איך עובדת חממה? המדינה לוקחת את הסיכון, תאגידי הענק משקיעים

מעמדן של החממות הטכנולוגיות עולה: רשות החדשנות תממן את הקמת חממת הפודטק בצפת ב-100 מיליון שקל לאורך שמונה שנות זכיינות • חממת הפודטק The Kitchen של שטראוס הוקמה באשדוד בתקציב של 80 מיליון שקל • את רוב הסכום (85%) השקיעה המדינה, והיתרה הגיעה מהזכיינים, וכך יהיה גם במקרה הזה

חממת פודטק / צילום: שאטרסטוק
חממת פודטק / צילום: שאטרסטוק

הקרב היצרי על הקמת חממת הפודטק בצפת, מצביע על העלייה במעמדן של החממות הטכנולוגיות בסצנת ההייטק הישראלית בעשור האחרון, בעיקר כשמדובר בהשקעה בתחומים חדשים ועתירי סיכון.

רשות החדשנות שמנהל אהרון אהרון תממן את החממה ב-100 מיליון שקל לאורך שמונה שנות זכיינות. מדובר בהחלט בתנאים אטרקטיביים, אך לא חריגים ביחס לתוכנית החממות. בישראל כבר פועלת חממת פודטק אחת, The Kitchen, שהוקמה באשדוד בתקציב של 80 מיליון שקל. את רוב הסכום (85%) השקיעה המדינה והיתרה הגיעה מהזכיינים, וכך יהיה גם במקרה הזה.

החממה הוקמה בשנת 2015 בהובלת חברת המזון שטראוס. מאז היא רשמה לא מעט הצלחות, לרבות השקעות בחברות Amai Proteins שמפתחת ממתיק על בסיס חלבון, Aleph Farms שפיתחה בשר משובט ו-Flying Spark שמייצרת חלבון אלטרנטיבי מרימות של זבובי פירות.

החממות הטכנולוגיות הוקמו בשנות ה-90, והתחילו בתור "הבן החורג" של עולם ההייטק. עם השנים הן הפכו לאחד המסלולים המובילים שבאמצעותם ניתן להקים בישראל חברה חדשה שיש בה סיכון טכנולוגי משמעותי. היתרון הגדול של החממות בהשוואה להקמת סטארט-אפ רגיל הוא העובדה שרוב הסיכון נופל בתחילת הדרך על המדינה.

החממות החלו כפרויקט תעסוקה ליזמים מהעלייה הרוסית. אלה הגיעו לארץ עם הרבה ידע חיוני אך התקשו להוציא אותו לפועל. עד מהרה הבינו גם יזמים ישראלים את יתרון המודל, וכבר בתחילת הדרך החממות הטכנולוגיות הניבו לא מעט חברות מצליחות, בהן פרוטליקס, קומפיוג'ן, פרולור, איירונאוטיקס, אנזימוטק ומזור.

התוכנית כולה נחשבה להצלחה משום שההון הפרטי שהושקע בחברות היה רב פי כמה מהשקעות המדינה, ומאות מקומות עבודה נוצרו בזכות החממות. עם זאת, התוכנית נחשבה כעתירת ביורוקרטיה, ולא אטרקטיבית עבור חברות שיכלו להשיג הון סיכון קלאסי.

בשנות ה-2,000 התחום עבר רפורמה והחממות הועברו לידיים פרטיות. מהפכה נוספת, בתחילת העשור הנוכחי, שיפרה משמעותית את התנאים שמקבלים הזכיינים ובמקביל גם החמירה את הדרישות כלפיהם, כולל דרישה מן התאגידים להמשיך לממן לפחות חלק מן החברות הבוגרות מן החממה, בסכומים משמעותיים, גם לאחר שתמיכת המדינה הסתיימה.

התנאים המשופרים הובילו לכך שתאגידי ענק פעילים כיום בזירת החממות. הרשימה כוללת את IBM, מדטרוניק, ג'ונסון אנד ג'ונסון, קרן אורבימד העולמית, בית החולים קליבלנד קליניק, אלביט מערכות, חברת התרופות אמג'ן, JVP שהמפעילה חממת סייבר בבאר שבע, טבע ועוד.

צרו איתנו קשר *5988