הנקראות ביותר

המשבר הפוליטי הוא הזדמנות להעצמת החברה האזרחית

חולשת הכנסת היא הזדמנות לאזרחים להיות מעורבים יותר בנעשה במדינה

הכנסת / צילום: יוסי זמיר
הכנסת / צילום: יוסי זמיר

אנחנו הישראלים גאים מאוד בעובדה שישראל היא מדינה דמוקרטית. והיא אכן לעתים דמוקרטיה נפלאה ומשגשגת, למרות קלקולים גדולים - כמו שראינו בשבועות האחרונים והבחירות החוזרות שזכינו להן.

לדמוקרטיה הישראלית יש מספר נקודות חולשה, שנוגעות לא רק להרכבת הקואליציה ולסוגיות פוליטיות. נקודות אלה מחייבות פיקוח של גורמים חיצוניים, שיוכלו לעשות שימוש דווקא בכלים הדמוקרטיים שנותנת להם המדינה, כדי לשמור עליה כדמוקרטיה משגשגת - וזהו תפקידה של החברה האזרחית.

אם נביט לרגע על המבנה הדמוקרטי שלנו, נגלה כי בניגוד ללא מעט דמוקרטיות בעולם, אצלנו אין חוקה (למרות שיש חוקי יסוד), אין שני בתי נבחרים, ראש הממשלה אינו מוגבל בקדנציות, וגם הפרדת הרשויות לא באמת מופרדת.

הכנסת למעשה מרכיבה את הממשלה, שהעומד בראשה ומרביתם המוחלט של שריה מכהנים במקביל לתפקידם בממשלה כחברי כנסת "נכים", המצביעים במליאה אולם אינם משתתפים בפעילות הפרלמנטרית האמיתית.

בראייה היסטורית, לאחר שהכנסת איבדה את היכולת המרכזית שלה לפקח ולרסן את הממשלה, בעת תיקון חוק יסוד: הממשלה בשנת 1992, שאיפשר בחירה ישירה ועל הדרך פגע ביכולת הכנסת להפיל את הממשלה בהצבעת אי-אמון, החלה עליית כוחה של הממשלה מול הכנסת. ולצידה - ככוח מאזן - החלה עליית כוחו של בית המשפט כמרסן הממשלה ומגן הכנסת, שרבים מחוקיה הם יציר כפיה של הממשלה, דרך הזרוע הארוכה של ועדת השרים לענייני חקיקה.

עוד על בחירות 2019 - מועד ב'


בתוך מארג הרשויות הזה, צמחה בישראל בעשורים האחרונים "רשות" נוספת, רביעית אם תרצו, שהיא החברה האזרחית. אותה רשות נמצאת בתווך שבין שלוש הרשויות האחרות, בצומת המרכזי המחבר ביניהן.

בד-בבד עם פתיחת שעריו של בית המשפט העליון ועליית קרנו של העותר הציבורי, וביחד עם ההבנה של גורמים בחברה האזרחית כי מתחת לאפם נחטף המחוקק על-ידי קבוצות לחץ מאורגנות, ובעלי אמצעים המפעילים גדודי לוביסטים שמפירים את האיזון שבין האינטרס הציבורי לאינטרס הצר של שולחיהם - אנו חוזים בשנים האחרונות בעוד ועוד ארגוני חברה אזרחית המשמשים ככלבי השמירה - לא של הדמוקרטיה - אלא של כלבי השמירה שהדמוקרטיה מינתה לעצמה.

הם מוודאים כי הרגולטורים השונים מבצעים את עבודתם נאמנה, ומקפידים על ניהולה התקין של מדינת ישראל.

הארגונים קוצרים הישגים אזרחיים מפוארים בבתי המשפט. החל מעתירות חופש מידע וכלה בבג"צים משמעותיים שמעגנים נורמות שלטוניות (בג"ץ דרעי שאוסר על שר לכהן תחת כתב אישום), ונורמות אזרחיות (בג"ץ ההפגנות בפתח תקווה שעיגן את חופש ההפגנה והמחאה בישראל) - לצד עבודה פרלמנטרית מרשימה (חוק הריכוזית, חוק הלוביסטים וחוקים נוספים) ובעיקר עבודת שטח ויציאה לרחובות.

החברה האזרחית, על שלל ארגוניה, חיה ובועטת. אומת הסטארט-אפ יכולה להיות גאה ביצוא לא רק של טכנולוגיה, אלא גם של שורה מפוארת של ארגונים ואזרחים העמלים יום יום לשמירה על איכות השלטון והדמוקרטיה. לא מדובר רק במשפט, אלא גם בחינוך ובהסברה ובעיקר בהעצמת הציבור בשאיפה לייצר עוד מעורבות חברתית של ממש, ונקודות השפעה אמיתיות לאזרח הפשוט.

כשאנחנו צועדים לקראת ממשלה, שתקום כאשר תקום, ואשר דומה לעתים שהיא שואפת להפר עוד יותר את האיזון העדין שבין הרשויות, זוהי שעתה הגדולה של החברה האזרחית בישראל לעמוד על המשמר יותר מתמיד.

הכותב הוא ראש המחלקה המשפטית בתנועה לאיכות השלטון

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות