הנקראות ביותר

פרופ' ליאו ליידרמן מזהיר: הממשלה תידרש לצעדי מדיניות לא קלים כדי שהגירעון לא ייצא משליטה

לדברי הכלכלן הראשי של בנק הפועלים, אם יתברר כי הגירעון החריג הצפוי בשנת 2020 והחריגה המסתמנת מיעד הגירעון השנה אינם תופעה זמנית, אלא חריגה קבועה, הממשלה תצטרך לבצע "שורה ארוכה של צעדי מדיניות לא קלים"

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי
פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי

ממשלת ישראל תידרש לבצע "שורה ארוכה של צעדי מדיניות לא קלים כדי להבטיח שהמצב לא ייצא מכלל שליטה", זאת אם יתברר כי הגירעון החריג הצפוי בשנת 2020 והחריגה המסתמנת מיעד הגירעון השנה אינם תופעה זמנית, אלא חריגה קבועה או פרמננטית - כך אמר היום (ד') פרופ' ליאו ליידרמן, הכלכלן הראשי של בנק הפועלים.

בדברו בוועידה הכלכלית השנתית של איגוד החברות הציבוריות אמר ליידרמן כי משק עם נתוני מאקרו טובים כמו ישראל, יכול להרשות לעצמו חריגה זמנית של הגירעון התקציבי מהיעד, אולם לדבריו, "שמירה על אמינות הפיסקלית מחייבת חשיפה מלאה של נתוני הגירעון והתחזיות ל-2020, וכן הצגת חלופות לתיקון המצב, להפעלה הן השנה, והן בשנה הבאה אחרי שיגובש תקציב המדינה ל-2020".

"הניסיון הבינ"ל מראה כי אבדן המשמעת הפיסקלית מלווה לאורך זמן בדרך-כלל בפיחות המטבע המקומי, בעלייה בתשואות האג"ח הבינוניות והארוכות, בעלייה של פרמיית "סיכון המדינה" כפי שבאה לידי ביטוי במרווחי ה-(CDS (credit default swaps, ואף בהפחתת דרוג האשראי של המדינה על ידי חברות הדרוג", אמר ליידרמן, ואולם לדבריו, "בניגוד לתיאור הנ"ל, שוקי ההון והמטבע בישראל כמעט ולא הושפעו מהחדשות על הבור הפיסקלי השנה, המגיע ל-15-20 מיליארד שקל. למעשה, השקל המשיך להתחזק ביחס לדולר ולאירו, והתשואה לפדיון על אג"ח ממשלתי שקלי ל-10 שנים ירדה ל-1.63%. זאת ועוד, חשיפת הבור פיסקלי לא פגעה באמון שרוכשים המשקיעים ליכולת ההחזר של הממשלה על אגרות החוב שהונפקו על ידה". ליידרמן ציין כי סיכון המדינה של ישראל כפי שהוא מגולם במרווחי ה-CDS ל-5 שנים עומד על כ-68 נקודות בסיס, לעומת 12 נקודות בסיס בגרמניה, 32 נקודות בסיס בקנדה, 218 נקודות בסיס באיטליה, 294 נקודות בסיס ביוון, ו-449 נקודות בסיס בטורקיה.

ההסבר העיקרי לתופעה החריגה הזו נעוץ לדברי ליידרמן בכך ש"תנאי ההתחלה של המשק הישראלי טובים מאוד": סביבת הצמיחה של המשק היא של כ-3% לשנה, עם אינפלציה נמוכה, ושיעור נמוך יחסית של כ-61% של החוב הציבורי לתוצר. ליידרמן ציין כי בפרמטר המשמעותי של החוב הציבורי חלקי התוצר נמצאת ישראל הרבה מתחת לממוצע במדינות המפותחות, העומד על 104%, ובפער ניכר אחרי מדינות כמו יפן ואיטליה עם שיעורי חוב של כ-238% ו-134% מהתוצר. הממוצע בגוש האירו עומד על 84%.

הסבר נוסף שליידרמן ציין הוא לדבריו "הקונצנזוס סביב ההערכה שבעיית הגידול בגירעון תטופל ע"י הממשלה שתקום אחרי הבחירות בחודש ספטמבר הקרוב". בנוסף הזכיר ליידרמן כי ישראל מדורגת יחסית גבוה, עם דרוג אשראי של AA- ע"י חברת S&P , ושמעולם לא היה מצב של חדלות פירעון על החוב הממשלתי. ואולם הדירוג הגבוה-יחסית והאמון לו זוכה ממשלת ישראל בשווקים הבינ"ל משקפים לדבריו, לא רק את נתוני המשק הטובים, אלא גם "ציפייה לכך שהממשלה הבאה תחזור באופן אמין למשמעת תקציבית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות