גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבולבלים? תכירו את עיתונאית ה"ניו יורק טיימס" שמנסה לדבוק בעובדות בעידן בו האמת הוכרזה כמתה

מאז גויסה לפני שנתיים לעבודה באחד העיתונים הגדולים והנחשבים בעולם, ידיה של כתבת בדיקת העובדות ב"ניו יורק טיימס" מלאות עבודה ● בראיון ל"גלובס" היא מתארת את שיטות העבודה בעידן הפייק ניוז, ומסבירה איך בוחרים את הנושאים, ולמה דווקא הבדיקה שערכה בזמן אמת לנאום מצב האומה של טראמפ הסתיימה די מהר

לינדה קיו / צילום: רויטרס
לינדה קיו / צילום: רויטרס

ללינדה קיו, בודקת העובדות של ה"ניו יורק טיימס", יש הרבה עבודה. מאז גויסה ב-2017 לעיתון הנחשב, הראשונה לתפקיד הזה, היא מנסה להכניס קצת היגיון בעידן שבו "האמת" הוכרזה כמתה. "חשוב שקוראים יחפשו את המאמרים של בדיקת העובדות. אלה הם התוספים, הוויטמינים, שבאים לצד הסיפורים הגדולים", היא אומרת בראיון בלעדי ל"גלובס". 

הקרב על העובדות הוא עיקש, ו"גלובס" נחוש לנצח בו | נעמה סיקולר 

"פוליטיקאים נהנים היום מדרכים חדשות לא מסורתיות להגיע לקהלים שלהם", מוסיפה קיו, שצפויה להתארח בשבוע הבא בישראל בכנס "עיתונות במצור" שעורכים ארגון העיתונאים, מועדון העיתונאים ובית הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי ב-10-11 ביוני. "עוצמת האינטרנט הפכה את המידע לנגיש הרבה יותר, אפילו ארכיונים נמצאים היום באינטרנט, זהו נכס עצום לבודקי עובדות שפעם היו צריכים ללכת לספריות".

זה עובד גם בכיוון ההפוך. האינטרנט עוזר לשקרים ולמידע מוטעה להתפשט מהר הרבה יותר. חסמי הכניסה שהיו מקובלים לפני עשור או שניים - תחקירנים, כתבים, עורכים ושדרנים - הוסרו כמעט לחלוטין, וכיכר העיר הוחלפה ברשתות החברתיות. מחקר של אוניברסיטת MIT מצא כי חדשות מזויפות מתפשטות מהר יותר ממידע מאומת, וכי בני אדם - לא בוטים, אחראים לכך יותר מכול. כל כך רצינית התופעה, שהביקורת הציבורית סביבה דחקה אפילו את פייסבוק לצאת ביוזמה משלה להילחם בתפוצת המידע המזויף או המוטעה על הפלטפורמות שלה.

בודקת העובדות הראשונה

ה"טיימס" גייס לשם כך את קיו ממערכת PolitiFact, אחד מהארגונים העצמאיים הראשונים לבדיקת התבטאויות של פוליטיקאים ולמעקב אחר הבטחותיהם, ושידוע כמי שמכתיר מדי שנה הצהרה פוליטית אחת בתואר "שקר השנה". קיו בכלל הגיעה ל- PolitiFact ב-2014 כמתמחה אחרי שסיימה תואר בלימודים עירוניים באוניברסיטת שיקגו בגלל שמצאה בפלטפורמה "גישה מקורית לפוליטיקה", שסיפקה את חיבתה למחקרי עומק. מהר מאוד היא הפכה לחלק מסגל המערכת, והספיקה לסקר את קמפיין הנשיאות של 2016 לפני ש"הטיימס" גייס אותה לשורותיו.

עד הרגע שהצטרפה קיו, לא היה ל"טיימס" כתב ייעודי שתכלית תפקידו הייתה לבחון את אמיתות הצהרותיהם של אנשי ציבור. זו הייתה עבודה משנית של כתבים שונים, ובכל מקרה לא כללה מתודולוגיה וקטגוריות ברורות לקביעת אמיתות.

כיום עובדת לצדה עיתונאית נוספת לבדיקת עובדות - אמלי קוקרן ( Cochrane ) - שגויסה מעט לפני קיו וגם היא ראשונה בתפקידה הכולל ביצוע בקרה פנימית לכתבות העיתון, לרבות אימות שמות הפוליטיקאים, שיוכם המפלגתי ודיוק עשרוני בנתונים כלכליים.

היום קיו היא חלק ממערכת החדשות של העיתון בוושינגטון, ומפרסמת בדיקות מדוקדקות על אימרות של פוליטיקאים בראיונות, קמפיינים, נאומים או שימועים. "ב-PolitiFact עושים את זה כבר שנים, וב'טיימס' לא היה אדם אחד ייעודי שעשה את העבודה הזו לפניי. זו סביבה נהדרת לעבוד בה כי אני מוקפת בכתבים מומחים". 

בניין ה”ניו יורק טיימס” במנהטן / צילום: רויטרס, Shannon Stapleton

מה זה "הנורמלי החדש"?

זה לא מקרה שקיו הצטרפה למערכת העיתון ב-2017. מאז זכה דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב שנה קודם לכן, העיתונות האמריקאית מתמודדת עם 'הנורמלי החדש׳, מציאות שבה עובדות לא מדויקות מפוזרות בשיטתיות תחת כל עץ רענן, והעיתונות עצמה נתונה למתקפות כמעט בלתי פוסקות. לפי ספירה אחרונה של ה"וושינגטון פוסט", ב-828 ימי כהונתו פיזר טראמפ 10,111 עובדות מטעות או לא נכונות (או כ-12 התבטאויות שגויות בממוצע ביום).

אך לא רק טראמפ או האינטרנט אחראים לתדמית השלילית של העיתונות. הכרסום באמינותה התרחש במשך שנים רבות ונבע מסיבות רבות, חלקן באשמת העיתונות עצמה שנמצאת במרדף אחרי הכנסות, קליקבייטים וסנסציות.

בסקר שנערך בארה"ב לפני שנה, 77% מהנשאלים ציינו כי ערוצי החדשות המסורתיים (עיתונים, טלוויזיה ורדיו) מפיצים חדשות מזויפות. בסקר של מכון גאלופ מאוקטובר האחרון רק 40.1% מהמשיבים סמכו או סמכו מאוד על ערוץ חדשות כלשהו, ו-13% לא סמכו אפילו על ערוץ אחד. מדובר בנפילה חדה מאוד ב-50 השנים האחרונות, אז 72% סמכו על ערוץ כלשהו.

ה"טיימס" בתגובה חיזק את מערכת החדשות שלו, גייס שורה של עיתונאים, הנהיג נורמה חדשה שמגבילה עיתונאים בהבעת עמדות פוליטיות ברשתות החברתיות לצורך שמירה על חזות אובייקטיבית, ויצא בקמפיין פרסומי חדש. "האמת קשה", סיכמו בקמפיין שחנכו בהפסקת הפרסומות בשידורי טקס פרסי האוסקר, "האמת חשובה היום יותר מבעבר".

עננה של ספק

כך, מעל עבודתה של בודקת העובדות קיו מרחפת עננת ספק לא פשוטה. "כדי להימנע ממראית עין של הטיה חשובה השקיפות", מסבירה קיו, "אני נותנת לעבודה שלי לדבר בעד עצמה, ואני מוסיפה לינקים בצורה מאוד ליברלית. אם אני מצטטת מקורות או מומחים, לעתים נדירות - אם בכלל - אשתמש במקורות אנונימיים. אם אני מצטטת מחקר, ויש כאלה שסותרים אותו, אקשר גם אליהם. אני מנסה להשיג מגוון רחב של מומחים שיעניקו מגוון של זוויות. למשל, בנושא של חקיקה בתחום המיסוי אביא מומחים ממכון מחקר שמרני, ממכון מחקר ליברלי וממכון נוסף מאמצע הסקאלה. פעמים רבות, כשזה נוגע למספרים, המומחים מסכימים כי למספרים אין הטיה פוליטית".

חלק מחמתו של הנשיא יוצאת גם על ה"טיימס", העיתון שאיתו הוא מנהל מערכת יחסים סבוכה, ארוכת שנים, מלאה אהבה ושנאה. "לעתים אהיה שותפה כחלק מהסיפור החדשותי הגדול", מסבירה קיו. "למשל ב-2017, כשהנשיא טראמפ ציטט את ה'ניו יורק טיימס' כדי לתמוך בטענה שלו שממשל אובמה האזין לו בסתר, פרסמתי סיפור של בדיקת עובדות פנימית כדי להבין את המקור וקישרתי למקורות הרלוונטיים כדי להראות שהעיתון לא אמר שהייתה האזנת סתר. בכך אנחנו מנסים להילחם גם באמירות שווא על ה'טיימס' עצמו".

הממלכתיות של קיו אינה מקרית. בשנים האחרונות העיתון מהלך בזהירות בין הטיפות הכבדות של חדשות מזויפות שממטירים עליו. "ניתן לעובדות לדבר בשם עצמן", הזהיר מו"ל העיתון את מערכת החדשות לאור ההתקפות החוזרות ונשנות של טראמפ על העיתון. "אל תתערבו", הוא הזהיר, "ואל תיכנסו לקרב חזיתי עם הנשיא".

בחירת הנושאים, או "מחילות הארנבת", כפי שקיו מכנה אותן ולתוכן היא קופצת, גם היא ליברלית. "זו בעיקר שאלה חדשותית - האם זהו נושא חם או חדשות מתפרצות. למשל, עשינו עבודה נרחבת סביב הדוח של התובע המיוחד רוברט מולר שבדק את המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016, או סביב העדות של מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בקונגרס. בטווח הארוך אנחנו כל הזמן עושים עבודה נרחבת בנושאי הגירה ובריאות, ועכשיו אנחנו מתחילים לעבוד על הקמפיינים של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות 2020. כמובן שהרבה מאוד מהסיקור שלי מתרכז בטראמפ כי הוא כל הזמן בחדשות".

הסוד הוא בפוליטיקה

למרות שלעתים זו נראית כמו עבודת נמלים מייגעת, כל בדיקת העובדות היא עבודה אנושית, אפילו בפרויקטים מונומנטליים כמו בדיקה בזמן אמת של נאום מצב האומה. הסוד הוא בפוליטיקה. "לפוליטיקאים יש נטייה לחזור על עצמם. לכן למשל, הרבה מהטענות שעלו בזמן הנאום האחרון של טראמפ כבר בדקתי בעבר, וזה היה פשוט יחסית לכתוב סיכום זריז ולעלות לאתר. זה נכון גם לגבי העימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים".

זה כמובן לא מספיק. "אני חושבת שכל מי שהוא עיתונאי בוושינגטון זוכה למנה של ביקורת משני הצדדים. האימייל שלי בהחלט מוצף בתומכים ובמתנגדים מהקשת הליברלית והשמרנית. אני משתדלת ככל האפשר לתקשר עם הקוראים - אם הם שואלים אותי שאלה או מנסים לנהל איתי דיון בתום-לב, אני תמיד עושה מאמץ להגיב ולהתייחס להערות שלהם. יש לי עור עבה יחסית".

טראמפ מצידו כבר אמר כי בודקי עובדות הם "מוטים וליברלים" ואין לו כל צורך בהם, והוא לא היחיד. בודקי עובדות במערכות חדשות וגם בגופים עצמאיים סובלים מחצי ביקורת על שאלת האובייקטיביות שלהם, כמו גם על הכוח העצום שהונח בידיהם - לקבוע מה נכון או לא, ואילו חדשות ראוי או לא ראוי לצרוך. בתהליך קריסתו של רעיון ה"אמת", קמו מנגנונים לבדוק את בודקי העובדות בעצמם.

יש לכם מתודולוגיה ספציפית?

"אני מנסה להביא ל'טיימס' הרבה דברים שלמדתי ב- PolitiFact . למשל, יש לנו סט של דירוגים להתבטאויות - שגויה, חסרת עדויות תומכות, מטעה, מוגזמת או נכונה. לעתים, אם זה מסובך מכך, נציין גם את זה. אני משתדלת גם לספק הרבה מאוד קישורים כדי לפצות על כך שאנחנו לא מפרסמים רשימת מקורות בצד הכתבה. ובעיקר - הכול צריך להיות עטוף באתיקה עיתונאית טובה, כמו למשל לקחת אחריות על טעויות ולתקן אותן מיד. אני חושבת שכשעושים טעויות, השקיפות מאוד חשובה".

*** גילוי מלא: המשרוקית של "גלובס" פועלת בין היתר בשיתוף פעולה עם יוזמת פייסבוק לניטור פייק ניוז ברשת החברתית

עוד כתבות

בורסת הונג קונג. / צילום: Shutterstock

ההסכם בין סין ובין ארה"ב הולך ומתרחק ובורסות אסיה צונחות

על פי הדיווחים הסכם סחר "שלב 1" בין ארה"ב ובין סין כנראה לא ייחתם ב-2019 ● בעקבות הדיווח ירדו אמש המדדים בוול סטריט ונסוגו מהשיאים שרשמו

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי / צילום: רויטרס, STEPHEN LAM

כך גוגל מתכוונת לבלום את תופעת "הפייק ניוז"

יכולות ה"טרגוט" של מפרסמי מודעות פוליטיות יצומצמו באופן משמעותי ● האקט יכנס לתוקף בעוד שבוע מהיום בבריטניה, לפני הבחירות הכלליות שאמורות להתקיים ב-12 בדצמבר ● במדינות האיחוד האירופי המהלך יכנס לתוקף החל מסוף השנה הנוכחית וביתר העולם ב-6 בינואר, כך לפי הודעת החברה

בני גנץ / צילום: אמיר מאירי, גלובס

המנדט חזר לנשיא; גנץ: "לא נאפשר לנתניהו להצית מלחמת אחים"

(עדכונים שוטפים) - גנץ: "בכוונתי לנהל מו"מ ענייני מהיר ותואם לתוצאות כדי לכונן ממשלה שתוציא את ישראל מן השיתוק שכפו עלינו בוני הבלוקים" ● נתניהו לגנץ: "מוכן עוד הערב, ללא תנאים מוקדמים, להיכנס למו"מ להקמת ממשלת אחדות" ● ליברמן: "כל מה שקורה מוביל לבחירות"

בניין הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

נעילה מעורבת בת"א: טבע צנחה ב-4.4%, אופקו זינקה ב-8%

מניית בנק פועלים איבדה כ-2% לאחר הדוחות ● גילת זינקה ביותר מ-5%, ישראכרט ושטראוס עלו ב-2.6% לאחר פרסום דוחות הרבעון השלישי ● וול סטריט נסוגה מהשיא בצל האיום של טראמפ בהטלת מכסים נוספים אם סין לא תחתום על הסכם

מחלקת נשים, חנות טארגט / צילום: רויטרס

חגיגת הקניות מקפיצה את מניית טרגט לשיא כל הזמנים

עוד לפני ה"בלק פרידיי" טרגט מעלה תחזיות לשנה כולה לאחר רבעון שלישי מוצלח, שאותו סיימה עם הכנסות של 18.7 מיליארד דולר, מעל לתחזיות האנליסטים בשוק ● טרגט עברה את התחזיות גם בשורת הרווח למניה, והחברה נסחרת כעת לפי שווי של יותר מ-63 מיליארד דולר

חבילת ממתקים של שטראוס / באדיבות חברת שטראוס

שטראוס יכולה לסמוך על השוק המקומי: הממתקים, החטיפים והקפה בארץ הם מגזר הפעילות הצומח ביותר שלה

יצרנית המזון שבבעלות משפחת שטראוס ממשיכה בשיפור רווחיה, שעלו ברבעון השלישי ב-6.5% ל-153 מיליון שקל, לצד עלייה של 4% בהכנסות, שהסתכמו ב-2.2 מיליארד שקל ● המניה עלתה ב-30% מתחילת 2019

גורדון סונדלנד / צילום: Loren Elliott, רויטרס

עדות חדשה בשימועי האימפיצ'מנט מהדקת החבל סביב צוואר טראמפ

גורדון סונדלנד, שגריר ארה"ב לאיחוד האירופי: היתה התניה של תן וקח בהתנהלות טראמפ מול נשיא אוקראינה זלנסקי ● בעבר הכחיש טראמפ בתוקף התניה כזו ● תגובה ראשונית של טראמפ הערב: "לא מכיר את סונדלנד כל כך טוב. לא דיברתי אתו הרבה"

רובוט של חברת ABB הסינית/ איור: שירי אלגור

דוח של הסנאט: סין מנצלת את המו"פ האמריקאי לחיזוק הכלכלה והצבא שלה

גופי ממשל אמריקאים, בהם ה-FBI, משרד האנרגיה ועוד, נכשלים בניסיונות למנוע מסין להעביר אליה חוקרים, קניין רוחני וטכנולוגיה - כך קובע דוח חדש של הסנאט

דנה עזריאלי.  "אני לומדת מכולם"  / צילום: איל יצהר

בחמישייה הפותחת של הבורסה: קבוצת הנדל"ן עזריאלי כבר בשווי של 32 מיליארד שקל, לאחר עוד דוח חזק

הרווח הנקי צמח ברבעון השלישי ב-9% ל-289 מיליון שקל ● מתחילת השנה רשמה הקבוצה שיערוכי נכסים ב-175 מיליון שקל, בעיקר מפעילות המשרדים, שתרמו לזינוק של 30% ברווח בתקופה זו ל-990 מיליון שקל

גם בלי קסדה וגם שניים על קורקינט. / צילום: שלומי יוסף

רגולציה דווקא יש, אבל מי אחראי לאכוף את חוקי הרכיבה על הקורקינטים?

הדרך לחנך את הציבור לנסוע באחריות עדיין ארוכה ובינתיים נמשיך לראות רוכבים חוצים באדום, נוסעים נגד כיוון התנועה ומרכיבים חברים • כתבה שנייה בסדרה

מאות מפגינים מחוץ לישיבת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בירושלים נגד הפקת פצלי שמן בעדולם, 2014 / מגמה ירוקה

דוח חדש: חיפושי נפט ופצלי שמן משתרעים על פני עשירית משטח ישראל

עם כל הכבוד לחלום ישן נושן למציאת נפט כחול-לבן, האם מדינת ישראל צריכה לפתח מאגרי דלקים פוסיליים כשהמגמה העולמית היא מעבר לאנרגיות נקיות?

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

המנכ"ל החדש מתחיל לנקות: ירידה של 22% ברווחי בנק הפועלים ברבעון

הבנק, בניהולו של המנכ"ל הטרי דב קוטלר, רשם ברבעון השלישי רווח נקי של 736 מיליון שקל ● הירידה באה בין היתר מירידת ערך של כ-63 מיליון שקל בגין ההשקעה בבנק פוזיטיף הטורקי ומהוצאה של 76 מיליון שקל כתוצאה ממדד מחירים לצרכן שלילי

הפגנה של "המרד בהכחדה" / צילום: NOAH BROWNING, רויטרס

סערה בגרמניה: אחד ממייסדי "המרד בהכחדה" המעיט בחשיבות השואה

בראיון עם השבועון הגרמני "צייט" אמר רוג'ר האלאם, אחד ממקימי הארגון הגלובלי, כי השואה אינה יוצאת דופן לעומת מקרים אחרים של ג'נוסייד

בני גנץ ובנימין נתניהו בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין / צילום: חיים צח, לע"מ

המנדט של גנץ נגמר וישראל נקלעה למצב תקדימי: מה צפוי לקרות ב-21 הימים הבאים?

הודעתו של אביגדור ליברמן כי מפלגתו לא תצטרף לאף אחד מהגושים, מובילה את ישראל לראשונה למצב שבו אף מועמד לא הצליח להקים ממשלה בתום 28 ימים שקיבל מהנשיא • האם יש דרך להימנע מבחירות שלישיות?

ערן יעקב/ צילום: ליאב פלד

מנהל רשות המסים: "אנחנו בפער של 2 מיליארד שקל מיעד גביית המס"

ערן יעקב אמר את הדברים בכנס לשכת סוכני הביטוח באילת ● יעד גביית המס השנה עמד על 317 מיליארד שקל, ולדברי מנהל רשות המסים, "לפי שעה נראה שאם נגבה 315 מיליארד שקל – זה יהיה הישג גדול"

הנסיך אנדרו / צילום: רויטרס

הנסיך אנדרו פורש מפעילות ציבורית בשל פרשת אפשטיין: "מתחרט על הקשר עמו"

בנה של המלכה אליזבת השנייה' שספג ביקורת לאחר ששמו נקשר עם עבריין המין והמיליארדר האמריקני ג'פרי אפשטיין, אמר כי הפרשה גרמה נזק לעבודת משפחת המלוכה בבריטניה ● אנדרו, שמכחיש כי נפגש עם נערה בת 17 לפני שני עשורים, אמר בהודעתו כי יסייע לרשויות שיחקרו את הפרשה

אביחי מנדלבליט, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

4.5 מיליארד שקל לדרוזים ולצ'רקסים מחכים למנדלבליט

תוכנית ממשלתית רב-שנתית לחברה הדרוזית והצ'רקסית בסך מיליארדי שקלים תקועה בשל הפלונטר הפוליטי ● אם לא תחול פריצת דרך להקמת ממשלה, עשוי היועמ"ש לאשר באופן חריג העברת תקציבים חלקית

עובדי חברת CHEQ  / צילום: יח"צ

חברת CHEQ גייסה 16 מיליון דולר כדי להגן על המפרסמים

את סבב הגיוס השני של החברה המפתחת מערכות להגנה על פרסומות ברשת הובילו MizMaa ו-Battery ונצ'רס ● סך הכל גייסה החברה 22 מיליון דולר

 

אפל מיוזק / צילום: שאטרסטוק

מרחיבה את רשימת ההאזנה: אפל מיוזיק מפתחת שירות לעסקים

לפי דיווח "הוול סטריט ג'ורנל", אפל מפעילה גרסת פיילוט של השירות מזה חצי שנה ונרשמו אליו 25 עסקים עד כה, בהם חנויות המותג ליוויס וחנות הכלבו היוקרתית האנגלית הרודס

הון שחור לא טוב לחברות סגורות / צילום: shutterstock

כל מה שצריך לדעת על המלחמה הבינלאומית במקלטי המס

3 ישראלים נעצרו השבוע בחו"ל, כיוון שלא דיווחו כראוי לרשות המסים על הכנסותיהם ● במקביל נקבעו כללים חדשים במקלטי מס רבים בעולם שעלולים להבריח את החברות שהתאגדו אצלם ● המלחמה הגלובלית בכסף השחור עולה מדרגה, והפעם הרשויות לא מרפות ● האזינו