גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להקים קלפי בנתב"ג, לאפשר לישראלים בחו"ל להצביע: כך יגדלו אחוזי ההצבעה גם בלי יום שבתון

חוקרים בתחום מדע המדינה מסבירים שהקשר בין יום שבתון לבין שיעור ההצבעה בבחירות לא מובהק, ומציעים שורה של פתרונות אחרים שישכנעו את מי שלא מצביע להגיע לקלפי ● האם כדאי לכפות על האזרחים להצביע, באיזה פרמטר ישראל היא שיאנית העולם ולמה כדאי להקים קלפי גם בנתב"ג ● מצביעים. לא מבזבזים יום עבודה

קלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
קלפי / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

יום השבתון בבחירות אינו הכרחי והקשר בינו לבין שיעור ההצבעה בבחירות אינו מובהק. כך מצהירים שלושה חוקרים שעוסקים בתחום מדע המדינה.

ד"ר עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אומר שיום שבתון נחשב לתופעה חריגה בדמוקרטיות המתקדמות. קניג מספר שרוב הדמוקרטיות מקיימות את הבחירות בשבת או בראשון, שהם ימי חופשה רגילים. במדינת שבהן הבחירות מתקיימות באמצע השבוע, למשל ארה"ב וקנדה, אין יום שבתון מלא שמשתק את המשק. קניג מספר שמי שיוצאות מהכלל הן דרום קוריאה, דרום אפריקה וכמובן ישראל.

אחת הסוגיות שאנשי האקדמיה עוסקים בה היא הגלדת שיעור ההצבעה בבחירות. פרופסור גידי רהט מהאוניברסיטה העברית הציע בעבר שורה של אמצעים שיתמכו בכך. רהט הציע להצמיד את הבחירות לכנסת לבחירות לרשויות המקומיות. מהלך כזה אמור להגביר את המוטיבציה להצביע, משום שהבחירות לרשויות משפיעות באופן יומיומי על חיי האזרח.

הצעה נוספת שהעלה רהט היא לעבור לשיטה של בחירות אזוריות שנהוגה למשל באנגליה. במקרה כזה האזרחים יוכלו להציע לנציגים מקומיים שאותם הם מכירים טוב יותר. אופציה אחרת שנהוגה בארה"ב היא "להצמיד" לבחירות משאלים על נושאים שקרובים ללב התושבים - למשל האם כדאי לסלול כביש חדש או להקים בית ספר בשכונה.

מה קרה ב-2018? לא מה שחשבתם

תומכי יום השבתון חוששים שביטולו יובל לצניחה בשיעורי ההצבעה, אבל קניג מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור שהטענה הזאת לא מחזיקה מים. הוא מצטט שורה של נתונים ומחקרים, מהארץ ומהעולם, מהם עולה שאין קורלציה בין קיום יום שבתון לבין הצבעה בבחירות.

קניג מתייחס גם לבחירות המקומיות בשנת 2018 שבהן טיפס שיעור המצביעים, במקביל לכך שיום הבחירות הוגדר כיום שבתון. הוא טוען שניתן להסביר את העלייה הזו במגוון דרכים אחרות. לדבריו שיעור המצביעים הושפע מהצטרפות דור חדש של מצביעים וגם משורה של מאבקים צמודים במספר ערים גדולות.

קניג מצביע על היבט נוסף שמייחד את ישראל ביחס למדינות העולם - שעות הפתיחה הארוכות של הקלפיות. לדבריו, "אין עוד מקום בעולם שהקלפיות בו פתוחות 15 שעות משבע בבוקר עד עשר בלילה. לכל מי שרוצה להצביע, גם אם הוא היה בעבודה באותו יום, אין בעיה לעשות את זה". הוא מוסיף כי ברוב הדמוקרטיות בעולם הקלפיות נפתחות בעשר בבוקר ונסגרות בשמונה בערב. בפרמטר של זמן, ישראל היא שיאנית הנגישות לקלפי.

האם כדאי להעלות את שיעור ההשתתפות בבחירות על ידי חובת הצבעה? מחקר של ד"ר חן פרידברג, גם היא עמיתה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בחן את ההשלכות של מהלך כזה.

מי שתומכים בהטלת סנקציות נגד הלא המצביעים גורסים שלאקט ההצבעה יש השפעה חיובית על רמת המודעות הפוליטית של אזרחים. אם אזרחים יודעים שהם חייבים להצביע, הם יטרחו ויבררו מעט על החלופות הקיימות ובתוך כך יצברו ידע פוליטי. בהקשר הזה אפשר לטעון שחובת ההצבעה תתרום למעורבות פוליטית ולחינוך דמוקרטי של הציבור.

מנגד עולה הטיעון שחובת הצבעה לא תגביר את מעורבות האזרחים אלא תמאיס עליהם את הפוליטיקה ותיצור תחושת ניכור. אם קיימות בחברה תחושות של אדישות, ניכור, חוסר אמון ואכזבה מהמערכת, אין טעם להשתמש באופן מלאכותי במנגנון שיכפה על האזרחים להשתתף ובכך לנסות, באופן מלאכותי, לנסות להעלים את הבעיה.

אזרחים מצביעים כדי להשפיע על מדיניות הממשלה ושיעורי הצבעה נמוכים יכולים ללמד על חוסר שביעות רצון מהשחקנים הפוליטיים וגם על התחושה שאין קשר משכנע בין ההצבעה לבין המדיניות בפועל. העלאה מלאכותית של שיעורי ההצבעה לא תטפל ברצינות בתחושות האלה, אלא תיצור מסך עשן שיטשטש אותן.

פרופ' רהט אומר שהבחירה לא להצביע מבטאת חוסר שביעות רצון ולא חוסר אכפתיות. הוא מאמין שהחלת חובת הצבעה עשויה לגרום למי שיחויבו לבוא להצביע לנקוט הצבעת מחאה נגד המערכת כולה - פתקים לבנים ופסילת קולות מכוונת. מחאה כזו, אומר רהט, עלולה לאיים על יציבות המערכת הפוליטית יותר מאשר אי השתתפות. שנית, בקביעת חובת הצבעה יש משום פגיעה בעיקרון הליברלי שהשתתפות בבחירות היא וולנטרית.

מה קורה בעולם בהקשר הזה? חובת הצבעה נהוגה כיום ב-29 מדינות, בצורות שונות. יש מדינות שאימצו חובת הצבעה, אך זנחו אותה לאחר שנים אחדות, למשל שוויץ, ספרד ואיטליה. מדינות אחרות מחייבות את האזרחים להצביע בבחירות, רשימה שכוללת בין השאר את לוקסמבורג, בלגיה, אוסטרליה, צ'ילה, וברזיל. מדינות מסוימות נוקטות באכיפה אקטיבית. הן דורשות ממי שלא הצביע לספק הסבר למעשיו, מטילות קנסות, שוללות את הזכות למלא תפקידים ציבוריים ובמקרים חריגים מטילות עונשי מאסר. בחלק מהמדינות יש חובה פורמלית להצביע, אך בפועל ההחלטה לא נאכפת.

זכות הצבעה לישראלים בחו"ל

איך דואגים לכך ששיעור ההצבעה לא יירד אם השבתון יבוטל? קניג מצביע על שורה של אפשרויות שאת חלקן ניתן ליישם בקלות. הוא מדבר על כך שכל מצביע חייב להגיע לקלפי באזור מגוריו, בהתאם לכתובת שמופיעה בתעודת הזהות. מדוע לא לאפשר הצבעה גם בקלפיות כלל ארציות, שזה יהיה יעודן וכך לסייע למי שמתגורר הרחק ממקום מגוריו הרשמי? אופציה נוספת היא להציב קלפיות בנמל התעופה בן גוריון. לדברי קניג, כחצי אחוז מבעלי זכות ההצבעה לא מצביעים מאחר שהם טסים סביב יום הבחירות.

ומה לגבי מי שלא נמצא בארץ? למה לא לאפשר הצבעה מוקדמת למי שאמור להיעדר מהארץ בדיוק ביום הבחירות? לדברי קניג, אין קושי מהותי להשתמש בפיתרון הזה. שינוי נוסף שקניג מציע הוא להעניק זכות הצבעה לישראלים שנמצאים בחו"ל באופן זמני, סטודנטים או עובדים שנמצאים במדינות אחרות במשך תקופת זמן קצובה. האפשרות הזאת כבר עלתה בעבר בכנסת והליכוד הכניס סעיף כזה להסכמים הקואליציוניים בכל הממשלות האחרונות שהקים, אך המהלך מעולם לא יושם.

מה לגבי הצבעה דיגיטלית? קניג מסתייג מהאפשרות הזאת. לדבריו, "חוץ מאסטוניה הנושא לא נבחן בעולם הדמוקרטי בצורה מספקת. הולנד, שבחנה את הפורמט, חזרה לשיטה המסורתית של הצבעה בפתקים. בקנדה ובבריטניה נהוגה הצבעה דיגיטלית בכמה רשויות מקומיות, אך לא בבחירות הכלליות. הסיבה העיקרית היא חשש מהטיית הבחירות באמצעות פריצה לנתוני ההצבעה וכנראה שהסיכון לכך גבוה מדי". עם זאת, קניג מעריך שכך כנראה ייראו הבחירות העתיד.

כל החוקרים מסכימים שמה שיכול להגביר את שיעורי ההצבעה, מעבר לאספקט הטכני, הוא פוליטיקאים שיגבירו את רמת האמון במערכת. החוקרים תומכים גם בהצעה של חבר הכנסת ושר המשפטים לשעבר, מאיר שטרית, לשלול את השכר ממי שלא יצביע. 

לבטל את השבתון, לשמור על אחוזי ההצבעה

■ להקים קלפיות שיאפשרו לאנשים להצביע גם הרחק מהכתובת שלהם בתעודת הזהותם

■ להקים קלפי בנתב"ג ולאפשר למי שטסים או חוזרים מחו"ל לא לוותר על ההצבעה

■ ישראל היא המדינה היחידה שבה האזרחים יכולים להצביע במשך 15 שעות

■ ניתן לאפשר לישראלים שמתגוררים בחו"ל באופן זמני להצביע בבחירות

■ באקדמיה ממליצים "להצמיד" את הבחירות המקומיות לבחירות לכנסת

עוד כתבות

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

עליות חדות בסיום המסחר בוול סטריט לאחר שסנדרס פרש מהמרוץ לנשיאות

הסנאטור ברני סנדרס נשר מהמירוץ לנשיאות ● נעילה שלילית בבורסות סין, יפן עלתה בלמעלה מ-2% ● טראמפ האשים אתמול את ארגון הבריאות העולמי בכך שטעה "בכל היבט" של הטיפול במגפת הקורונה

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

דעה: האם משבר הקורונה יחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בשורת החג לעצמאים: מענק הפיצוי יעלה ל-10,500 שקל באפריל

מאבק העצמאים והביקורת שמתח "גלובס" על החורים בסיוע נשאו פרי: אמש הגיע האוצר לסיכום כי מענק אפריל יוגדל, יבוטל חישוב הכנסות בני הזוג יחד וגם שכירים בעלי שליטה יזכו לפיצוי

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

מפלס הכנרת עולה? מה אפשר לקנות מסביב לה / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי , גלובס

מפלס הכנרת בעלייה? איזה נכס אפשר לקנות מסביב לה

קוטג' בן 5 חדרים ב-1.63 מיליון שקל או בית בן 8 חדרים ב-1.2 מיליון

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עומד לנאום על סכנות נגיף הקורונה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

הצבעה בצל המגיפה: "טראמפ לא יכול לדחות את הבחירות"

האם הבחירות לנשיאות ארה"ב ייערכו במועד ● איך מקיימים פריימריז בזמן מגפה ● ולמה הצבעה במעטפות הפכה לשאלה המכרעת של הקמפיין ● יפתח דיין, פרשן ובלוגר לפוליטיקה האמריקאית, מתארח בפודקאסט ׳המדריך לטראמפיסט׳ כדי להסביר מה עושה נגיף אחד לקמפיין 2020 ● האזינו

מעבדה של BGI בסין. החברה הייתה אמורה לשלוח לישראל עשרות מכונות בדיקה / צילום: China Stringer Network, רויטרס

ישראל תרכוש ערכות לבדיקת קורונה של ענקית הגנומיקה הסינית BGI ב-90 מיליון שקל

העסקה לאספקת מיכשור וחומרים שיאפשרו ביצוע של 10,000 בדיקות PCR נוספות ביום לפחות בוצעה מול חברת AID GENOMICS – השותף של BGI בישראל ● במסגרת עסקה זו יסופק ציוד למעבדות של קופות החולים

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

מלון שטרקמן בנהריה / צילום: אורי אקרמן

המכה של המלונות המשפחתיים: "אפילו במלחמה זה לא היה ככה"

בעלי המלונות המשפחתיים חטפו מכה קשה, אולי קטלנית, מהתפרצות מגפת הקורונה. שלושה מהם מספרים על ההתמודדות עם העצירה הפתאומית והמוחלטת של העבודה, ועל הצורך בעזרה מהממשלה

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום ● טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר ההודעה "ברני בחוץ!"

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם