הסטארט-אפ האמיתי

החברה הישראלית מדורגת במקום נמוך במיוחד במדדים של אמון, ולאי שוויון ולחוסר לכידות יש תפקיד גדול בכך • אבל חוסר אמון אינו גזירת גורל, אמון אפשר לבנות - דרך הכרת סיפורים, גיוון, מקצועיות ואחריות משותפת • זה הדבק שיאפשר לישראל להמשיך לצמוח

דוח אמון 2019 יואב הלר
דוח אמון 2019 יואב הלר

אמון הוא אחת ה"סחורות" הכלכליות החמות ביותר. פורום דאבוס, ה-OECD והבנק העולמי הם רק חלק מהגופים החשובים שעוסקים כיום בנושא, שמשפיע על הכלכלה בחברה בעולם כולו, כמו גם בישראל.

מה הביא אותנו לחוסר אמון גבוה?

  1. הרכב החברה הישראלית משתנה. עם כמעט רבע מהתלמידים בחינוך הערבי ו-22% בחינוך החרדי, הקבוצות השונות בקושי נפגשות: מערכות החינוך נפרדות, המגורים נפרדים, אפילו העבודה אינה כור היתוך. נקודות המבט השונות מייצרות שסעים - שמביאים לירידה ברמות האמון.
  2. מהפכת המידע: אין "גורם אחראי" שיעשה לנו סדר: בעבר, המידע היה מונגש לנו באמצעות מתווכים מקצועיים, שעיבדו אותו ועשו לנו סדר: הצבא, המורה, הרופא, וכמובן התקשורת. כיום, אנחנו מוצפים בכמויות אינסופיות של מידע, לעיתים סותר או שקרי, ואין לנו סמכות אחת ש"תסדר" לנו אותו. זה גרם להתכנסות של אנשים לתוך "בועות מידע" שמפרשות להם את המציאות לפי תפיסת העולם שלהם. וכשכל אחד מקבל את המידע מבעל הסמכות שלו, אין "אמת מוסכמת" אחת על כולם.
  3. אי השיוויון הכלכלי גדל והפערים מתרחבים. בחברה הישראלית קיים אי שוויון ברור בין קהילות ואזורים גיאוגרפיים. ישראל מדורגת בתחתית הסולם של ה-OECD במדדים של אי שוויון כלכלי. וכך, סיכוייו של ילד להצליח בחיים קשורים באופן ישיר למקום הולדתו. המשמעות היא פגיעה באמון שרוכשים אזרחים מקבוצות שונות למוסדות המדינה.

אז מה עושים? איך מייצרים אמון ולכידות, שיקדמו מדינה משגשגת?

נתחיל בבשורה הטובה: חוסר אמון אינו גזירת גורל. אמון ניתן לבנות. אך זה לא מהלך קסם. לתהליך שאני מציע יש ארבעה מרכיבים:

  • הכרת הסיפורים: רק כשאזרח ירגיש שהסיפור והזהות שלו הם חלק מהסיפור הישראלי - הוא יחוש שייכות ומחוייבות למדינה. הכרת הסיפור מאפשרת לבנות פתרונות שתואמים לצרכים של האזרחים.
  • גיוון: הצורך בגיוון נובע קודם כל מתחושת הצדק: לדאוג שסביב שולחן ההחלטות יהיו מיוצגים כל האנשים שההחלטות ישפיעו עליהם. אבל לגיוון יש גם יתרונות תועלתניים - הוא מקדם החלטות אפקטיביות יותר.
  • אחריות משותפת: חייבים לייצר מנגנונים שיאפשרו שיתופי פעולה אמיתיים. העקרון הוא לקיחת אחריות משותפת - לא רק דאגה לעצמי ולקבוצה שלי, אלא בחירת נתיבי פעולה שיעזרו גם לקבוצות אחרות. למשל, שיתוף הפעולה סביב ביוב, כבישים או איזור תעשיה באשכול רשויות אזוריות מגשר על פערים חברתיים או פוליטיים.
  • מקצועיות: צריך לייצר שפה מקצועית אחת - של סטנדרטים. הדרך להתגברות על מחלוקות בין גורמים בעלי אינטרסים סותרים טמונה ביצירת הגדרה משותפת של משימה שכולם מסכימים עליה - ומוכנים להתפשר בעבורה על חלק מהאינטרסים שלהם.

במציאות המורכבת שלנו, אמון זה הדבק שיאפשר לישראל להמשיך לצמוח. אני משוכנע שישראל, הסטארט-אפ ניישן, יכולה להיות מובילה עולמית גם ביצירת אמון בתוך חברה מורכבת, מגוונת, מאתגרת ומשתנה.

■ יואב הלר הוא מנכ"ל מעוז, ארגון הבונה רשת של מנהיגים מכלל המגזרים, ומקדם בניית אמון והאצת מהלכי שינוי לחיזוק החוסן החברתי-כלכלי בישראל

לקבלת עותק מודפס של דו"ח האמון

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988