הושמטו מההיסטוריה: אין סיבה להתעלם מהמייסדים שעזבו

תעשיית ההייטק אוהבת להציג את המציאות בצורה יפה, גם אם צריך לייפות אותה קודם: בין אם מדובר בשווי מנופח, קשיים שלא מדברים עליהם או מייסדים שעזבו ונשכחו • הגיע הזמן שבתעשייה יתחילו להתבגר ויפסיקו לשקר • פרשנות 

איור: shutterstock
איור: shutterstock

אחד המאפיינים הכי בולטים של תעשיית ההייטק הוא הדרך לייפות את המציאות. יזמים - אנשים שרוצים לכבוש את העולם או מספרים שהם רוצים להפוך אותו למקום טוב יותר - לא חושבים פעמיים לפני שהם מנפחים את הסיפור אותו הם מספרים למשקיעים ולעיתונאים. כמובן שלא מדובר בכולם, אך זאת בהחלט נורמה מקובלת בתעשייה. "האקסל סופג הכל", נהוג להגיד בהקשר של התחזיות המופרזות שמציגים היזמים למשקיעים, אך מבחינתם נראה כי גם נייר העיתונים סופג הכל.

לא רק שקיימת נטייה ברורה לשיווקיות יתר בתעשייה, אלא שיזמים גם לא אוהבים לדבר על הקשיים עימם הם מתמודדים. אולי הם חושבים שעובדים יחששו לבוא לעבוד בחברה, אולי הם חוששים שזה ירחיק מהם משקיעים, ויכול להיות שהם מעדיפים להתמקד בצד החיובי של הדברים, כי כך יוכלו לעוף למעלה מבלי שמשהו יעצור אותם. הבעיה היא שבין ייפוי המציאות לעיוות שלה, שלא לומר ממש לשקר, יש לעיתים גבול מאוד דק.

במידה רבה, ייפוי המציאות נמצא בבסיסה של תעשיית ההייטק, וטמון במיוחד בקשר שלה עם העיתונות. על דברים מסוימים, למשל שווי חברות בשוק הפרטי, יש כמה דרכים להסתכל - ובתעשייה בוחרים תמיד בדרך האופטימית להציג את הדברים. העיתונות, מצידה, נתקלת בקשיים - רק חשיפה לכל המידע הרלוונטי תאפשר לה להבין את המציאות השלמה, אך בהיעדר מידע כזה, עליה לבחור איפה להאמין לגורמים מולם היא עובדת ואיפה לא.

המייסדים שעזבו היו חלק מהמסע של החברה

דוגמה לחברות שהולכות עם עיוות המציאות רחוק היא חברות ש"משמיטות" מהסיפור של החברה את המייסדים שעזבו אותן. העובדה כי הם מתעלמים ממידע שזמין לציבור הרחב רק הופכת את ההסתרה לבעייתית עוד יותר.

לפני כמה חודשים, במסגרת ראיון שעסק בגיוס הון של החברה, סיפרו לנו שני מייסדים של חברת סייבר סיפור שלם על איך טסו לארה"ב לפני שהקימו את החברה כדי להבין את הצרכים של הלקוחות. חבל רק שעל המטוס היו שלושה מייסדים, ולא שניים. הם לא טרחו להזכיר את זה. לחלק מהאנשים זה אולי יישמע זניח - עוד חלק לא מאוד חשוב בתמונה המלאה והחיובית שמציגה החברה. יש שיחשבו שזה לא בכוונה, ואחרים יכולים לחשוב שזה מקרה חד פעמי ושמקרים כאלו לא חוזרים על עצמם.

אבל האמת היא שיזמים פשוט לא מספרים על המייסדים שעזבו את החברה, אלא אם שואלים אותם. הכוונה היא לא למישהו שעזב את החברה לאחר חודשיים-שלושה, או אפילו שנה, אלא מישהו שעזב לאחר שנתיים-שלוש או יותר. מדובר במישהו שהיה שם ביום הראשון שבו החברה הוקמה, היה חלק מתהליך החשיבה על הרעיון, התמודד עם הקושי באפיון שלו ובגיוס העובדים הראשונים, היה לחוץ לפני פגישות עם משקיעים, ובאופן כללי - היה חלק מתחילת המסע הארוך של החברה. לא קל להיות מייסד של חברה - זה אינטנסיבי, מלחיץ, והעבודה מול שאר המייסדים היא כמו זוגיות ארוכת טווח. לאור זאת, עזיבה של מייסדים היא מהלך לגיטימי ואף טבעי.

לפני שנתיים ראיינתי את אודי מוקדי, מנכ"ל חברת סייבר ארק ואחד ממייסדיה. מוקדי הקים את החברה עם אלון כהן, חבר מתקופת התיכון, שעזב את החברה ב-2011. לכהן היה תפקיד מכריע בהתפתחותה של החברה, שהיום נסחרת לפי שווי של 5 מיליארד דולר, וזכור לי היטב שמוקדי הדגיש שוב ושוב את העובדה הזאת.

אני מבין שעזיבה של אחד המייסדים יכולה להיות כמו פרידה לא קלה מבן/בת זוג. אני מבין גם שבחברה חוששים כי הנושא יעורר שאלות לגבי הסיבות לעזיבה, למשל האם המייסד שעזב לא האמין בטכנולוגיה, במייסדים האחרים או בחברה כולה. המייסדים שנשארו בוודאי רוצים לעסוק באירוע משמח מבחינתם - למשל השלמת סבב גיוס הון - אך כל הסיבות הללו לא מצדיקות להדיר את המייסדים שעזבו מהדיווחים על החברות. למייסד מגיע הקרדיט על העבודה הקשה ותרומתו לחברה, כמו שמוקדי נתן, ולעיתונות ולקוראים מגיע לקבל את הסיפור המלא. זאת אחריות קודם כל של היזמים עצמם ושל אנשי יחסי הציבור, אך גם המשקיעים יכולים לקחת על כך אחריות. זה צריך להיות חלק מתהליך ההתבגרות של התעשייה, והבנה שלה כי יש לה אחריות על השיח שנוצר סביבה. בתמונה הרחבה, זה יטיב עם התעשייה בטווח הארוך. הגיע הזמן שיפסיקו לשקר.

צרו איתנו קשר *5988