דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

עם היד על הדופק: איך מעקב מתמיד אחרי הלב ולחץ הדם עשוי להציל חיים

מחלות ובעיות בלב עשויות לסכן חיים • פיתוח חדשני מתוצרת הארץ מאפשר לאבחן שינויים ואי-סדירות בדופק, להתריע על כך למשתמש ולרופא המטפל בזמן אמת ולמנוע תופעות כמו נזק חמור מפרפור פרוזדורים ועוד

מעקב תמידי אחר קצב הלב מאפשר טיפול יעיל/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
מעקב תמידי אחר קצב הלב מאפשר טיפול יעיל/צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

 הכתבה בשיתוף Together

מחלות לב הן עניין מדובר וידוע במחוזותינו, ויש לכך סיבה טובה: מחלות לב מדורגות במקום השני והמפוקפק של גורמי התמותה העיקריים בישראל, מיד אחרי מחלת הסרטן, כאשר לוקים בהן 10.2% מהגברים ו-7.1% מהנשים. גם ההליכים הרפואיים להם נדרשים חולי לב הם רבים ויש שיאמרו מעיקים במיוחד. לפי דוח שפרסם משרד הבריאות, בשנת 2012 בוצעו בישראל 22,109 צנתורי לב אבחנתיים, 20,885 צנתורי לב טיפוליים ו-2,431 ניתוחי מעקפים.

המספרים הנוגעים לניתוחי המעקפים מבטאים ירידה מבורכת של 28% ביחס לשנת 2008, אך התמונה ברורה: מדי שנה מתבצעים בישראל עשרות אלפי הליכים רפואיים בעקבות בעיות לב שונות. אלו מספרים גבוהים במיוחד, המעידים על שכיחותה של התופעה, ולא פחות חשוב מכך על הצורך באבחון ובטיפול מוקדם ויעיל במחלות הלב.

כיצד ניתן לאבחן מחלת לב מבעוד מועד, כשהיא עוד בחיתוליה ובשלב שבו ניתן לטפל בה ביעילות ולמנוע את הפיכתה למסכנת חיים? הדרך הטובה בישראל היא מעקב צמוד ככל האפשר אחר קצב הלב - הדופק, ואחר לחץ הדם. שני אלו יכולים לספר לנו, ובעיקר לרופאים, רבות על מצב הלב, על תפקודו ועל מידת בריאותו. "יש מעט מאוד בדיקות ברפואה שיעילותן המוכחת גבוהה כמו זו של בדיקת לחץ דם", אומר פרופ' סמי ויסקין, מנהל המחלקה לאשפוז קרדיולוגי ומעבדת א.ק.ג והולטרים במרכז הרפואי תל אביב, ומהמומחים המובילים בארץ ובעולם בנושא הפרעות קצב לב. "לצד זה, גם מעקב אחר קצב הלב חשוב מאוד וחיוני, משום שהוא יכול להתריע למשל על פרפור פרוזדורים, שאדם לא תמיד מרגיש בו, ועל הפרעות קצב לב שיכולות להיות סימן לסיכוי לדום לב".

פרופ' סמי ויסקין, מנהל המחלקה לאשפוז קרדיולוגי ומעבדת א.ק.ג והולטרים, מרכז הרפואי תל אביב/צילום: מיק

לא במקרה מציין פרופ' ויסקין את פרפור הפרוזדורים, אחת מבעיות הלב השכיחות והחמקמקות, שבמקרים המסוכנים ביותר יכולה לגרום לשבץ מוחי. הפרפור הוא למעשה הפרעה בקצב הלב אשר גורמת למדורים העליונים, הפרוזדורים, לפעום בצורה לא סדירה, דבר המשפיע על זרימת הדם דרך הלב. באמצעות ההתייחסות לבעיה זו נוכל להבין היטב מדוע המעקב הרציף אחר פעילות הלב חשוב כל כך. "חולה לא תמיד מרגיש את פרפור הפרוזדורים", מסביר פרופ' ויסקין, "והבעיה העיקרית הנגרמת מהפרפור היא הגדלה משמעותית של הסיכוי ללקות בשבץ מוחי. פרפור פרוזדורים שנמשך מעבר לכמה שעות יכול ליצור קריש דם בפרוזדור, שעלול להגיע למוח. לכן, המטרה העיקרית של מעקב מתמיד אחר קצב הלב, מבחינה זו, היא לזהות את אותם אנשים שלקו בפרפור פרוזדורים, שכן הם לא מרגישים אותו ולכן לא נוקטים באמצעי הגנה. ברגע שהפרפור מתגלה, הם יכולים להשתמש בתרופות נגד שבץ וכיום ישנן תרופות יעילות מאוד לכך".

האם כל אדם צריך לדאוג לבצע מעקב שכזה, בין אם בעצמו ובין אם במרפאה, בכל מחיר או שהוא מומלץ רק לחולי לב? "ראשית, אומר פרופ' ויסקין, "מעקב אחר לחץ דם טוב לכל האוכלוסייה לשם התרעה על פעילות הלב , בכך אין ספק. זה לא אומר שהבדיקה צריכה להיות יומיומית, וברור שמעקב לחץ הדם יתבצע בעיקר בקרב אותם אנשים שכבר מקבלים טיפול - חולי לב מאובחנים, או מטופלים בעלי תסמינים אשר יכולים להעיד על התפתחות בעיה בלב".

"לגבי מדידת קצב הלב, אם מדובר בפעולה פולשנית (כדוגמת השתלת צ'יפ "הולטר" מתחת לעור, למעקב אחר פעילות הלב החשמלית - י.נ.), אז היא מומלצת כמובן לאוכלוסייה ספציפית של חולי לב וחולים המפגינים סימפטומים שיכולים להיות קשורים ללב, כגון דפיקות לב, סחרחורות או התעלפויות. אבל, בעיקרון מעקב אחר פעילות הלב יכול להועיל במידה מסוימת לכל האוכלוסייה הבוגרת".

לעמוד המוצר באתר Together>>

בכל מקום עם השעון

עד כאן הכול פשוט למדי: מומלץ לבצע מעקב מתמיד אחר לחץ הדם שלנו ואחר קצב הלב (האוכלוסייה הנמצאת בסיכון) וכך רבות מהדאגות יהיו מאחורינו, ונדע כי כל בעיית לב תאותר במהירות. אלא מה? הדרך שבה מתבצע המעקב הוא העניין הבעייתי יותר. לחץ דם ניתן למדוד בצורה יעילה בעזרת אותו מד מיוחד, 'שרוול', הקיים בכל מרפאה אך לרוב לא בבית. בדיקת קצב הלב מצריכה בדרך כלל בדיקות פולשניות כאלו ואחרות, שרבים נמנעים מהן אם לא מדובר בעניין קריטי.

נוסף על כך, בדיקות לא פולשניות - כמו בדיקת א.ק.ג (EKG) או בדיקת לחץ הדם שהזכרנו כעת - לא יוכלו לספק למטופל מעקב קבוע ורצוף אחר נתוני הלב. כדי לבצע אותן יש להגיע למרפאה במיוחד, והן יספקו תמונה רגעית בלבד ולא רחבה מספיק.

כאן נכנסת לתמונה טכנולוגיה חדשה למדי - טכנולוגיית השעונים החכמים. ישנם סוגים רבים של שעונים חכמים כיום, וביניהם גם כאלו אשר מטרתם למדוד את קצב הלב - הדופק ואת לחץ הדם. כלומר אדם העונד אותם יכול לקבל דיווח על פעולת הלב מבלי להידרש לפעולה רפואית כלשהי, במוסד רפואי מסוים. מכשיר המדידה הולך איתו לכל מקום.

השעונים החכמים הללו מתבססים ברובם על עקרון ה-EKG - מעקב אחר הפעילות החשמלית של הלב - ולכן הם דורשים מעין "סגירת מעגל", המתבטאת בהנחת היד שאינה עונדת את השעון, על השעון עצמו. המשמעות היא שרק פעולה יזומה מאפשרת קבלת נתוני פעילות הלב, ולכן המעקב אינו רציף.

כעת עומד לצאת לשוק שעון חכם בעל עיקרון פעולה אחר: ה-CardiacSense, אשר פועל באמצעות מדידת PPG - מדידה העוקבת אחר שינויים בנפח כלי הדם, ולא אחר הפעילות החשמלית של הלב. כך מאפשר השעון מעקב רצוף ותמידי, מבלי שהעונד אותו צריך לעשות דבר.

"בגדול, אם ה-EKG בודק את הסיגנַל החשמלי של הלב, ה-PPG בודק את הסיגנל המכני שלו", מסביר פרופ' ויסקין, המשמש בין תפקידיו גם כמנהל תחום קליני בחברת CardiacSense, מפתחת השעון. "ה-PPG 'מרגיש' את פעימת הלב על ידי שליחת גל אור אל כלי הדם, וזה מוחזר אליו בכל פעימה. יתרונו הגדול של ה-PPG הוא ביכולתו לעקוב אחרי הדופק כל הזמן, יום ולילה, באופן רציף.

"כאשר השעון מזהה הפרעה בדופק, הוא מוציא התראה, אשר מזמינה את המשתמש לשים את ידו עליו וכך הוא מבצע גם בדיקת EKG, ברגע בו התרחשה ההפרעה. בדרך זו מקבלים את המידע משני ערוצים, ויכולים לבצע מעקב יעיל אחר פעילות הלב. המשתמש גם מקבל דו"ח יומיומי, או מאז שענד את השעון, שכולל נתונים לגבי מספר הפעמים בהן התרחשה עלייה או ירידה בדופק ביחס לגבול מסוים, כמה פעמים התרחשה הפרעה בקצב הלב וכדומה. המטרה העיקרית היא לזהות פרפור פרוזדורים, אך גם הפרעות בקצב הלב ואי סדרים נוספים. כך, למשל, אם האדם שעונד את השעון חווה בעבר אוטם של שריר הלב, השעון יכול להתריע על הפרעות הקשורות בכך ולמנוע דום לב".

זאת ועוד, פרופ' ויסקין מדגיש כי "מעקב מהסוג ששעון ה-CardiacSense מציע יכול לסייע גם בגילוי ממצאים אצל אדם שנחשב בריא ושכלל לא ידע שהוא סובל ממחלת לב. על פי הספרות הרפואית, אם יושתל צ'יפ הולטר בחולי סוכרת ויתר לחץ דם, בני 65 ומעלה, יתגלה תוך זמן לא ארוך פרפור פרוזדורים אצל כמעט שליש מהחולים. בעזרת המעקב שמציע השעון ניתן גם כן לגלות זאת ולזהות בדרך לא פולשנית את אותם אנשים שסובלים מפרפור פרוזדורים שלא גורם לסימפטומים".

רו"ח שוקי כהן שרת, יו"ר ומייסד Together/צילום: Together

"בית חולים זעיר"

כאמור, בקרוב מאוד אמור שעון ה-CardiacSense לצאת אל השוק וכעת הוא נמצא בהליכי קבלת האישורים הנדרשים מארגון הבריאות האמריקאי (ה-FDA) והאירופי (ה-CE). מועדון השקעות ההמונים Together, המציע פלטפורמת השקעות המונים מבוססות הון, מקדם סבב השקעה ציבורי במכשיר, שבמסגרתו כל אחד מאיתנו יכול להשקיע בשעון המדובר. זאת לאחר שפלטפורמת Together סיימה בהצלחה סבב גיוס יתר ל-CardiacSense - בהובלתה, בסך כולל של כמה מיליוני דולרים ממועדון המשקיעים שלה.

רו"ח שוקי כהן שרת, יו"ר ומייסד Together, אומר כי "ההשקעה בחברה תואמת את מדיניות הפלטפורמה: השקעה בחברות שפיתחו טכנולוגיה פורצת דרך, המובלות על ידי צוות בכיר, עם פוטנציאל שוק גדול, שהשקיעו בהם משקיעים מנוסים". לדבריו, "שעון ה-CardiacSense הוא אחד המוצרים המהפכניים והחדשניים ביותר שנראו לאחרונה. זהו, למעשה, בית חולים זעיר השומר ומנטר באופן חכם ורציף את פעולות הלב ומציל חיים".

עוד הוא מוסיף כי "CardiacSense מנוהלת על ידי צוות המורכב ממנהלים מנוסים, ממהנדסים בכירים בתחום התוכנה, האופטיקה וההנדסה ומבכירי הרופאים בתחום הקרדיולוגיה בעולם. לעיתים נדירות, אנו נתקלים בחברות המשלבות באופן אינהרנטי את הפרמטרים החשובים וההכרחיים בעינינו כדי להפוך לסיפור הצלחה: רמתו של הצוות המנהל של החברה, חדשנות המוצר וגודל השוק הצפוי לו. במרבית המקרים נמצא אצל חברות רק חלק מהפרמטרים הללו. CardiacSense היא חברה העונה על כל הפרמטרים שמניתי, שיכולה להפוך למובילה בתחומה ובכלל. היא דוגמה מצוינת לסיבה מדוע הקמנו את Together - לאפשר לציבור הרחב להשקיע בחברה ובמוצר המתקדם שלה, באמצעות פלטפורמת השקעות ההמונים שלנו ולהתחבר להצלחתה בדרך בטוחה, ידידותית ויעילה".

לעמוד המוצר באתר Together>>

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות