גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הגבריות מתנפצת לרסיסים במוזיאון אשדוד, ותערוכת צילומי הים של ת"א נפתחת במוזיאון ארץ ישראל

מדור האמנות של מגזין G: התערוכה "גוף ראשון, יחיד", שמוצגת במוזיאון אשדוד לאמנות, עוסקת בגבריות הישראלית בעיני עשרות אמנים מראשית המאה ה–20 ועד היום ● הים של ת"א זוכה לתערוכה משלו ● דיפטיך של גבי קלזמר נמכר לבית נופש בקיסריה

משה מוקדי, דיוקן עצמי/ צילום: יח"צ
משה מוקדי, דיוקן עצמי/ צילום: יח"צ

הדיוקן העצמי שצייר משה מוקדי בשנת 1923, כשהיה סטודנט לאמנות בווינה, הוא ההיפך הגמור מהדימוי של הגבר הישראלי ונחשב לחריג בעבודתו של האמן. עד כדי כך, שפרסומים מלפני כעשור מלמדים שהוא הוצע למכירה במחיר 205 אלף דולר. שפת גופו של מוקדי הצעיר בדיוקן מעודנת, ראשו מוטה הצידה, מאחוריו פרחים זקורים. הדמות מזכירה יותר את דיוויד בואי של שנות ה-80 מאשר את הלך הרוח של שנות ה-20 באירופה.

"זה דיוקן עצמי שמוקדי עשה לפני שהוא עלה לישראל", אומר יובל ביטון אוצר מוזיאון אשדוד, "אני דווקא חושב על מוריסי כשאני מסתכל עליו, המבע של הציור הזה הוא כמעט עכשווי. הרי בשנת 1923 המילה ‘מגדר' לא הייתה קיימת ולא עסקו אז במגדר. לדעתי, הציור הזה מבטא פצע אישי של האמן".

הדיוקן הנדיר של מוקדי מוצג בימים אלו במוזיאון אשדוד לאמנות בתערוכה "גוף ראשון, יחיד" (נעילה: נובמבר 2019) שעוסקת בגבריות הישראלית כפי שהיא משתקפת באמנות הישראלית; מראשית המאה ה-20 ועד היום. מוצגים בה יותר מ-40 אמנים מתקופות שונות, וסיור בה הוא גם סיור בתולדות האמנות הישראלית וגם פגישה עם דימוי של גבריות שמתנפץ לרסיסים.

"בתרבות כיום יש עיסוק מחדש בדימוי של הגבר. זה רגע שמעניין לזהות אותו והרי האמנים הם המראה הכי מובהקת לשינויים תרבותיים", אומרת האוצרת רוני כהן-בנימיני. "הרבה זמן רצינו לעשות תערוכה שתעסוק בגבריות, עניין אותנו לחזור אחורה בזמן ולשים את המשקפיים שבוחנים את הגבריות. פתאום אנחנו מסתכלים על כל האמנות בפרספקטיבה אחרת. למשל, גילינו את ראובן רובין מחדש בפורטרטים שיצר ברומניה לפני שעלה לישראל. רואים אותו שם כיהודי גלותי, כמעט נשי, ושנה לאחר מכן כשהוא מגיע לישראל, הוא מצייר את עצמו שזוף ולובש גלביות, זה מרתק".

אלא שהתערוכה לא מציעה דימוי של הגבר הישראלי החדש, אם יש כזה, אלא הסתכלות מחודשת על הגבריות הישראלית או על רגע מסוים בגבריות הזאת. ביטון וכהן-בנימיני עובדים ביחד כבר עשור. "צורת העבודה שלנו היא תמיד מנקודת מבט של ביקורת תרבות", הם אומרים ומוסיפים שהוצפו בעבודות ואמנים. הם חיכו שהעבודות יספרו את סיפור התערוכה, ודי מהר הם הבינו לאיזה כיוון היא הולכת.

הקבוצה ההגמונית בהגמוניה

"התערוכה הזאת היא בעצם המקום שבו הגבר פורש לים, למקום שבו גוטה (אורי זוהר) אומר ‘תעזבו אותי בשקט, אני לא במרוץ הזה' ומתפרק מהכול", מסביר ביטון שמציין שהים הוא סמן להתפרקות המודל הגברי בקולנוע הישראלי, שהתעלם מהים עד לאחר השבר של שנת 73', שהשפיע גם על דימוי הגבר בתרבות הישראלית. "הדימוי העצמי של הגבר שהולך להתפרק בים הוא מקום מאוד מכוער, לא יפה ולא מתייפה ולא סלחני. הוא משיל מעצמו את הכול - המשפחה, הציפיות והבית".

משה מוקדי דיוקן עצמי/ צילום: יחצ

"הבנו שהתערוכה עוסקת בגבריות הלבנה ההטרוסקסואליות-פטריארכלית שנתפסת כמובנת מאליה, הרי המגדר הגברי הוא האוניברסלי", מוסיפה כהן-בנימיני, "זה לא מגדר שזוכה להרבה התייחסות וגם לא תופס את עצמו כמגדר. בעוד שבכל מיני מופעים של פוליטיקת הזהויות - אם זה נשיות ונשים, הומוסקסואלים, קווירים או מזרחים - ההתעסקות היא תמיד קולקטיבית מתוך השוני, כאן מדובר בקבוצה ההגמונית בהגמוניה".

המיצב ג'ין של אייל אסולין והציור של סופרמן על כיסא גלגלים של ניר הוד / צילום: צאלה קוטלר הררי

כלומר, העיסוק בגברי הוא אישי ולא תופס את עצמו כחלק מקבוצה.

"לכן הבנו שאין ניסוח קולקטיבי לגבריות והתערוכה מורכבת ממופעים פרטיים של כל אמן במקום האוטוביוגרפי שלו. זה מקום גולמי שלא בהכרח מודע לעיסוק בגבריות. אנחנו כן רואים אצל אמנים צעירים יותר, כמו גיא בן נר, אייל אסולין, אלי פטל או גיא זגורסקי שפועלים ב-15 השנים האחרונות, שיש כבר מודעות והסתכלות מושכלת על הדבר הזה שנקרא גבריות. אבל כשחוזרים אחורה בזמן, אפילו לשנות ה-80, רואים שהעיסוק בגבריות הוא עדיין מאוד גולמי, פרטי, אינדיבידואלי, מתכנס פנימה".

שינויים בין-דוריים בולטים בתערוכה הם למשל ביחס הגבר לתא המשפחתי. בעוד שאמנים מוקדמים גזרו על עצמם חיי אמן טוטאליים, לא פעם תוך ויתור על חיי משפחה, האמנים העכשוויים בוחרים לא פעם להכניס את המשפחה לתוך העבודה שלהם. עוד בולט הפיצול שחווה הגבריות כפי שמציג יאיר ברק בעבודה "זרוע של פסיכואנליטיקאי", שבה התמקד האמן בשריר הזרוע של פרויד מתוך הצילום המפורסם של דיוקנו, ובכך עמד על הפיצול במהות של הגבריות: גוף מול רוח, כוח מול רגש.

יש הרבה סימני שאלה שהגבריות לא העזה לשים עד לאחרונה.

כהן-בנימיני: "לכן לדעתנו התערוכה היא בעצם שלב נוסף בסוגיה הפמיניסטית. בתוך האבולוציה של הפמיניזם השתחרר המקום שבו מאפשרים גם לגברים לדבר מגדר, וכשזה קורה, עולות סוגיות שמעשירות את הדיון. אנחנו רואים את זה גם בפרספקטיבה מערבית וגם בהתייחסות הלוקאלית ישראלית".

בחברה הישראלית הגבר הוא גם חייל.

"לחברה הישראלית יש את הסיפור הפרטי שלה. התפיסה של הציוני ויצירת אדם חדש מחזירה אותנו אחורה לתפיסה שבה היהודי הגלותי נחשב נשי, רדוף וחיוור, שייך לעולם הרוח. בישראל יצרו אדם חדש בתפיסה קולוניאליסטית שהוא ארצישראלי, בן הארץ, כשהמודל הגופני הוא של הערבי השזוף. הציוני החדש לוקח את גורלו בידיו ונלחם, הגוף והפיזיות מאוד דומיננטיים. הגלגולים של הדמות הזאת הם החלוץ, החייל הלוחם, עד שבשנת 73' יש שבר. לכן, ברוב העבודות בתערוכה יש התפרקות מהמודל הגברי ההוא, יש פנייה למקום אישי שהוא הרבה פעמים מדמם".

שאלות של התבגרות

מוזיאון אשדוד בנוי כפירמידה והתערוכה מתפרסת על פני שלוש קומות. הים, המקום שבו גוטה הולך כדי להתפרק לדברי ביטון, נמצא ממש מעבר לכביש. בפתח התערוכה מוצגים רישומים מוקדמים שעשה דנציגר לפסל "נמרוד", והרי אי אפשר לדבר על גבריות באמנות הישראלית בלי להזכיר את נמרוד האייקוני שמקבל התייחסויות נוספות בתערוכה. למשל, בעבודתו של האמן אייל אסולין שצבע את נמרוד בשחור, קרא לו "מוטי" ועיטר את חתול הספינקס שעל כתפו בשרשרת זהב עם הכיתוב "חי".

עבודה נוספת של אסולין, "ג'ין", ממוקמת בתחתית הפירמידה במוזיאון והיא ממוכנת: בובת גבר מגיר זיעת שמן מנוע משומש שחור לתוך בריכה שחורה. זיעת השמן צובעת אותו בברק, ולצידו מוצבת עבודה של האמן ניר הוד: סופרמן יושב על כיסא גלגלים.

עבודה מרכזית בתערוכה היא עבודת הווידאו של גיא בן נר "האוס הולד", שבה מצולם האמן כשהוא כלוא מתחת ללול של בנו, ובעזרת חיתוך, קשירה ובניית אובייקטים שונים הוא מנסה לחלץ את עצמו, הפצוע, מתחת ללול.

עוד בתערוכה שתי עבודות וידאו של האמן אבשלום, יליד אשדוד שנפטר צעיר מאוד וזוכה להתייחסות בעולם האמנות הבינלאומי, בייחוד בצרפת. אבשלום עוסק בקשר בין גוף וחלל, ובהקשר של הגבריות אפשר לקרוא את עבודותיו מחדש: באחת מהן הוא מתאגרף או נאבק באוויר ובשנייה הוא צועק למצלמה באופן מונוטוני, ממלא את החלל.

הגברי עוסק גם בדמות האב כפי שמתבטא בכמה עבודות בתערוכה, ביניהן עבודת הווידאו של יאיר ברק "כנגד כיוון השעון", שבה נראים ברק ואביו לובשים את אותה גופייה שכבר 30 שנה משמשת את האב בעבודות הגינה. העבודה עוסקת ביחסי אב-בן ובשאלות של התבגרות או הסללה.

ההתפרקות של הגבריות נמשכת גם בעבודה של גל וינשטיין שיצר דיוקנאות עצמיים מצמר פלדה ומוסס כל אחד מהם בחומר אחר שיצר ריאקציה. בתערוכה מוצג דיוקן צמר הפלדה שמוסס בקולה, כשהאמן הגיע לגיל 40. אורי גרשוני יוצר גם כן ריאקציה, כשהוא שופך כתמי זרע של עצמו על נייר צילומי, הריאקציה עוברת תהליך רפרודוקציה שסופה צילום מופשט.

עוד בתערוכה, האמן ארז ישראלי בדיוקן העצמי "הצבר", שבו נראים פני הגבר הצעיר עם מחטים בתוך עורו. בעבודה אחרת של האמן הוא תופר פרחים לתוך הבשר החי. עבודות רבות בתערוכה עוסקות בגוף או בחדלון הגוף, כמו למשל המיצב הנועז "חשיפה" של האמן גדעון גכטמן משנות ה־70, שבו הוא מצולם בעירום ובהגדלה כשהוא מתעד תהליכים רפואיים. העבודה נחשבה לרדיקלית בזמנה.

המיצב שחותם את התערוכה הוא של האמן עוז מלול, שיצר מעין מכונה שמניעה פלייר מתכוונן המכונה "ג'בקה" שנע מקצה אחד לקצה שני, כמו לוליין שהולך על חבל. רעש המכונה חסרת התכלית מהדהד בחלל כולו, באיטיות ממוכנת וחסרת רגש, עד שפתאום נעצר כלי העבודה באמצע חוט הברזל. "הוא לא ממשיך לנוע עד הסוף?", אני שואלת את ביטון, שעונה: "טוב, לפעמים הוא גם מתעייף".

__

אישה מעבר לים

הים בתל-אביב זוכה לתערוכה משלו, שבה צילומים היסטוריים לצד צילומים עכשוויים. כדאי לשים עין על צילומיה של מרגוט מייר-שדה, אשתו של יצחק שדה, שהקימה את המחלקה לצילום בהגנה

תערוכת הצילום "הים של תל-אביב" נפתחת השבוע (28.6) במוזיאון ארץ ישראל בתל-אביב ותימשך עד חודש פברואר 2020. התערוכה עוסקת בתפקיד של הים בתל-אביב ומוצגים בה צילומים היסטוריים לצד עבודות צילום ווידאו עכשוויות. בין האמנים המשתתפים בתערוכה גם יעל ברתנא, מירב היימן ותמיר שר. בין התצלומים ההיסטוריים שבתערוכה, לצד אברהם סוסקין והנס חיים פין, מוצגת גם סדרת צילומים של הצלמת מרגוט שדה ובהם נראה האלוף יצחק שדה כורע ברך על חוף הים של יפו, מניף קורת אבן והים מאחוריו.

לסדרת הצילומים הזאת הגיע אוצר התערוכה, גיא רז, בשנת 2003 כשהוא נפגש עם יורם, הבן, שמתגורר עד היום בבית המשפחה. "הצילומים האלה היו בתוך האלבום המשפחתי ומאז הם נסרקו ועברו תהליך דיגיטציה עם עוד הרבה צילומים של מרגוט, אבל האוסף שלה לא נחקר עדיין עד הסוף, אחת הסיבות לכך היא שהוא מפוזר בכל מיני מקומות בישראל".

מה אפשר להגיד על מקומה בתולדות הצילום המקומי?

"בהחלט יש לה מקום בתולדות הצילום. בגבעת ברנר, שם התגוררה לאחר עלייתה לישראל, יש צילומים רבים נוספים. הצילומים שלה מעידים על רוח יצירתית ומשוחררת ועל שליטה באור. בצילום הזה של יצחק שדה על החוף, מרגוט, כצלמת, לא בוחרת קומפוזיציה דרמטית אלא אינטימית. בצילומים אחרים היא בוחרת בקומפוזיציות מורכבות עם ערכים גרפיים אחרים. מה שמעניין בצילום הזה הוא נקודת המוצא של מרגוט בהקשר של פעולת הנפת קורת האבן. היא הרי מודעת מי זה בעלה, מייסד הפלמ"ח, דמות היסטורית חשובה".

המצלמה ליוותה את שדה עד מותה ביוני 1951, כשהיא צעירה מאוד. היא נולדה ב-1910 בגרמניה ועם עליית הנאציזם היגרה לעיירת חוף בשוויץ, שאליה הגיעו פליטים מאירופה שקיימו אורח חיים תרבותי-בוהמי. מרגוט החלה לעסוק בצילום עבור עיתונים מקומיים והוצאות ספרים, ובמקביל פעלה במחתרת היהודית. בשנת 1936 עלתה לישראל, ושש שנים לאחר מכן התגייסה לצבא הבריטי, אז הכירה את שדה, שקבור לצידה.

עבור מרגוט, המצלמה הייתה כלי מחולל שינויים. ב-1946 היא הקימה וניהלה את המחלקה לצילום בארגון ההגנה כשהיא מפקדת על צלמים ידועים כמו בוריס כרמי ומכינה תיקים למבצעים שכללו תצלומי אוויר ואחרים. ב-1949 עברה משפחת שדה להתגורר ביפו ומרגוט הרבתה לצלם גם את בני המשפחה בחצר הבית או על חוף הים, וגם בתוך ביתה הקימה לה מעבדת צילום קטנה.

יצחק שדה על חוף הים / צילום: מרגוט מייר־שדה, באדיבות משפחת שדה ומעבדת ביתמונה

 

● עסקת מכירה: גבי קלזמר, דיפטיך ללא כותרת

2015, אקריליק על בד, 107X107 ס"מ כל אחד. נמכרה לאחרונה ב־18 אלף דולר לווילה אימן - בית נופש בקיסריה

בעבודה זו חזר האמן גבי קלזמר, יליד 1950, לציור הבלתי אמצעי לאחר סדרת עבודות מכניות שעשה בשנים האחרונות. מושג הזמן, המהירות והאמירה הבלתי ניתנת לתיקון של יד האמן באים לידי ביטוי בדיפטיך החופשי והצבעוני יותר מעבודותיו המכניות. בשנות ה־70 וה־80 עסק קלזמר באמנות פוליטית ובאוונגרד, ובעשורים האחרונים הוא עוסק בשיח פנים אמנותי ביצירותיו.

דיפטיך ללא כותרת של גבי קלזמר / צילום: באדיבות גלריה גבעון

עוד כתבות

דוד קנפו, יו"ר עמותת האדריכלים/ צילום: איל יצהר

לנצל את המשבר: התאחדות האדריכלים דורשת מהמדינה לרכוש 80 אלף דירות מהקבלנים

שישה סעיפים מופיעים במסמך שחיברו בהתאחדות האדריכלים, להצלת ענף הבנייה ● בין תמיכה בפריפריה לקידום תחבורה ציבורית, הם מבקשים גם רשת ביטחון נרחבת לקבלנים ● היו"ר דוד קנפו: "אנחנו כמו מישהו שעומד על סף תהום"

ח"כ אריה דרעי./ צילום: רפי קוץ

למרות הנגיף: משרד הפנים מאשר כניסה לארץ גם לסטודנטים ואברכים שאינם ישראלים

במכתב שעליו חתום שר הפנים אריה דרעי הוא מבשר כי אברכי הישיבות ובני משפחותיהם שמבקשים לשוב ארצה לחזור ללימוד יקבלו היתר לכך ● זאת בנוסף לתלמידים זרים באוניברסיטאות ובפנימיות, לרופאים ולמשתלמי רפואה

ראש עיריית רמת גן כרמל שאמה־הכהן / צילום: איל יצהר, גלובס

רמת גן ורעננה מבטלות העלאת הארנונה ב-2021

בעוד משרד האוצר מתעכב ומתפתל במתן עזרה לעסקים ולתושבים, הרשויות המקומיות כבר מרימות את הכפפה, ומודיעות על צעדים שיסייעו לתושביהן, עסקים ופרטיים

יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק / צילום: גדעון לוין

תשובה ממשיך לממש: קבוצת דלק מכרה לקרן נוי תמלוגי "תנין" ו"כריש" ב-318 מיליון שקל

מלבד מימוש זה, התחייבה קבוצת דלק לפעול גם לאיגוח תמלוגי-העל ממאגר הגז "לוויתן", בסכום שלא יפחת מ-600 מיליון שקל, או לחילופין למכור אותם בערך כלכלי הוגן ההולם את סכום המינימום באיגוח

גיורא בר דעה/ צילום: איל יצהר

מנכ"ל שטראוס: "אנחנו רואים את עצמנו בצד האופטימי של המשבר; עולם המזון קריטי יותר לחיי אנשים"

קבוצת המזון שטראוס נהנתה מרבעון חיובי בישראל בהשפעת הפסח והקורונה, אבל נפגעה מעוצמתו של השקל ● פרסום בסופרבול האמריקאי העלה את הוצאותיה של חברת המטבלים סברה ופגע ברווחיה

סיקור משפט נתניהו ב"חדשות 13" / צילום: יח"צ

פתיחת משפט נתניהו: מה היה הרייטינג של משדרי החדשות?

פתיחת המשפט של ראש הממשלה התקיימה בשעות שאינן עתירות רייטינג, אך הרייטינג שנרשם למשדרי החדשות שיקף עלייה משמעותית בהיקפי הצפייה: 6.7% ל"חדשות 12" ו-4.3% ל"חדשות 13"

המאבק להצלת עולם התרבות והאירועים / צילום: מטה המאבק

תעשיית התרבות והאירועים נגד הממשלה: ב-14 ביוני נפתח אולמות ונקיים כרגיל הופעות

מטה המאבק להצלת עולם התרבות והאירועים הודיע הבוקר כי העסקים בתחום התרבות והאירועים לא מקבלים את מתווה משרד הבריאות והתרבות לפתיחת הענף ויפתחו עם "מתווה עצמאי" שהם גיבשו

שלמה רודב / צילום: תמר מצפי

דרישה מבזק להפריש 680 מיליון שקל בגין תביעה שהוכרה כייצוגית

התביעה הוגשה ב-2015 על רקע אי דיווח של בזק והסתרת מידע שלילי על רפורמת השוק הסיטונאי והנזק שהרפורמה תגרום לחברה

הבורסה בת"א / צילום: שלומי יוסף, גלובס

דעה: היתה מפולת? פניית הפרסה של האג"ח הקונצרניות

כמו שוק המניות, גם שוק האג"ח הקונצרניות חווה התרסקות עם התפשטות מגפת הקורונה, ומיד לאחריה התאוששות - שתיקנה כשני שלישים מהירידות ● האם השוק יחזור לנקודת השיא שלו? ומה הסיכון העיקרי במשבר?

גל תורג'מן / צילום: תמר מצפי

המנהל שנתן פייט לפייסבוק וגוגל: גל תורג'מן פורש מניהול ארטימדיה ישראל

תורג'מן יעבור לפיתוח עסקי במסגרת התרחבות פעילות החברה בשווקים חדשים בעולם ● את מקומו בניהול החברה תתפוס יעל בר יעקב שכיהנה כסמנכ"ל לקוחות בחברה ב-3 השנים האחרונות

ראש הממשלה בנימין נתניהו באולם בית המשפט / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

כך הצליח הנאשם נתניהו לביים לעצמו נאום נטול הפרעות במסדרון של בית המשפט

נתניהו ואנשיו ניסו והצליחו לשלוט בסיקור התקשורתי של הדיון הראשון במשפט ● הסמכות הנרחבת של מאבטחי השב"כ, שיתוף הפעולה עם הנהלת בתי המשפט והחשש מפני הקורונה סייעו לנתניהו לנאום בזמן שעיתונאים נאלצו לשהות בקומה אחרת

רפא גוזאלו / צילום: Javier Guridi & Carlos Frutos

15 דקות ביום: מסלולי לימוד חדשים מאתגרים את האוניברסיטאות

האם תואר שני שמציעה חברה עסקית מסמן מגמה חדשה באופן שבו חברות מכשירות עובדים?

זוג קשישים בקניות בשוק / צילום: Oded Balilty, Associated Press

מחדל כפל הקצבאות: האם במשרד האוצר יצליחו למצוא 100 מיליון שקל עבור החלשים ביותר בחברה?

שר האוצר הנכנס ישראל כ"ץ התחייב למצוא פתרון תקציבי למקבלי קצבאות שנכנסו למעגל האבטלה בעקבות הקורונה, ואינם זכאים ל"כפל קצבאות", אך לא ידוע כמה כסף יוקצה ומתי ● ייתכן שמקבלי קצבאות הבטחת הכנסה וקצבאות מזונות יידרשו אפילו להשיב את מענק הקורונה

אנשים יושבים במסעדה בשטוקהולם. החיים בשבדיה נמשכו כמעט כרגיל למרות התפרצות הקורונה / צילום: Andres Kudacki, AP

מוביל המדיניות השבדית נגד הקורונה מודה: "אנחנו במצב נורא"

לאחר שמספר הקורבנות במדינה חצה את רף ה-4,000, האפידמיולוגית הראשית הקודמת של שבדיה יצאה לראשונה בביקורת על התנהלות הממשלה: "סגר מוקדם היה מאפשר לנו להתכונן טוב יותר להגן על הפגיעים ביותר" ● האפידמיולג הנוכחי מודה: "אנחנו במצב נורא"

קברים טריים במנאוס בברזיל / צילום: Felipe Dana, Associated Press

על מסלול התרסקות: כך הפכה ברזיל למדינה מוכת הקורונה השנייה בעולם

בולסונרו נקט במדיניות של התעלמות ממגפת הקורונה מימיה הראשונים: הוא הטיף ליציאה לעבודה ופיטר את שר הבריאות שדגל בריחוק חברתי ● אם לא די בכל אלה, בדומה לטראמפ, הוא מטיף לציבור להשתמש בכדורים נגד מלריה ● בינתיים המתים נערמים בקברי אחים ● מה צופן העתיד לאזרחים ולנשיאם?

נתניהו משדר עסקים כרגיל, אולם בית המשפט / צילום: עמית שאבי, ידיעות אחרונות

דעה: זה לא הימין שעומד למשפט, זו הפוליטיקה

משפט נתניהו הוא שיאו של תהליך ארוך בו מבקשות רשויות החוק לסרס את הפוליטיקה, לשעבד אותה ולהכפיף אותה לכללים משפטיים ● אלא שנתניהו, המבקש לחפות על פגמים שנפלו בהתנהלותו האישית, מבקש לצבוע את המאבק הצודק הזה בצבעי ימין ושמאל ● הטעות הזו טרגית

לקוחות בחנות אפל בבייג'ין, בחודש שעבר  / צילום: רויטרס

עם חצי טריליון דולר, אפילו המגפה לא תחליש את ענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה הגיעו למשבר הנוכחי חזקות מתמיד - עם קופות מזומנים דשנות, השקעות עתק על מחקר ופיתוח ונכונות לבצע רכישות • לא רק שהמוצרים והשירותים שלהן חיוניים בזמן המשבר, הן גם מסוגלות לנצל אותו כדי להשאיר את המתחרים הפוטנציאליים הרחק מאחור

סניף של אלבר / צילום: איל יצהר, גלובס

אלי אלעזרא ובכירי אלבר נוספים זומנו לשימוע לפני העמדה לדין פלילי

הפרקליטות זימנה לשימוע את מנכ"ל אלבר הקודם ינון עמית, את המנכ"ל הנוכחי אורן אלעזרא ואת היו"ר אלי אלעזרא לצד חשודים נוספים בפרשת הייבוא המקביל של רכבים ורשיונות ייבוא במירמה ● מדובר אלבר נמסר: "בעלי החברה נפלו קורבן להונאה ושמם שורבב לפרשה שהם לא חלק ממנה"

אזור התעשייה בת ים / צילום: גיא נרדי

אושרו 532 יחידות דיור באזור התעסוקה של העיר בת ים

מטרת התוכנית שהופקדה הינה להקמת מתחם שישלב מגורים, תעסוקה, מסחר ומבני ציבור במתחם הקוממיות באזור העסקים של בת-ים ● בנוסף ליחידות הדיור, התוכנית כוללת 14 מבני תעסוקה והקמת שני רחובות חדשים המתחברים לרחוב הקוממיות

ענת מוגילבסקי, יואב צוקר, ניל"י גולדפיין, מיכל פייגנבוים, ירין יחזקאל, גלי הכרמלי / צילום: יח"צ

כך ממתגים חברות ועובדים: מדוע גם עובדים ומנהלים צריכים למתג את עצמם

איך חברות הופכות את עצמן לאטרקטיביות, והאם הן יצלחו את מבחן הקורונה • תוכנית עבודה: סדרת שידורי הלייב של "גלובס"