דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

אפי נוה יצטרך לחכות: הדיון בתביעתו נגד שטייף יעוכב עד דצמבר

יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר תבע 7 מיליון שקל מכתבת גל"צ בעקבות הפריצה לטלפונים הניידים שלו • ביהמ"ש קבע כי הדס שטייף וגל"צ יידרשו להגיש את כתבי הגנתם רק ב-5 לדצמבר, וקיבל בכך את עמדת היועמ"ש לפיה קיים קשר הדוק בין החקירה לתביעה שהגיש נוה, ויש חשש לפגיעה בחקירה כתוצאה מאי-עיכוב ההליכים

אפי נוה והדס שטייף / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
אפי נוה והדס שטייף / צילום: שלומי יוסף, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אפי נוה יצטרך לחכות: בית המשפט קבע כי הדיונים בתביעתו של יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר נגד העיתונאית הדס שטייף וגלי צה"ל על סך 7 מיליון שקל - בטענה לנזקים שנגרמו לנוה עקב הפריצה לכאורה לטלפון הנייד שלו והוצאת חומרים סודיים ממנו - יעוכבו עד דצמבר השנה.

על-פי החלטת השופט אורן שוורץ מבית המשפט המחוזי בלוד, שטייף, גלי צה"ל והנתבעים הנוספים בתביעה יידרשו להגיש את כתבי הגנתם רק ב-5 לדצמבר. זאת, נוכח החקירה הפלילית המתנהלת נגד עו"ד נוה בפרשה המכונה "פרשת השוחד המיני". השופט קיבל בכך את עמדתו של היועץ המשפט לממשלה לפיה קיים קשר הדוק בין החקירה הפלילית לתביעה שהגיש נוה, ויש חשש ממשי לפגיעה בחקירה כתוצאה מאי-עיכוב ההליכים.

במסגרת פרשת "השוחד המיני" נחשד עו"ד אפי נוה, לשעבר יו"ר לשכת עורכי הדין, בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני. החקירה, שטלטלה את מערכת המשפט, החלה לאחר שעיתונאית גלי צה"ל הדס שטייף העבירה מידע בעניינו של נוה למשטרה.

לפי החשד, נוה פעל לקידום מועמדותה של שופטת בית משפט השלום בנתניה, אתי כרייף, שעימה היה מצוי במערכת יחסים. עוד נחשד נוה כי ניסה לקדם - ללא הצלחה - את מינויו לבית המשפט המחוזי של שופט שלום מכהן, בן זוגה של עורכת דין המקורבת לנוה. מספר ימים לאחר פרוץ החקירה התפטר נוה מתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין.

זמן קצר לאחר פתיחת החקירה נגדו הגיש נוה נגד שטייף ובכירים נוספים בתחנה הצבאית גלי צה"ל (נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער", ושמעון אלקבץ, מפקד התחנה) תביעה על סך 7 מיליון שקל, במסגרתה טען כי שטייף הוציאה מהטלפון הנייד שלו חומרים בניגוד לדין והפיצה אותם ברבים, ובעקבות כך נגרם לו נזק כבד.

כחודש לאחר הגשת כתב התביעה, הודיע פרקליט המדינה שי ניצן, כממלא-מקומו של היועץ המשפטי לממשלה (אשר פסל את עצמו מלעסוק בענייניו של נוה לאור היכרותם האישית), על התייצבותו בהליך, מאחר שראה "כי זכות של מדינת ישראל או עניין ציבורי עלולים להיות מושפעים או כרוכים בהליך שלפניי בית המשפט הנכבד".

בד-בבד עם הגשת הודעת ההתייצבות, עתר היועץ המשפטי לממשלה לעיכוב ההליכים בתביעה בתיק "עד למועד בו יפוג החשש" לפגיעה בחקירה הפלילית המתנהלת נגד נוה והחשש משיבושה. היועץ המשפטי טען כי עיכוב ההליכים נובע מהחשש לפגיעה באינטרס הציבורי, מבלי להתייחס לשאלת קיפוח הגנת הנתבעים.

כבר בערבו של אותו יום הגיש נוה בקשה למחיקת הודעתו של היועץ המשפטי לממשלה על התייצבותו כצד למשפט. לטענת עו"ד נוה, התייצבותו של היועץ המשפטי אינה מתיישבת עם הנחיות היועמ"ש הקובעות כי הוא יתייצב בהליכים שהמדינה אינה צד להם. נוה טען כי הואיל והמדינה נתבעת בהליך - שכן גלי צה"ל היא יחידה בצבא ההגנה לישראל שנמנה על רשויות המדינה - אין מקום להגשת הודעת ההתייצבות.

בעניין הבקשה לעיכוב ההליכים, הדגיש היועץ המשפטי כי הגשת כתבי ההגנה במסגרת ההליך עלולה לפגוע בחקירה הפלילית ולשבשה. היועץ המשפטי הדגיש את הקושי הנוסף מעצם ניהול הליך אזרחי במקביל לחקירה פלילית. כך, במסגרת החקירה הפלילית מוטלות הגבלות שונות על נחקרים, שתכליתן למנוע שיבוש הליכי חקירה. ההליכים שמתחייבים מגיבוש כתב ההגנה עלולים לפגוע בניהול ההליך הפלילי. לפיכך, נטען, קיימת הצדקה להורות על העיכוב.

השופט אורן שוורץ דחה את טענת סנגוריו של נוה, עורכי הדין בעז בן-צור וגיא רוה, כי לא מתקיים "קשר הדוק" בין נסיבות כתב התביעה לבין החקירה הפלילית בפרשת המינויים, ועל כן אין הצדקה לעיכוב ההליכים. "אכן, קיומו של קשר הדוק בין החקירה הפלילית או ההליך הפלילי לבין ההליך האזרחי מושא בקשת העיכוב הוא בגדר תנאי הכרחי לעיכוב ההליכים. הנטל להוכחת קיומו של תנאי זה מוטל על מבקש העיכוב", כתב השופט וקבע כי במקרה שבפניו הוכח כי אכן קיים קשר כזה. זאת, על בסיס מסמך סודי שהוצג לו ובו פירוט של הליכים מתוך החקירה.

"בחנתי את המסמך הסודי שהובא לעיוני. מבלי לפרט את תוכן המסמך, אציין כי בעמודים 5-4 למסמך עולה קשר ישיר והדוק בין אירועי התביעה האזרחית דנן לבין החקירה הפלילית בעניין המינויים. בעמוד 6 למסמך הסודי מפורטות פעולות חקירה נוספות שטרם בוצעו", כתב השופט וציין כי "על פניו, קידום ההליך דכאן עלול לפגוע באותן פעולות חקירה".

בנסיבות, הוסיף השופט, "התרשמתי כי אכן קיים קשר הדוק בין התביעה דנן לבין החקירה הפלילית שמתקיימת. כן התרשמתי כי לנוכח פעולות חקירה עתידיות, עלול המשך ניהול תקין וסדיר של ההליך האזרחי לגרום לפגיעה בחקירה וממילא להביא לשיבושה".

נוה: "אין היבט בחיי האישיים שלא נסרק מסרקות ברזל"

"באופן שקשה ליישבו עם אמת-מידה עיתונאית או חוקית כלשהי, בניגוד לדין ותוך ביצוע שורה של עבירות פליליות, כל שיחותיו הפרטיות של התובע, כל התכתובות שניהל - חייו האישיים, במלואם - נחשפו ונגלו בפני הנתבעים, וחלקן אף בפני מאזיני גלי צה"ל (וכלי תקשורת אחרים)" - כך נפתח כתב התביעה שהגיש עו"ד אפי נוה.

לטענת נוה, המידע שמסרה הכתבת הדס שטייף למשטרה הושג בעקבות פריצה לטלפון הנייד שלו והוצאת החומרים שהיו בו בניגוד לדין. לפי כתב התביעה, שטייף נטלה את מכשירי הטלפון שלו בזדון ובכוונת מכוון, ופעלה בניגוד לחוק. לדברי נוה, מכשירים אלה הגיעו לידיה של שטייף בלי שניתנה לכך רשות ממנו, "והלכה למעשה - נגנבו ממנו".

עוד נטען בתביעה כי שטייף "ידעה אפוא כי היא מחזיקה ברכוש פרטי ואינטימי של התובע, שהוא, לכאורה, רכוש גנוב. או-אז הגדילה שטייף עשות והביאה לפריצתם של מכשירי הטלפון הניידים, בעצמה או תוך שימוש ב'מומחה אבטחה'. לאחר מכן עיינה שטייף במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים, יחד עם הנתבעים הנוספים - ובמשך תקופה ממושכת".

התביעה שהגיש נוה הוגשה גם נגד בכירים נוספים בתחנת גלי צה"ל, ובהם: רזי ברקאי, מגיש התוכנית "מה בוער"; נורית קנטי, עורכת התוכנית "מה בוער"; אילאיל שחר, המשמשת ראשת מערכת החדשות בתחנה; ושמעון אלקבץ, מפקד התחנה.

לטענת נוה, שטייף והנתבעים הנוספים עיינו במידע האישי והפרטי שנצבר במכשירי הטלפון הניידים במשך תקופה ממושכת, ואף רמזו במהלך שידור תוכנית כי יש בידם מידע נוסף.

לטענת נוה, במעשים אלה "פשפשו הנתבעים בכל פינה ופינה בחייו של התובע: התכתבויותיו עם ילדיו הקטינים, חבריו ולקוחותיו (תוך הפרת חיסיון עורך דין-לקוח) ולמעשה - שורה ארוכה של אנשים, לרבות שרים, חברי כנסת, שופטים, אנשי מערכת האכיפה ועוד; תמונותיו האישיות ותמונות ילדיו; קטעי קול השמורים במכשיר הטלפון הנייד; היסטוריית הגלישה של התובע; וכן הלאה וכן הלאה.

"אין היבט בחייו האישיים והפרטיים של התובע שלא נסרק על-ידי הנתבעים במסרקות ברזל. לא נותר לו ולוּ אבק של פרטיות".

*** חזקת החפות: כל החשודים בפרשת השוחד המיני במינוי שופטים, ובהם אפי נוה, הם בגדר חשודים בלבד במעשים האמורים. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי. החשודים לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות