גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכירו את הפרופ' לפיזיקה שטוען שהחומר האפל שמסביר חלק מהתעלומות הגדולות ביקום אינו קיים

פרופ' אשר יהלום טוען שהחומר האפל, אחד מהיסודות בפיזיקה שבעזרתם אנחנו מסבירים כבר 50 שנה חלק מתעלומות הגרביטציה, כלל אינו קיים ● אם התיאוריה שלו, שכבר זכתה לציון לשבח של הקרן למחקרי כבידה, תתקבל - זה עוד יכול להיגמר בפרס נובל ● אז ניסינו לקבל הסברים

חומר אפל / צילום: Shutterstock איי.אס.פי קריאייטיב
חומר אפל / צילום: Shutterstock איי.אס.פי קריאייטיב

פרופ' אשר יהלום טוען שאין דבר כזה חומר אפל. זו אינה טענה של מה בכך. כבר חמישים שנה פלוס-מינוס שהפיזיקה שאנחנו מכירים ומסבירים באמצעותה את היקום נשענת על שני יסודות שאנחנו לא מכירים ואין לנו יכולת להסביר. ראשון היה החומר האפל, אחריו הגיעה האנרגיה האפלה. למרות שם המשפחה "אפלה", הם לא תאומים. קיומו המסתורי של החומר האפל הוא הדבר היחיד, כרגע, שיכול להסביר לנו כמה מתעלומות הכבידה, כמו מהירות הסיבוב של גלקסיות, ואילו קיומה ההיפותטי של האנרגיה האפלה זה הדבר היחיד שהצלחנו לחשוב עליו כדי להסביר לעצמנו את מבנה היקום ובעיקר את מהירות ההתפשטות של הגלקסיות והתרחקותן זו מזו. יחד, מרכיבים החומר האפל והאנרגיה האפלה 95% מהיקום, ובלי שני אלה - שלא מקיימים אינטראקציה עם שום דבר שאנחנו מכירים - כל מה שאנחנו יודעים על היקום לא נכון, או לכל הפחות לא שלם. אף שעשרות שנות מחקר, מי יודע כמה אלפי מדענים וכמה מיליארדי דולרים, אנחנו אפילו לא קרובים להוכיח את קיומם, הוא עדיין מוסכמה שמעטים יכפרו בה.

והנה, פרופ' אשר יהלום יושב מולי, או בעצם אני יושב מולו, במשרדו הקטן והחמוד באוניברסיטת אריאל ומסביר לי בשלווה וברצינות גמורה, אם כי בהצלחה חלקית, שבכלל אין דבר כזה חומר אפל. שכולם טעו כל הזמן הזה וחיפשו את המטבע הלא נכון מתחת לפנס שלא קיים. אם יהלום טועה, הוא עוד מדען שקידם את הידע האנושי על-ידי הטלת ספק. אבל אם הוא צודק, זה פרס נובל. בליינד.

פרופסור אשר יהלום / צילום: ענבל מרמרי

"חוק הגרביטציה צריך תיקון"

"השאלה הראשונה שצריך לשאול", אומר יהלום, "היא למה בכלל חומר אפל - מה זה פותר ולמה צריך את זה. חומר אפל נולד מתוך תצפיות אסטרונומיות על גלקסיות וצבירי גלקסיות. אנחנו יודעים לחשב מהירות סיבוב של כוכבים, אבל כשמסתכלים על מהירות הסיבוב של הגלקסיות - מהירות הסיבוב לא מסתדרת עם מה שאנחנו יודעים. היא גבוהה יותר. אז אמרו, חייב להיות שם עוד חומר שמשפיע על הסיבוב. כך נולד הסיפור של החומר האפל".

שאתה כופר בו.

"ברמה הפילוסופית - מדע זה ניסיון להסביר את המציאות ואת העובדות עם מינימום של הנחות, כוחות וחלקיקים. לצמצם כמה שיותר. כמו שהיום אנחנו יודעים להסביר את התכונות של המימן לפי התכונות של הגרעין ושל האלקטרון: זה מדע. אבל כשאתה מניח הנחה גדולה כל-כך ומוסיף אלמנט חדש למציאות, משהו שאף אחד לא ציפה לו או צפה בו, אתה צריך לשאול את עצמך - האם אפשר להסביר את הדברים בלעדיו?".

אפשר?

"הראשון שהלך בכיוון הוא פרופ' מרדכי מילגרום ממכון ויצמן. הוא אמר שבתנאים מסוימים צריך לתקן את חוקי הגרביטציה ולומר שהיא יותר חזקה בתאוצות נמוכות. כלומר, אין יותר חומר - זו פשוט ההתנהגות של הגרביטציה".

פתרון אלגנטי, רק לא משתלב עם תורת היחסות הכללית של איינשטיין.

"כן. תורת היחסות הכללית היא תורת הגרביטציה המקובלת היום שמסבירה לנו הרבה דברים, כמו המפץ הגדול, חורים שחורים, גלי כבידה ועוד. אם אתה טוען שתיאוריית מילגרום נכונה - אתה צריך לשנות את תורת היחסות הכללית. הוא היה הראשון שאמר: 'אולי אפשר בלי חומר אפל'. אני הלכתי בכיוון אחר המכבד את עקרונות תורת היחסות הכללית".

קח אותי לשם, אבל לאט, שאצליח להבין.

"אתה צריך את מלוא כוח המשוואות של איינשטיין רק בשני מקרים שבהם החומר מאוד צפוף: או בהתחלה של היקום - כלומר, המפץ הגדול; או כשהוא קורס אל חורים שחורים וכוכבי ניוטריונים. בשאר המקרים, אתה יכול להשתמש בקירוב לינארי למשוואות של איינשטיין. אם תוסיף לזה חומר סטטי, תגיע בחזרה לתיאוריית הגרביטציה של ניוטון. מה החידוש שלי? על מנת לחזור לתיאוריה של ניוטון, צריך להניח שהמסה לא משתנה בזמן - אבל אם המסה כן משתנה בזמן, חוק הגרביטציה של ניוטון צריך תיקון".

רגע, מסה לא תמיד משתנה בזמן?

"השמש לדוגמה. היא לא זורקת הרבה מסה החוצה וגם לא מקבלת - המסה שלה קבועה בזמן. בגלל זה השנה תמיד באותו אורך. כלומר, כשהמסה קבועה - במקרה כזה תורת היחסות הכללית מתאימה בקירוב טוב לתורה של ניוטון. אבל אם המסה הייתה משתנה, הדברים היו אחרים לגמרי. תחשוב שמישהו מעלים את השמש, מתי תרגיש?".

שמונה דקות אחר כך.

"בדיוק. זו הנקודה, אך על-פי התורה (השגויה) של ניוטון היית מרגיש בהשפעה הכבידתית באופן מיידי. תורת היחסות הכללית נותנת בקירוב את התורה הניוטונית כשהמסה קבועה - כששום דבר לא משתנה, מה שהיה לפני שמונה דקות יהיה גם עוד שמונה דקות. אבל אם המסה הייתה משתנה, הדברים היו אחרים לגמרי ותורתו של ניוטון לא הייתה מתארת את המציאות".

אייזיק ניוטון / צילום: shutterstock איי.אס.פי קריאייטיב

אז מה הטענה שלך?

"הטענה שלי פשוטה: את החומר האפל הוסיפו כי אי אפשר לנתח גלקסיה בכלים של מכניקה ניוטונית ולהצליח. מדוע משתמשים בתורה הניוטונית? כי אומרים שהמסה של הגלקסיה לא משתנה. הטענה שלי שזה לא נכון. הרי מה עושה גלקסיה - היא כמו משאבת ואקום, שואבת מסה מהתווך הבין-גלקטי. ומה קורה? כל משאבת ואקום גם מתעייפת. יש תהליכים שלא מאפשרים לוואקום להתגבר, כך שלאט-לאט החומר נגמר וקצב הספיחה של המסה מאט. ההשפעות הכבידתיות של קצב הספיחה באות לידי ביטוי בנגזרת השנייה של המסה כלומר - התְּאוּטָה (תאוצה) של קצב הספיחה".

תן לי לחזור על זה לאט: הגלקסיה מסתובבת מהר יותר ממה שהייתה צריכה, ולכן הוסיפו את החומר האפל. ומה שאתה אומר זה שבגלל שהמסה כן משתנה…

"...ומה שאני אומר זה שצריך לקחת את תורת היחסות הכללית ברצינות. תורת היחסות הכללית אומרת שאתה לא יכול להתעלם ממהירות ההתקדמות של הדברים. הדברים לא מתקדמים במהירות אינסופית, נכון? אם שיניתי משהו במרכז הגלקסיה, ייקח לזה זמן עד שזה יגיע לקצוות שלה ויש לזה משמעות מבחינת הכוחות שפועלים בגלקסיה. זה לא יקרה מיידית, כמו אצל ניוטון".

אז אין חומר אפל, פשוט יש שינויים שקורים בגלקסיה. זה, בשילוב עם העובדה שאין לה יותר חומר "לשאוב" לקצוות שלה מהתווך הבין־גלקטי, משפיע על מהירות הסיבוב של הגלקסיה - ולא החומר האפל?

"כן".

זה הכול?

"כן".

נשמע כמעט פשוט!

"כן".

ומצד שני, קצת מוריד את כל הכיף של החומר האפל והמסתורין הגדול.

"קצת".

"מדענים הם לא קליינטים קלים"

עבודתו של יהלום, שמכהן גם כסגן דיקן הפקולטה להנדסה באריאל, זכתה לציון לשבח של הקרן למחקרי כבידה (Gravity Research Foundation), מהארגונים החשובים בעולם לחקר הגרביטציה. פרופסור סטיבן הוקינג זכה כמה פעמים בפרסים מטעם קרן זו. לעבודה של יהלום שותפה מיכל וגמן, מתרגלת ודוקטורנטית באוניברסיטת אריאל, שעבודת הדוקטורט שלה נעשית בהנחיית ד"ר מרסלו שיפר, פרופ' לורנץ הורוביץ ופרופ' יהלום.

איך זה התקבל? זה עדיין פרינג', נכון?

"זה התקבל יפה מאוד, למרות שמדענים הם לא קליינטים קלים. אומרים שזה רעיון שעושה שכל, שהוא לא מופרך והוא התקדמות במדע. לא קיבלתי מקום ראשון, גם לא שני, אבל זו קרן משמעותית וזה דבר נחמד".

אז מה קורה עכשיו?

"אין ניסויים באסטרופיזיקה. אין ברגים לחבר, יש כוכבים והם שם. יש המון תצפיות שנעשו על עקומות הסיבוב של גלקסיות, מה שצריך לעשות זה להראות שהתיאוריה מתאימה לכמות מספיקה של גלקסיות. התחלתי עם אחת, עכשיו הדוקטורנטית עובדת על עוד שתיים, אחר כך עוד עשר".

כמה גלקסיות תצטרך בשביל לשכנע?

"קשה לומר. כרגע רוב המדענים מאמינים בקיום החומר האפל. זה ייקח את הזמן שלו. מאמרים צריכים להתקבל, יש כל מיני היבטים בתיאוריה שצריך לחדד אותם כמו איך מחשבים את קצב הספיחה היורד, ועוד".

"גלקסיה זה מבנה משתנה"

אדם צופה במשהו שהוא לא יכול להסביר ואומר: יש שם משהו שאני לא מכיר, וקורא לו חומר אפל. אתה אומר - אם יש משהו שאני לא יכול להסביר, זה לא בגלל שיש משהו אחר, זה בגלל שלא הסתכלתי נכון.

"צריך להשקיע יותר מאמצים להסביר את התופעות הנצפות על סמך החוקים הידועים, ולא לנסות להמציא שדה חדש או חלקיק חדש או אני לא יודע מה כדי להסביר כל תופעה. הרי אין לדבר סוף. לכל ניסוי יהיו את החלקיקים שלו - זה לא מדע".

אבל אין כל-כך הרבה המצאות. בגדול, יש רק חומר אפל ואנרגיה אפלה.

"לא. בהתחלה אמרו" חומר אפל", אחר כך המציאו את "שדה האינפלציה" כי היו בעיות להסביר את האחידות של קרינת הרקע הקוסמית. ואחר כך המציאו את האנרגיה האפלה. וכל פעם ממציאים משהו. אני לא חושב שזה הכיוון הנכון או בכיוון של האינטרס המדעי. הכיוון של המדע זה להשתמש במינימום ההכרחי של ההנחות".

מדברים על חומר אפל עוד מעט חמישים שנה. זה כמעט קונצנזוס. בלי להעליב, כן? אלפי מדענים ואנשים רציניים חקרו וחוקרים את זה. מה, כולם לקחו כמובן מאליו מה שאמרו להם, כולם טעו, כולם לא שמו לב חוץ ממך? לא שדברים כאלה לא יכולים לקרות, ובכל זאת.

"יש לי כמה תשובות לשאלה הזאת. א', יש איזושהי נטייה במדע להניח שהדברים - כמו שהם היום, כך היו תמיד. מכיר את הקבוע הקוסמולוגי של איינשטיין?".

ודאי, מה שאיינשטיין הוסיף למשוואות שלו ואחר כך התנער ממנו.

"נכון, ולמה הניח אותו מלכתחילה? כי הוא עצמו אמר שלא יכול להיות שהיקום משתנה בזמן - פשוט לא יכול להיות, הרי היקום הוא סטטי. בגלל שהפתרונות שקיבל לא התאימו להשקפה הזו, הוא הוסיף את הקבוע הקוסמולוגי כדי להגיע לשיווי משקל. איינשטיין שינה את דעתו כי בא אדווין האבל והראה שהגלקסיות כן מתפשטות. ההקבלה שלי היא כזאת: אנשים מסרבים לקבל את העובדה שגלקסיה זה מבנה דינמי משתנה. הם מסתכלים על גלקסיה כמשהו קבוע, שתמיד היה ככה, כמו כדור הארץ שתמיד מסתובב סביב השמש, גם הגלקסיות ככה".

אלברט איינשטיין / צילום: ויקיפדיה

אבל את זה שהן מאיצות ומתרחקות, יודעים היום.

"זה בסקאלות אחרות של זמן".

מה?

"הגלקסיה היא גלקסיה, והיום מתייחסים לגלקסיה כמשהו קבוע - צפיפות שקבועה בזמן, שדה כבידה שקבוע בזמן - וזה גורם לכוכבים ולגז להסתובב. ואם זה לא מסתובב כמו שאנחנו חושבים, אז נוסיף חומר אפל. וגם החומר האפל, אגב, הוא סטטי. הוא לא משתנה בתוך הגלקסיה".

ולשיטתך, אין חומר אפל כי הדברים הם לא קבועים בזמן?

"נכון. והם משתמשים במודלים שמתעלמים לחלוטין מתופעת התאוטה והשיהוי (כלומר, שלשינוי במרכז ייקח זמן להגיע לקצה, ד' פ')".

אינטואיטיבית, לפחות עבורי, המחשבה שדברים לא קבועים בזמן היא הרבה יותר ברורה ואנושית ופשוטה, לא? הרי ככה אנחנו חיים את חיינו הקטנים. אני יודע שהחומר האפל והאנרגיה האפלה לא קשורים, אבל אם ההסבר שלך שאין חומר אפל יתקבל, הוא יעזור להסביר גם את התעלומה השנייה שהולידה את האנרגיה האפלה, בנוגע לתאוצה של הגלקסיות?

"תראה... אנרגיה אפלה זו תופעה ברמה קוסמולוגית, זה להסתכל על היקום בכלל כתופעה פיזיקלית אחת. אני מסתכל על גלקסיות. אבל אותה תופעה שגורמת להאטה, יכולה לתת לא רק כוח משיכה אלא גם כוח דחייה. הרי אם יש לך מערכת שמאיטה את הספיחה שלה, יכולה להיות גם מערכת שמאיצה את הספיחה שלה. ואז במקום משיכה, יופיע כוח של דחייה".

שהוא שדוחף את הגלקסיות?!

"לא אמרתי".

אני שאלתי.

"יכול להיות, לא יודע".

זה מרגש.

"החומר האפל זה משהו שהטריד אותי הרבה מאוד שנים. זה תמיד היה ברקע ותמיד הרגשתי שאנחנו מפספסים משהו ולא ידעתי לשים את האצבע.

"דבר נוסף, שלדעתי לא הסתכלו עליו מספיק ברצינות, זה הנושא של הפרעות במודל הסטנדרטי של הקוסמולוגיה - בוא נניח שמשנים קצת את תנאי ההתחלה, רק טיפה - מה היה קורה?".

אנחנו מדברים על המפץ הגדול עכשיו?

"כן. יש שם איזה S פקטור, תשנה קצת, ואז מה קורה? לא צריך שום חומר אפל ושום כלום. רק שינית קצת את תנאי ההתחלה של המערכת. אבל זה יותר סקסי לומר חומר אפל ואנרגיה אפלה".

מה זאת אומרת "לשנות את תנאי ההתחלה של המפץ הגדול"? מה, זה שלך מהבית?

"אשאל אותך שאלה: האם אתה יכול לחתום לי מה היו תנאי ההתחלה של היקום?".

לא. אף אחד לא יכול.

"בדיוק. אתם אומרים שאלה תנאי ההתחלה ואני אומר, הם קצת שונים".

אבל חייב להיות משהו שכולם מסכימים עליו, לא? חוץ ממהירות האור.

"את מהירות האור שהיא קבועה אני יכול להבין, גם ברמה הפילוסופית וגם מבחינת הקשר בין מרחב וזמן. אבל למה צריך לעשות פיין טיונינג בתנאי ההתחלה כדי לקבל את ההאצה הזאת שמסבירים אותה בעזרת אנרגיה אפלה? אתה צריך מאוד לדייק ולמה שהיקום יהיה כזה מדויק? מה, הכול עובד אצלנו מדויק בחיים?".

לא.

"מה היה לפני המפץ הגדול?"

כשאתה ניגש לדברים כאלה, אתה בא מהפילוסופיה של הדברים?

"אני חושב על אדם אחד, וויליאם מאוקאם, שידוע בכלל שלו, 'התער של אוקאם' - מנסה להסביר את התופעות בצורה הכי פשוטה. אם יש כמה הסברים לאותה תופעה - יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, פתרון מהמאה ה-12 שנכון עד היום".

אתה חושב גם על מה היה לפני המפץ הגדול ומה יש מהצד השני של חור שחור? או שאלה מחשבות ששמורות לאנשים הפשוטים?

"אני פועל בגבולות התיאוריה הפיזיקלית שנראית לי נכונה. כל העבודה שלי היא במסגרת תורת היחסות הכללית של איינשטיין והמסקנות הנגזרות ממנה. התיאוריה הזו חייבת נקודת התחלה. אז אם תשאל אותי מה היה קודם, לפני המפץ הגדול, אני לא יודע".

אתה חושב על זה?

"האמת שלא".

ועל מה יש מהצד השני של חור שחור?

"לא יודע".

ברור, אם היית יודע, היה הרבה יותר קשה לקבוע איתך ראיון. אבל מה אתה חושב?

"המחשבות שלי הן שהדברים האלה הם באיזשהו מקום אידיאליזציה - כמו שמתארים קו מושלם על עיגול מושלם. בתוך החור השחור, על-פי התיאור המקובל, מה שהיה מרחב נהיה זמן ומה שהיה זמן נהיה מרחב. ייתכן שזה פתרון לא יציב ויש פתרון אחר שהוא יציב".

"עושים סנאפשוט של היקום"

עברו משהו כמו 230 שנה מניוטון לאיינשטיין, ועכשיו אנחנו משהו כמו 100 שנה לאיינשטיין - יש באופק משהו או מישהו שיעשה לאיינשטיין את מה שאיינשטיין עשה לניוטון?

"אני מאוד מקווה שלא, כי אני מאוד אוהב את התיאוריה של איינשטיין ואת תורת היחסות. מה שאני מקווה זה שיצליחו לתת תמונה גיאומטרית גם של הכוחות האחרים. בחלק האחרון של הקריירה שלו, איינשטיין ניסה לאחד את האלקטרומגנטיות והגרביטציה. בטבע היום יש ארבעה כוחות, אבל את רוב העולם שלנו מספיק להסביר בשני הכוחות הראשונים. הגרביטציה והאלקטרומגנטיות".

בסוף תמיד מגיעים לזה שהאדם, חייו כל-כך קצרים לעומת מה שהוא מנסה למדוד.

"אנשים לא מבינים שהם עושים סך הכול סנאפשוט של היקום, תמונה שתופסת רגע בזמן. התמונה שיש לנו על היקום קיימת פחות מ-100 שנה וכבר תוקנה כמה פעמים. מדע זה לא דבר קבוע".

ועד כמה הוא מראה של הזמן, של התקופה? איינשטיין הגיע לתורת היחסות אחרי מלחמת העולם הראשונה, החומר האפל "התגלה" אחרי מלחמת העולם השנייה. מה הקשר בין המאורעות ההיסטוריים והתפיסה שלנו את היקום?

"זו מחשבה מעניינת. אנחנו בהחלט תבנית נוף מולדתנו ונוף זמננו. כשאתה אומר את זה, אני חושב שדווקא אחרי מלחמת העולם הראשונה התחיל העניין של מכניקת הקוונטים, ללכת נגד הדטרמיניזם והדברים הקבועים מראש, להבין שיש דברים שהם הסתברותיים בלבד".

ואז באו המיתרים ותיאוריות אחרות.

"מיתרים זה ניסיון להכניס עוד ממדים, ארבעה זה כבר לא מספיק. מבחינה פילוסופית, אותי זה מטריד - מה אתה מרוויח מזה שאתה מוסיף עוד ממדים? אם אתה מוסיף, כאילו הוספת אינסוף פונקציות. הכוח ההסברי של זה הוא כלום, רק פותח עוד ועוד שאלות. באינסוף ממדים אני יכול לסדר לך מה שאתה רוצה".

אתה אומר שהיינו צריכים לעשות הפוך, לחפש את הצמצום במקום את ההרחבה.

"כן. זה המדע".

"עולם של אחדות ולא של אלים"

זו לא הפעם הראשונה שיהלום מצמצם. ב-2008, בשיתוף עם אוניברסיטת קיימברידג', הוא פרסם מחקר שהצליח לאשש את אחת מהנחות היסוד של איינשטיין ביחס לממד הזמן בתורת היחסות הכללית: למה ביקום יש ארבעה ממדים, שלושה של מרחב ואחד של זמן, ולא - נניח - שני ממדי זמן ושני ממדי מרחב, הרי כל האפשרויות הללו מהוות פתרון למשוואות השדה של איינשטיין בריק, ובהיבט זה אין הבדל ביניהם. איינשטיין טען שהיקום שלנו הכי סביר, כלומר יציב, ויהלום הוכיח את זה.

פרופ' יהלום לא מתעסק רק בגלקסיות - הגדולות, הרחוקות, המסתוריות - הוא מתעסק גם בקוונטים. נע בין הגדול לקטן.

באיזו סקאלה - זו האדירה, של היקום, או זו הזעירה, של החלקיק - אנחנו פחות בורים?

"יש הרבה שאלות. בסקאלה הקטנה עסקתי במושג הספין של האלקטרון - תן לחלקיק ברדיוס אפס להסתובב ותגיע למהירות אינסופית. ניסיתי להבין מה זה ספין וזה הביא אותי לרעיון של נוזל קוואנטי, שהאלקטרון הוא מעין מערבולת בתוך הנוזל".

והנוזל, מהו? בתוך מה הוא מוחזק?

"זהו, שאין לי תשובות".

אולי הוא נוזל אפל?

(מחייך) "בשבילי הוא אפל, כן. השאלה האמיתית היא איפה המערבולת, מערבולת של מה? ניסיתי בכל זאת לתת איזושהי תמונה פיזיקלית, בשבילה הייתי צריך נוזל, אבל לא פתרתי את הבעיה".

ואני מבין למה - כי אתה חייב להכפיף את ההיגיון שלך בגלקסיות, שאומר שאין דבר כזה חומר אפל, על האלקטרון. אי אפשר לומר: פה אני מצמצם ושם מרחיב.

"נכון. לא נתתי פתרון, אבל נתתי משהו שאפשר לדמיין אותו ולחשוב עליו: לא כדור קטן שמסתובב אלא מערבולת".

לדעתך, האם בימי חיינו יצליחו לאחד את הקטן והגדול לתיאוריה של הכול?

"יש כאלה שיאמרו שבמובן מסוים כבר הצלחנו - הקטן הוא הנכון, היקום מתנהג במכניקה הקוונטית, אבל בקנה מידה גדול, כשאתה לוקח הרבה מאוד חלקיקים, יש מיצוע והתנהגות קלאסית. אפשר לטעון את זה. לי מפריע הרבה פעמים שאנשים מתייחסים לדברים בצורה מתמטית, אבל אין להם תמונה פיזיקלית של מה שקורה שם. אולי זו בעיה שלי".

יש לך כיפה סרוגה. עד כמה הפיזיקה שלך מושפעת מהאמונה שלך? אני יודע שזו שאלה שלא שואלים אתאיסטים. ובכל זאת.

"אני חושב שהיא מאוד קשורה. הכיוון הזה של אחדות, לצמצם את החוקים ואת היקום לאחדות אחת של חוקים, סט מצומצם - זה כיוון מונותאיסטי, עולם של אחדות ולא של אלים וכוחות בלתי קשורים שפועלים בו. אני בהחלט חושב שללכת לאחדות של הדברים, זה כיוון חזק בפיזיקה - להבין את הטבע בצורה אחדותית, לא כמיליון דברים נפרדים. יש דברים שאנחנו לא מבינים, אבל עם עוד חישובים, ניסויים ומחשבה אולי בסוף נבין".

מעל שלושים שנות פיזיקה שינו את האמונה שלך? החלישו או חיזקו?

"יש את הטבע, ואנחנו מנסים לתאר אותו עם כל מיני מודלים ותיאוריות. גם באמונה של מודלים, כמו המודל האורתודוקסי ואחרים. במובן הזה, אני הבנתי שזה מודל אפשרי, אבל לא המודל היחיד".

עוד כתבות

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

דעה: בחלוף שלוש שנות טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית

בחלוף שלוש השנים הראשונות של דונלד טראמפ בבית הלבן, אנו חייבים להזכיר לעצמנו: לא, זו אינה נשיאות נורמלית ● ברד הכזבים הבלתי פוסק שממטיר טראמפ (15,413 מאז השבעתו על פי ה'שקר-מטר' של "וושינגטון פוסט") עלול להקהות את החושים, וזו אולי המטרה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

טראמפ מתבונן על ליקוי חמה / צילום: רויטרס

פרשנות: הצ'ק השמן שהאנושות תרשום אם טראמפ יבחר לכהונה נוספת

כהונה נוספת של טראמפ משמעותה איבוד זמן יקר, שבו לא רק שפליטות הפחמן של אחת המדינות הכי מזהמות בעולם לא תרד, אלא תעלה, ותבלום את ההתקדמות הגלובלית לעצירת משבר האקלים ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

שופט העליון עופר גרוסקופף בהשבעה לבית המשפט העליון / צילום: שלומי יוסף

מס שבח ומס הכנסה: היילכו שניים יחדיו?

למרות ניצחונה של רשות המסים, פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין החברה הזרה PIV BV עשוי להיות שימושי ביותר דווקא בידי ציבור הנישומים

דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

עליות בבורסה: מדד ת"א 35 חצה את שיא כל הזמנים; גילת מזנקת ב-15%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% לרמה של 1,724 נקודות, ת"א 90 מטפס ב-0.2% ● מניית מבטח שמיר מובילה את העליות ומזנקת בכ-10% במחזור גבוה ● טבע מאבדת 4.5%, נייס עולה ב-5.6%

נדל"ן מניב / צילום: shutterstock

על רקע הגאות במניות נדל"ן: אזורים ואאורה מפשירות תכניות להנפקת קרן ריט

אזורים מקדמת הנפקת פעילות השכרת דירות לטווח ארוך, ודיווחה כי חברה בת הגישה טיוטת תשקיף "לצורך הנפקתה לציבור כקרן השקעות במקרקעין" ● אאורה דיווחה כי היא "ממשיכה לפעול להקים קרן להשקעות במקרקעין", לאחר שבשבוע שעבר דיווחה כי "טרם התגבשו התנאים להקמת קרן הריט או למכירת נכסים לקרן"

אורלי לוי-אבקסיס, העבודה-גשר-מרצ  / צילום: ניר סלקמן

כמה חמורה האבטלה הסמויה של חדרי הניתוח הציבוריים בישראל

בעוד התורים לטיפול מתארכים, חדרי ניתוח ציבוריים עומדים לפעמים שוממים - בעיקר אחה"צ • למרות שורת יוזמות ממשלתיות לצמצום התופעה, עדיין לא ברור אם חל שיפור בניצול החדרים: משרד הבריאות אינו אוסף מידע • "המשרוקית" פנתה לבתי החולים ומצאה שיפור חלקי בלבד

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס  Shannon Stapleton

בהינף יד: אמזון מבקשת להמציא מחדש את האופן שבו אנו משלמים

ענקית הטק בונה מסופים בחנויות שיאפשרו לקונים לקשור את המידע מכרטיסי האשראי שלהם לכף־היד ● במילים אחרות, הקונה יוכל לשלם בהינף יד, בלי להוציא כרטיס או טלפון חכם

סער ברכה / צילום: ולדימיר אסקין

הבנקים המממנים נוטים לטרפד את רכישת תהל, הנתונה בקשיים תזרימיים, בידי קבוצת שיכון ובינוי

ל"גלובס" נודע כי בימים אלו מתקיימים דיונים בין תהל לבין הבנקים לגבי מתווה התמיכה בחברה ● הצעת שיכון ובינוי לא התייחסה להשקעה במניות החברה-האם תהל גרופ אינטרנשיונל (TGI), אלא להשקעה בחברה-הבת תהל גרופ, וייתכן שלכן החליטו בבנקים שלא לאמץ את המתווה

גילת לווינים / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

לקראת אקזיט של 2 מיליארד שקל? מניית גילת לוויינים מזנקת על רקע מגעים לרכישתה

גם מניית מבטח שמיר, בעלת המניות השנייה בגודלה בגילת, זינקה היום בבורסה ● בעלת המניות הגדולה בגילת היא קרן פימי בראשותו של ישי דוידי, המחזיקה ב-34.1% מהון המניות

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון / צילום: רויטרס Rex Curry

הלחץ מצד אמזון, נייק ואיקאה לא עזר: מושל טנסי יחתום על חוק שמונע זכות אימוץ מלהט"בים

החוק מגן על סוכנויות אימוץ ומעונות שלא מעניקים שירות למשפחות להט"בים ● למרות המחאה, החברות לא הודיעו שהן מתכננות לשנות את פעילותן בטנסי בתגובה להודעת המושל

אריה דרעי / צילום: רפי קוץ

הפעם דרעי מתנהל אחרת מול רשויות התביעה. האם זה מה שיציל אותו מהעמדה לדין?

כששר הפנים אריה דרעי הואשם בפלילים בשנות ה-90, הוא ואנשיו תקפו מעל כל במה את רשויות האכיפה ● זה נגמר בהרשעה ובמאסר ● כעת הוא שוב באותה נקודה, שר פנים שחשוד בפלילים, אבל לפחות ברמה התקשורתית הוא הפיק את הלקחים ● זה בטח לא יזיק לו לקראת ההכרעה בעניינו

נהריה מוצפת / צילום: רם גוטליב

ענף הביטוח בעין הסערה: איך ההצפה בנהריה קשורה לשינויים בענף הביטוח?

ניהול מוצלח של חברת ביטוח, המאזן בין רווחיות בטווח הקצר לאתגרי הטווח הארוך, הוא מהמשימות הניהוליות המורכבות ביותר שהזירה העסקית יכולה לזמן בעת הנוכחית ● רגולציית יתר עלולה להוביל לירידה בתחרותיות בענף ולפגוע במבוטחים ● דעה

וואטסאפ/ צילום: shutterstock

התקלה בוואטסאפ תוקנה חלקית: חלק מהמשתמשים חזרו לשגרה

(עדכון) - דיווחים על תקלה בשליחת מדיה באפליקציה החלו להתקבל החל משעה 13:00, וזאת במספר מדינות

אלון קצף  / צילום:תמר מצפי

דיוידשילד-פספורטכארד נהפכת לחברת ביטוח - ואייל בן שלוש יכהן בה כיו"ר

החברה, שנמצאת בבעלות אלון קצף וחברת הביטוח האמריקאית White Mountains, קיבלה את אישור רשות שוק ההון ● החברה תפעל ישירות מול הציבור, וגם תמשיך במכירת ביטוח דרך סוכנים

אלי להב, בעל השליטה / צילום: איל יצהר

לקראת הפיכת אבי לוי לבעל מניות מרכזי: להב אל.אר חוזרת לתחום האנרגיה הסולארית

החברה במו"מ לרכישת חברה ישראלית פרטית בתחום האנרגיה המתחדשת בתמורה ל-44.6 מיליון שקל ● להב מתכננת לגייס בשבועיים הקרובים 150-180 מיליון שקל בהנפקת זכויות, ולוי צפוי להחזיק אחריה כ-40% מההון ● לפי אינדיקציה ראשונית, החברה צפויה לרשום רווח של 5-7 מיליון שקל מעליית שווי נכסים בגרמניה

טריקים חדשים שמפילים תיירים רבים בפח / צילום: שאטרסטוק

דירת נופש שנעלמה וגניבת פרטי אשראי עם מוט סלפי: הטריקים החדשים להונאת תיירים

שיטות הרמאות החדשות להפיל תיירים בפח משתכללות כל הזמן ● למה אנחנו צריכים להיזהר מאנשים שמצלמים סלפי לידינו, ולמה לפעמים צריך להיזהר גם משוטרים?

לשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

ירידה במשרות הפנויות ב-2019; ואילו מקצועות הובילו את הירידות?

מספר המשרות הפנויות במשק עלה באוקטובר-דצמבר, אך בסיכום שנתי נרשמה ירידה ● בהשוואה ל-2018 חלה עלייה של 17% במספר המשרות הפנויות של מהנדסים; מנגד, חלה ירידה של 23% במספר המשרות הפנויות של מאבטחים ● בדרום נרשמה ירידה בשיעור המשרות הפנויות - ואיפה נרשמו עליות?

פרויקט מגורים חדש בחיפה / צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

דירות שני החדרים עושות קאמבק, ולא רק בתל אביב: מי קונה אותן ולאילו יזמים זה משתלם

בשנתיים האחרונות חלה עלייה חדה במספר הדירות הקטנות, בנות 2-3 חדרים, שנבנות בארץ ● מי קהל היעד שלהן (רמז: לא רק משקיעים), ולמה לא כל היזמים מצטרפים לטרנד?

 הנשיא והבורסה / איור: גיל ג'יבלי

הנשיא והבורסה: השווקים כבשו שיאים חדשים

טראמפ ייזכר כמי שלחץ ותקף את הבנק המרכזי במטרה שיוריד עוד את הריבית מעבר לרמתה האפסית, על מנת להמריץ את הפעילות הכלכלית - גם אם זה בא על חשבון הגדלת החוב ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד