המרצים למדעי המחשב בורחים להייטק. כך המדינה מתכננת להחזיר אותם לאקדמיה

הבעיה: בגלל פערי השכר בין ההייטק לאקדמיה, נוצר מחסור במרצים שיכשירו את עובדי העתיד בתעשיית הטכנולוגיה • הפתרון המוצע: תוכנית בעלות של 200-100 מיליון שקל שמקדמים האוצר, הות"ת והמועצה הלאומית לכלכלה • למרצים יוצעו תמריצים בדרכים עוקפות, על רקע התנגדות ארגוני הסגל האקדמי לשכר דיפרנציאלי

סטודנטים באוניברסיטה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
סטודנטים באוניברסיטה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

משרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המועצה הלאומית להשכלה גבוהה יוזמים תוכנית נוספת להגדלת מספר הסטודנטים למדעי המחשב והנדסת חשמל, לצד זו שכבר מיושמת - כך נודע ל"גלובס".

התוכנית החדשה, שגובשה בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתניהו, תוצג לממשלה הבאה לכשתקום, ותהיה בהיקף של 200-100 מיליון שקל. יעד העל שלה יהיה הגדלת מספר המרצים ללימודי המחשב באוניברסיטאות, לאחר שבדיונים פנימיים התברר כי שם נמצא היום צוואר הבקבוק המונע הגדלה משמעותית יותר במספר הסטודנטים.

ל"גלובס" נודע כי קודם לגיבוש התוכנית עלתה יוזמה להעלאת שכרם של המרצים למדעי המחשב ולהנדסת חשמל, אך היא טורפדה על-ידי ארגוני הסגל האקדמי, המתנגדים עקרונית לשכר דיפרנציאלי. בעקבות כך הוחלט על דרכים חלופיות, ובהן מלגות מוגדלות שיוענקו ללומדים לתארים מתקדמים במקצועות אלה. באגף השכר באוצר בראשות קובי בר-נתן בודקים דרכי תגמול נוספות למרצים, שאינן כרוכות בקבלת הסכמת ארגוני הסגל.

התוכנית שהצליחה, אבל לא מספיק

ענף ההייטק בישראל סובל ממחסור חמור בכוח אדם מיומן, הגורם לעלייה מהירה בשכרם של עובדי ההייטק המועסקים בישראל ומאיים בטווח הארוך על עתיד התעשייה כולה. על-פי נתוני רשות המסים, בוגרי תואר ראשון במדעי המחשב מאחת האוניברסיטאות המובילות (הטכניון, העברית, תל-אביב, בן גוריון והאוניברסיטה הפתוחה) משתכרים כיום בממוצע 28 אלף שקל לחודש ברוטו, שנתיים לאחר סיום התואר. הנתון המקביל לבוגר מכללה עומד על 18 אלף בחודש.

בשל מגבלת ההיצע של כוח האדם מתקשה ענף ההייטק לגדול, למרות הצלחתו הפנומנלית והפיכתו למרכזי בכלכלה הישראלית. בעשור שבין 2007 ל-2017 גדל הענף ב-30 אלף משרות בלבד - ל-270 אלף מועסקים המהווים 8% בלבד מכוח העבודה בישראל. היקף המחסור מוערך כיום בכ-15 אלף משרות פנויות לבוגרי תארים במדעי המחשב והנדסה.

הניסיון להקל על המצוקה באמצעות יבוא עובדי הייטק זרים לא הוכיח את עצמו עד כה: ב-2018 ניתנו 150 אשרות כניסה בלבד לעובדים כאלה, מתוך מכסה של 500 אשרות שהוקצתה לכך. ההנחה היא שעובדי ההייטק האיכותיים מעדיפים לעבוד בעמק הסיליקון ובמרכזי טכנולוגיה גלובליים אחרים. ישראל, שבה כוח העבודה בהייטק הוא על טהרת העובדים המקומיים (לצד מרכזים שמפעילות חברות ישראליות במדינות כמו אוקראינה), אינה נחשבת למקום טוב להתקדמות בקריירה עבור העובד הזר.

על רקע זה יזמו המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' אבי שמחון, האוצר והות"ת בראשות פרופ' יפה זילברשץ את התוכנית הלאומית להגדלת כוח האדם המיומן להייטק. התוכנית, שאושרה בממשלה ב-15 לינואר 2017, זכתה לתקציב של 950 מיליון שקל לחמש שנים. יעד העל שלה היה הגדלת מספר הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון במקצועות רלבנטיים להייטק, ובראשם מדעי המחשב.

פרופסור יפה זילברשץ / צילום עודד קרני
 פרופסור יפה זילברשץ / צילום עודד קרני

במסגרת התוכנית קיבלה ות"ת תקציב של 700 מיליון שקל לחמש שנים שהוקצה לשדרוג תשתיות פיזיות, להגדלת מספר תקני המרצים ולהגדלת הסבסוד לסטודנט (הלומד מקצועות הייטק) מ-38 ל-45 אלף שקלים. המכללות לא זכו לסיוע מהמדינה, בנימוק שיש להן יכולת גבוהה יותר להתאים עצמן לביקושים הגבוהים בשוק למקצועות ההייטק.

בדיוני המעקב שנערכו אחר יישום התוכנית עלה כי היא הצליחה מעל לציפיות. היעד שהציבה, הגדלת מספר הסטודנטים במקצועות הרלוונטיים להייטק ב-40%, יושג כבר בשנת הלימודים הקרובה: לשנת הלימודים 2019/2020 נרשמו יותר מ-5,000 סטודנטים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתחומים אלה, לעומת כ-3,500 בשנת הלימודים 2015/16. לצד זאת, בדיונים התברר כי צוואר הבקבוק המעכב את המשך גידול הענף עבר מקום: אם בעבר  מספר תקני ההוראה באוניברסיטאות היווה חסם עיקרי, הרי שכיום אין מחסור בתקנים, אך יש בעייה קשה לאייש אותם.

לדעת הגורמים הממשלתיים, הסיבה העיקרית לקושי באיוש היא התנאים שמציעה האוניברסיטה למצטרפים טריים לסגל האקדמי הבכיר, ששכרם ההתחלתי עומד על 18 אלף ברוטו. המשמעות היא שמסיימי תואר ראשון, שיחליטו להמשיך עוד חמש שנים לפחות באקדמיה על מנת לקבל משרה, ייאלצו להסתפק בסיום המסלול בשכר נמוך משמעותית מזה שיקבלו אם יחליטו לעבוד בהייטק במגזר הפרטי - וזהה לשכרם של מקבלי תואר במכללות במגזר הפרטי, שנתיים לאחר סיומו.

פערי השכר גדולים עוד יותר עבור בעלי תואר דוקטור במדעי המחשב - אלה יכולים לקבל שכר של 50-40 אלף שקל בשוק הפרטי, שאין באפשרותן של האוניברסיטאות להתחרות בו.

קרנות מחקר ותוספת לעוזרי הוראה

לאחר שממצאים אלה הוצגו לממשלה, הורה נתניהו ליזום תוכנית נוספת שתיושם בנוסף לתוכנית החמש-שנתית. באוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה ניסו לשכנע את המועצה להשכלה גבוהה להסכים להעלאת שכרם של המרצים במדעי המחשב ובהנדסת חשמל, אך ארגוני הסגל של המרצים באוניברסיטאות דחו את ההצעה על הסף, מתוך סירוב להכשיר מעבר למבנה שכר דיפרנציאלי.

על-רקע זה בוחנים בממשלה הצעות אחרות. אחת מהן הייתה הצעתו של מתניה אנגלמן, מנכ"ל המל"ג לשעבר ומבקר המדינה בהווה, ששואף להגדיל את משמעותית את המלגות לסטודנטים בתארים מתקדמים במקצועות הנדרשים. בנוסף הציע אנגלמן להגדיל את התשלום לעוזרי ההוראה של המרצים, המשתכרים כיום שכר מינימום של 32 שקל לשעה. בנוסף נבדקות אפשרויות לתגמול באמצעות קרנות מחקר. 

צרו איתנו קשר *5988