גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הודות לראלי בשוקי ההון: רבעון ראשון חזק בענף הביטוח

שש קבוצות הביטוח הגדולות בישראל רשמו ברבעון הראשון רווח כולל של 1.49 מיליארד שקל - זינוק של 767% ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● היקף רווחי ההשקעות נטו עמד על 16 מיליארד שקל, לעומת 1.24 מיליארד שקל ברבעון המקביל ● גידול של 3.4% נרשם בפרמיות ובדמי הגמולים, שהסתכמו ברבעון הראשון בכמעט 29 מיליארד שקל

מגדל הוורד שבו יושבים משרדי הפניקס בגבעתיים / צילום: תמר מצפי
מגדל הוורד שבו יושבים משרדי הפניקס בגבעתיים / צילום: תמר מצפי

1.49 מיליארד שקל, זהו היקף הרווח הכולל שרשמו ברבעון הראשון של 2019 שש קבוצות הביטוח הגדולות, שנסחרות בבורסה לפי שווי של יותר ממיליארד שקל כל אחת. מדובר בזינוק חד של כ-767% ביחס לרווח הכולל המיוחס לבעלי המניות שנרשם ברבעון הראשון אשתקד, בדוחות הראל, הפניקס, מגדל, מנורה מבטחים, כלל ביטוח ואיי.די.איי ביטוח (המוכרת לציבור הרחב כ"ביטוח ישיר"), ושעמד אז על סך מצרפי של 172 מיליון שקל.

הרבעון הראשון ב-2019 היה טוב עבור ענף הביטוח בעיקר הודות לשוקי ההון החיוביים, שרשמו בשלושת החודשים הראשונים השנה ראלי מרשים, בשווקים בארץ ובחו"ל, שהיווה תמונת מראה לשוקי הון מגמגמים ולא ממש חיוביים, שאפיינו את הרבעון המקביל אשתקד. כלומר, לא רק שהרבעון הראשון השנה היה חזק בכל הקשור לתשואות אלא גם שהרבעון המקביל אשתקד היה רבעון לא טוב בדיוק בהיבט זה.

מדוע זה חשוב? לאורך השנים חברות הביטוח הפכו לחברות שתלויות בראש ובראשונה בתשואות בשוקי ההון. זאת מאחר שהן מנהלות עתודות בהיקפים אדירים של מיליארדי שקלים. העתודות הללו, כמו גם כספי העמיתים והמבוטחים שהן מנהלות עבור הציבור הרחב (ושבגינם הן גובות דמי ניהול), מנוהלות דרך שוקי ההון, וכשהתשואות חיוביות כך גם התוצאות.

ההשפעה של שוקי ההון מגיעה ממספר כיוונים: מרווחי השקעה בנוסטרו (מעבר להגדלה של העתודות); מהמרווח הפיננסי בתיק הישן - שנגזר מהפער בין התשואות שהחברות משיגות בפועל לבין הריבית שהן מחויבות לתת למבוטחים; מעלייה בדמי הניהול בגלל הגידול בנכסי הלקוחות; וגם מדמי הניהול המשתנים בפוליסות המשתתפות ברווחים, שנגזרים ישירות מהרווחים הריאליים.

החברה הרווחית ביותר ברבעון הראשון היא הפניקס, שהרוויחה כ-357 מיליון שקל. אחריה הראל, עם רווח של כ-340 מיליון שקל, ובמקום השלישי מגדל, שהרוויחה 331 מיליון שקל בעיצומו של הליך למציאת מנכ"ל חדש. מגדל וכלל ביטוח עבור מהפסד ברבעון הראשון אשתקד לרווח נאה השנה, כשגם מנורה מבטחים רשמה שיפור חד ברווח. לצדן, איי.די.איי ביטוח רשמה עוד רבעון רווחי במיוחד, הגם שלא ממש משופר ביחס לרבעון המקביל. במונחי תשואה להון, איי.די.איי עדיין רווחית יותר מהיתר, כשכלל ביטוח נמצאת מתחת לארבע המתחרות העיקריות שלה, כשהאחרונות הציגו תשואות של כ-21.2%-22.4%.

בסך הכל, התשואות החיוביות לא מספרות את כל הסיפור של הרבעון הראשון השנה, שבמהלכו הענף המשיך לצמוח גם במונחי נכסים מנוהלים (הבסיס לרווחים העתידיים) וגם במונחי הפרמיות בביטוח ובדמי הגמולים בפעילויות הגמל והפנסיה (שמגדילים את היקף הנכסים המנוהל וכך יוצרים בסיס לרווחים העתידיים).

לצפייה בתוצאות חברות הביטוח ברבעון הראשון לחץ כאן

אלה הם המספרים המרכזיים הנוספים של הרבעון הראשון ב-2019:

16 מיליארד שקל היה היקף רווחי ההשקעות נטו. מדובר בהכנסות לפני מס ולפני זקיפת רווחים לעתודות האדירות, שנועדו להבטיח עמידה בהתחייבויות למבוטחים ולחוסכים בעתיד הקרוב והרחוק.

ההכנסות מהשקעות רשמו ברבעון הראשון השנה זינוק אדיר של כמעט פי 13, לעומת הכנסות מהשקעות של כ-1.24 מיליארד שקל שנרשמו ברבעון הראשון אשתקד על ידי שש קבוצות הביטוח הגדולות. הגידול החד נרשם בכל אחת משש הקבוצות, הגם שההכנסות מהשקעות מהותיות הרבה יותר בחברות שעוסקות בתחומי הביטוח והחיסכון הפנסיוני, ושמנהלות מאות מיליארד שקלים כל אחת, בעיקר בכספי העמיתים והמבוטחים.

כלומר, ההכנסות מהשקעות מהותיות וצמחו בשיעורים אדירים בעיקר אצל שתי החברות בעלות תיקי הביטוח חיים הגדולים ביותר: מגדל (זינוק של כ-2,257% להכנסות של כ-5.4 מיליארד שקל) וכלל ביטוח (זינוק של 1,048% לכ-3.4 מיליארד שקל). גם בהראל, בהפניקס ובמנורה מבטחים מדובר על צמיחה משמעותית בשורה זו.

הכנסות אלה מתווספות לעוד גידול מצרפי ניכר שרשמו החברות המובילות בענף: גידול של כ-3.4% בפרמיות ובדמי הגמולים, שהסתכמו ברבעון הראשון בכמעט 29 מיליארד שקל. כלומר, על פי הרבעון הראשון השנה שש קבוצות הביטוח, ולמעשה רק חמש הגדולות בהן, נמצאות בקצב פרמיות ודמי גמולים של יותר מ-120 מיליארד שקל, עוד לפני שאנו משקללים את השפעות התשואה. כאמור, להיקף הנכסים חשיבות עליונה לרווחי החברות בהווה ובעתיד.

רווחי ההשקעות הללו קיזזו לחלוטין הגדלת עתודות שחברות הביטוח ביצעו בגלל שינוי בריבית חסרת סיכון ובגלל הערכות אקטואריות, שהקטינו את התוצאות המצרפיות של כ-1.25 מיליארד שקל לפני מס. זאת לעומת הגדלת עתודות ובהתאם הקטנה של תוצאות החברות בהיקף של כמעט 400 מיליון שקל שנרשמה ברבעון המקביל אשתקד.

1.11 טריליון שקל הוא היקף הנכסים הכולל שמנהלות שש קבוצות הביטוח הגדולות. הסכומים שמנהלות יחדיו שש קבוצות הענק נכון לסוף הרבעון האחרון גדלו בתוך שלושה חודשים בלבד בכ-57 מיליארד שקל. זאת הודות לפרמיות ולדמי הגמולים בניכוי תשלומים ללקוחות ובשקלול התשואות החיוביות, כאמור.

הקבוצה הגדולה במונחי נכסים מנוהלים היא מגדל, שנכון לסוף הרבעון הראשון השנה מנהלת נכסים בהיקף של כ-268 מיליארד שקל, שגדלו בכ-5.1% מסוף 2018. אחריה ניצבת הראל, שלראשונה חצתה את רף ה-250 מיליארד שקל, וזאת הודות לצמיחה של כ-6.5% מתחילת השנה.

אחריהן ניצבות כלל ביטוח, עם נכסים בהיקף 202 מיליארד שקל ושצמחה רק בכ-2.5% מתחילת השנה; מנורה מבטחים, עם 196 מיליארד שקל הודות לעלייה של 5.9% ביחס לסוף 2018; והפניקס - עם 191 מיליארד שקל, שגדולים בכ-7.3% מהנכסים שניהלה בתחילת השנה הנוכחית. לגבי האחרונה נזכיר כי לאחרונה נחתמה עסקה למכירתה לקרנות הזרות סנטרברידג' וגלטין פוינט.

הגאות בשוקי הון לא רק הגדילה את ההכנסות מהשקעות אלא גם את דמי הניהול שגבו החברות, בעיקר הודות לדמי הניהול המשתנים שהחברות שבו לגבות בקצב נאה וניכר. כך, עיבוד תוצאות שש קבוצות הביטוח הגדולות, ובעיקר חמש המסורתיות הגדולות - הראל, הפניקס, מגדל, מנורה מבטחים וכלל ביטוח, מלמד כי סך דמי הניהול שנגבו ברבעון הראשון השנה עמד על 2.05 מיליארד שקל. סכום זה מהווה גידול חד של כ-57% ביחס להכנסות מדמי ניהול בהיקף של כ-1.3 מיליארד שקל שנרשם ברבעון הראשון בשנת 2018.

25.6 מיליון שקל הוא היקף הפרמיות שהורווחו ברוטו על ידי שתי חברות הביטוח הדיגיטליות מאז החלו לפעול בשנה שעברה, ושעדיין לא פועלות שנה שלמה: וישור (wesure) של אמיל ויינשל וניצן צעיר הרים, וליברה (LIBRA) של אתי אלישקוב.

ברבעון הראשון השנה רשמו השתיים צמיחה נאה בפרמיות שהן גובות, הגם שהן עדיין בתחילת דרכן וכצפוי מהוות חלק לא מהותי בשוק כולו. כך, וישור רשמה ברבעון הראשון פרמיות שהורווחו ברוטו של כ-14.8 מיליון שקל, כך שמאז הקמתה ועד היום רשמה פרמיות שהורווחו ברוטו בהיקף 15.2 מיליון שקל. בנטרול הפרמיות שהועברו למבטחי המשנה בחו"ל, וישור רושמת מאז הקמתה ועד סוף מרץ 2019 פרמיות שהורווחו בשייר בהיקף של כמעט 3.5 מיליון שקל. בשורה התחתונה וישור רשמה ברבעון הראשון רווח כולל של 293 אלף שקל, וזאת לאחר שהפסידה ב-2018 כ-2.6 מיליון שקל.

ליברה רשמה ברבעון הראשון השנה פרמיות שהורווחו ברוטו בהיקף של 7.2 מיליון שקל, כשבנטרול חלקם של מבטחי המשנה מדובר על שייר של 2.3 מיליון שקל. כך, מאז החלה לפעול אשתקד ועד סוף הרבעון הראשון השנה ליברה גבתה פרמיות שהורווחו ברוטו של 10.4 מיליון שקל. ברבעון הראשון השנה ליברה הפסידה 235 אלף שקל, לאחר שב-2018 היא הפסידה כ-11.3 מיליון שקל.

נכון לסוף מרץ 2019 לליברה, שהשנה החלה לשווק גם ביטוחי דירות, הון עצמי של כ-19.3 מיליארד שקל, בעוד שלוישור הון עצמי של כ-38.9 מיליון שקל. 

התביעה הייצוגית שעלולה להעיב על קבוצות הביטוח ובתי ההשקעות

בסוף השבוע נודע כי בית המשפט המחוזי מרכז בלוד אישר ניהול תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח הראל, מנורה מבטחים, הכשרה ביטוח והפניקס, בגין "הוצאות ניהול השקעה", המוכרות גם כהוצאות ישירות שנגבות מהחיסכון של הלקוחות נוסף על דמי הניהול, בפוליסות החיסכון לפרט. ההחלטה האמורה נתפסת ככזו שמלמדת על סבירות גבוהה שהלגיטימיות של כל ההוצאות הישירות תיבחן בקרוב בבתי המשפט ובבתי הדין לעבודה - דבר שעלול להשפיע לרעה על כל חברות הביטוח הפועלות בתחומי החיסכון הפנסיוני וגם על כל בתי ההשקעות שפעילים בתחומי החיסכון לטווח ארוך, והגמל להשקעה שאינו פנסיוני.

לפי שעה אמנם מדובר בניהול תביעה ייצוגית "רק" בנוגע לפוליסות החיסכון לפרט, שבהן מנוהלים ככל הידוע נכסים בהיקף של כ-35-40 מיליארד שקל, ושההוצאות הישירות שנגבות בהן עומדות על רמה של 0.1%-0.2% מהן, בהכללה. אבל, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית שאושרה בימים האחרונים לא קרתה בוואקום, כשלצדה יש עוד בקשות דומות, בנוגע להוצאות הישירות במכשירי החיסכון הפנסיוני - כלומר בביטוחי המנהלים, בפנסיה, בגמל לתגמולים וגם בקרנות ההשתלמות, שמתנהלות בבתי הדין לעבודה. מאחר שההחלטה לדון בלגיטימיות של ההוצאות הישירות בחיסכון שהתקבלה על ידי השופטת אסתר שטמר נתפסת כמקדימה להחלטה מהותית יותר, הרי שבשוק רואים את העלות הכוללת של ההוצאות הישירות שבמרכז ההליכים המשפטיים שמתנהלים (ולא רק זה שאושר בשבוע שעבר), ככזו שעלולה להסתכם במיליארדי שקלים.

כאן טמון החשש הגדול בענף הביטוח, בקרב רשות שוק ההון (שמתירה לחברה לגבות תשלום זה, ושתמכה בעמדת חברות הביטוח בבית המשפט) ובקרב המשקיעים. זאת משום שהבקשות להכרה בתביעה כייצוגית האחרות, שנוגעות לחיסכון הפנסיוני, כבר לא יעסקו בהוצאות ישירות של עשרות מיליוני שקלים לשנה, כי אם בהחזרים של מיליארדי שקלים מאחר וכיום מנוהלים בשווקים אלה נכסים בהיקף מצרפי של כ-1.2 טריליון שקל, שכל 0.1% מהם מסתכם בכ-1.2 מיליארד שקל. התביעה הייצוגית דורשת החזרים למשקיעים לשבע השנים שקדמו, ולא רק לשנה אחת.

כאמור, הפיקוח מצדד בעמדת החברות והוא זה שמתיר להן לגבות הוצאות ישירות נוסף על דמי הניהול. הממונה הקודמת קראה להוצאות אלה דמי הניהול הכפולים, אך היא גם התירה את גבייתן תוך שקבעה להן תקרה של 0.25% מהנכסים בחישוב שנתי (להוציא כמה תשלומים שמוחרגים מהתקרה האמורה).

עוד היבט שמשפיע על מניות הביטוח: במידה רבה מדובר בחברות ניהול כספים שהן אופציה על השוק (כשהשוק עולה רווחיהן עולות, וההיפך כשהתשואות בשווקים שליליות), וככאלה הן מושפעות מאוד מכל עננה שמאיימת להעיב על השוק בכלל. בימים האחרונים נוספה עוד עננה שכזו, והיא הבחירות החדשות לכנסת.

כך או כך, למרות הירידות שמניות הביטוח רשמו אתמול, עדיין מדובר עבור רובן בשנה חיובית, כשלהוציא איי.די.איי ביטוח, כל יתר החברות הגדולות רשמו עליות דו ספרתיות. 

עוד כתבות

ד"ר יעקב מנדל (מימין), צ'ארלס הוסקינסון, גל לנדאו-יערי ומשה חוגג, באוניברסיטת תל אביב / צילום: ישראל הדרי

מכון הבלוקצ'יין של משה חוגג איבד מנהל לטובת ג'יי פי מורגן

ד"ר יעקב מנדל פרש מניהול המכון, שהושק רשמית לפני כשלושה חודשים באוניברסיטת ת"א ומונה לתפקיד ניהולי במרכז מצוינות הבלוקצ'יין של ג'יי פי מורגן בהרצליה ● ד"ר ארי אחיעז מונה במקומו למנהל המכון, שהוקם בסיוע תרומה של 7 מיליון שקל מחוגג, בעלי בית"ר ירושלים ויו"ר קרן סינגולריטים

אירוע קריסת המרפסות בפרויקט של החברה בחדרה / צילום: גיל ארבל

אחרי קריסת המרפסות ואורתם סהר: האם משרד רו"ח דלויט והדירקטורים בחברה עומדים בפני תביעה?

דוח שהגישו נאמני הסדר החוב של אורתם סהר לבית המשפט כולל ממצאי חקירה לגבי נסיבות קריסתה ב–2016 • בין הממצאים: רשלנות של הדירקטורים ונושאי משרה בחברה ועיוותים בדוחות הכספיים שרואי החשבון החיצוניים לא התריעו לגביהם • דלויט בתגובה: איננו מתייחסים בתקשורת לנושאים הקשורים ללקוחותינו

מנכ"ל Ninebot מציג את הקורקינט האוטונומי KickScooter T60 / צילום: Florence Lo, רויטרס

קורקינט חשמלי חדש יסיע את עצמו באופן אוטונומי לתחנת ההטענה

יצרנית הקורקינטים החשמליים הסינית Segway -Ninebot Group חשפה בסוף השבוע קורקינט אוטונומי למחצה, שיוכל להחזיר את עצמו לתחנת הטענה באופן אוטומטי ● לפי דיווח ברויטרס, החברה מסרה באירוע ההשקה כי הקורקינט החדשני צפוי להיות זמין בשנה הבאה

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

דוחות חזקים הקפיצו את מניית אלטשולר שחם גמל: השלימה זינוק של 30% מההנפקה לשווי של 1.6 מיליארד שקל

הרווח הנקי הרבעוני של המצטרפת החדשה לבורסה זינק בכמעט 90% לכ-20 מיליון שקל, ובמחצית השנה עלה בכ-80% ל-39 מיליון שקל ● בתוך פחות מחודש השלימת מניית החברה קפיצה של 30% בערכה

פייסבוק / צילום: רויטרס

חיסיון פסיכולוגי? לא אם אתם עובדי קבלן של פייסבוק

בודקי התוכן של פייסבוק, שמועסקים דרך חברת קבלן, נחשפים במסגרת עבודתם לתכנים קשים במיוחד, ולכן הם זכאים לפגישות עם פסיכולוגים ● לפי דיווח אתר "The Intercept", מנהלים בחברת הקבלן אקסנצ'ר ניסו ללחוץ על המטפלים כדי שיפרו את החיסיון וישתפו אותם בתוכן השיחות עם העובדים

ההפגנה בפתח תקווה הערב / צילום: דוברות העבודה

מאות מפגינים בפ"ת על יחס המשטרה לאזרחים ועל המעצרים

המעצרים גרמו לאהוד ברק לפרסם ציוץ שהעלה את חמתו של יו"ר הרשימה המשותפת איימן עודה ● ראשי המחנה הדמוקרטי, ניצן הורוביץ ואהוד ברק, עם מועמדי הרשימה, יעל כהן-פארן, נועה רוטמן, מוסי רז וסמדר שמואלי, הגיעו לקחת חלק בהפגנות

קוקה קולה / צילום: שאטרסטוק

לאיפה נעלם המשקה השחור? מחסור ארצי בפחיות קוקה קולה

החוסרים נרשמו בין היתר נרשמו הן ברשתות שיווק גדולות בפריסה ארצית והן במכונות משקאות שמשווקות את המוצרים של החברה ● חוסרים נרשמו רק בפחיות של החברה, וככל הידוע אספקת המשקה בבקבוקים נמשכת כסדרה

זהר זיסאפל / צילום: יונתן בלום, גלובס

הוא משקיע בתחום הרכב, מזהיר מפני בועה ולוטש עיניים לבינה מלאכותית: זהר זיסאפל לא עוצר

כמעט 40 שנה לאחר שהקים עם אחיו את חברת רד, זהר זיסאפל לא מוריד את הרגל מהגז ● הוא משקיע בעשרות סטארט-אפים, מדלג מתחום לתחום, ועכשיו הוא מחפש את הטכנולוגיה הבאה ● "לענקיות הטכנולוגיה יש כוח אדיר, וצריך לפעול נגדן, אך כוחן לא גדול מאשר היה בעבר"

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה  / צילום: יוסי זמיר

המל"ג והטכניון בחוץ: הסדר ניגוד העניינים של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן נחשף

מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן יימנע מעיסוק בענייני המועצה להשכלה גבוהה, הטכניון והמועצה האזורית גזר ומעיסוק במוסדות שבני משפחתו מועסקים בהם ● בשבועות שחלפו מאז מינויו נמתחת ביקורת רבה על אמירותיו ומעשיו של אנגלמן, שקודם לתפקיד ע"י רה"מ נתניהו

מירי רגב / צילום: אמיל סלמן, הארץ

התביעה של המתחרים, החזרה המוזרה ממנה והכסף הגדול: מה מסתתר מאחורי מכרז "לא לדאוגוסט"?

חברת אינטלקט, אשר הפסידה במכרז להפקת פרויקט הדגל של משרד התרבות לטרגט - מפיקת חגיגות ה-70, תבעה את המשרד בטענה להעדפה של המתחרה ● אז מדוע ברגע האחרון נסוגה, אחרי שכבר פנתה לביהמ"ש? ● בענף ההפקה חוששים שמדובר רק בקדימון לטקס הדלקת המשואות

אילהן עומאר / צילום: רויטרס

"מחוקקים דמוקרטים בוחנים צעדי גמול נגד שגריר ישראל בארה"ב"

רשת עיתוני מקלאצ'י: זעם במפלגה הדמוקרטית על רון דרמר ועל שגריר ארה"ב בישראל דייוויד פרידמן בשל התפקיד שמילאו בפרשת המחוקקות מסורבות הכניסה לישראל ● תומס פרידמן: "יהודי שחושב להצביע בעד טראמפ כי הוא פרו-ישראלי – אוויל"

בניין טבע בכפר סבא / צילום: סיון פרג'

חברת הפארמה החיפאית שעקפה את טבע: נובוקיור מחיפה נסחרת לפי שווי של יותר מ-9 מיליארד דולר

בחודשים האחרונים מניית נובוקיור נמצאת בנסיקה, ולא על בסיס חלום בלבד - המערכת שלה מטפלת בחולי סרטן ומאריכה חיים, ויש לה קבלות על כך ● המוצר המוביל של החברה הוא קסדת גירוי חשמלי, המיועדת להאטת התפתחות של סרטן מוח מסוג גליובלסטומה - מוצר שקיבל לפני כחודש שיפוי ביטוחי בארה"ב

רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס

השבוע שבו מתה האקרובטיקה הפוליטית: ישראל לא תהנה עוד מתמיכה דו-מפלגתית בארה"ב

במשך חצי מאה ישראל נהנתה מיחס מועדף שכמעט לא היה דוגמתו: תמיכה דו-מפלגתית גורפת בארה"ב ● כדי לקיים אותה היא הייתה זקוקה ללוליינות ● התנהלותה המגושמת בפרשת עומר-טלייב הביאה את התמיכה הזו סמוך מאוד אל קיצה ● ישראל מזוהה עכשיו עם צד פוליטי במחלוקת מרה, עם נשיא הלוחם על חייו ● פרשנות

ברזיל / צילום: רויטרס / RICARDO MORAES

"עונה חקלאית מצוינת בברזיל" חתכה את ההכנסות והרווחים של יצרנית המיצים בגן שמואל

החברה שבשליטת קיבוץ גן שמואל רשמה ירידה של 17% בהכנסות ושל 70% ברווח הנקי ברבעון השני ● "ההסבר לקיטון נובע כנראה מציפיות גבוהות לירידת מחירי רכזי פרי"

עו"ד יהונתן קלינגר, אלי בז'רנו, מני רוזנפלד / צילום: שלומי יוסף, ניצן בר

מחזיקי הביטקוין יוצאים לקרב נגד הבנקים שמסרבים לשרת אותם

בשורה של תביעות ופניות שהוגשו באחרונה ונחשפות כעת ב"גלובס", מתחילים מחזיקי מטבע דיגיטלי ישראלים להיאבק בסירובם הגורף של הבנקים לאפשר להם להפקיד כספים או לפתוח חשבונות ● בעתירת חופש מידע שהוגשה השבוע, נדרש בנק ישראל להציג לציבור את מדיניות הבנקים בעניין

איילת שקד מול עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי

האם צריך להגביל את זכות השביתה? איילת שקד ועמיר פרץ ראש בראש

מצד אחד עיקרון המשילות המהותי בימין הכלכלי, ומהצד השני המלחמה הסוציאל-דמוקרטית למען זכויות העובדים ● "גלובס" מפרסם את תפיסתם של איילת שקד ועמיר פרץ, שני פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, בנושא החשוב של זכות השביתה במילותיהם

בית הרוס בפלורידה / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הזדמנות סוערת: משקיעי הנדל"ן שמרוויחים כסף מהוריקנים, משריפות ומסופות טורנדו

כאשר אסון טבע מכה באחד ממדינות ארה"ב, לרוב אנשים חסרי ביטוח, ולעתים גם כאלה בעלי אחד, נאלצים למכור את בתיהם הפגועים בזול ● משקיעים חובבי סיכון קונים את הבתים האלה, משפצים אותם ומציפים לעצמם ערך: "לכו בעקבות נתיב הסערה"

סירי. חוסר גבולות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כפירת מלאי: איך השפע חיסל את דת המותגים סופית?

אולי קשה להאמין בכך, אבל הימים שבהם המותגים היו דת חלפו מן העולם, ולא נראה שצפוי להם קאמבק ● למה? שפע! הסיפור של ההיצע האינסופי הוא הטרגדיה של המותגים

בנק ירושלים / צילום: איל יצהר

בנק ירושלים לא מוותר: דורש מדקסיה לא להאריך את הבלעדיות של דיסקונט

במכתב שהעביר בנק ירושלים לדקסיה, הוא דורש מהדירקטוריון שלא להאריך בסוף החודש את תקופת הבלעדיות שניתנה לדיסקונט למיזוג עם הבנק ● המכתב כולל חוות-דעת משפטית לפיה פסילת הצעת בנק ירושלים היא בגדר אפליה לא ראויה

בני גנץ ויאיר לפיד / צילום: שלומי יוסף

קרע בכחול לבן: למה צמרת המפלגה שכרה משרד חקירות פרטי, אך הסתירה זאת מיאיר לפיד

בצמרת חוסן לישראל, מפלגתו של בני גנץ, שכרו משרד חקירות פרטי כדי לגלות את מקור ההדלפות מן הקמפיין - אך לא הודיעו על כך ליאיר לפיד, מספר שתיים ברשימת כחול לבן ● לטענת בכירים ביש עתיד, מדובר בהוצאה כספית שאינה מכספי המפלגה וכי הדבר הוסתר מהם