גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לקנות או לא לקנות? כלי הרכב ההיברידיים מתייקרים: כמה זה יעלה, מי ייפגע בטווח הקצר ומי בארוך

אם לא יחול שינוי של הרגע האחרון, בינואר הקרוב יעלה המיסוי על הרכבים ההיברידיים, ואיתו כמובן המחירים • מי ייפגע, כיצד יגיבו היבואנים, ומי דווקא עשוי להרוויח? • בצד של האוצר, התוצאה עשויה להיות עודף ביקושים לפני ההתייקרות, שיצמצם באופן מלאכותי את הגירעון בשנת 2019

שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"
שר האוצר משה כחלון / צילום: אלכס קולומויסקי, "ידיעות אחרונות"

בתחילת חודש מרץ פרסמנו כאן טור תחת הכותרת "כך מתכנן האוצר לסגור את הבור בתקציב: איך הפכו המכוניות ההיברידיות לאויבות של תקציב המדינה". את הכתבה חתמנו במילים "אם חרב הקיצוצים תרחף מעל תקציבי המשרדים, אין ספק שהחשבון יוגש לנהגים. לא כתוכנית ארוכה לעשור הבא אלא כאן ועכשיו".

הייתי שמח להתהדר בכושר חיזוי נבואי, אבל האמת היא שאין חדש תחת השמש. בעלי הרכב וציי הרכב היו ונותרו הפרה החולבת האמינה ביותר של האוצר. הם מניבים בשגרה כ-12%-14% מהכנסות המדינה ממסים ועדיין מוכנים למלא בהכנעה עוד כמה דליים בעתות של מצוקה תקציבית. לאורך השנים ניהל האוצר מלחמת חורמה כדי לסתום כל פרצה במיסוי הרכב, והיה ברור שההצלחה המרשימה של ההיברידיות מוטבות-המס מבשרת על קיצן.

אף שעדיין מדובר בנישה בלבד, זהו מהלך מיסוי מורכב, בעל השלכות על שוק הרכב בחודשים הקרובות ובשנים הקרובות. לפיכך ננסה להעריך כאן את השפעתו על השחקנים השונים: משרד האוצר, יבואני הרכב והצרכנים.

השינויים הצפויים במס הקנייה

הצרכנים: התייקרות של 10-12 אלף שקל בממוצע לרכב היברידי

כשמדובר בגזירות מיסוי רכב בישראל, הנטייה הממשלתית המקובלת היא "לא לספור את רוכשי הרכב". אבל בסיטואציה הנוכחית לא מדובר במיסוי רוחבי אלא במיסוי סקטוריאלי על מוצר שיש לו תחליף. האם ישתלם ללקוחות להמשיך לרכוש כלי רכב היברידיים גם אחרי הקטנת הטבת המס?

כאן צריך לחלק את לקוחות ההיברידיות "העממיות" לשני סוגים: פרטיים ומוסדיים, כלומר חברות הליסינג. הלקוחות הפרטיים הם מיעוט בשוק ההיברידיות. חלקם מוערך בכ-20% בלבד. ניתן להניח, שההתייקרות הצפויה בהיקף של 10-12 אלף במחירי הרכבים ההיברידיים העממיים, כתוצאה מהקטנת הטבות המס, תשלח את רוב הלקוחות הפרטיים לחיקם הבטוח והמוכר של דגמי הבנזין.

ליבואנים יש דרך להקטין את הנזק אם יקטינו, ואף יבטלו, את ההנחות הנדיבות שניתנות על כלי רכב כאלה לחברות הליסינג, וישתמשו בהן בתור כרית ספיגה למחירונים הרשמיים לפרטיים. אבל מהלך כזה עשוי להרוג את "שוק האפס קילומטרים" הלא רשמי, שגלגל בשנים האחרונות הרבה היברידיות ללקוחות פרטיים. מהלך כזה בוודאי לא יתקבל בהערכה בקרב הלקוחות המוסדיים, שבונים על כך ששווי מלאי ההיברידיות שלהם בספרים יזנק ביחד עם מחירוני ההיברידיות הרשמיים.

הלקוחות המוסדיים, שעבורם היברידיות עממיות הן "נכס צאן ברזל", יפגינו היסטריה של הצטיידות בטווח הקצר, אבל תגובתם בטווח הארוך כבר תלויה במקבלי הרכב הצמוד. ייתכן שיהיו פה ושם ארגונים ותאגידים שימשיכו להזרים ביקושים להיברידיות גם אחרי ההתייקרות, וזאת בשל הוצאות הדלק הנמוכות, החותם הסביבתי הנמוך והטבת שווי השימוש. יהיה מעניין במיוחד לבדוק מה תהיה התגובה למהלך של צי הרכב הממשלתי, שבשנים האחרונות אימץ אותן אל חיקו.

מנגד, רוב מקבלי הרכב הצמוד אדישים להוצאות הדלק ולפליטת מזהמים. לפיכך, יש להניח שהם יבחנו את הכדאיות של קבלת רכב היברידי במונחים כלכליים נטו, וכאן התייקרות תקטין בוודאות את הכדאיות.

הטבת שווי השימוש על ההיברידיות, בגובה כ-500 שקל לחודש, לא אמורה לכאורה להיפגע במסגרת הגזירות, אבל משקלה יפחת. החישוב פשוט: בהנחה של שווי שימוש בגובה 2.5% ממחיר המחירון, התייקרות של עשרת אלפים שקל במחיר המחירון של היברידית עממית תייקר את תשלום השווי החודשי ב-250 שקל ותקזז במחצית את האפקטיביות של ההטבה. בקיצור, לאחר "ניקוי המדפים" מההיברידיות, שיבואן יוקדם ל-2019, צפוי הביקוש הכללי להיברידיות להתכווץ משמעותית.

שכחנו משהו? אה, כן. האג’נדה הסביבתית. הזינוק במכירות ההיברידיות איפשר בעבר לממשלת ישראל להציג בפני העולם תוצאות מרשימות של מיסוי הרכב "הירוק" שלה, לקבל מחמאות מה-OECD ולטשטש את הריח הרע של מיסוי הרכב הדרקוני, שאינו מקובל בעולם. כל ההישגים הללו עשויים לחזור כעת עשר שנים לאחור.

האוצר: למה נותנים לשוק שישה חודשי היערכות

לכאורה האינטרסים של האוצר ברורים וישירים. מכירות ההיברידיות נסקו בשנתיים האחרונות, מנתח של 8% מהשוק לנתח של כ-18%, תוך שהן דורסות את המכירות של כלי רכב עם מיסוי מלא. מכיוון שהמדינה חייבת למלא בדחיפות את הקופה המתרוקנת, והביקוש לרכב חדש בישראל הוא די קשיח הוחלט להקטין את הטבת מס הקנייה על ההיברידיות בינואר הקרוב, כדי להגדיל את הגבייה ממס קנייה במאות מיליוני שקלים בשנה.

אבל כשבוחנים את התמונה הרחבה מתחילות לעלות שאלות. השאלה הראשונה היא מדוע ניתנה לשוק הרכב "התרעה מוקדמת" של כחצי שנה, צעד מאוד לא טיפוסי לאוצר. בעבר נהג האוצר לדחות לרגע האחרון את פרסום הפרטים של העלאות מס ישירות או עקיפות בתחום הרכב כדי למנוע מצב שבו "דלתות האורווה נסגרות לאחר שהסוסים ברחו". כלומר למנוע הקדמת יבוא ושחרור של כלי רכב במיסוי הישן.

ברור לכול שדי בשישה חודשי התרעה כדי לארגן משלוח "רכבת ימית" של מכוניות היברידיות עממיות ורכבי פלאג-אין מפוארים. על פי הערכות, כעת יוקדם היבוא והשחרור מהמכס של 15-25 אלף כלי רכב כאלה, בכפוף לזמינות המלאים בחו"ל. זו כמות שוות ערך לכשני רבעוני מכירות בפלח.

אחת התיאוריות גורסת שזה בדיוק מה ששר האוצר משה כחלון רצה להשיג. כלומר, הפרסום המוקדם נועד ליצור "היסטריה של ביקושים" בשוק ולהביא לבהלת יבוא, שתקדים הכנסות, ותסייע בהקטנת הגירעון של 2019 על חשבון 2020. המהלך הזה כבר הוכיח את עצמו לאחרונה, לאחר שעדכון המס הירוק באפריל הביא להאצת המכירות ו"סידר" לאוצר רבעון יציב, יחסית, של גירעון.

מטבע הדברים תרגיל כזה יבוא על חשבון העמקת "הבור" בשנה הבאה בשל הקטנה משמעותית של היבוא. אבל המהלך עדיין יאפשר לשר האוצר לסיים את 2019, ואולי גם את הקדנציה שלו כשר אוצר, עם ציון "סביר" וללא הורדת דירוג בינלאומית של ישראל, שהיא כמעט בלתי נמנעת.

התיאוריה הזו אינה באוויר. בהודעה הרשמית שנלוותה לצו העריך האוצר כי "הצו המוצע צפוי להוביל לתוספת הכנסות של 300 מיליון שקל בשנת 2019, 500 מיליון שקל בשנת 2020 וכמיליארד שקל בשנת 2021".

מכיוון שהצו אמור להיכנס לתוקף רק בינואר 2020, נראה שהסכום של 300 מיליון שקל ל-2019 הוא "תמחור של היסטריה". כלומר, האוצר מתמחר מראש את ההכנסות מהקדמת היבוא של כלי רכב, שמטרתם להתחמק מעליית המס.

מדובר כנראה בהערכת חסר מכוונת. סביר להניח שהקדמת היבוא תגדיל את ההכנסות ב-2019 בסכום שקרוב יותר למיליארד שקל בשיקלול תוספת המע"מ, האגרות וכדומה. במקרה כזה יוכל האוצר להתהדר בהצלחה "מעבר למצופה" של המהלכים לסגירת הגירעון.
לא ברור כיצד אמור המהלך להניב בשנה הבאה עוד 500 מיליון שקל לאחר שהסוסים כבר ברחו מהאורווה. האם האוצר מעריך שמכירות ההיברידיות יוחלפו במלואן במכירות כלי רכב רגילים עם מיסוי מלא? שמא מישהו שכח את המשמעויות הפיסקאליות של הקטנת היבוא הצפויה ב-2020? בקיצור, "נגזור את הבונוסים בטווח הקצר, ואחרינו המבול".

יבואני הרכב: המרוויחים בטווח הקצר יחטפו בהמשך

לכאורה, היבואנים ניצבים בפני סיטואציה פשוטה. כמעט כל הזינוק בביקוש להיברידיות בשנתיים האחרונות התמקד בהיצע הדגמים של שלושה מותגים: יונדאי, טויוטה וקיה. אלה גם המותגים שיספגו את מלוא המהלומה בטווח הקצר. בטווח הבינוני והארוך - שנה עד שלוש שנים - הקטנת הטבות המס עתידה לפגוע כמעט בכל יבואני הרכב ולא רק ב"יבואנים ההיברידיים".

יונדאי, קיה וטויוטה מובילות בהיברידיות

בחודש שעבר קיבל האיחוד האירופי החלטה להקטין דרמטית את ממוצע הפליטות של כלל הדגמים בתוך שנתיים. הדרך היחידה של היצרנים לעמוד במשימה היא להאיץ משמעותית את היקף הפיתוח והמכירות של דגמים היברידיים על חשבון דגמים רגילים.
זה אומר שני דברים: הראשון הוא הרחבה משמעותית של היקף הדגמים "המחושמלים" של כל המותגים.

השני הוא צפי למחסור באספקה של דגמי הייבריד ופלאג-אין. המחסור הזה כבר קיים בשטח. בשבוע שעבר אף יצאה משלחת של איגוד יבואני הרכב לבריסל כדי לשכנע את האיחוד האירופי לפעול לכך שישראל לא תקופח בהקצאות עתידיות של דגמים "מחושמלים".
במילים אחרות, גם אלה שירוויחו בטווח הקצר מהעלאת המס וירידת הביקוש להיברידיות "יחטפו" בהמשך.

לאור המחסור, לא מן הנמנע שגם שלושת היבואנים "ההיברידיים" יקבלו בברכה את הגברת הביקוש לדגמי בנזין רגילים, שהמלאי שלהם זמין בשפע. מצב דומה צפוי גם בפלח רכבי היוקרה ההיברידיים-נטענים, שהיה להיט מכירות בשנים האחרונות וכעת עומד בפני ייקור של עשרות אחוזים.

לפיכך, לא מן הנמנע שגם יבואנים שנפגעים כביכול מהקטנת ההטבות לרכב פלאג-אין יקרים - ובראשם מרצדס, וולבו וב.מ.וו - מברכים עליו בסתר ליבם ומאמינים שהוא "יחזיר הביתה" את לקוחות דגמי הבנזין, שההיצע שלהם זמין תמיד. מנגד, היבואנים המקבילים והזעירים, שבשנים האחרונות שיגשגו בזכות יבוא כלי רכב היברידיים ורכבי פלאג-אין מפוארים, עתידים לספוג מכה קשה. 

עוד כתבות

יצחק קלפטר /  צילום: מילנר משה - לע"מ

הקלפטר בן 70: זה הזמן לחזור ל"יצחק", אלבום הבכורה

אלבום הבכורה של יצחק קלפטר חוגג השבוע יום הולדת עגול, אלבום  שהופך את ההסתגרות הביתית להרבה יותר נסבלת.

מסעדת אילבן מדיסון פארק בניו יורק / צילום: AP

בצל הקורונה: המסעדה שזכתה בשלושה כוכבי מישלן הופכת לבית תמחוי

"אילבן מדיסון פארק", הממוקמת בניו יורק ונחשבת לאחת המסעדות הטובות בעולם, מתגייסת לסייע לצוותים הרפואיים ולנזקקי העיר, ותגיש כ-3,000 ארוחות ביום במחירי בית תמחוי

דונלד טראמפ / רויטרס

פרשנות - נבואת הזעם והחורבן של טראמפ: "יהיה הרבה מוות בשבוע הבא"

בממשל מעריכים כי המגפה תגיע אל שיאה "בתוך ששה עד שבעה ימים" בשלושת המרכזים העירוניים המועדים ביותר לפורענות: ניו יורק, דטרויט וניו אורלינס ● 93,000 מתים הם עכשיו האומדן הזהיר, המספר עשוי להגיע ל-176,000

חולה קורונה שמצבו הוחמר מובהל לבית חולים בגרמניה השכנה / צילום: Robert Michael, Associated Press

צרפת: מספר המאושפזים בטיפול נמרץ עולה; סגר בספרד עד 26 באפריל

בצרפת מתו עד כה 7,560 בני אדם מקורונה ● הציבור הצרפתי נמצא תחת צעדי סגר חמורים, והמשטרה מחלקת קנסות של מאות אירו למי שמתרחקים מבתיהם ● באיטליה יותר מ-15,000 בני אדם מתו עד כה

עסקים סגורים בצל ההנחיות החדשות של משרד הבריאות, תל אביב. / צילום: איל יצהר, גלובס

היקף הפונים לקרן לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים זינק ל-18 אלף

לפי הערכות האוצר, הקרן תעביר בשבועיים הקרובים למעלה מ-2 מיליארד שקל לעסקים שפנו אליה בבקשות לאשראי ● מספר הבקשות שכבר אושרו עמד כרגע על עשרות בודדות

דלק / צילום: שאטרסטוק

מחירי הדלק ירדו, אבל ישראל הפכה לשיאנית העולם בגובה המיסוי על בנזין

מחירי הדלק אמנם ירדו ב-17.4% בתחילת אפריל, אך שיעור המס מתוך המחיר של ליטר בנזין זינק החודש לשיא עולמי של 78%

מטוסי אל על חונים בנתב"ג, שהתרוקן מנוסעים / צילום: Ariel Schalit, AP

שעון החול הולך ואוזל: חברות התעופה זועקות לסיוע ממשלתי. מה עוצר אותו?

ממשלות שונות ברחבי העולם כבר העבירו סיוע כספי משמעותי לחברות התעופה שפועלות בארצן, אך בישראל הנושא עדיין נמצא בדיונים עם משרד האוצר ● בחברות התעופה הישראליות חוששים שעד שיתנו אור ירוק להלוואות, כבר לא יהיה למי לתת אותן

סר קיר סטארמר / צילום: AP

בריטניה: מנהיג חדש נבחר ללייבור; "מזדהה ותומך בציונות"

תהליך הבחירה לתפקיד התנהל בצל משבר הקורונה בממלכה המאוחדת, וחוסר שביעות בציבור מהמהלכים של הממשלה בראשות בוריס ג'ונסון ● סר קיר סטארמר יחליף בתפקיד את ג'רמי קורבין

עז מסתובבת בעיירת החוף הנופש כְלַנְדִידְנו בצפון ווילס / צילום: Pete Byrne/PA, AP

עוד יבואו ימים אחרים: 10 תמונות מהשבוע של העולם בצל הקורונה

כמו ארגון טרור שנשקו העיקרי הוא האימה והשפעתו המיידית היא הפחד והשיתוק – כך פועלת הקורונה על אזרחי העולם ● גלובס מציג את השבוע שהיה מסביב לעולם בתמונות

"שיטפו את הידיים! כולנו בזה יחד", גרפיטי בבריטניה / צילום: Liam McBurney / PA, Associated Press

בוריס ג'ונסון עם חום בבידוד; שיא במספר המתים בבריטניה ביממה

ספרד עקפה את איטליה במספר מקרי הקורונה ● 684 קורבנות קורונה בבריטניה ב-24 השעות האחרונות ● באיטליה נרשמו ביממה האחרונה 766 מתים ו-4,585 נדבקים חדשים

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת יאפשר למוסדיים לדחות אג"ח ולהחליף חוב בקלות לחברות לוות שנקלעו למשבר

מנייר התייעצות שתפרסם רשות שוק ההון עולה כי התוכנית שלה לשיקום החברות הטובות שנקלעו לקשיי החזר באג"ח תכלול בין היתר דחייה של עד שנה בתמורה לתוספת בריבית של 0.55% ועד 3.5%, ללא תספורת בחוב 

אהובי גלפנד / צילום: איל יצהר

"בשבוע אחד הכל נפסק": עבור חצי מיליון עצמאים ובעלי עסקים הקורונה היא איום כלכלי קיומי

זה לא היה רק מקור פרנסה עבורם, אלא גם חלק מהנשמה ● כעת, כמו מאות אלפי בעלי עסקים קטנים אחרים, הם ניצבים חסרי אונים מול משבר שאיש לא דמיין ● כך נראים האנשים שמאחורי המספרים

דביבונים מוערמים בכלובים צפופים בשוק לחיות בר במחוז Guangzhou. לא הסיקו מסקנות לאחר מגפת הסארס / צילום: Xinhua, Liu Dawei, Associated Press

לסוחרי חיות הבר בסין היה לובי פוליטי חזק. כך הם קיבלו הגנה מהממשלה וכך התפרצה הקורונה

ד"ר פיטר לי, מומחה למדיניות הסינית לחיות בר, מסביר כי במשך שנים שכנעה התעשייה את ההנהגה בבייג'ינג שהיא תורמת לתעסוקה, מצילה חיים ומגנה על הטבע: "קבוצה קטנה החזיקה אומה שלמה בת ערובה" • האיסורים שהוטלו אחרי התפרצות הסארס בוטלו מהר, הפעם אולי זה ייגמר אחרת

חנויות סוגרות בניו יורק / צילום: David Boe, AP

מגפת הקורונה הפכה את ניו יורק לגן עדן לפורצים ולגנבים

משטרת ניו יורק דיווחה על עלייה של 75% בפריצות לנכסים מסחריים בין ה-12 במרץ ל-31 במרץ ●  במקביל, ישנה ירידה בשיעורי מקרי האונס, הרצח והתקיפות בעיר

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

מתנדב מד"א נפגע מאבנים שהושלכו במאה שערים; מספר המתים מהנגיף בישראל עלה ל-43

מספר החולים בארץ עומד על 7851 אנשים. מספר החולים במצב קשה עומד על 115, מתוכם 98 חולים מונשמים ● מספר הנדבקים בקורונה ברחבי העולם עומד על 1,141,425 איש. 61,205 מתו מהמחלה ● חולץ היום על ידי המשטרה מטייל ששבר את רגלו בעת טיול בנחל כזיב בניגוד להוראות, בכנרת נאלצו הפקחים להרחיק 50 איש שלא נשמעו להוראות הסגר

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

קוראים לזה היסטרזיס: הקורונה תעבור, השאלה היא איזה נזק יישאר לכלכלה

קוראים לזה היסטרזיס: גם מיתון חולף יכול להשאיר חותם מתמשך בכלכלה ● האתגר הדחוף, כך מסבירה שורת כלכלנים, היא למנוע מהנזק הכלכלי להתמשך גם אחרי שמגפת הקורונה תחלוף

כך תשמרו (קצת) על הכושר / איור: אייל אונגר

כושר בסגר הביתי: מכניסים את הבטן

רוצים לפתח ריבועים בבטן בתקופת הבידוד? תמשיכו לחלום ● אבל חמשת התרגילים האלה יעזרו לכם לחזק את שרירי הבטן בדרך לשם

בנימין נתניהו במליאת הכנסת / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

דעה: דרושה תוכנית צנע לאומית ורשת ביטחון תעסוקתית

חשוב כי מדינת ישראל והמגזר העסקי יכינו את עצמם למשבר ארוך יחסית, ויאמצו כבר כיום תוכניות צנע מהותיות שיבטיחו את תקומת המשק

בני גנץ / צילום: Sebastian Scheiner - AP

פרשנות: להיות אופציה על המדף - ולהמתין בסבלנות

החלופה לשלטון הימין הגיעה אל סוף דרכה ● האפשרות האחרונה שנותרה לאופוזיציה הישראלית היא להודות בעקרותם של קיצורי הדרך, להסכים להיות אופציה, ולדעת שמימושה יצריך דור שלם

ארץ נהדרת, ספיישל קורונה / צילום: קשת

הטלוויזיה הישראלית בקורונה: החולים, המחלימים והמתחסנים

משבר הקורונה קיבע סופית את מעמדה של קשת כמדורת השבט החדשה בישראל - ובה בעת הבליט את הגיבנת הכלכלית והאסטרטגית שנושאת על גבה המתחרה רשת ● ולמה ייתכן מאד שהתאגיד דווקא ייצא נשכר מהמגפה? ● "גלובס" עם סקירה מתחייבת ותחזית לא בהכרח קודרת