גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רגע לפני גמר ליגת האלופות: כך מנצחת הרומנטיקה של הכדורגל את הכסף

ליברפול וטוטנהאם ייפגשו במוצאי שבת בגמר ליגת האלופות ● רגע לפני שריקת הפתיחה ניסינו לבדוק האם הכדורגל האנגלי משתלט על היבשת, מתי המאמן והשיטה חשובים יותר ממזומן ומי כבר הפסיד במשחק

מוחמד סלאח והארי קיין / צילום: רויטרס
מוחמד סלאח והארי קיין / צילום: רויטרס

1. 

העשור האחרון בכדורגל האירופי הראה דבר ברור - קבוצות שנרכשו על ידי שייח'ים ואוליגרכים והשקיעו סכומי כסף דמיוניים, הצליחו להגיע במקרה הטוב קרוב מאוד לבאר של ליגת האלופות אבל לא הצליחו לשתות. תמיד היה חסר להן עוד אירו אחד למיליארד שכבר נשפך, וההצלחה נגמרה בדרך כלל באליפות הליגה בלבד. צ'לסי הייתה הקבוצה היחידה בעידן הכסף הגדול, ב-2012, שהצליחה להפסיד סכומי עתק וגם להניף את גביע האלופות. אבל זו כבר לא הייתה צ'לסי של עידן הבזבוזים הגדול של רומן אברמוביץ' אלא קבוצה יותר צנועה ופחות פזרנית. קבוצות המיליונים של מנצ'סטר סיטי ופריז סן ז'רמן זרקו וזורקות סכומים אדירים בחסות הכסף מקטאר, ולא מצליחות לעשות את הצעד הנוסף קדימה. כל שנותר להן כרגע אלו מאבקים משפטיים בניסיון להוכיח כי לא הפרו את תקנות הרגולציה המחמירות של אופ"א.

וכנראה שזו הבשורה הטובה ביותר לרומנטיקנים - עדיין יש משמעות לשיטה, לתלכיד, למאמן ולרוח המועדון.

השאלה כמה כסף צריך כדי לזכות בליגת האלופות הופכת לקצת לא רלוונטית העונה. אייאקס שנגעה בגמר הראתה שבעידן שבו קבוצות מעמידות תקציבים שמתקרבים למיליארד אירו אפשר להגיע כמעט עד הסוף עם עשירית מכך - תקציב המועדון ההולנדי עמד העונה על כ-95 מיליון אירו. ליברפול וטוטנהאם שישחקו השנה בגמר במדריד מראות שזה לא עניין של כסף שנשפך, אלא איך מוציאים אותו ועל מה. שתיהן לא נמצאות בעשירייה הראשונה מבחינת התקציב השנתי שהעמידו מועדוני הכדורגל בעונת 2018/19. ושתיהן מראות שכדורגל הוא עסק שאפשר גם להצליח בו וגם לרשום רווחים עצומים.

עובדות מעניינות לקראת גמר ליגת האלופות

שתי הקבוצות שישחקו בגמר במדריד היו באופן מפתיע גם שתי הקבוצות הרווחיות בעולם הכדורגל בעונה שעברה. טוטנהאם סיימה את עונת 2017/18 ברווח נקי של 112.9 מיליון ליש"ט מתוך הכנסה כוללת של 380.7 מיליון ליש"ט, והייתה הקבוצה הרווחית בכדורגל העולמי באותה עונה. שיעור רווח נקי של 30% מההכנסה הוא נתון שלא מקובל בכדורגל התחרותי הנוכחי, שגורס שכל אירו פנוי חייב להישרף על רכש ועיבוי הסגל. ליברפול הייתה הקבוצה השנייה הכי רווחית בעולם הכדורגל ב-2017/18, עם רווח נקי של 106 מיליון ליש"ט על הכנסה של 455 מיליון ליש"ט - שיעור רווח נדיר של 23% על ההכנסה.

ולהבדיל מאייאקס, הן עדיין מספיק אטרקטיביות וחזקות כלכלית כדי למנוע ביזה של הסגל שלהן בקיץ.

2. 

סביר להניח שאופ"א לא האמינה בעת הקמת ליגת האלופות ב-1992/93 ששני עשורים אחר כך היא תחזיק את המותג המצליח ביותר בכדורגל העולמי. במונחים של כסף זה נראה כך - שמונה הקבוצות שהשתתפו בעונה הראשונה של ליגת האלופות קיבלו יחד 20.4 מיליון אירו. האלופה מארסיי זכתה לנתח של 3.4 מיליון אירו בלבד. בעונה הנוכחית תחלק אופ"א ל-32 המשתתפות ולקבוצות ששיחקו במוקדמות 2.04 מיליארד אירו. ליברפול אם תזכה בתואר תבטיח לעצמה 111 מיליון אירו מבונוסים של אופ"א. טוטנהאם יכולה לצבור 107 מיליון במקרה של זכייה, מאחר שסכום הזכייה מושפע גם מההישגים במהלך העונה.

לכסף הזה יש מחיר. הוא המנוף שמאפשר לאופ"א לקבוע חוקים שיהפכו את הליגה למועדון סגור שבו משחקות רק הקבוצות הגדולות והעשירות של היבשת. כמעט קשה לדמיין שבעונה הראשונה של ליגת האלופות שיחקו בה החל משלב הבתים שמונה קבוצות משמונה מדינות שונות: מילאן, גטבורג, פורטו, איינדהובן, מארסיי, ריינג'רס, ברוז' וצסק"א מוסקבה.

 

3. 

העפלה של שתי אנגליות לגמר ליגת האלופות ובמקביל שתי אנגליות - צ'לסי וארסנל - לגמר הליגה האירופית נותנת איזו תחושה של שליטה אנגלית ביבשת. בכל זאת, כל הקבוצות במקומות 2-5 בפרמיירליג האנגלית תפסו את ארבעת המקומות בשני הגמרים האירופיים. אבל לא כדאי לקפוץ למסקנות: חמש השנים האחרונות היו בשליטה של ריאל מדריד והספרדיות, והקיץ הנוכחי יוביל לשיפורים ותיקונים במדריד ובברצלונה. גם ב-2008 היה נדמה שאנגליה השתלטה על היבשת והכסף הגדול בסוף עושה את שלו ומנצח, אבל המסקנה הזאת התבררה מהר מאוד כלא נכונה - מאז זכתה רק נציגה אנגלית אחד באלופות (צ'לסי ב-2012) ובעשר העונות שלאחר מכן רק פעמיים הצליחו נציגות אנגליות להשתחל לגמר.

ככל שעבר הזמן התברר שהכסף האנגלי לא בהכרח קונה הצלחה, אלא מייצר מנגנון שמאפשר לקבוצות האלו לקנות סחורה בינונית וירודה ביוקר.

4. 

אם יש מפסידים לגמר הזה במדריד, עוד לפני שהחל, אלו הן ללא ספק חברות הנסיעות השונות וחברות הכרטיסים. ויש בכך נחמה לא קטנה ואפילו שמחה לאיד. מאות ישראלים רכשו חבילות במחירים מופקעים אבל לא ייצאו למדריד אחרי שהחברות השונות - חברות ספסרות במסווה של חברות נסיעות ותיירות - לא הצליחו לספק להם ברגע האמת את הכרטיס שהבטיחו למשחק. חלקם, יש לקוות, ימשיכו את ההליכים בבית המשפט.

ספורט, וכדורגל בפרט, מאפשר לגורמים מסחריים לנצל את האלמנט הרגשי. אוהדי כדורגל לא רואים בעיניים. אפשר לראות את זה במחירים שמשולמים עבור ערוצי הספורט בתשלום שאינם פרופורציונליים לשום ערוצי פרימיום אחרים, מתוך ידיעה שאוהד כדורגל ישלם כמה שיידרשו ממנו כדי לראות את הקבוצה האהודה שלו. זה נמשך גם בתעשיית הכרטיסים הנלווית שהגיע לשיא כיעורה בגמר במדריד, עם כרטיסים שנמכרו על ידי אופ"א בערך נקוב של 70 אירו, ונמכרו על ידי חברות הנסיעות ב-10,000 אירו ומעלה לכרטיס.

חלוקת כרטיסים למשחק הגמר

הבעיה היא בהגדרה החוקית. אם אדם פרטי בישראל ינסה למכור כרטיס במחיר הגבוה מהערך הנקוב שלו הוא ייחשב כעובר על החוק הפלילי של עיסוק בספסרות ("איסור ספסרות בכרטיסי מופעים") שהקנס עליו עומד על 150 אלף שקל. אבל התיקון בחוק מ-2002 שאותו יזם אז ח"כ אליעזר זנדברג משום מה אינו כולל את אלו שעושים זאת ופיתחו את התופעה לממדי שיא, ומחריג את "מי שרשאי לפי חוק רישוי עסקים, התשכ"ח 1968 למכור כרטיסים לעינוג ציבורי". כלומר, לחברות הנסיעות שמשמשות כספסריות המרכזיות יש אישור לספסר כרצונן מאחר שהן מחזיקות ברישיון ציבורי למכירת כרטיסים.

איפה הבעיה? שתי בעיות יש בעניין הזה - הראשונה, התיקון לחוק מ-2002 נעשה כדי לפתור את תופעת הספסרות במגרשים עצמם, כשאנשים הסתובבו עם כרטיס נייר ליד האצטדיון ומכרו אותו ברווח לאוהדים אחרים. ב-2002 עידן המכירות באינטרנט עוד לא היה קיים וכך התפתחה ספסרות אינטרנט נפלאה שאת תוצאותיה אנו רואים בשבוע האחרון.

השנייה, הדרך שחברות התיירות-נסיעות הללו משיגות את הכרטיסים - חלק גדול מהכרטיסים מגיעים אליהם מ"ברוקרים" בחו"ל, כך הם מכנים אותם, שזו מילה מכובסת לספסרים שיושבים בחו"ל ומלכלכים עבורם את הידיים. כשהביקוש גדול הם משדלים באמצעות פרסומים שונים גם לקוחות פרטיים שהשיגו כרטיס למשחק למכור להם אותו ברווח אדיר, כדי שהם יוכלו למכור אותו ברווח אדיר עוד יותר.

עוד כתבות

פרופ’ פרטה דסגופטה / צילום:רפי קוץ

"לפי החישוב שלי, כדור הארץ יכול להכיל רק 2 מיליארד אנשים"

פרופ' פרטה דסגופטה, מכלכלני הקיימות המובילים בעולם, מסביר שהאנושות צריכה להתכווץ ב-75% כדי לשרוד, ושאם נשנה את דפוסי הצריכה נוכל למנוע את רוע הגזירה ● בראיון ל"גלובס", הוא טוען שהמשבר הסביבתי מתחיל באשליה שהטבע בא בחינם

נאם טוק / צילום: איל יצהר

מבנגקוק באהבה: המסעדה התאילנדית בשוק הכרמל שווה כל שקל

איסאן היא לא רק תוספת מבורכת לסצנת האוכל האינסופית של שוק הכרמל, אלא גם לזו של תל אביב וישראל בכלל

שרלי ג’טר וד”ר סמפסון דיוויס - צילום: Sam Maller

"הפעם רק אני יכולה להוציא את עצמי מהבור": איך מתעלים מול קשיים?

הוא נכנס לכלא בגיל 17 אחרי ששדד יחד עם חבריו סוחרי סמים וחילק את הכסף לעניים ● היא התמודדה עם מחלת הסרטן במקביל ללימודיה בקולג’, ומדי שבועיים נסעה מאטלנטה לניו יורק כדי לעבור טיפולים ● שרלי ג'טר וד"ר סמפסון דיוויס מגלים בראיון ל'ליידי גלובס' מה הופך אנשים לעמידים יותר בפני קשיים ומכשולים

שי נוביק/ צילום: איל יצהר

"למשקיעים לא אכפת שהצלנו עכברים. הם רוצים ניסויים קליניים"

זו הפעם השנייה שיזם הביוטק שי נוביק לוקח חברה כושלת, יוצק אותה לשלד בורסאי ומנסה להוציא אותה מהבוץ ולגרום למשקיעים להאמין בפתרון הרפואי שהיא מפתחת ● זה הצליח לו עם פרולור והורמון הגדילה – האם הוא יצליח עם אנלייבקס והתרופה לתגובה קטלנית של המערכת החיסונית?

ד”ר איציק מזרחי/ צילום: איל יצהר

"יקר בישראל, אבל התיירים מגיעים למרות המחירים. זה פרדוקס": מנכ"ל בוקינג ישראל בראיון

ד"ר איציק מזרחי, מנכ"ל בוקינג ישראל, מסביר בראיון ל"גלובס" מדוע הפכה פלטפורמת הזמנות מקומות הלינה והאירוח הבינ"ל לכל-כך פופולרית ● "מדד ההצלחה של בוקינג דומה במידה רבה לפורמט של ייעוץ עסקי שכולל ניהול תשואה וניהול תוכן כדי למקסם את העבודה"

משה כחלון ואביגדור ליברמן /  עמית שאבי - ידיעות אחרונות

פרשנות: הבחירות יורגשו בקרוב מאוד בכיס של כולנו, וגם למה כחלון הוא לא באמת קורבן

המדינה תיכנס בסוף החודש לתקציב המשכי ● זה קרה לא פעם בעבר, אבל הפעם השמיכה קצרה יותר מאי–פעם ● פרשנות

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

סגירה מעורבת בוול סטריט לאחר אישור ההסכם בין סין וארה"ב

הנשיא טראמפ: מכסים בגובה של 25% על סחורות מסין יישארו בתוקף אבל ארה"ב תשהה את כניסתם לתוקף של מכסים נוספים ● בורסות אירופה נסגרו בעליות לאחר פרסום תוצאות הבחירות בבריטניה

ליאת דרור וניר בן גל/ צילום: כפיר זיו

"אם ראש הממשלה היה מזיז את האגן אחרת, החיים שלנו היו נראים אחרת"

ליאת דרור וניר בן גל עברו לשדרות עם להקת המחול שלהם ועם מרכז אדמה ללימוד מחול ומתמודדים עם מציאות ביטחונית־כלכלית חדשה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום, גלובס

דעה: הטיפשות והשקר הולכות יד ביד לעבר השקיעה

אנחנו חיים בשקרים כמו שהדג חי במים ● אבל שקרים אינם המים, הם כתמי הנפט ושקיות הניילון שמזהמים את הים ● דעה

פרופ' ציון חגי / צילום: איל יצהר

"תוך עשור אנחנו צפויים למחסור של 5,000 רופאים"

פורטפוליו עם פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, על מצב מערכת הבריאות, על כך שאין מול מי לנהל מו"מ, ועל הסיבה שקולטים סטודנטים מחו"ל כשיש מחסור בתקנים

יאיר נתניהו והוריו בנימין ושרה / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גיל ההתבגרות זז בכמה שנים": למה המילניאלז לא עוזבים את ההורים?

שליש מהישראלים בגילאים 25 עד 34 עדיין גרים עם ההורים ● אם פעם הצעירים שאפו לצאת מהבית לחיים כלכליים עצמאים, היום זה ממש לא המצב ● ההשלכות מרחיקות לכת - מבחינה כלכלית, שוק הדיור והמצב הנפשי של כל המעורבים בסיפור ● האזינו לפודקאסט "הצוללת" - פרק פתיחת העונה

אניטה אלברס / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

הלוחשת לסלבס: הפרופסורית שהופכת את מפורסמי הוליווד לאנשי עסקים מצליחים

פרופ' אניטה אלברס מהרווארד, שחקרה סיפורי הצלחה של כוכבי בידור וספורט, רוצה לעזור להם להפוך גם לאנשי עסקים טובים יותר ● בשביל זה היא מתחזקת פרופיל אינסטגרם פופולרי ומלמדת קורס בנושאי מיתוג וניהול מו"מ, שמחבר בין סטודנטים לתואר שני במינהל עסקים לבין הוליווד ועולם הספורט

ליאור שליין והשר גלעד ארדן / צילומים: ישראל סלם, תמר מצפי

פרשנות: הכירו את החוקר שדורש מפוליטיקאים להפסיק לשקר ויש לו גם תוכנית שתגרום לזה לקרות

ד"ר אלעד אורג מהקריה האקדמית אונו מציע להטיל על עובדי ציבור חובה משפטית עקרונית לומר את האמת לציבור • המקרה של ליאור שליין והשר גלעד ארדן כמשל ● פרשנות

מלון הר ציון ירושלים - 7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: איל יצהר, גלובס

מרד בהרצליה, זעם המתווכים ועזריאלי עולים לי-ם. כותרות הנדל"ן

בכמה מכר שלמה אליהו את מלון הר ציון בירושלים לעזריאלי, למה 300 מתווכים הגיעו השבוע לבית ציוני אמריקה בת"א, פרטים ראשונים על ההגרלה העשירית של מחיר למשתכן וגם: תוכנית ההתחדשות העירונית הגדולה של קרית ים קיבלה אור ירוק

אתר Quora / צילום: Quora

אתר השאלות והתשובות Quora השיק גרסה בעברית

אתר השאלות והתשובות נוסד על ידי אדם ד'אנג'לו, לשעבר סמנכ"ל טכנולוגיות בפייסבוק, והושק לראשונה באנגלית ב-2010 ● היום Quora פועלת ב-24 שפות ויש לה כ-300 מיליון משתמשים חודשיים פעילים

צמד שחקני קרלינג רוסיים עם חולצות "אתלטים אולימפיים מרוסיה" באולימפיאדת החורף ב־2018 /צילום:  Shutterstock

ההשעייה הרוסית הגדולה מאירועי ספורט בגלל סמים - פחות מהותית ממה שנראה

על פניו זה נשמע דרמטי - רוסיה לא תוכל להשתתף או לארח אירועי ספורט גדולים בשנים הקרובות ● הלכה למעשה, היא לא תכננה לארח אף טורניר גדול שעלול להיפגע ● בנוסף, הנוכחות של הספורטאים הרוסים בולטת - גם בלי דגל

ארבעת הפרופסורים שהעידו בשימוע על ההדחה / צילום: רויטרס - Mike Segar

פרשנות - ימים של אימפיצ'מנט: הפרופסורים ו"ההפיכה היהודית"

ימי האימפיצ'מנט בוושינגטון הם זמן של חרדה, של מרירות ושל פילוג ● אנשים מצביעים זה על זה ואומרים דברים לא נעימים ● למשל, "הם יהודים" ● פרשנות

פרופסור איליאן מיחוב / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו שוכחים שלצמיחה יש גם צד שלילי"

פרופ' איליאן מיחוב, דיקן INSEAD, מבתי הספר המובילים בעולם למנהל עסקים, גדל בבולגריה הקומוניסטית, למד בפרינסטון, הפך לקפיטליסט מושבע – ועכשיו משוכנע שהשיטה זקוקה לתיקון דחוף, והוא יכול להגיע רק מכיוון המגזר העסקי ● ראיון

מחווה ליגאל בשן/ צילום: שלומי פינטו

עכשיו התור לגעגוע: מופע מחווה ליגאל בשן הדגיש את חסרונו

במחווה ליגאל בשן, במלאת שנה למותו, הגוונים הרבים ביצירתו התלכדו לצבע של אהבה והדגישו את חסרונו

יהודית מייזלס / צילום: יונתן בלום, גלובס

"בתיקי גירושין היום יש שימוש מוגזם ב'ניכור הורי'. ממהרים לשלוף את הקלף הזה"

יהודית מייזלס, עורכת דין מובילה בתחום דיני המשפחה, בראיון אישי ● על הילדות בת"א ("הבית היה מאוד חם ופתוח"), על הבחירה במשפטים ("מגיל מאוד צעיר הייתי לוחמת זכויות"), ועל מצבה של מערכת המשפט בדיני משפחה: "יש בה סוג של סכיזופרניה"