גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

רוזנשטיין נגד הפרקליטות: אין הצדקה למנוע חופשה מהכלא

העבריין הכלוא זאב רוזנשטיין, לשעבר "היעד מספר 1 של המשטרה", טען כי שב"ס סירב לבקשתו לצאת לחופשה מהכלא, וזאת לכאורה נוכח מידע מודיעיני שהובא כחומר חסוי לביהמ"ש ● נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, מצא כי תלונתו מוצדקת ● הפרקליטות: "נערכת בדיקה ביחס לידיעות בטרם העברתן לביהמ"ש"

דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות / צילום: איל יצהר
דוד רוזן, נציב הביקורת על הפרקליטות / צילום: איל יצהר

יהיו כנראה מי שיבליעו חיוך למשמע המשפט הבא: נציב הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות, השופט המחוזי בדימוס דוד רוזן, מצא כי תלונתו של העבריין הכלוא זאב רוזנשטיין, שבמרכזה טענה לטיפול לא ראוי של הפרקליטות במידעים מודיעיניים המובאים כחומר חסוי לבתי משפט, היא תלונה מוצדקת; וכי חלה על הפרקליטות חובה לנהוג בזהירות מיוחדת בהצגת מידע חסוי בפני בתי המשפט.

רוזנשטיין, שכונה בעבר "היעד מספר 1 של משטרת ישראל", נעצר בנובמבר 2004 במסגרת שיתוף-פעולה בין משטרת ישראל וארה"ב, בחשד לסחר בסמים. ב-2006 הוא הוסגר מישראל לארה"ב, שם הועמד למשפט בגין הפצת מיליוני כדורי אקסטזי. ב-16 בינואר 2007 הוא נידון ל-12 שנות מאסר, 3 שנות מאסר על-תנאי וקנס בסך 17,500 דולר. רוזנשטיין מרצה את תקופת המאסר בבית כלא בישראל. 

במסגרת עסקת הטיעון הודה רוזנשטיין בישראל בקשירת קשר לביצוע רצח. הוא הודה בכך שהוא שילם לרוצחים שכירים מבלארוס על-מנת שירצחו את האחים יעקב ונסים אלפרון. זו הייתה הפעם הראשונה בה הודה רוזנשטיין במעורבות במלחמות בין ארגוני פשע. במסגרת עסקת הטיעון נידון רוזנשטיין לחמש שנות מאסר בפועל, שנוספו על עונש המאסר שנגזר עליו בארה"ב, כך שבסך-הכול הוא נידון ל-17 שנות מאסר. 

"מסורב חופשות"

רוזנשטיין, המרצה את מאסרו בכלא איילון ומוגדר אסיר בקטגוריה א' בעניין מסוכנות, התלונן, באמצעות עו"ד פנחס (פיני) פישלר, על כך ששירות בתי הסוהר סירב לבקשתו לאשר לו יציאה לחופשה, "וזאת לכאורה נוכח 'מידעים מודיעיניים' המצויים בידי גורמי המודיעין של משטרת ישראל ושב"ס". 

רוזנשטיין טען כי על סמך מידעים מודיעיניים עלומים, הוא "מסורב חופשות" במשך שנים רבות ב"עתירות אסיר" שהוא מגיש לבתי המשפט, וכי על סמך מידעים אלה נדחו גם בקשותיו לחנינה מנשיא המדינה ולוועדת השליש.

עו"ד פישלר טוען כי הפרקליטות משמשת כ"צינור" להעברת מידעים מודיעיניים, שנאספו על-ידי גורמי המודיעין של משטרת ישראל ושל שירות בתי הסוהר לבתי המשפט ולוועדות השחרורים, "מבלי לבקר, לבחון או לבדוק את גורמי המודיעין ואת האינפורמציה הנמסרת לידיה ובאמצעותה לערכאות השונות. מתווה זה הפך לפרקטיקה ונורמה נוהגת של הפרקליטות בתיקים אלה, והדבר פסול, בלתי תקין ומנוגד לחוק".

רוזנשטיין טוען כי במידעים המודיעיניים אין כל ממש, וכי גורמים בעלי עניין סוחרים במידעים כאלה בין כותלי בית הסוהר, אולי אף מחוצה לו, "רק כדי לבוא חשבון עמו ו/או כדי לקבל הקלות והטבות לאותם מוסרי המידע".

"הדעת אינה סובלת", ציין עו"ד פישלר, "קיום מצב בו 'מידע מודיעיני' מתקבל, אם בכלל מתקבל, ולא נבחן ונבדק עד דק, באיזמל מנתחים, בטרם מובא כ'עובדה מוגמרת' למגרשו של בית המשפט או למגרש ועדת השחרורים בכלא. מדובר בסוגיה חשובה ועקרונית לה השלכות רבות גם לאסירים רבים אחרים. קם הצורך לבקר את עבודת הפרקליטות בכל הקשור לבחינת 'מידעים מודיעיניים' המתקבלים ברשותה ממשטרת ישראל ושב"ס ומועברים על-ידה לבית המשפט".

הנציב רוזן העמיד במרכז הבדיקה את השאלה אם קמה חובה לבחון את הפרקליטות דווקא במקרים קשים, וקבע כי "בשלה העת לבחון את הפרקליטות הכיצד היא באה לבחון את הנתונים והמידעים, תוכנם, אמינותם, עדכניותם, בטרם תציג אותם בפני הערכאות השונות, או שמא מועברים לידיעת בית המשפט בבחינת 'העתק הדבק'".

הפרקליטות התחמקה מתגובה

הנציב רוזן ביקש את התייחסות פרקליטות מחוז מרכז לטענות, אולם התשובה שהתקבלה הייתה שהתלונה למעשה מופנית כלפי חטיבת המודיעין במשטרה ולגורמי המודיעין בשב"ס, ומכיוון שהם לא נמנים עם מייצגי המדינה בערכאות, מדובר בתלונה שאין מקום לבררה.

רוזן פנה פעם שנייה לפרקליטות בבקשת התייחסות לתלונה, אולם הפרקליטות חזרה על עמדתה, לפיה אין מקום לברר אותה באמצעות הנציבות. הפרקליטות ענתה לנציב כי אין לה אמצעים לבחון את אמיתות תוכנו של מידע מודיעיני, והסבירה כי "בחינת אמיתות תוכנו של מידע מודיעיני היא מלאכה מודיעינית מובהקת, שאינה שוכנת לפתחה של הפרקליטות אלא לפתחם של גורמי המודיעין, ושלהם בלבד".

רוזן דחה על הסף את טענת הפרקליטות כאילו על התלונה להיות מופנית לגורמי המודיעין במשטרה ובשב"ס, וקבע כי מתשובות הפרקליטות "עשויה להצטייר תמונה לפיה הנטען בתלונה אכן משקף את הפרקטיקה הנוהגת".

בהחלטתו מדגיש רוזן כי "לא ניתן לקבל בשום פנים ואופן, ולא ככותרת עיתונאית, גישה לפיה הפרקליטות ובאי-כוחה בבית המשפט הם בבחינת 'צינור אטום' להעברת מידע לבית המשפט. הפרקליטות אינה משולה ל'צינור' ובוודאי לא ל'צינור אטום' שדרכו מועברים נתונים, מסמכים ועמדות משפטיות. הפרקליטות מייצגת את המדינה, וכל שמועבר על-ידה לבית המשפט נתון לשליטתה ואחריותה. הפרקליטות סוברנית להחליט האם מידע מסוים יועבר לבית המשפט אם לאו.

"מוסכם כי אין בידה של הפרקליטות להשפיע על מקורות המידע ואון התגבשותו. ברם, בכוחה לבחון ולראות סיווג המידע והערכתו על-ידי גורמי המודיעין, והאם הוא מתיישב ו/או נתמך, אליבא דגורמי המודיעין המוסכמים במידע אחר, או שמא הוכלא במין שאינו מינו".

"החומר אינו פתוח ונגיש לעותר"

רוזן הדגיש בהחלטתו כי על הפרקליטות לנהוג בזהירות רבה בהצגת עובדות לבית המשפט, לאחר בדיקה ובחינה; וכי "פרקליט לא יכול להגן על החלטת הרשות המינהלית, ובענייננו החלטת שב"ס, מבלי שבדק ובחן את סבירותה, מידתיותה, חוקיותה, נכונותה והשיקולים שעמדו בבסיס קבלתה, ובכללם 'החומרים החסויים' המצויים בתיק. דברים אלה מקבלים יתר תוקף דווקא ב'עתירות אסיר', נוכח העובדה כי החומר אינו פתוח ונגיש לעותר, וממילא תוכן החומר וממצאיו אינם עומדים במבחן של חקירה נגדית וטיעון הצד השני".

רוזן הצביע על הנחיית פרקליט המדינה (מספר 12.8), לפיה "כדי למנוע הבאת עובדות בלתי בדוקות בעתירות אסירים, יש לנהוג בזהירות רבה בכל הנוגע למידע הנמסר על-ידי הפרקליטות לבית המשפט, ועל הפרקליט המופיע בתיק להזמין את תיק שב"ס וכן לזמן את נציג שב"ס בפניו לקבלת הסברים ומידע. על הפרקליט לבסס את טיעוניו גם על החומר המצוי בתיק, לאחר שנבדק על-ידו, ולא להסתפק במידע הנמסר בעל-פה מפי נציגי שב"ס".

בסיכומו של דבר החליט רוזן כי התלונה בעניין זאב רוזנשטיין מוצדקת, והמליץ למייצגי המדינה בערכאות לבחון להבא את המידע לגבי רוזנשטיין בפניותיו הבאות. כמו כן המליץ רוזן "לנקוט צעדים שיהא בהם לרענן ולחדד הנחיית פרקליט המדינה מספר 12.8 שעניינה הטיפול וההופעה בעתירות אסיר נגד שירות בתי הסוהר, ולנהוג ביתר דווקנות וזהירות בהצגת מידע חסוי בפני בית המשפט". 

ממשרד המשפטים נמסר בתגובה: "כפי שנמסר לנציב רוזן במענה לפנייתו, הפרקליטות סבורה כי התלונה, העוסקת בבחינה איכותית של מידעים מודיעיניים, מופנית מטבע הדברים רובה ככולה לגופים אשר אינם כפופים לביקורת הנציב, והם חטיבת המודיעין במשטרה וגורמי המודיעין בשירות בתי הסוהר. יחד עם זאת, ברור כי נערכת בדיקה ביחס לידיעות בטרם העברתן לבית המשפט. החלטת הנציב התקבלה, והיא תיבחן כמקובל".

עוד כתבות

שאול ואיריס אלוביץ' בבית המשפט / צילום: שלומי יוסף

הגיע הזמן שהפרקליטות והמשטרה יפנימו את המסר המרסן של ביהמ"ש העליון בסוגיית החילוטים

בזמן שהמשטרה והפרקליטות ממשיכות במגמה של חילוט אגרסיבי של רכוש של חשודים ונאשמים בפלילים, שיש מי שיאמר שנועד בין היתר להגביר את הלחץ על חשודים בחקירותיהם, בית המשפט העליון חושב אחרת ● בשורה של פסקי דין מעביר העליון לשתי הרשויות מסר שלפיו היד שלהן על הדק החילוטים והתפיסות היא קלה מדי והגיע הזמן שירגיעו ● פרשנות

שיגורי רקטות מרצועת עזה על ישראל / צילום: REUTERS/Amir Cohen

רקטה שוגרה מרצועת עזה לכיוון ישראל - ויורטה על ידי כיפת ברזל

אזעקה נשמעה בשדרות וביישובים הסמוכים לה, וצה"ל עדכן כי זוהה שיגור אחד מכיוון רצועת עזה. אין הנחיות מיוחדות לתושבים. במהלך היום הפגינו אלפי פלסטינים בגבול, ועשרות נפצעו

חגיגות עשור לנישואין של עידן ובתיה עופר במיקונוס / צילום: צילום מסך מתוך news 24-7

חמישה מיליון יורו ו-700 מוזמנים; עידן עופר חגג עשר שנות נישואים

העיתונות ביוון סיקרה בסוף השבוע בהרחבה את מסיבת הענק שערך המיליארדר הישראלי במיקונוס לרגל עשר שנות נישואיו לבתיה

ברני סנדרס/  צילום: רויטרס

סנדרס: ישראל מסרבת להכניס צירי קונגרס? שתוותר על הסיוע

הסנטור האמריקאי, אחד מהמתמודדים הדמוקרטים המובילים במרוץ לנשיאות, הגיב על סירוב ישראל לאשר ביקור של שתי צירות בבית-הנבחרים, שתיהן מוסלמיות, בגין תמיכתן ב- BDS ● "הרעיון שמחוקק אמריקאי אינו יכול לבקר במדינה שאנו נותנים לה מיליארדי דולר הוא שערורייתי"

איילת שקד מול עמיר פרץ / צילום: כדיה לוי

האם צריך להגביל את זכות השביתה? איילת שקד ועמיר פרץ ראש בראש

מצד אחד עקרון המשילות המהותי בימין הכלכלי, ומהצד השני המלחמה הסוציאל-דמוקרטית למען זכויות העובדים ● "גלובס" מפרסם את תפיסתם של איילת שקד ועמיר פרץ, שני פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, בנושא החשוב של זכות השביתה במילותיהם

זהר זיסאפל / צילום: יונתן בלום, גלובס

הוא משקיע בתחום הרכב, מזהיר מפני בועה ולוטש עיניים לבינה מלאכותית: זהר זיסאפל לא עוצר

כמעט 40 שנה לאחר שהקים עם אחיו את חברת רד, זהר זיסאפל לא מוריד את הרגל מהגז ● הוא משקיע בעשרות סטארט-אפים, מדלג מתחום לתחום ועכשיו הוא מחפש את הטכנולוגיה הבאה ● "לענקיות הטכנולוגיה יש כוח אדיר וצריך לפעול נגדן, אך כוחן לא גדול מאשר היה בעבר"

איינדהובן, מרכז העיר / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עוף החול ההולנדי: איינדהובן, העיר שהמציאה את עצמה מחדש

עד לפני שנים אחדות, הרעיון לבקר בעיר ההולנדית איינדהובן היה מעורר גיחוך. מה יש כבר לעשות שם? ● אלא שהמהפך שעברה מעיר תעשייתית כושלת לבירת העיצוב ההולנדי ולאחת הערים היצירתיות בעולם, הפך אותה לאלטרנטיבה תיירותית אורבנית, נעימה, צעירה, ירוקה, לא צפופה ומסקרנת

מוח / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מחקרים חדשים מנסים לפצח: מה קורה במוח של אדם שמאמין באלוהים?

מה מביא אדם להאמין באלוהים או להיות דתי? האם מבנה המוח שלו שונה משל אדם חילוני, והאם אתיאיסטים מתאפיינים במנת משכל גבוהה יותר ודתיים הם אנשים מאושרים יותר? ● מחקרים חדשים מנסים לפצח את הקשר פצח את הקשר בין אמונה לבין מה שקורה בין האזניים שלנו ● תאמינו לנו, הקול בראש

אורן טל, מנכ"ל אספרסו קלאב / צילום: ישראל הדרי

"זיהינו את נקודת התורפה של נספרסו, שבשביל קפה טוב לא צריך פלצנות"

עם ניצחונו בסאגה המשפטית מול נספרסו שנמשכה 5 שנים, מנכ"ל אספרסו קלאב מסביר ל"גלובס" מדוע לטעמו לא ביזו את המתחרים בפרסומת המדוברת ההיא, למה בכל זאת הורידו את הקמפיין מהאוויר, ומה הצעד הבא של החברה השולטת ב-25% מענף מכונות הקפסולות בישראל ● ראיון

עבודה של פאטמה שאנן / צילום: רן ארדה

כובשות את הנרטיב: אמניות פלסטיניות עכשוויות מספקות נקודת מבט חדשה

ואדי סאליב שלא הכרתם, דם מחזור במקום דם של מלחמות ופירוק דימוי האישה כמולדת - כל אלה ועוד הם מוטיבים בתערוכה חדשה בחיפה שבה אמניות פלסטיניות נאבקות על מקומן במאבק הלאומי

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

בין המסורת של הטכניון למסורת של סל התרופות

בזמן שבטכניון הציגו הנהלה חדשה בלי אף אישה, ליצמן מינה מקורב ליו"ר סל התרופות ● וגם הבחירות המשיכו לספק לנו כותרות השבוע ● פרשנות

סירי. חוסר גבולות / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כפירת מלאי: איך השפע חיסל את דת המותגים סופית?

אולי קשה להאמין בכך, אבל הימים שבהם המותגים היו דת חלפו מן העולם, ולא נראה שצפוי להם קאמבק ● למה? שפע! הסיפור של ההיצע האינסופי הוא הטרגדיה של המותגים

מרצדס CLS53 / צילום: יח"צ

ספורטיבית באדום וירוק: דגם הספורט של מרצדס גם ידידותי לסביבה

עם מנוע חדש ומשופר, מרצדס מציגה מכונית ספורט חדה, קשוחה וידידותית לסביבה ● עם תא נוסעים שמרגיש כמו מלון בוטיק, מחירה מתחיל ב-830 אלף שקל

יוסימיטי פארק, צפון אמריקה בסטיישן

צפון אמריקה בסטיישן, שבוע 29: גראנד פינאלה בפארק יוסימיטי

את גן העדן השארנו לסוף. יוסימיטי פארק. פסגות הסיירה נוואדה מושלגות, ומתחת נביעה מבעבעת של מים חמימים ● שכבתי לי במים המלטפים, מתעלם מהמחשבה שהקץ יבוא מחר, או מחרתיים

דירקטורים בולטים / איור: גיל ג'יבלי

עידן הבורקס תם, מה יעלה בגורל הדירקטורים הסדרתיים של המשק

הימים שבהם דירקטור יכול היה להיעדר מישיבות ולהתרברב בכך שהוא יושב בעשרה דירקטוריונים כנראה חלפו מהעולם ● שינויים במשק והנחיות חדשות צמצמו מאוד את מספר האנשים שמכהנים בהרבה דירקטוריונים במקביל, ולא כולם מרוצים מזה (אבל כמעט כולם מבינים שזו התפתחות חיובית)

הילה מיכוביץ'-סיטון  / צילום: גבע רונן

די כבר, קרצייה! בעידן של הפרעות קשב הכירו את האישה שתשלמו לה כדי שתנג'ס לכם

בעידן של מולטי-טסקינג ואינסוף הפרעות קשב, מסתבר שיש צורך בעבודה כזאת, ויש גם מי שעושה אותה בכישרון רב ● הכירו את הילה מיכוביץ'-סיטון, הקרצייה שמנדנדת לכם בתשלום ● פרק ראשון בסדרה "העבודה שלי"

קורין אלאל / צילום: גיל בקשטיין

חגיגות 30 שנה ל"אנטארקטיקה": קורין אלאל והקהל הטעינו זה את זו באנרגיות

העובדה ש-30 שנים לא הפכו את השירים מהאלבום “אנטארקטיקה” של קורין אלאל לפחות רעננים ורלוונטיים, חידדה עוד יותר את הכאב המילולי שהלחנים הנפלאים של אלאל טשטשו לעיתים

מחיצת ההפרדה בהופעה בעפולה / צילום: שלומי גבאי, וואלה!  NEWS

טוטו, אנחנו לא בקנזס: איך קשור דיון על אפליה בארה"ב למופע בהפרדה בעפולה

מה התרסק השבוע על הגבעה בפארק העירוני של עפולה ● אחרי טיסה ארוכה מארצות הברית, ובשם איזה ערך כמעט ובוטל המופע החרדי בהפרדה ● וגם ברינגר משיב לחן מענית: "הליהוק הקבוע של המחוקק לתפקיד שולל הזכויות – מופרך" ● דעה

ג’ף בזוס, מנכ”ל אמזון /  צילום: רויטרס, JOSHUA ROBERTS

הרוחניות שעשויה לפוצץ את הבועה והקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון: מה קרה השבוע בהייטק

המייסד השקט של מלאנוקס נחשף, איך ההייטק הישראלי מתמודד עם השקל החזק, המחאה של הקהילה היהודית בניו יורק נגד אמזון והאם פייסבוק משתמשת בהאוסטפארטי הישראלית כדי לאותת לרגולטורים? ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

מימין: פרופ' יוסי רוזנווקס, פרופ' ליאו קורי ויאיר סאקוב / צילום: איל יצהר, גלובס

הפילוסופיה אולי לא מתה, אך לימודי מדעי הרוח מחפשים כיוון חדש ופרקטי: "ערכי החברה במשבר"

קמפיין פרסום שהושק לפני כמה חודשים ניסה לחזות שחורות לעתיד הפילוסופיה, הוא אמנם הגזים אבל אנשי מדעי הרוח מבינים שהם צריכים להשתלב ב"עידן הפרקטי" ● באוניברסיטת תל אביב נפתחו בשנים האחרונות תוכניות המשלבות בין לימודי הרוח לתחומים אחרים גם כדי להתמודד עם הירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון אבל גם כמענה לדרישה של תעשיית ההייטק לאנשים רחבי אופקים