דרוש - משרד לתקשורת וחדשנות טכנולוגית

הגיע הזמן להקים גוף שירכז את הטיפול בתשתיות ובקידום הדיגיטל

תורן סלולרי עם טכנולוגיית 5G /  צילום: רויטרס, Thilo Schmuelgen
תורן סלולרי עם טכנולוגיית 5G / צילום: רויטרס, Thilo Schmuelgen

בכנס הסלולר האחרון בברצלונה שבה והתחדדה ההבנה כי אנו נמצאים בעיצומה של מהפכה דיגיטלית. הפיתוחים הטכנולוגיים האחרונים לא רק מייעלים את הפעילות הכלכלית ויוצרים מוצרים חדשים שמשפרים את חיינו, אלא גם מפרקים את מבני השווקים כפי שהכרנו אותם ובונים אותם מחדש - תעשיות שלמות משתנות, וכך גם הרגולטור נדרש להמציא את עצמו מחדש.

וכך, בישראל בשלה העת להקמת משרד לתקשורת ולחדשנות דיגיטלית, שייעודו יהיה לרכז תחת גג אחד את הרגולטור על תשתיות התקשורת, שעל בסיסן ניתנים השירותים הדיגיטליים, יחד עם הגופים הממשלתיים האמונים על התאמת עבודת הממשלה לשינויים הטכנולוגיים ומקסום היתרונות הגלומים בהם. כך ייווצר "ראש חץ" ממשלתי, שייפתח מומחיות והתמקצעות בעולם הדיגיטלי ויסייע למשרדי הממשלה להתמודד בצורה מיטבית עם השינויים.

בעשור האחרו, לא נעלמה מעיני הממשלה הראייה האסטרטגית של תחום החדשנות והקדמה הטכנולוגית. לשם כך הוקמו מספר גופים שפעלו בתחומים אלה, כדוגמת מיזם "ישראל דיגיטלית" ורשות התקשוב הממשלתי, אולם גופים אלה פעלו לרוב בנפרד וללא יד מכוונת המשולבת עם פיתוח וקידום תשתיות התקשורת.

אומנם חוק התקשורת קובע כי על משרד התקשורת להוציא לפועל את מדיניות הממשלה בתחום הבזק ובתחום השידורים, אך בשל המבנה המוסדי שנוצר, שבו משרד התקשורת לא אמון על גורמים שונים, שמשפיעים השפעה מכרעת על מדיניות זו, אין אפשרות אמיתית למשרד לקדם מדיניות, קוהרנטית ויעילה בתחום התקשורת במובנו הרחב.

תמונת המצב העכשווית של תחום תשתיות התקשורת בישראל מצביע על אי-עמידה בקצב הפיתוח הנדרש, ביחס לשאר המדינות המפותחות בעולם וההשקעה בתקשורת קטנה באופן יחסי לעומת ההשקעה בתשתיות אחרות במדינה.

אומנם התפתח שוק תחרותי ומדיניות פתיחת השווקים נחלה הצלחה רבה, אך כדי להבטיח את המשך קיומם של שווקים תחרותיים ומתקדמים כאחד, שמביאים תועלת לצרכנים גם באמצעות מחירים נוחים אך גם, ולא פחות חשוב, באמצעות שירותים איכותיים, על הרגולטור לעסוק לא רק בתשתיות התקשורת - אלא בכל עולם השימושים.

בינואר 2019 פרסם ה-OECD את המחקר Going Digital: Shaping Policies, Improving Lives, שממצאיו עולה כי נדרשת ראייה כוללת ואחידה בין קידום התשתיות לקידום הדיגיטל לצורך השגת המטרה לעלות את רמת החיים. המחקר מניח כי שילוב הנושאים האמורים, יגרום לשיפור ברמת החיים של הציבור, בכל הנוגע לתשתיות, שימוש הציבור בשירותי הדיגיטל, קידום החדשנות, יצירת מקומות עבודה, שגשוג חברתי ופיתוח שווקים חדשים.

המחקר מציע כי בשלב ראשון, נדרש לקדם את התשתיות כמנוע עיקרי להמשך פיתוח הכלכלה והחברה. לאחר ביסוס התשתיות ניתן יהיה לפתח את היישומים שיסייעו לייעל את השימוש במשאבים, לפתח חדשנות, ליצור מקומות עבודה ולייצר צמיחה כלכלית. עוד עולה מהמחקר כי על-מנת שהדבר יתממש, ממשלות חייבות לאמץ אסטרטגיית מעבר, התומכת בתיאום יעיל בין כל בעלי העניין.

לישראל יתרונות רבים בבואה לאמץ מדיניות זו. החדשנות היא ערך מוביל והשימוש בשירותים דיגיטליים בארץ הוא מהגבוהים בעולם. הנתונים הגאוגרפיים מאפשרים לרשת תשתית נייחת וניידת מתקדמת באופן מהיר ויעיל.

התקשורת הדיגיטלית מאפשרת הזדמנות של פעם בדור לשפר את איכות החיים בישראל ללא היכר, ועל הממשלה לנצל את ההזדמנות. זוהי שעת כושר לגבש תפיסת מדיניות חדשה, שתוביל את ההשקעה בתשתיות ושירותי התקשורת כמנוף לצמיחה כלכלית. זאת, בשילוב עם תפקידיה המסורתיים של הרגולציה: התוויית כללי המשחק התחרותי והפיקוח עליהם.

הכותב הוא מנכ"ל משרד התקשורת ובעברו שימש כקצין הקשר והתקשוב הראשי בצה"ל

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988