זכיינית מנהרות הכרמל במו"מ מתקדם למימון מחדש של 1.5 מיליארד שקל

קבוצת הראל ובנק דיסקונט מובילים את קונסורציום המממנים של קבוצת כרמלטון, הכולל גם את כלל ביטוח, מנורה מבטחים ועמיתים • העסקה כוללת הגדלת אשראי בכחצי מיליארד שקל ביחס לחוב הקיים של כרמלטון

מנהרות הכרמל / צילום: יחצ
מנהרות הכרמל / צילום: יחצ

קונסורציום מממנים בהובלת קבוצת הביטוח הראל ובנק דיסקונט צפוי להעמיד מימון מחדש בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לקבוצת כרמלטון, המפעילה את פרויקט כביש האגרה מנהרות הכרמל- כך נודע ל"גלובס".

הקונסורציום המממן כולל מלבד בנק דיסקונט, שאחראי על ניהול העסקה, והראל, שהיא המממנת המרכזית בעסקה, את כלל ביטוח, מנורה מבטחים ועמיתים - קרנות הפנסיה הוותיקות שבהסדר. העסקה הנוכחית כוללת הגדלת האשראי בכחצי מיליארד שקל ביחס לחוב של כמיליארד שקל שהיה לפני המימון מחדש.

הראל היא המממן הגדול בקונסורציום, עם נתח של כ-30%, והיא מלווה את הפרויקט יחד עם דיסקונט עוד מתקופת ההקמה שלו. השלמת העסקה תלויה בקבלת אישור המדינה, שצפויה להינתן אולי רק לאחר הבחירות לכנסת. נציין כי כל המממנות בקונסורציום החדש הן גם המממנות בקונסורציום הקודם, בהיקף של מיליארד שקל. את ההשקעות של הראל מנהל סמי בבקוב, ואת פעילות האשראי בקבוצה מנהל איציק טאוויל. מבחינת דיסקונט המימון מנוהל על ידי החטיבה העסקית בראשות אורית אלסטר ועל ידי נועם שוייצר, מנהל העסקים של אגף הנדל"ן והתשתיות בבנק.

ככל הידוע, המו"מ על מימון מחדש התנהל תקופה ארוכה יחסית של כשנתיים, בשל קיומם של מנגנונים לא סטנדרטיים ביחס למימון שהיו קיימים בהסכם המימון הישן ושאינם מקובלים כיום. על פי גורמים המעורים במגעים, מדובר למשל במנגנון הריסט, שקבע כי בתאריך מסוים תחושב ריבית הבסיס מחדש, או אי התאמת פריסת ההלוואה לתזרים הפרויקט.

הסכם זיכיון עד יולי 2040

קבוצת כרמלטון הוקמה לפני כ-20 שנה לצורך מימון, תכנון, הקמה, הפעלה והחזקה של פרויקט מנהרות הכרמל - כביש אגרה עירוני המאפשר מעבר של כלי רכב, המחבר בין מזרח למערב חיפה. הסכם הזיכיון בין החברה לבין ממשלת ישראל נחתם ב-1999, ובדצמבר 2006 הסתיים שלב הסגירה הפיננסית של הפרויקט. סמוך למועד זה התחילה ההקמה, כשהבנייה הסתיימה בסוף נובמבר 2010. הסכם הזיכיון הוא לתקופה של 35 שנה (עד יולי 2040). בתום תקופת הזיכיון יועבר הפרויקט לידי המדינה, ללא תמורה.

לפני כשנה, ביוני 2018, הושלמה עסקת מכירת עיקר החזקותיה של שיכון ובינוי בכרמלטון לשותפות מוגבלת בניהולה, המוחזקת בידי כמה משקיעים מוסדיים - כלל ביטוח, עמיתים, מנורה מבטחים והפניקס. במסגרת אותה עסקה, שיכון ובינוי ירדה מהחזקה של 50% בכרמלטון להחזקה של 5% בלבד, ו-45% מההחזקות הועברו לידי השותפות המוגבלת. יתרת מניות כרמלטון (50%) מוחזקות על ידי חברת אלייד, שאותה מוביל רו"ח יצחק סוארי.

בתמורה להעברת עיקר החזקותיה בכרמלטון ובחברת הפעלה נוספת, נתיבי הצפון, לשותפות המוגבלת של המוסדיים, קיבלה שיכון ובינוי תמורה של כ-580 מיליון שקל, ובעקבות השלמת המהלך כללה בדוחותיה הכספיים רווח, לאחר מס והפרשות הכרוכות בעסקה, בסך כ-277 מיליון שקל. כאמור, שיכון ובינוי מנהלת את השותפות המוגבלת, שבאמצעותה מחזיקים המוסדיים במניות, וזאת תמורת דמי ניהול הצפויים להסתכם לאורך השנים בעשרות מיליוני שקלים.

עסקת המימון הנוכחית של כרמלטון למוסדיים מייצגת היטב את מגמת החיבור בין פרויקטי תשתית גדולים, שדורשים מימון בהיקף גדול המוחזר לאורך שנים (מהתזרים שאותם הפרויקטים מניבים), לבין המערכת הפיננסית - הגופים המוסדיים והבנקים. מבחינת המוסדיים, בדגש על קבוצות הביטוח, חברות ניהול קרנות הפנסיה וחברות ניהול קופות הגמל הגדולות, מדובר באפיק השקעה אטרקטיבי, שמספק עוגן יציב לתשואה ותזרים הכנסות קבוע. למעשה, למוסדיים הון אדיר שמחפש אחר אפיקי השקעה ראויים - דבר שמחזק את הצורך שלהם במימון, ואף בהחזקה באקוויטי, בפרויקטי תשתית. 

צרו איתנו קשר *5988