, ועשרות נפצעו

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

הרוחניות שעשויה לפוצץ את הבועה והקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון: מה קרה השבוע בהייטק

המייסד השקט של מלאנוקס נחשף, איך ההייטק הישראלי מתמודד עם השקל החזק, המחאה של הקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון והאם פייסבוק משתמשת בהאוסטפארטי הישראלית כדי לאותת לרגולטורים? ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

הצ'יראשי של קיטו קאטו / צילום: איל יצהר, גלובס

סושי? תתקדמו לצ’יראשי, מנה שהיא תצוגת תכלית

מנת הצ’יראשי היפנית, כמו גם אחותה הצעירה והיותר משוחררת הפוקי, היא בעצם סושי מפורק: אורז בתחתית, מעליו נתחי דג, לרוב בקוביות נאות או בסשימי, לצד ירקות קצוצים וריבועי אצות. הכי מתאים לקיץ

מימין: פרופ' יוסי רוזנווקס, פרופ' ליאו קורי ויאיר סאקוב / צילום: איל יצהר, גלובס

הפילוסופיה אולי לא מתה, אך לימודי מדעי הרוח מחפשים כיוון חדש ופרקטי: "ערכי החברה במשבר"

קמפיין פרסום שהושק לפני כמה חודשים ניסה לחזות שחורות לעתיד הפילוסופיה, הוא אמנם הגזים אבל אנשי מדעי הרוח מבינים שהם צריכים להשתלב ב"עידן הפרקטי" ● באוניברסיטת תל אביב נפתחו בשנים האחרונות תוכניות המשלבות בין לימודי הרוח לתחומים אחרים גם כדי להתמודד עם הירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון אבל גם כמענה לדרישה של תעשיית ההייטק לאנשים רחבי אופקים

זהר זיסאפל / צילום: יונתן בלום, גלובס

הוא משקיע בתחום הרכב, מזהיר מפני בועה ולוטש עיניים לבינה מלאכותית: זהר זיסאפל לא עוצר

כמעט 40 שנה לאחר שהקים עם אחיו את חברת רד, זהר זיסאפל לא מוריד את הרגל מהגז ● הוא משקיע בעשרות סטארט-אפים, מדלג מתחום לתחום ועכשיו הוא מחפש את הטכנולוגיה הבאה ● "לענקיות הטכנולוגיה יש כוח אדיר וצריך לפעול נגדן, אך כוחן לא גדול מאשר היה בעבר"

מחאת הרופאים, 2011 / צילום: איל יצהר, גלובס

מערכת הבריאות קורסת? הגיע הזמן לדיון ציבורי על שכר הרופאים

שכר הרופאים זינק בתוך עשור כמעט פי שניים, ל-71 אלף שקל ברוטו בממוצע ● הסכם השכר הבא לא יכול לכלול תוספות שכר ● מערכת הבריאות רחוקה מקריסה, אבל היא אינה יכולה להרשות לעצמה עוד תוספות שכר ועוד תוספת תקציבים ● פרשנות

שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

הגיע הזמן שהפרקליטות והמשטרה יפנימו את המסר המרסן של ביהמ"ש העליון בסוגיית החילוטים

בזמן שהמשטרה והפרקליטות ממשיכות במגמה של חילוט אגרסיבי של רכוש של חשודים ונאשמים בפלילים, שיש מי שיאמר שנועד בין היתר להגביר את הלחץ על חשודים בחקירותיהם, בית המשפט העליון חושב אחרת ● בשורה של פסקי דין מעביר העליון לשתי הרשויות מסר שלפיו היד שלהן על הדק החילוטים והתפיסות היא קלה מדי והגיע הזמן שירגיעו ● פרשנות

אהוד ברק/  צילום: כדיה לוי

ראשי הרשימה המשותפת תוקפים את ברק: "היה ונשאר גזען"

פוסט שפרסם ראש הממשלה לשעבר בפייסבוק לאחר מעצר אזרחים שהפגינו נגד היועמ"ש בפתח תקווה, ביניהם העוזרת שלו, העלה את חמתם של ראשי הרשימה ● בפוסט כתב ברק "פתח תקווה זה לא אום חיראן" ● איימן עודה פרסם בתגובה "תשע עשרה שנים עברו מאז שהיית אחראי להרג של שלושה עשר אזרחים ערבים בגלל שיצאו לרחובות"

מיכאל כגן / אינפוגרפיק: איל יצהר, גלובס

הבריחה מרוסיה, ההצעה של איל ולדמן והאקזיט של 6.9 מיליארד דולר. המייסד השקט של מלאנוקס נחשף

ההימלטות מרוסיה רגע לפני שגויס שם לצבא, הנחיתה במרכז הקליטה בשכונת קטמון בירושלים וההצעה שקיבל מאיל וולדמן ששינתה את מסלול הקריירה שלו ● מיכאל כגן, אחד ממייסדי מלאנוקס וסמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, מסכם 20 שנות פעילות בחברה שנמכרת כעת בסכום עתק לאנבידיה האמריקאית, בראיון ראשון ובלעדי

רשידה טליב / צילום: רויטרס

טלאיב שוב מהתלת בישראל: בלי טובות, לא מגיעה בתנאים שלכם

לאחר ששר הפנים דרעי אישר כניסתה בעקבות בקשתה "לבקר את סבתא שלי", צייצה טלאיב: "ישראל מנצלת את אהבתי לסבתי כדי לסתום לי את הפה"

אורן טל, מנכ"ל אספרסו קלאב / צילום: ישראל הדרי

"זיהינו את נקודת התורפה של נספרסו, שבשביל קפה טוב לא צריך פלצנות"

עם ניצחונו בסאגה המשפטית מול נספרסו שנמשכה 5 שנים, מנכ"ל אספרסו קלאב מסביר ל"גלובס" מדוע לטעמו לא ביזו את המתחרים בפרסומת המדוברת ההיא, למה בכל זאת הורידו את הקמפיין מהאוויר, ומה הצעד הבא של החברה השולטת ב-25% מענף מכונות הקפסולות בישראל ● ראיון

ברני סנדרס/  צילום: רויטרס

סנדרס: ישראל מסרבת להכניס צירי קונגרס? שתוותר על הסיוע

הסנטור האמריקאי, אחד מהמתמודדים הדמוקרטים המובילים במרוץ לנשיאות, הגיב על סירוב ישראל לאשר ביקור של שתי צירות בבית-הנבחרים, שתיהן מוסלמיות, בגין תמיכתן ב- BDS ● "הרעיון שמחוקק אמריקאי אינו יכול לבקר במדינה שאנו נותנים לה מיליארדי דולר הוא שערורייתי"

אנתוני דה–לנואה / צילום: שלומי יוסף

מסר מקרן המטבע הבינלאומית: "הבעיה של ישראל היא לא הגירעון אלא הדמוגרפיה"

הכלכלן אנתוני דה-לנואה מקרן המטבע הבינלאומית מודאג פחות מהגירעון בישראל אבל חושש מאוד מאי השתלבותם של החרדים בשוק העבודה • מחמיא למוכנות הסייבר של ישראל אך מזהיר מפני האיומים הגלומים באפליקציות תשלום • ומעלה שאלות לגבי אמינותו של הליברה • ראיון מיוחד