לא רק חוק הגיוס: האם ההתעקשות של ליברמן נועדה להוריד את נתניהו מהשלטון?

ההתעקשות של ליברמן מעידה על משהו אחר, גדול יותר, אולי לטווח ארוך יותר: ייתכן כי הוא מעריך שנתניהו לא ישרוד עוד זמן רב, ושהליכוד ייגרר למלחמת ירושה שתקטין את כוחו • גוש כחול לבן מסתמן כאפשרות לבניית קואליציה של ימין מרכז ללא החרדים, ולשם כנראה מכוון ליברמן • פרשנות

אביגדור ליברמן. למה הוא התעקש? / צילום: שלומי יוסף
אביגדור ליברמן. למה הוא התעקש? / צילום: שלומי יוסף

ביום ראשון בהתייעצות בין אריה דרעי לראש הממשלה בנימין נתניהו, חזר דרעי על עמדתו מהשבועות האחרונים: אני מכיר את איווט, הוא יתעקש עד הרגע האחרון אבל בסוף ייכנס. עליי. נתניהו, שזיהה כבר שאביגדור ליברמן במצב-רוח שונה הפעם, היה ספקן, אבל דרעי התעקש.

עד אתמול (ד) בערב דרעי עוד חשב שעדיין יש סיכוי טוב לפתור את המשבר, וטרח להגיע לביתו של הרב שלום כהן, נשיא מועצת החכמים של ש"ס, כדי לקבל את אישורו לפשרה האחרונה שהציע נתניהו, אבל אז קיבל מסר בן שורה אחת מליברמן. אני לא זז מילימטר מהצעתי, או הכול או כלום. או-אז נפל האסימון סופית, ודרעי הודיע לנתניהו - אין ברירה, הולכים שוב לבחירות. דרעי מאוכזב מידידו איווט, שעימו רקח אינספור מהלכים פוליטיים לרבות בחירת משה ליאון לראשות עיריית ירושלים, אבל כנראה שהברית הזו התפרקה סופית.

הטעות הזו בהערכת צעדיו של ליברמן מעידה כי משהו אחר כואב לו, למנהיג ישראל ביתנו. זה לא (רק) חוק הגיוס, שהפשרות שהוצעו היו קרובות מספיק כדי להסכים לקבלן - החרדים אכן הלכו רחוק יחסית להצהרותיהם נגד הגיוס ולעמדה הנוקשה הבסיסית של מועצת גדולי התורה והאדמו"ר מגור שבראשה.

ההתעקשות של ליברמן מעידה על משהו אחר, גדול יותר, אולי לטווח ארוך יותר. נתניהו האשים אותו שהוא התעקש כדי לקושש עוד קולות ומנדטים. אבל זה לא מספיק. האפשרות השנייה היא שליברמן מעריך שנתניהו לא ישרוד עוד זמן רב, בשל האישומים הצפויים, ושהליכוד ייגרר למלחמת ירושה שתקטין את כוחו.

גוש כחול לבן מסתמן כאפשרות לבניית קואליציה של ימין מרכז ללא החרדים או לפחות עם השפעה קטנה בהרבה שלהם, ולשם כנראה מכוון ליברמן. אם הייתה מוקמת ממשלה, סיכוייו של נתניהו לשרוד היו גדולים בהרבה. כעת, כך מעריכים בסביבת ליברמן, הוא יהיה חלש יותר ופגיע יותר, וגם אם ינצח שוב בבחירות, המאבק המשפטי הצפוי יוריד אותו בסופו של דבר מכס מנהיגות הימין והמדינה.

יש המעריכים כי ליברמן מבקש לרשת את נתניהו, אבל איווט - מי שהיה בשר מבשרו של הליכוד - יודע שלחזור לשם לאחר המהלך של אתמול, זו לא אפשרות מעשית, ועם כל הכבוד לציבור המצביעים הרוסי, הוא יישאר מנהיגה של מפלגה קטנה בלבד.

בצד החרדי האכזבה קשה במיוחד. הציפייה של דרעי-גפני-ליצמן הייתה שבזכות 16 המנדטים שלהם והרוח הגבית של איחוד מפלגות הימין החרד"לי, הם יוכלו לקבל כל מה שירצו בממשלה, הן בסוגיות דת ומדינה, חוק הגיור, איסור עבודות בשבת ועוד, הן בתחום התקציבים לישיבות והן בפתרון בעיית הדיור הכואבת של החברה החרדית. כבר בלילה היה מי שהעלה מחדש את רעיון הריצה המשותפת של ש"ס ויהדות התורה, אבל בשני הצדדים דחו את ההצעה על הסף. השגנו 16 מנדטים בריצה לבד; אם נתאחד, קולות של מזרחים מסורתיים יעזבו לליכוד, אומר אחד מחברי הכנסת של ש"ס.

לא ברור מה יהיה מקומו של חוק הגיוס בקמפיין הקרב של המפלגות החרדיות, שכן ההנהגה החרדית הייתה מוכנה לפשרות רבות, ובלבד שתוקם הקואליציה. אבל אויב רציני שאפשר לתקוף יש ויש, ליברמן יהיה דמוני יותר מבעבר, ואין כמו אויב כזה להעיר את הרחוב בחרדי.

איחוד מפלגות הימין יחזיק ככל הנראה, אבל ייאלץ להסתדר ללא השריון של נתניהו לנציגם אלי בן דהן. בנוסף, איתמר בן גביר ידרוש לעלות גבוה יותר ברשימה, אל מקום ריאלי, אבל לא בטוח שרפי פרץ ובצלאל סמוטריץ' ישמחו להקריב את אחד מאנשיהם עבורו. על אופן התגבשות הימין הדתי-לאומי תשפיע החלטתו של נפתלי בנט אם לרוץ שוב, הפעם ככל הנראה ללא איילת שקד.

מן העבר השני, מרצ כבר הודיעה כי תפעל לריצה משותפת עם מפלגת העבודה, ויו"רית המפלגה תמר זנדברג הגדירה את המהלך צו השעה להקמת גוש שמאל לצד המרכז (כחול לבן). חבר הכנסת עיסאווי פריג' אמר ל"גלובס" כי כל המפלגות שהיו על סף אחוז החסימה דאגו לאיחודים, וכך גם מרצ צריכה לעשות.

המפלגות הערביות כבר הודיעו כי יתאחדו מחדש תחת דגל הרשימה המשותפת בניסיון לחזור על הצלחת הפעם הקודמת עם 13 המנדטים. איימן עודה מסתדר טוב יותר עם ההנהגה החדשה של בל"ד, והאירועים המשותפים שיזמו כלל המפלגות הערביות - ובהם הפגנה אתמול נגד טיפול המשטרה בבעיית האלימות בחברה הערבית - מעידים כי הפעם החיכוכים אולי לא ייעלמו אבל יהיו מתונים בהרבה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988