הדיון הנוסף בעליון ב"פסק דין הבוגדת" נקבע למרץ 2020

בעוד 9 חודשים, ב-20 במרץ 2020, ידונו 9 שופטים של ביהמ"ש העליון בפסק הדין שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת", שבמסגרתו בחר העליון שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול ששלל מאישה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים, בין היתר עקב מתן משקל לבגידה נטענת שלה בבעלה

בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן
בית המשפט העליון / צילום: גיל יוחנן

בעוד 9 חודשים, ב-20 במרץ 2020, ידונו 9 שופטים של בית המשפט העליון בפסק הדין שזכה לכינוי "פסק דין הבוגדת". הדיון יתקיים בהתאם להחלטת נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, שקיבלה את בקשתה של אישה לקיים דיון נוסף בפסק הדין, שבמסגרתו בחר בית המשפט העליון שלא להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבניהגדול ששלל ממנה את זכאותה לשיתוף בדירת מגורים, בין היתר עקב מתן משקל לבגידה נטענת שלה בבעלה.

החלטת הנשיאה לקיים דיון נוסף ניתנה בניגוד לעמדת היועמ"ש ולעמדת בתי הדין הרבניים, שסברו כי אין כל חידוש בהלכת בית המשפט העליון, ולכן אין מקום לדיון נוסף.

בהרכב יהיו חברים המשנה לנשיאה, השופט חנן מלצר; השופט ניל הנדל; השופט עוזי פוגלמן; השופט נעם סולברג; השופטת דפנה ברק-ארז; וכן שלושת השופטים שנתנו את פסק הדין שעומד בלב המחלוקת: השופט דוד מינץ והשופט אלכס שטיין - שהיו בדעת הרוב, והשופט יצחק עמית - שהיה בדעת מיעוט.

בפסק הדין שעומד בלב המחלוקת, קבע העליון כי אין להתערב בקביעתו של בית הדין הרבני הגדול, ששלל מהאישה מחצית משווי דירת המגורים שבה התגוררה יחד עם בעלה וילדיהם ב-20 השנה שקדמו לגירושים. שופטי בית המשפט העליון נחלקו בשאלה האם זכויותיה של האישה נשללו עקב בגידתה (הנטענת ולא מוכחת), או שזה היה רק אחד השיקולים לשלילת זכאותה. בעוד שופט המיעוט יצחק עמית קבע כי בית הדין הרבני שלל את זכויותיה עקב הבגידה, כענישה מוסרית, ועל כן יש לבטל את פסק הדין - שופטי הרוב, אלכס שטיין ודוד מינץ, קבעו כי היה זה רק אחד השיקולים לשלילת הרכוש, בהם בין היתר העובדה שהקרקע שעליה נבנה הבית הייתה בבעלות הבעל לפני הנישואים, ולכן אין להתערב בשיקול-הדעת של בית הדין הרבני הגדול.

על הכרעה זו הוגשה בקשה לקיום דיון נוסף באמצעות עורכי הדין שי זילברברג ועדי רז ממרכז רקמן לקידום מעמד האישה באוניברסיטת בר-אילן, ובשיתוף עם עו"ד איל מנחם, שייצג את האישה מראשית ההליכים. אלה טענו כי זו דיון נוסף נחוץ בשל חשיבותה של הסוגיה הנוגעת לדיני המשפחה בישראל והשלכותיה על ציבור המתגרשים והמתגרשות בישראל. לטענתם, אי-התערבותו של בית המשפט העליון בפסק הדין של בית הדין הרבני הגדול - דינה כהסכמה להתנהלות חסרת סמכות של בית הדין הרבני, כמו גם להכנסת שיקולי דת ומוסר בבחינת הפן הרכושי בין בני זוג שהחליטו לפרק את התא המשפחתי.

על עמדה זו חלק היועמ"ש, עו"ד אביחי מנדלבליט, שטען כי אין כל הצדקה לקיים דיון נוסף היות ו"ניתוח פסק הדין מעלה שלא נקבעה בו הלכה משפטית חדשה", וכי "ההליך הנדיר של דיון נוסף בבג"ץ מתקיים רק במקרים שבהם נקבעה הלכה משפטית חדשה".

פסק הדין שעומד בלב הדיון הנוסף עורר סערה ציבורית ופרשנויות שונות באשר למשמעויותיו. המחלוקת שהתעוררה בין מומחים ועורכי דין בתחום דיני המשפחה סבבה סביב השאלה - האומנם אישר בית המשפט העליון פסיקה השוללת רכוש מאישה עקב בגידתה, ובדרך גם ביטל הלכה ששלטה במשפט ב-25 השנה האחרונות, שלפיה אין לשלול זכויות רכושיות עקב התנהלות "לא מוסרית" במסגרת הנישואים, ואין לשקול שיקולים "דתיים" בפסיקה אזרחית בנוגע לחלוקת הרכוש (הלכה המכונה "הלכת בבלי").

סביב המחלוקת הזאת נערכו ימי עיון מקצועיים ונכתבו מאמרים סותרים רבים; וגם שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, התייחסה לפסיקה זו וטענה כי אין בה כל חידוש של ההלכה הקיימת.

הדיון הנוסף אמור לתת מענה סופי לשאלה מה באמת נקבע בפסקי הדין של בית המשפט העליון ובית הדין הרבני לפניו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988