עוד 28 טריליון דולר. מה יקרה ביום שבו נשים יקבלו שכר כמו גברים

נשים מהוות כמחצית מהאוכלוסייה בעולם, אבל הן אחראיות רק ל-38% מהתוצר העולמי • שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אצל נשים נע בין 50%-56%, וגם כשהן עובדות, נשים מועסקות בממוצע פחות שעות מגברים • איך באירופה מצאו את הדרך להאיץ את סגירת הפער ומה מעכב זאת בשאר העולם

העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock
העולם נלחם בפערי שכר מגדריים / צילום: shutterstock

סגירת הפערים המגדריים בעולם עשויה להגדיל את התוצר הגלובלי בעד 31%, זו שורת המקרו התחתונה של עבודת מחקר שעשתה חברת הייעוץ מקינזי. להערכת החברה סגירת פערים מגדריים עשויה להגדיל את התוצר העולמי ב-12 עד 28 טריליון דולר עד שנת 2025, דבר שגם יביא לחיזוק ניכר בשוקי ההון ברחבי העולם.

מדובר בתוספת השווה בקצה העליון שלה (28 טריליון) לתוצר של הכלכלה האמריקאית והסינית ביחד, ובקצה התחתון (12 טריליון) לתוצר המשותף של גרמניה, יפן ובריטניה. ההערכות של מקינזי נכללות בדוח מיוחד שפרסם מריל לינץ', לשעבר בנק השקעות בוול-סטריט וכיום חלק מ-Bank of America. מאחורי הדוח שכותרתו The She-Economy עומדת מחלקת מגמות-העל בחטיבת המחקר של הבנק, בראשותו של האנליסט הישראלי הבכיר חיים ישראל.

נשים מהוות כידוע מחצית מאוכלוסיית העולם, המונה כיום 7.7 מיליארד בני אדם - ומשום כך גם מחצית מפוטנציאל התוצר והעושר העולמי. אבל בפועל, על-פי הבנק העולמי, נשים אחראיות רק ל-38% מהתוצר העולמי.

המפתח לסגירת הפער מצוי בחינוך

הפערים בשיעורי התעסוקה ממחישים את הפוטנציאל הלא-ממומש של נשים: על-פי הבנק העולמי שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אצל נשים נע בין 50% ל-56% במבט עולמי, בעוד שהנתון המקביל אצל גברים עומד על 77% עד 82%. גם כשהן עובדות, נשים מועסקות בממוצע פחות שעות מגברים ולכן מרוויחות פחות ומתקדמות לאט יותר בקריירה המקצועית.

העובדת החציונית במדינות המפותחות (OECD) תשתכר 15% פחות ממקבילה הגבר - והפער הזה נשמר כמעט ללא שינוי מאז 2010. נשים עובדות פחות בשכר אבל יותר בעבודות ללא שכר, כמו עקרות בית, טיפול בבני משפחה וכד'. על-פי האו"ם, הזמן המוקדש לטיפול בילדים למשל מתחלק ביחס ממוצע של 1 ל-3 בין האם והאב - מדובר בעבודה ללא שכר ששוויה מוערך בכ-10 טריליון דולר, או 13% מהתוצר העולמי.

הנשים גם משלמות מחיר יקר על לידת ילדים: מחקר שערך המכון למחקרים פיסקליים (IFS) הראה כי לידת הילד הראשון יוצרת פער שכר בין האם לבין עובד מקביל גבר, שמגיע ל-33% אחרי 12 שנים.

המפתח לסגירת הפער, לדעת כלכלני מריל לינץ', מצוי בחינוך. ב-69% ממדינות העולם יש היום שוויון מלא בחינוך היסודי, אך רק ב-48% מהמדינות השוויון נשמר בחינוך העל-יסודי. כל שנת לימוד בתיכון מגדילה את כושר ההשתכרות של אשה ב-18%, על-פי המחקר, אולם שערי מערכת החינוך עדיין חסומים בפניהן של 62 מיליון נערות ברחבי העולם. בחינוך העל-יסודי מורגש שיפור של ממש בהשתתפות נשים, אך בשני אזורים יש עדיין פערים ניכרים - דרום אסיה ואפריקה, שבהם שיעור הסטודנטיות עומד על 75% ו-51% בהתאמה מכלל הסטודנטים. נתון מעניין נוסף: כל דולר שיושקע בתוכניות לסגירת הפערים בהכשרת נשים בגילאי בית הספר - יניב בסופו של דבר 7 דולרים.

התמונה הגלובלית הופכת מורכבת יותר בהסתכלות על כל יבשת בנפרד. בארה"ב למשל נשים משתכרות בממוצע 11 אלף לשנה פחות מגברים. זו תמונה מתקדמת למדי בענפי הבנקאות והפיננסים של וול-סטריט, אך בחברות הכלכלה הריאלית (מה שמכונה מיין סטריט) המצב טעון שיפור: בחברות מדד S&P 500 יש ארבעה חברי דירקטוריון גברים על כל חברת דירקטוריון, ונשים עומדות בראשות 5% בלבד מהדירקטוריונים.

להמחשה, מציגים במריל לינץ' את הנתונים הבאים: שיעור הנשים בקרב ההנהלה הבכירה בפייסבוק עומד על 28% בלבד, אך הוא עדיין גבוה בהשוואה למריל לינץ' (25%), אמזון (22%), גולדמן זאקס (21%), אפל (19%), מיקרוסופט (17%) וגוגל, עם 13% בלבד.

תמונת המצב באירופה היא כמובן הוורודה ביותר. שש המדינות היחידות בעולם שמקיימות כיום שוויון זכויות מלא בחוק בין נשים לגברים - נמצאות כולן באירופה (בלגיה, דנמרק, צרפת, לטביה, לוקסמבורג ושבדיה). באירופה תהליך סגירת הפערים בין נשים לגברים הוא גם המהיר ביותר: שיעור הנשים בדירקטוריונים זינק פי שלושה ב-15 השנים האחרונות, ומספר חברות ההנהלה הבכירות גדל ב-60% בתוך חמש שנים.

במריל לינץ' מעריכים כי מגמה זו תימשך לאור היעד שהציבה נציבות האיחוד האירופי, להגדיל את שיעור התעסוקה של נשים במדינות האיחוד מ-64% ל-75% עד שנת 2020. באסיה אחראיות נשים ל-36% מהתוצר. לפי האו"ם, שיעור האבטלה בקרב נשים באסיה עומד על 6.4% לעומת 4.9% בקרב עמיתיהן הגברים. ואולם נשים תופסות רק 12% מהמשרות בדירקטוריונים, ו-3% בלבד מיושבי ראש הדירקטוריונים הם נשים, וכן 20% ממשרות הנהלה הבכירות ו-19% מחברי הפרלמנטים.

המדינות המובילות בהשתלבות נשים בעמדות בכירות הן ניו-זילנד ואוסטרליה, והמדינות המובילות בחלקן של נשים בתוצר הן סין ותאילנד. הודו היא האחרונה בין הכלכלות הגדולות באסיה בהשתתפות נשים בכוח העבודה, ודרום קוריאה ויפן מקבלות דירוג נמוך מאוד בהשתלבות נשים בתפקידים בכירים. להערכת מקינזי צמצום פערי המגדר באסיה יגדיל את התוצר של היבשת ב-3.2 עד 4.5 טריליון דולר. מיעוט נתונים ומחקרים הקשה על כלכלני מריל לינץ' להציג נתונים על פערים מגדריים ביבשות אחרות.

נשים והון

32% מההון העולמי הוא כיום בבעלות נשים. תוחלת חיים ארוכה יותר ב-4.5 שנים בממוצע מהגבר, נותנת לנשים פיצוי חלקי בשלב האחרון של חייהן - כאשר נכסים בהיקף של 22 טריליון דולר הגיעו לידי נשים בירושה. נשים צוברות הון אישי בקצב מהיר פי 1.5 מקצב צבירת ההון האישי של עמיתיהן הגברים (9% לשנה לעומת 6% לגברים).

בארה"ב לבדה צפוי היקף הנכסים הפיננסיים שבבעלות נשים להכפיל את עצמו במהלך העשור הנוכחי, ובשנת 2020 יהיו בבעלות נשים נכסים פיננסיים בהיקף 72 טריליון דולר (לעומת 34 טריליון ב-2010 ו-51 טריליון ב-2015). מצד שני הפערים בין המינים נסגרים "בקצב זחילת חילזון" כהגדרת מריל לינץ'.

יום השגת השוויון המגדרי הגלובלי בין נשים לגברים המיוחל, שעל משמעויותיו הכלכליות דיברנו בשורות לעיל, אמור להגיע בסביבות שנת 2221, כלומר 202 שנים מהיום, בהנחה שהפערים בין המינים ימשיכו להיסגר בקצב הנוכחי. אם זה נשמע לכם פסימי מדי, תביאו בחשבון שיש שיפור מסוים: ב-2017 התחזית הייתה שיידרשו 217 שנים לסגירת הפער. ב-106 המדינות המתקדמות ביותר יידרשו 108 שנים "בלבד" לסגירת הפער, בקצב הנוכחי (ראו טבלה).

האם ייצוג רב יותר לנשים תורם לתוצאות העסקיות של החברה? במריל לינץ' משוכנעים שכן. על-פי הניתוח של בנק אוף אמריקה-מריל לינץ', חברות שיש להן שתי נשים או יותר בדירקטוריון מתומחרות בשווקים בפרמיה, ובעלות מכפיל (E/P) עתידי גבוה יותר, שולי רווח נקי גבוהים יותר ותשואת דיבידנד גבוהה יותר. בקיצור, חברות טובות יותר.

במריל לינץ' אופטימיים לגבי סגירת הפער בעתיד, משום שהסטטיסטיקה מראה כי חברות בעלות מגוון מגדרי בדירקטוריון משיגות בעקביות תשואת-יתר על ההון (ROE) לעומת חברות בעלות דירקטוריון הומוגני.

המחקר מגלה גם הבדלים מעניינים במדיניות ניהול ההשקעות בין נשים לגברים. כך למשל, 64% מהנשים מייחסות חשיבות לניהול השקעות בעלות אימפקט חברתי (במסגרת מה שמכונה כיום ESG), לעומת 46% בלבד מהגברים. 

ענף הביטוח בישראל: אקדמאית מרוויחה כמו גבר ללא השכלה אקדמית

הפער המגדרי עולה המון כסף והוא בעיה גלובלית שמשפיעה גם על ישראל. אחד הסממנים החזקים למציאות הבעייתית-עדיין גם כאן ניבט אלינו מענף הביטוח. כפי שעולה ממחקר שנערך ב-2018 ביוזמת נציבות שוויון זכויות בעבודה, בענף שאחראי על ניהול מאות רבות של מיליארדי שקלים מכספי הציבור, נשים זוכות לייצוג שוויוני אך סובלות מפערי שכר משמעותיים לעומת הגברים.

על פי המחקר, שכרו הממוצע של גבר ללא השכלה אקדמית העובד בענף הביטוח עומד על 14,065 שקלים לחודש, בעוד ששכרה הממוצע של אשה בעלת השכלה אקדמית עומד על 14,410 שקלים לחודש, כך עולה ממדד הגיוון והשוויוניות בשכר ובתעסוקה לשנת 2016.שמפרסמות הנציבות והלמ"ס. בשני קצוות הסקאלה נמצאים גברים בעלי השכלה אקדמית (25,317 שקלים לחודש) ונשים ללא השכלה אקדמית (8,921 שקלים לחודש).

ענף הביטוח, ביטוח המשנה וקרנות הפנסיה עובר משנת 2018 תהליכים להטמעת שוויון מגדרי בליווי נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. על רקע זה יצרה הנציבות ביחד עם החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והחוקרת חנה קופפר, מדד לרמת הייצוגיות ושוויוניות השכר בענף נכון לשנת 2016, ערב התנעת תהליך ההטמעה.

בענף הביטוח הועסקו נכון לשנת עריכת המדד 46 אלף שכירים מהם 38% אקדמאים. שיעור הנשים הלא-אקדמאיות בענף עומד על כ-70% מכלל השכירים הלא-אקדמאים, ושיעור הנשים האקדמאיות עומד על 58% מכלל השכירים האקדמאים. ניתוח המגמות מראה ששיעור האקדמאיות נמצא במגמת עלייה, כשבקרב קבוצת הגיל הצעירה ביותר שיעורן עומד על 71% מכלל השכירים. אולם לדעת החוקרים ייתכן שהירידה בייצוג בגילאים מאוחרים יותר נובעת מהעובדה שנשים בגילאי 30 פלוס נוטשות את הענף "בגלל האתגר של שילוב בין דרישות מקום העבודה לניהול משק הבית והמשפחה, משימה המוטלת ברוב המקרים על נשים".

כך או כך, נכון ל-2016 נהנו העובדים בענף הביטוח משכר גבוה ב-30% בממוצע מהשכר הממוצע במשק - אך שכרם של העובדים הלא-אקדמאים הצעירים נמוך בכ-20% מהממוצע. פערי השכר בין אקדמאים ללא-אקדמאים גדלים עם הגיל: מ-23% (לטובת האקדמאים) בגיל 19 ומטה, ועד 55% בגילאי 45 ומעלה.

לא רק הייצוג, גם פערי השכר בין נשים לגברים הולכים ומתרחבים עם הגיל: שכרן של נשים אקדמאיות עד גיל 29 עומד על 77% משכר הגברים בקבוצה המקבילה (8,367 שקלים בממוצע לעומת 10,748 שקלים בממוצע לגברים), בעוד שבקבוצת הגיל המבוגרת (45 ומעלה) מגיע שכר הנשים ל-55% משכר הגברים בקבוצה המקבילה (20,655 שקלים בממוצע לנשים לעומת 38,662 בממוצע לגברים). פערי השכר בין נשים לגברים לא-אקדמאים דומים מאוד לאלה שבין אקדמאים, למרות שהשכר עצמו נמוך יותר - וכך יוצא ששכרו הממוצע של גבר ללא השכלה אקדמית דומה לזה של אשה בעלת השכלה אקדמית.

משתנה נוסף שיש לו השפעה על פערי השכר המגדריים הוא גודלה של הפירמה: בארגונים הקטנים ביותר שכר הנשים האקדמאיות מגיע ל-44% בלבד משכר הגברים, בעוד שבארגונים הגדולים ביותר שכרן מגיע ל-58% משכר עמיתיהן הגברים. לעומת זאת לסוג ההשכלה האקדמית אין כמעט השפעה על פערי השכר: הפערים בין נשים לגברים שסיימו תארים אקדמיים במדעי החברה, כלכלה, מנהל עסקים משפטים והנדסה - כמעט זהים. פערי שכר קטנים יותר אפשר למצוא רק בין נשים וגברים שסיימו תואר במתמטיקה, פיזיקה או מדעי המחשב. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988