גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההחלטה לקיים דיון נוסף ב"פסק דין הבוגדת" מסעירה את המומחים לדיני משפחה

חלק מהמומחים מברכים על ההחלטה לקיים דיון נוסף בפסק הדין ששלל מאישה זכויות בדירה בין היתר בשל בגידה הנטענת בבעלה ("פסק הדין איים להחזיר את דיני המשפחה בישראל לתקופה שמרנית") - ואילו אחרים טוענים כי מדובר בטעות בהבנת הפסיקה, וכי לא היה מקום לדיון נוסף ("החלטת ביה"ד הרבני הגדול לא קשורה לבגידה")

פרופ' רות הלפרין-קדרי / צילום: שלומי יוסף
פרופ' רות הלפרין-קדרי / צילום: שלומי יוסף

זירת דיני המשפחה שוב סוערת סביב "פסק דין הבוגדת": מומחים לדיני משפחה קיבלו ברגשות מעורבים את הכרעת נשיאת בית המשפט העליון כי יתקיים דיון נוסף בפסק הדין שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת" - ואשר במסגרתו אישר בית המשפט העליון פסיקה של בית הדין הרבני הגדול ששלל מחצית מזכויות בדירה מאישה, אשר נטען בין היתר כי בגדה בבעלה. רבים מביעים סיפוק מההחלטה על קיום דיון נוסף - בעוד אחרים טוענים כי מדובר בטעות, וכי לא היה, ואין, מקום לדון בפרשה שוב בעליון.

"בתקופה שהפכה, לצערי, לחשוכה מבחינת שלטון החוק בישראל, הודעתה של נשיאת בית המשפט העליון מהווה נקודת אור", אומרת למשל עו"ד יהודית מייזלס, מעורכות הדין הבכירות בדיני משפחה. לדברי מייזלס, "לפני מספר חודשים ספגו דיני המשפחה בישראל מהלומה קשה, כאשר בית המשפט העליון החליט שלא להתערב בפסק דין של בית הדין הרבני הגדול, אשר קבע כי לבגידתה של אישה בבעלה יהיו תוצאות באופן חלוקת הרכוש ביניהם. עשרות מאמרים וכתבות נכתבו על פסק הדין, משום שהוא סתר הלכות קודמות של בית המשפט העליון בישראל, משום שהוא החדיר את דיני ההלכה אל תוך הדין האזרחי בישראל שאמור להיות זה שמכריע בענייני רכוש, משום שהוא שינה את האיזון העדין בחלוקת הסמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט האזרחיים, ובעיקר, משום שהוא איים להחזיר את דיני המשפחה בישראל לתקופה אחרת, שמרנית".

עוד היא מוסיפה כי "מדובר בפרשה אשר עשויה להוות מדרון חלקלק בהחלת הדין העברי על סוגיות אזרחיות רכושיות טהורות, שבמסגרתה הפרשנות ההלכתית לדין האזרחי קיבלה רוח גבית מבית המשפט העליון, וכי בניגוד לפסיקה ארוכת-שנים, אין בתי הדין כפופים לתקדימי בית המשפט העליון ופרשנותו את הדין. החלטת נשיאת בית המשפט העליון מצהירה בעצם שבניגוד למה שנדמה היה לאחר פסיקת בית המשפט העליון בבג"ץ הבגידה, בית המשפט העליון חוזר לשמש בתפקיד שומר הסף כדי לוודא שבתי הדין הרבניים לא יחרגו מסמכותם ולא יפעילו דין דתי תוך התעלמות מהדין האזרחי ומפסיקות בית המשפט העליון.

"ההחלטה היא חשובה ומשמעותית, כדי לוודא שיישמר האיזון העדין והנכון בין ערכאת השיפוט האזרחית והדתית, ולא יתאפשר לבית הדין לשים את עצמו מעל בית המשפט העליון בישראל".

לדברי פרופ' רות הלפרין-קדרי, ראשת מרכז רקמן (שהגיש יחד עם עו"ד איל מנחם את הבקשה לדיון נוסף של האישה), "ההחלטה המקורית של בג"ץ הסיגה אותנו 25 שנה אחורה, לעידן טרום פסק דין בבלי, בו נשים לא זכו להגנה על רכושן בבית הדין הרבני. קבלת בקשתנו לקיים את הדיון הנוסף מעידה על כך שאכן נקבעה הלכה חדשה בפסק הדין המקורי של בג"ץ, ולפיה צומצמו מאד עילות התערבות בג"ץ בפסיקת בתי הדין הרבניים, ולא דובר אך ביישום הלכות קיימות על-ידי בית הדין הרבני. "יש לקוות כי ההרכב המורחב ינצל את ההזדמנות לחייב גם את בית הדין הרבני לפסוק בהתאם לדין האזרחי שאינו מאפשר פגיעה בזכויות קנייניות בגלל מעשה בגידה".

עוד מוסיפה הלפרין כי "ההחלטה לבחון את פסק הדין מחדש משמעותית במיוחד בימים אלה, נוכח השחיקה הגוברת במעמדן ובזכויותיהן של נשים. חשוב מאד לשמר את בג"ץ כמגן על זכויותיהן של נשים במשפחה, גם כאשר הדבר כרוך בהפעלת ביקורת שיפוטית על פסיקת בתי הדין הרבניים. לא למותר להזכיר כי בפסק הדין של בית הדין הרבני האזורי בפרשה זו כלל לא התחשבו במעשה הבגידה, והכירו בזכותה של האישה בדירת המגורים. היה זה רק בית הדין הרבני הגדול, ושניים משופטי בג"ץ, שסברו אחרת". 

גם עו"ד רות דיין-וולפנר, מומחית לדיני משפחה, סבורה כי חשוב לקיים דיון נוסף בפרשה. לדבריה, "ההחלטה לקיים דיון נוסף ב'פסק דין הבוגדת' היא החלטה מבורכת וחשובה, שכן פסק הדין שניתן היווה מדרון חלקלק, שהכניס את הבגידה כשיקול לגיטימי בשאלות משפטיות אזרחיות. במצב שכזה, כשבגידה היא עילה לגיטימית, היא יכולה היפותטית גם להשפיע גם על עניינים נוספים כמו שאלת המשמורת למשל. ואז מה? הורה בוגד לא יהיה רשאי להיות הורה?

"חשוב לזכור כי המשפט האזרחי קובע היעדר אשם בגירושים. לא נכנסים למי אשם. ולכן מדובר במדרון חלקלק שאני מקווה שייעצר בדיון הנוסף בבג"ץ".

עוד אומרת דיין-וולפנר כי "יש פה סוגיה יותר גדולה. אנחנו נמצאים בעידן בו בג"ץ מצמצם למינימום את ההתערבות שלו בפסיקות בתי הדין הרבניים, וזו מגמה מאוד מסוכנת". 

"החלטת בית הדין מנומקת ולא קשורה לבגידה"

ואולם כאמור, לא כולם מסכימים כי היה מקום לקיים דיון נוסף בפרשה, וכי המשמעויות של פסק דין הבוגדת אכן כה דרמטיות כפי שטוענים אחרים. כך, לדברי עו"ד ד"ר רונן דליהו, מומחה בתחום דיני המשפחה ויו"ר פורום משפחה בלשכת עורכי הדין, "יש סימן שאלה גדול ביחס לנחיצות הדיון נוסף. בפסק הדין האחרון דעת שופטי הרב של בית המשפט העליון הבהירה חזור והבהר כי החלטת בית הדין הרבני הגדול בדין יסודה, שכן היא מנומקת מבוססת ועל-פי ההלכה הנהוגה, ולא על האמירות השוליות ואולי הפרובוקטיביות של דייני בית הדין הרבני בשאלת הבגידה. לכן, על פניו לא נראה כי היה מקום לפתיחה מחדש של הדיון בתיק".

"מאידך", אומר עו"ד דליהו, "ככל שמספר רב של שופטי העליון יסבור כי האמירות של בית הדין הגדול נגועות בחוסר סבירות ונובעות משיקולי בגידה ולא מהדין הנוהג - הם יאמרו את דברם באופן חד וברור שחלוקת הרכוש בין בני זוג חייבת להיות מנותקת לחלוטין משיקולי אשמה בפירוק קשר הנשואים. ימים יגידו. נמתין בדריכות לפסק דין שבעיקר יעסוק, כנראה, בשאלת ניתוח ופרשנות של פסק דין של בית הדין הרבני הגדול ומשמעויותיו". 

גם עו"ד יוסי הרשקוביץ, מומחה לדיני משפחה, לא מבין את ההחלטה לקיים דיון נוסף בפרשה. לדבריו, "לא היה מקום לעשות זאת, מאחר שאין בפסק הדין של בית המשפט העליון כל חידוש. מבחינה תקשורתית הציגו הסיטואציה בצורה לא נכונה. כל שקבע בית הדין היה שאישה אינה יכולה לבקש נכס שלא מגיע לה לפי החוק, בין השאר בגלל בגידה; ובכך אין כל חידוש". 

על כך מוסיפה עו"ד הילה צאירי, ראש מחלקת דיני משפחה וירושה במשרד גדעון פישר ושות', כי "בג"ץ יכול להתערב בהחלטת בית הדין רק אם זה פעל בחוסר סמכות. פעולה בחוסר סמכות יכולה להיות גם בניגוד לדין (למשל החלת דין דתי בחלוקת רכוש). בית הדין לא עשה זאת. הוא הכריע על סמך הדין האזרחי, ולכן לא חרג מסמכותו". 

עוד כתבות

עשן מיתמר מעל שמי סוריה, אתמול בלילה / צילום: רויטרס

חיל האוויר תקף מטרות בדמשק כדי לסכל פיגוע רחפנים של ישראל

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו כמה יעדים מדרום מזרח לדמשק, שתכננו להוציא פיגועים משטח סוריה לעבר מטרות ישראליות ● כיפת ברזל נפרסה בצפון ● נתניהו: "לאיראן אין חסינות בשום מקום". בסוריה טוענים: "סיכלנו מתקפה ישראלית" ● בטהראן טרם הגיבו

קאונס קובנה הרובע העתיק/ צילום: לשכת התיירות קובנה - A. Aleksandravi?ius

יעד מזרח אירופי חדש: קאונס, ליטא - עיר הענבר שבקצה הנהר

אחד היעדים החדשים במזרח אירופה היא קאונס, הלוא היא קובנה שבליטא, שם שמעורר בישראלים אסוציאציות של יום השואה ולא של תיירות. אבל לקאונס־קובנה יש היום סיפור חדש שהיא מבקשת שנקשיב לו. היא זוכרת את העבר הטראומטי, אבל יש לה גם דברים אחרים להציע

תנינים על הראש / צילום: נגה אלורו

צלילים צבעוניים וקסם של תנינים

לא מוכרחים להיות ילד כדי להשתתף וליהנות מהקסם שנוצר במופע "תנינים על הראש" של תזמורת מארש דונדורמה

אהבה נכזבת / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

נפלת חזק: לא תאמינו איפה עובר הגבול הדק בין אהבה לשיגעון

אם האהבה נגמרת בשברון לב, זו יכולה להיות טראומה ● הכל נובע מהדימיון בין התאהבות לשיגעון והתמכרות ● איך הכי נכון לטפל בלב השבור? ● האזינו לפודקאסט "חזית המדע" - סיפורים מפתיעים על הטבע שלנו

כרמי גת/ צילום: איל יצהר

השכונות החדשות ריקות והגירעון משתולל: כך הפכה קריית גת לאויבת הכי גדולה של עצמה

השכונות החדשות ריקות מאדם, המרכז נטוש ומטונף, ראש העיר הוא תובע (ומפסיד) סדרתי והמחשבה שמפעל של אינטל יציל את העיר נראית מגוחכת מתמיד ● דרור פויר ביקר בקריית גת בשבוע שבו הודיעה העירייה בפייסבוק על פיטורים של 320 עובדים ומצא עיר שמשוועת לשינוי כיוון

זה שיר פרידה / איור: תמיר שפר

ליאור טומשין, טור פרידה

400 פעם התפרסם הטור הזה מאז יצא לדרך. היום בפעם האחרונה ● ההתחלות הן מפחידות, הסופים הם עצובים, ומה שביניהם הוא החשוב. ומה שביניהם היה לי מדהים

זהב/ צילום: Reurets, Toru Hanai

מחפשים אלטרנטיבה לכסף? יש נכס שעומד להיות יותר נדיר אפילו מזהב

בשנים האחרונות קונה לעצמו הביטקוין יותר ויותר מאמינים הרואים בו נכס הגנה מפני משבר, בדומה למתכת הזהב ואפילו יותר ממנה ● אילו תכונות משותפות לשניים, מה מבדיל ביניהם, ומה עשוי לגרום לשווי השוק של המטבע הדיגיטלי, שמסתכם כיום בעשרות מיליארדי דולרים, לזנק מעל 2 טריליון דולר ● חלק שני ואחרון על האלטרנטיבות לכסף שמאבד את ערכו

מפלגת כחול לבן

מהחפרפרת לחלה - כמה אתם שולטים בחדשות הפוליטיות?

עם מי חתמה ישראל ביתנו על הסכם עודפים, איך רוצה איימן עודה להחליף את השלטון ועד לאן רוצה בצלאל סמוטריץ' שתגיע הרכבת הקלה של גוש דן?

חבילות בדואר/ צילום: מיכל רז־חיימוביץ'

לקראת פתיחת שנת הלימודים: זינוק ברכישת ציוד לביה"ס באונליין

דפוסי הצריכה שהשתנו עם הגידול בקניות אונליין באים לידי ביטוי גם בענף החזרה לבית הספר ● המספרים משקפים עלייה של 10% לעומת יולי 2018 ● יותר מ-50% מהפריטים המיועדים לתלמידים נרכשו באתרים הסיניים ובראשם עלי אקספרס

נתניהו וזלינסקי/ צילום: לעמ

הכל כשר למען הבחירות: איזה קלף ישלוף טראמפ למען נתניהו ולמה הוא מצפה בתמורה

הביקור המתוקשר של ראש הממשלה נתניהו באוקראינה היה למטרות קמפיין בלבד • מה ישלוף הנשיא טראמפ למען נתניהו לקראת הבחירות ולמה הוא מצפה בתמורה • למה מקבלים עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס חיבוק מהימין, ומה מנסים לשדר בכחול לבן אחרי פרשת משרד החקירות ● פרשנות

הורים על הספקטרום / איור: חן ליברמן

הורים על הספקטרום: מה עובר על הורים שמגלים באמצע החיים שהילד אוטיסט וגם הם בעצם על הרצף

המודעות לאבחון אוטיזם הביאה לכך שמספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים בישראל עלה בעשור האחרון ב–170% ● לעלייה באבחון יש גם תופעת לוואי: הורים שהבינו בעקבות האבחון של ילדיהם שגם הם נמצאים על הספקטרום, ומתמודדים בשנות ה–30 וה–40 לחייהם עם ההבנה הזו ● חלקם חשדו בכך תמיד וחשו הקלה עצומה, לחלקם זה היה תהליך קשה ומכביד

מפגין בסאן פאולו שורף את המפה של יבשת אמריקה בעקבות אדישותו של נשיא ברזיל לשריפות ביערות הגשם / צילום: רויטרס

בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא? כנראה שכן. אך ההחלטה של נשיא ברזיל הגיעה אחרי נזק כבד שכבר נגרם לחמישית משטח יערות הגשם באמזונס ● על פי מומחים, המקור לשריפות ביערות הגשם נובע מפעילות של בני אדם ● ליערות הגשם תפקיד חשוב במאבק בשינויי האקלים

עין רקת/ צילום: יותם יעקובסון

עין נון: אתר חדש, או יותר נכון מחודש, ליד הכנרת

בתחילת החודש נפתח למטיילים האתר המחודש בעין נון, פינת חמד ליד הכנרת ● מה הרווחנו מהחידוש, מה הפסדנו ולאן יכולים לברוח הרומנטיקנים שרוצים לטבול במעיין פחות "מהונדס"?

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ישראלי עצור, ברקזיט לפניך

היקפי הסחר בין ישראל ובין בריטניה גדלים בכל שנה, וכניסת הברקזיט לתוקף עתידה להשפיע על עסקים ישראליים הפועלים בצורה ישירה או עקיפה עם בריטניה - וזאת למרות תיקוף הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות בתחילת 2019 ● מיהם החברות והעסקים שצפויים להיות מושפעים מההיפרדות הבריטית מהאיחוד האירופי, וכיצד להיערך ליום שאחרי

אימון במתחם חודורוב, מתקן האימונים של הפועל תל אביב בחולון / צילום: כדיה  לוי

יש מקום לשחק, אין מקום להתאמן: מה קורה במתקני האימון של ליגת העל

אצטדיון בלומפילד שנפתח בימים אלה הוא עוד חוליה בשרשרת של אצטדיונים טובים ומודרניים בישראל • הבעיה נמצאת במתקני האימונים - שסובלים מתת-תקצוב ומחסור חמור בקרקעות • הצפיפות במתקנים הקיימים פוגעת בסופו של דבר גם באיכות השחקנים ובמינהלת הליגה מקווים ששר הספורט הבא יעזור

הנשיא טראמפ. / צילום: רויטרס Kevin Lamarque

לא נשאר חייב: טראמפ יעלה מכסים על מוצרים מסין

הנשיא טראמפ תקף את בייג'ינג במסגרת מלחמת הסחר המאיימת להאט את הכלכלה העולמית, והכריז בציוץ על תוספת של 5% על המוצרים המגיעים ממנה ● זאת בתגובה להכרזתה של סין שעות קודם לכן כי תשית תעריפים חדשים של 5% ו -10% על 75 מיליארד דולר של מוצרים אמריקניים ● ההודעה על הטלת מכסים מצד סין גררה אמש את וול סטריט לירידות חדות

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס Carlos-Barria

מה משותף לראש ה'פד' "אויב העם" וליהודים ה"בלתי נאמנים"?

מטח ציוצים חשף, פעם נוספת את אי הכשירות של טראמפ לנהל את הכלכלה הלאומית ● טראמפ מכריז: השאלה היחידה שלי היא: מי אויב גדול יותר, ג'יי פאואל או מנהיג סין, שי"? ● "לא צריך את סין, נסתדר בלעדיה" ● פרשנות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון נעל את הכנס השנתי של הפדרל ריזרב בג'קסון הול והזהיר מפני גידול ביחס חוב תוצר

הכנס התמקד ב"אתגרים בניהול מדיניות מוניטרית כעשור לאחר המשבר הפיננסי" ולקחו בו חלק נגידי הבנקים המרכזיים המובילים בעולם וראשי המערכת הפיננסית ● נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר כי הבנקים המרכזיים "צריכים לקחת בחשבון את המצב המחזורי של הכלכלה, ולנסות לנתק את ההיזון החוזר בין התחזיות הכלכליות לבין הציפיות בשוק" ● ירון יהיה אורח "ועידת הנגידים" של גלובס ביום ראשון הבא ה-1.9

סטודנטים ערבים./צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

הדרה בהייטק: בוגרים מהחברה הערבית מתקשים להשתלב בתעשייה

ברוב חברות ההייטק, במיוחד הבינוניות והקטנות, יש הדרה של מיעוטים ● יפעת ברון גולדברג ומשה קוזלובסקי מעמותת itworks: "כ-40% מחברות ההייטק הישראליות לא שכרו בשנה האחרונה מהנדסים זוטרים כלל.  המשרות האלה מיוצאות מחוץ לישראל. זה מונע ממהנדסים צעירים וחסרי ניסיון - כאלו שגם לא שירתו בצבא וצברו ניסיון - להשתלב בשוק ההייטק"

סוחר מודאג בוול סטריט

סין החריפה את מלחמת הסחר, טראמפ הפיל את וול סטריט; הנאסד"ק צנח ב-3%

החרפה במלחמת הסחר: סין הודיעה היום כי בכוונתה להטיל מכסים חדשים על סחורות אמריקאיות, בסך 75 מיליארד דולר ● טראמפ הורה לחברות אמריקאיות למצוא אלטרנטיבות לפעילותן בסין ● בעקבות ההודעה, חברות הרכב האמריקאיות, ביניהן טסלה, רשמו ירידות חדות עם תום המסחר