מלאנוקס כבר נמכרה, מי תהיה החברה שתעשה את האקזיט הציבורי הגדול הבא?

מלאנוקס ופרוטרום, סודהסטרים ואורבוטק: השנתיים האחרונות הולידו שורה של  אקזיטים בחברות ציבוריות - מי תהיה הבאה בתור? • פנינו למנהלי השקעות בכירים בשוק וביקשנו מהם להמר על האקזיט הציבורי הגדול הבא • קבלו 8 טיפים

ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ואיל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס  / צילום: כדיה לוי
ג'נסן הואנג, מנכ"ל ומייסד אנבידיה, ואיל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס / צילום: כדיה לוי

לא בכל שנה יש יבול כל-כך מכובד של אקזיטים של חברות ציבוריות ישראליות. בשנה האחרונה זה כן קרה, כשבמהלכה בוצעו מספר עסקאות לרכישת חברות ישראליות - כולל בהיקפים גדולים של מיליארדי דולרים.

חלק מהעסקאות הושלמו, וחלק עדיין ממתינות לאישורים הנדרשים וצפויות להיסגר במהלך החודשים הקרובים. כך למשל, אורבוטק שמכירתה ל-KLA Tencor ב-3.26 מיליארד דולר התעכבה בשל מלחמת הסחר בין סין לארה"ב, היא היום כבר חלק מהחברה האמריקאית שרכשה אותה; פרוטרום שנמכרה ב-7.1 מיליארד דולר כולל חוב, הפכה לחלק מ-IFF, שנרשמה למסחר בבורסה בתל-אביב; וסודהסטרים היא היום חלק מפפסיקו, ששילמה תמורתה 3.2 מיליארד דולר. עסקאות אחרות כוללות את מכירת מזור למדטרוניק, מכירת אטיוניטי ל-Qlik, מכירת אימפרבה לקרן הפרייבט אקוויטי Thoma Bravo ומכירת טופ אימאג' ל-Kofax.

העסקה הגדולה ביותר של החודשים האחרונים עדיין רגע לפני השלמה: מדובר ברכישת מלאנוקס על-ידי אנבידיה תמורת 7.36 מיליארד דולר. אנבידיה התחרתה על רכישת מלאנוקס מול אינטל וחברות נוספות, ועם השלמת העסקה, מלאנוקס תסיים 20 שנות עצמאות (לאחרונה, עלו חששות בנוגע לעיכובים אפשריים בהשלמת העסקה מצד הרשויות הסיניות, כמו במקרה אורבוטק).

גם המכירה של פוינטר טלוקיישן ל-I.D Systems צפויה להיסגר בתקופה הקרובה, ולאחריה תיסחר החברה הממוזגת בנאסד"ק ובבורסה של ת"א.

החברות שנמכרו הגיעו ברובן מתחום הטכנולוגיה על גווניו השונים (סייבר, תוכנה, ציוד תקשורת), אך גם מתחומי התעשייה. חלק מהאקזיטים האחרונים הגיעו על רקע תקופה של מומנטום חיובי במניות החברות שנמכרו, לעיתים אף כשהמניות בשיא.

כך, נראה שהמשקיעים ברוב החברות שנמכרו יכולים להיות מרוצים מהתשואות שהניבו להם, ולחפש את האקזיט הפוטנציאלי הבא. על כן פנינו למספר גופי ניהול השקעות מובילים בבקשה שיסמנו עבורנו את החברות הציבוריות הישראליות, שלדעתם יכולות להיות אלו שיככבו בכותרות על האקזיט הגדול הבא.

הבחירה של מיטב דש: קורנית דיגיטל

קורנית דיגיטל  נסחרת בנאסד"ק בשווי 1.1 מיליארד דולר, והיא מייצרת מערכות דפוס דיגיטליות להדפסה על טקסטיל.

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש גמל ופנסיה:

קורנית, יצרנית מערכות הדפוס הדיגיטליות, מובילה בשוק ההדפסה הדיגיטלית על מוצרי טקסטיל ומשרתת מעל ל-1,200 לקוחות, שהגדולה מביניהם היא אמזון. פתרונות ההדפסה של קורנית בעלי יתרון מובהק של קיצור זמן הדפסה, חיסכון בעלויות ישירות של ההדפסה בריצות קצרות-בינוניות וחסכונות כגון בעלויות אחסון מלאים. ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח מאפשרת לחברה לשמור על המובילות הטכנולוגית, על איכות ההדפסה גבוהה, על החדשנות המתמדת ועל הרחבת מעגל הלקוחות הפוטנציאלי. כמו כן, הרחבת מערך המכירות הישיר מאפשר לה לשמור על קשר צמוד עם לקוחותיה ובמקביל לחבור ללקוחות חדשים. אלה, יחד עם מוכנות השוק למעבר להדפסה דיגיטלית, מנגישים את קורנית עבור לקוחות גדולים נוספים (נייקי, אדידס, H&M, זארה ודומיהם).

גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש גמל ופנסיה  / צילום: ניר שחר,
 גיא מני, מנהל ההשקעות הראשי במיטב דש גמל ופנסיה / צילום: ניר שחר,

המובילות של קורנית בתחום ההדפסה הדיגיטלית, העובדה שרק 0.5% מההדפסות על מוצרי טקסטיל מתבצעות במערכות הדפוס הדיגיטליות שלה (כשברקע לא צפויה לה תחרות אמיתית בשנים הקרובות), בשלות השוק, יתרון הניסיון והידע הטכנולוגי והשיווקי שהחברה צברה לאורך השנים - כל אלה מציבים את קורנית כחברה ייחודית עם פוטנציאל משמעותי להגדלת נתח השוק שלה, וכמועמדת ראויה לרכישה על-ידי חברה גדולה מענף ההדפסות.

פסגות: סייברארק

סייברארק  נסחרת בנאסד"ק בשווי כ-4.7 מיליארד דולר. החברה מספקת פתרונות לניטור, ניהול ואבטחת חשבונות מועדפים במערכות המחשוב הארגוניות.

גת מגידו, סמנכ"לית השקעות, פסגות ניירות ערך:

סייברארק היא חברה בענף הסייבר המתמחה בפתרונות אבטחת מידע לארגונים בטכנולוגיית ה- PAS- Privileged Access Security. החברה נחשבת כמובילת שוק בתחומה, עם נתח שוק של מעל 30% ופריסה גיאוגרפית מרשימה.

גת מגידו, סמנכ"לית השקעות, פסגות ניירות ערך  / צילום: רמי זרנגר,
 גת מגידו, סמנכ"לית השקעות, פסגות ניירות ערך / צילום: רמי זרנגר,

סייברארק מאפשרת לארגונים לאבטח את התשתית והיישומים ולשמור על סודיות הנתונים הרגישים. בפועל מדובר בשכבת הגנה ספציפית המגנה על תשתיות, משתמשים ונכסים בתוך הארגון דרך הענן, במקום שימוש במערכת הגנה כללית המקובלת בטכנולוגיות אחרות.

סייברארק הונפקה בנאסד"ק בשנת 2014 במחיר של 16 דולר למניה, נגעה ב-70 דולר ולאחר מכן נפלה לתקופת דשדוש. חלק מהסיבות שהקשו על החברה קשורות במורכבות הטכנולוגיה, והצורך של סייברארק לבצע "חינוך שוק" בקרב לקוחותיה. לעומת זאת, היום החברה 'משאירה אבק' למתחרותיה, עם פורטפוליו מוצרים שמעניק מענה בענן כמו גם בשימוש בתהליכי DevOps, שמאפשרים עבודה רציפה לטובת שיפור המוצר.

ניתן להצביע על 2018 כשנת הפריצה של החברה. סייברארק הציגה שיפור בדוחות הכספיים מהשורה העליונה עד לתחתונה, ובהתאם במהלך השנה עלתה המניה ב-80%. שנת 2019 נפתחה באותו המומנטום ועם רוח גבית נפלאה של תוצאות כספיות טובות, שהביאו את המניה להיסחר סביב 125 דולר באמצע חודש מאי.

התוצאות המרשימות שכנעו את המשקיעים שכבר לא מדובר ב"חברת נישה", ויש כיום הבנה שלחברה היכולת להמשיך להגדיל את נתחי השוק בתחומה. להערכתי, שינוי זה הופך את סייברארק למושא רכישה משמעותי על-ידי ענקיות טכנולוגיה, עם יציבות בביצועים שהושגה באמצעות שיפור תהליך המכירה והרחבת השוק הפוטנציאלי.

לסייברארק יש גם מתחרות ישראליות. מצד אחד עומדת פאלו-אלטו, חברת ענק הנסחרת בשווי של מעל 24 מיליארד דולר ומהווה בכך יעד רכישה מאתגר. בקצה השני נמצאת חברת ורוניס המצוינת, שעדיין לא מרוויחה כסף. דווקא בהשוואה לשתי אלו, סייברארק בולטת ברמת הבשלות שלה לאירוע של רכישה.

לפסגות יש עניין אישי במידע לעיל. מובהר כי האמור אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הבחירה של אופנהיימר: ורינט

ורינט  נסחרת בנאסד"ק בשווי 3.6 מיליארד דולר, והיא מספקת פתרונות אנליטיקה וסייבר בתחומי המודיעין העסקי והביטחוני.

סרגיי וסצ'ונוק, אנליסט בכיר:

אם מחפשים את המכנה המשותף בכל הרכישות שבוצעו בשנה החולפת בקרב הישראליות, ניתן לזהות מספר גורמים בולטים המאפיינים את יעדי הרכישה. ראשית, מדובר בחברות צמיחה המציגות צמיחה דו-ספרתית בהכנסותיהן, לאור יתרונות טכנולוגיים ופעילותן בשווקים צומחים בהם. שנית, ברוב המקרים מדובר בחברות גדולות יחסית, שרכישתן עשויה לתרום לתוצאות החברה הרוכשת. שלישית, מבנה הבעלות אינו כולל בעל שליטה דומיננטי, שעלול לטרפד את עסקת הרכישה. ולבסוף, גם התמחור משחק תפקיד חשוב בשיקולי M&A, לא בהכרח בהתבסס על מכפילי רווח, אך בוודאי המתייחס למכפיל המכירות של החברה, המשקף דיסקאונט מסוים לתמחור ענפי, ובכך מותיר מקום להצפת ערך.

סרגיי וסצ’ונוק, אנליסט בכיר, אופנהיימר / צילום: תמר מצפי

אנו סבורים כי אחת מהחברות התואמות את ההגדרות הללו היא ורינט, המדורגת ב"תשואת יתר" באופנהיימר. החברה מספקת פתרונות אנליטיקה וסייבר לאלפי לקוחות במגזר הארגוני והביטחוני, ובחלק מהתחומים מתחרה בחברה ישראלית אחרת, נייס. ניתן לראות דמיון מסוים בין שתי החברות, הן מבחינת מחזור ההכנסות (כ-1.5 מיליארד דולר בשנה), הן מבחינת שיעורי צמיחה (כ-8%-10% בשנה) והן בשיעורי הרווחיות (רווח גולמי של כ-70%, רווח תפעולי של כ-26%). ואולם, שווי השוק של ורינט, כ-4 מיליארד דולר, מהווה כמחצית משוויה של נייס. זאת, גם לאחר ההתאמה להבדלים במבנה ההון של שתי החברות - עודפי מזומנים של נייס לעומת חוב נטו של ורינט.

תמחור החסר העמוק של ורינט נובע ממספר גורמים. ראשית, החברה פעילה גם בתחום הביטחוני, האחראי על כ-65% מהכנסותיה, ומתאפיין בחשיפה גבוהה לשווקים מתעוררים ובאופי פרויקטלי עם נראות מוגבלת. לעומתה, נייס מכרה לפני מספר שנים את פעילותה בתחום הביטחוני ומאז הציגה שיפור עקבי בצמיחה וברווחיות. שנית, נייס מניבה כשליש מהכנסותיה מתחום הענן, ואילו ורינט לא הייתה מזוהה לאורך שנים עם פעילות צומחת זו. שלישית, בניגוד לנייס שפועלת באופן אקטיבי מול קהל המשקיעים, ורינט שומרת מסורתית על פרופיל נמוך בהקשר זה.

לאחרונה ניתן לראות שינוי בכל אחד מהגורמים. הפעילות הביטחונית של ורינט התחילה להציג שיפור, לאור התאוששות כלכלות השווקים המתעוררים ושינויי מטבע. מבחינת הענן, הנהלת ורינט ציינה כי הפעילות צפויה להגיע לנתח של כ-20% בתמהיל המכירות השנה, ולהציג צמיחה שנתית של 30%-40% בשנים הקרובות. גם מבחינת תקשורת מול המשקיעים ניתן לראות שיפור לאחרונה.

גורם נוסף שמקרב מסורתית את החברה למהלך M&A הוא משקיעים אקטיביסטיים, שפעלו בזמנו בחברות אורבוטק, אימפרבה ומלאנוקס. גם במקרה של ורינט ניתן לראות את הפעילות האקטיביסטית של קרן Neuberger Berman, שרכשה כ-2.6% מהמניות והציגה בתחילה דרישות לשינוי בדירקטוריון החברה.

ורינט עשויה להערכתנו להוות יעד אטרקטיבי לרכישה הן מבחינת תמחור נמוך (מכפיל רווח של 15 ומכפיל מכירות של 3, בהשוואה למכפילים של 25 ו-5 בהתאמה בנייס) והן מבחינת חשיפה לתחומים צומחים של אנליטיקה, ביג דאטה וסייבר, המרכזים בשנים האחרונות עניין רב בהיבט M&A. בתרחיש של רכישת ורינט על-ידי קרן השקעה פרטית, ניתן לראות הצפת ערך באמצעות פיצול פעילויות בתחום הארגוני והביטחוני, בעלות סינרגיות מוגבלות במבנה הנוכחי.

אי.בי.אי: ארד

ארד  נסחרת בבורסה בת"א בשווי כ-1.2 מיליארד שקל. החברה עוסקת בפיתוח, ייצור ושיווק מערכות למדידת מים.

אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות:

מכירים נספרסו? כמה אנשים עם מכונת קפה של נספרסו משתמשים בקפסולות זולות יותר של יצרן אחר? ארד מייצרת מדי מים, קוצבים, מדגופים, חלקי חילוף למכלולים ואביזרים נלווים אחרים, אבל ההתמחות הבסיסית והמשמעותית שלה היא בפיתוח, הקמה ותפעול מערכת תקשורת ממוחשבת לקריאה מרחוק של מדים, ומערכות לניהול המידע של רשת המים העירונית. במילים אחרות, המערכת נותנת פתרונות לאיתור נזילות ודליפות ולבקרה על פחת המים.

אלה אלקלעי,  יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות  / צילום:  אילן בשור,
 אלה אלקלעי, יו"ר אי.בי.אי קרנות נאמנות / צילום: אילן בשור,

יש הרבה יצרנים של מדי מים, קוצבים, מדגופים וחלקים נוספים; התחרות מצד הסינים וההודים בתחומים אלו משמעותית. אבל ארד היא בקטגוריה של נספרסו, או HP אם תרצו, כשבמקום מדפסת או מכונת קפה יש לה מערכת תפעול וניהול של המידע. אפשר לקנות קפסולות זולות יותר, דיו לא ממותג, ברז סיני - אבל מי שחשוב לו שהמערכת תפעל כראוי, יקנה את המקור.

עיריית תל-אביב קנתה את המקור, ובכך להערכתנו נתנה רוח גבית לחברה שגם לפני כן מרבית מכירותיה היו מחוץ לישראל. הנהלת החברה מעריכה כי היא מחזיקה בכ5%- מנתח השוק העולמי וכ10%- מהשוק בארה"ב. זה מספיק גדול כדי לתת ללקוח הבא תחושת נוחות של שחקן משמעותי, ומספיק קטן כדי שפוטנציאל הצמיחה יהיה משמעותי. בדוחות הרבעון הראשון שהתפרסמו בתחילת החודש, מציגה הקבוצה גידול של 22% בהכנסות. נתון זה מצטרף לתשואה של כ- 60% על פני שלוש השנים האחרונות, המעידה שהחברה בכיוון הנכון.

הבחירה של פיוניר: VBL

(VBL  (Vascular Biogenics  נסחרת בנאסד"ק בשווי 42 מיליון דולר. החברה מפתחת תרופות לטיפול בסרטן.

שמואל בן אריה, מנהל השקעות בכיר בפיוניר ניהול הון:

וסקולר ביוג’ניקס, הפועלת גם תחת השם VBL Therapeutics, הינה חברה ביופרמצבטית שנמצאת בשלב פיתוח קליני מתקדם, אשר ממוקדת במחקר, פיתוח ומסחור של טיפולים ראשונים מסוגם לסרטן. החברה נוסדה בשנת 2000 והחלה להיסחר בנאסד"ק באוקטובר 2014 לפי שווי של 120 מיליון דולר. לחברה מפעל ייצור חדשני במודיעין לתרופות מבוססות טיפול גנטי. להערכת ההנהלה הכסף בקופה אמור להספיק לפחות לעוד שנתיים, מה שיאפשר לחברה להמשיך בפיתוח וקידום המוצרים שלה.

שמואל בן אריה, מנהל השקעות בכיר בפיוניר ניהול הון  / צילום: עומר קפלן,
 שמואל בן אריה, מנהל השקעות בכיר בפיוניר ניהול הון / צילום: עומר קפלן,

החברה מוכיחה שניתן לייצר ערך רב מנתונים קליניים שנצברו מניסויים מתקדמים, גם אם בשלב הראשון לא עמדו ביעד המרכזי שנקבע להם. VBL הצליחה להשיג מימון חיצוני מלא כמעט לחלוטין מגורם מחקר מוביל בשוק האמריקאי, לביצוע ניסוי נוסף במוצר המוביל של החברה - VB-111 לטיפול בסרטן.

VBL צפויה לנהל שלושה ניסויים קליניים כבר בסוף 2019 עם המוצר VB-111 - בסרטן השחלות, סרטן המעי הגס וסרטן המוח. אנליזת הביניים בניסוי פאזה 3 הפיבוטלי לסרטן שחלות מתקדם צפויה בסוף 2019, והיא מהווה את אבן הדרך המרכזית של החברה לשנה זו. בנוסף, ל- VBLמחקר פורץ דרך עם נוגדן חדש אשר מגייס את מערכת החיסון לחסל תאי סרטן.

מקרה בוחן שיכול ללמד על התקוות הגדולות שלנו מ- VBLהוא מקרה קייט פארמה (שנרכשה על-ידי Gilead תמורת 11.9 מיליארד דולר ב-2017). תעשיית התרופות היא בעלת חסמים גבוהים במיוחד; פיתוח תרופות אתיות (מקוריות) הינו תהליך שצורך זמן ותקציבים אדירים. לרוב הוא נכשל, אבל כשהוא מצליח הרווח הוא ענק - הן למשקיעים, הן לעובדים והן לאנושות.

חברות תרופות גלובליות גדולות לא מופיעות יום אחד, מבלי להכיר את החברה הנרכשת, ומשלמות כל מחיר. אך כאשר מדובר בתרופות אשר מוכיחות הארכת חיים, הסכום שמוכנים לשלם הינו חסר פרופורציות לשווי החברות כאשר הן עדיין בשלב הניסויים.

הכתוב אינו תחליף לשיווק השקעות שמתחשב בנתונים האישיים של המשקיע ואין לכותב עניין אישי בנייר.

הבחירה של לאומי שוקי הון: סאפיינס

סאפיינס  מספקת פתרונות תוכנה לעולם הביטוח, והיא נסחרת בנאסד"ק ובת"א בשווי 830 מיליון דולר.

אייל דבי, מנהל מחקר מניות ישראליות:

כשמדברים על אקזיט של חברה ישראלית, אנחנו מיד חושבים על חברת טכנולוגיה. עם זאת, חשוב לציין שבישראל יש חברות נהדרות גם בתחומים אחרים, שמעניינות מאוד גם משקיעים זרים. אפשר להזכיר כמובן את יצרנית המזון פרוטרום שלא מזמן נמכרה, ויש כמובן את חברת הביטוח הפניקס, שלגביה כבר נחתם מזכר הבנות עם שתי קרנות זרות. וגם ישראכרט, שזה עתה הונפקה בבורסה המקומית, עשויה למצוא את עצמה בעתיד תחת חברה זרה - כאשר בנק הפועלים ישלים את מכירת גרעין השליטה בה.

אייל דבי,  מנהל מחקר מניות ישראליות לאומי שוקי הון  / צילום: לאומי,
 אייל דבי, מנהל מחקר מניות ישראליות לאומי שוקי הון / צילום: לאומי,

ועדיין, אם צריך להמר על המועמדת המקומית הבאה שעשויה להימכר לחברה זרה - ההערכה שהיא תבוא מסקטור הטכנולוגיה לא תהיה בגדר תחזית "פרועה". סאפיינס, היא דוגמה טובה.

מדובר בחברת טכנולוגיה ותיקה, המתמחה בפתרונות תוכנה לתעשיית הביטוח העולמית. ענף הביטוח הוא תחום שמרני, כך שלמרות המהפכה הטכנולוגית - שלא פסחה כמעט על שום תעשייה - מערכות המחשוב בחברות הביטוח עדיין נשענות על תשתית ישנה. מבחינתן של חברות כמו סאפיינס מדובר בהזדמנות גדולה, שהרי המעבר הבלתי נמנע לטכנולוגיה מתקדמת דורש לא רק השקעות אדירות, הוא גם צפוי להימשך שנים ארוכות. רק לשם ההמחשה, אומר כי היקף ההשקעה של חברות הביטוח בעולם בטכנולוגיות מחשוב ותקשורת לניהול ועיבוד מידע, עומד על סדר גודל של 170-180 מיליארד דולר בשנה. מאחר שגישתן הברורה של חברות הביטוח היא להוציא את הפיתוח לחברות חיצוניות, הרי שבאופן מעשי סאפיינס רואה לנגד עיניה שוק אינסופי. וזה בדיוק מה שהופך את החברה לבעלת הסתברות גבוהה למכירה, שכן המוכר יכול לקבל עבורה תמורה הגונה, בזמן שהרוכש יראה לנגד עיניו פוטנציאל צמיחה והשבחה - מה שעשוי לייצר בין השניים נקודת מפגש נוחה.

הבחירה של מור בית השקעות: פייטון תעשיות

פייטון  (PAYTON PLANAR MAGNETICS) מייצרת שנאים לתעשיות שונות, והיא נסחרת בבורסת יורונקסט בבלגיה בשווי 105 מיליון אירו (החברה האם, פייטון תעשיות , נסחרת בת"א בשווי 386 מיליון שקל).

ניר צרפתי, מנהל מחלקת מחקר מור בית השקעות:

פייטון היא השחקנית המובילה בעולם בתכנון וייצור שנאים פלאנרים לחברות תקשורת, לתעשייה ולחברות העוסקות בתחום הצבאי והרפואי. בניגוד לשנאים הרגילים שכולנו מכירים ממכשירי החשמל הביתיים, השנאים הפלאנרים עולים פי 2 ולפעמים אפילו פי 3 משנאים רגילים אך נהנים מיתרונות של משקל ונפח נמוכים מאוד, יעילות גבוהה יותר בהמרת חשמל וכן הפצת חום נמוכה. עד לאחרונה ניתן היה למצוא אותם בתעשיות תובעניות כמו במטוסי נוסעים, מכשור רפואי, רכבות חשמליות ועוד.

ניר צרפתי, מנהל מחלקת מחקר, מור בית השקעות  / צילום: בועז צרפתי,
 ניר צרפתי, מנהל מחלקת מחקר, מור בית השקעות / צילום: בועז צרפתי,

בשנים האחרונות, נפתחו לפייטון שני שווקים ענקיים: הראשון, שוק הרכבים החשמליים שצומח במהירות. כך למשל, דלפי, יצרן טיר 1 בתחום, צופה צמיחה של 50% במכירה של מערכות הנעה חשמליות בחציון השני של 2019 וב-2020. ברכב חשמלי אילוצי המקום, המשקל ויעילות המרת החשמל הם קריטיים, במיוחד לאור חרדת הקילומטראז', ולכן נעשה שימוש בשנאים פלאנרים. רק ברבעון הראשון של השנה הגדילה פייטון את הסכמי המסגרת שלה עם יצרני מערכות הנעה חשמליות לרכבים מ-46 מיליון דולר ל-74 מיליון דולר עד 2025.

השוק השני שטומן בחובו הזדמנות לפייטון הוא דאטה סנטרס לענקיות הענן (גוגל, פייסבוק, עליבאבא וכו'). חוות שרתים ממוצעת של גוגל צורכת חשמל כמו תחנת כוח קטנה, ועובדת 24/7. לכן, אפילו חיסכון של 2% או 3% בחשמל, מחזיר את ההשקעה בשנאי פלאנרי תוך זמן קצר. הלקוח הכי גדול הוא חברה שמרכיבה דאטה-סנטרס לענקיות הענן, והשנאים של פייטון נמצאים כבר היום בדאטה סנטרס של שחקניות כמו גוגל. עם הצמיחה של תחום הבינה המלאכותית, שצורכת חשמל בהספקים יותר גבוהים מתחומים מסורתיים, אנו מעריכים כי הביקוש לשנאים פלאנרים רק יגבר.

החברה נסחרת ביורונקסט בלגיה, והחברה האם בתל-אביב. למרות שהחציון הראשון של 2019 צפוי להיות חלש יחסית, בגלל עיכול של קיבולת מחשוב של שחקניות הענן והתכווצות בתעשיית הרכב, הרי שהמגמות שתרמו לעלייה במכירות של פייטון צפויות להערכתנו להימשך שנים רבות. החברה נהנית ממוניטין של בוטיק מומחה בתעשייה ומניסיון מצטבר, והיא למעשה מובילת נישת השנאים הפלאנרים.

בנוסף, האופי התובעני של השימוש במוצרי החברה מקשה על מתחרים זולים מהמזרח להתחרות בה.
להערכתנו, בעלי השליטה של פייטון אינם מעוניינים למכור אותה כרגע, אך לאור עסקאות אחרות בתעשייה (pulse שנרכשה במכפיל 17 על הרווח התפעולי), פייטון (ביורונקסט) המייצרת מזומנים ונסחרת היום במכפיל8 על הרווח התפעולי של 2018 (בניכוי מזומן), יכולה לקבל הצעה שבעלי השליטה יתקשו לסרב לה.

הבחירה של מנורה מבטחים: יורוג'ן

יורוג'ן  נסחרת בנאסד"ק בשווי 718 מיליון דולר. החברה מפתחת תרופות לטיפול בסרטן בדרכי השתן.

אלון סנובסקי, מנהל מחלקת מניות, אגף השקעות מנורה מבטחים:

יורוג'ן הינה חברת ביוטכנולוגיה שעוסקת בפיתוח תרופות לסרטן שמבוססות על פלטפורמת ג'ל - RTGell, שמטרתה להקטין את הצורך בניתוחים. הג'ל הייחודי מאפשר לשלבו עם תרופות כימותרפיה וכך החומר הפעיל נשאר זמן ממושך יותר על האזור הנגוע. בשלב זה התרופות של החברה מיועדות לשלפוחית השתן והכליות, שם עד כה טיפולים מסורתיים בכימותרפיה נכשלו מכיוון שנשטפו מיד בשתן.

אלון סנובסקי / צילום: תמונה פרטית
 אלון סנובסקי / צילום: תמונה פרטית

יו"ר החברה והרוח החיה מאחורי יורוג'ן הוא פרופ' אריה בלדגרין, חוקר ורופא בתחום האונקולוגיה האורולוגית, אשר רשום על אקזיטים מוצלחים ובראשם מכירת קייט פארמה ב-12 מיליארד דולר ל-Gilead. מנכ"לית החברה היא ליז בארט, שנכנסה לתפקיד בתחילת השנה ובתפקידה הקודם כיהנה כמנכ"לית נוברטיס אונקולוגיה, ולפני זה כנשיאה עולמית של פייזר אונקולוגיה.

הפלטפורמה של יורוג'ן מיושמת כיום בשלוש תרופות עיקריות בשלבי פיתוח שונים. UGN-101 לטיפול בסרטן בדרכי השתן העליונות צפויה להיות מוגשת לאישור ה-FDA לקראת סוף השנה, לאחר שנראה כי סיימה את הניסויים בהצלחה. תחילת השיווק צפויה כחצי שנה לאחר הגשת הבקשה. מהנתונים עד כה נראה שלגבי 57% מהמטופלים נרשמה הצלחה מלאה, הרבה מעל הרף הנדרש, ומכאן הביטחון בקבלת האישור.

המוצר השני, UGN-102 לטיפול בסרטן בשלפוחית השתן, פועל באותו מנגנון ונמצא בתחילתו של ניסוי שלב 2. במחצית השנייה של 2019 ייחשפו הנתונים הראשוניים לגבי יעילות התרופה. המנגנון הזהה בין שתי התרופות עבור יעד בעל מאפיינים דומים, גורם לנו להעריך שהסיכויים שנראה תוצאות טובות הם גבוהים. המוצר השלישי UGN-201 , שנמצא בשלבי פיתוח ראשוניים, פועל במנגנון שונה ולמעשה משלב את הטכנולוגיה של החברה עם תרופות אימונותרפיות.

נוסף על שלושת הפיתוחים הפנימיים, טכנולוגיית החברה מיושמת בתרופת BoToGel של אלרגן לטיפול בשלפוחית רגיזה. במקרה זה יורוג'ן מקבלת תמלוגים עבור עמידה באבני דרך וכאחוז מהמכירות (25 מיליון דולר כבר התקבלו). בחברה מעריכים כי היא תודיע על שיתוף פעולה נוסף במתכונת דומה במהלך השנה.

הפוטנציאל המסחרי של UGN-101 מתבסס על 6,000-8,000 מטופלים בשנה ועל עלות טיפול צפויה של עשרות אלפי דולרים (תחליף לניתוח), כך שמדובר על היקף שוק של כ-300 מיליון דולר בארה"ב. הפוטנציאל של UGN-102 מתבסס על כמות חולים הגדולה פי 10 ועל היקף כספי כפול.

מבחינה פיננסית, לאחר ההנפקה הגדולה בראשית השנה בהיקף של כ-160 מיליון דולר, החברה נהנית מקופת מזומנים של כ-250 מיליון דולר שצפויים להספיק לה להשלים את התוכניות האסטרטגיות הקרובות, הכנת תרופת UGN-101 לייצור ושיווק, והמשך הניסוי של תרופת UGN-102.

לסיכום, האופטימיות שלנו לגבי האפשרות שיורוג'ן תירכש נובעת מהערכתנו שתרופת UGN-101 תקבל אישור במחצית הראשונה של 2020, ותרופת UGN-102 תראה אינדיקציות חיוביות לקראת סוף השנה. במקביל אנו מעריכים שבסופו של דבר, למרות מאמצי בניית הכוח השיווקי, החברה לא מעוניינת להתמודד בשוק לבד אלא להירכש, במקביל למגמה שכבר קיימת - המוטיבציה של חברות הפארמה הגדולות לרכוש חברות עם תרופה מאושרת על מנת להגדיל את הפייפליין שלהן. גם זהות היו"ר וניסיונו הרב בהובלת מהלכי מיזוגים ורכישות, מחזקים את הערכתנו ותורמים לאופטימיות שלנו.

ההמלצות נכתבו על ידי מנהלי השקעות בחברות הפועלות בשוק ההון. הכתבה אינה מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותבים והחברות בהן הם עובדים מחזיקים ו/או עשויים להחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים המוזכרים בכתבה, וגם עשויים להיות בעלי קשרים עסקיים עם התאגידים הנזכרים בכתבה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988