גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסערה מאירופה בדרך: העלאת המס על ההיברידיות היא רק תחילת הטלטלה בשוק הרכב

המחצית הראשונה של 2019 תיזכר כתקופה שבה האוצר יצא ל"דיג מסים" בשוק הרכב הישראלי והמריץ את המכירות באמצעות רגולציה - אבל זו רק ההתחלה ● לשוק המקומי ממתינות טלטלות רבות כתוצאה מהרגולציות הסביבתיות והבטיחותיות שאימץ לאחרונה האיחוד האירופי

רכבים בנמל חיפה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
רכבים בנמל חיפה / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

מדי חודש מלמדים אותנו נתוני המסירות בענף הרכב הישראלי עד כמה מסוכן להסיק מסקנות ולייצר תחזיות על סמך נתונים יבשים, בלי להתייחס לתמונה הרחבה. רשמית, ענף הרכב הישראלי סיים את המחצית הראשונה של 2019 עם כ-158 אלף מסירות של כלי רכב חדשים, ירידה קלה של פחות מ-1.5% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לכאורה - יציבות מרשימה. בפועל, השוק היה רחוק השנה מיציבות כלשהי, והאמת היא שגם ציון הדרך הפורמלי של "מחצית השנה" לא יכול ללמד שום דבר על הצפוי במחצית השנייה.

בין החודשים ינואר-יוני 2019 מיצה שוק הרכב הישראלי את רוב תנופת המכירות "הטבעית" שלו. יולי ואוגוסט מתאפיינים, כמקובל, במאבק לשימור מכירות לנוכח ההגירה ההמונית של הלקוחות לחופשות הקיץ. ספטמבר יעמוד השנה בסימן אי-הוודאות הפוליטית והכלכלית של תקופת הבחירות חלק ב'. באוקטובר יהיו מעט מאוד ימי עבודה בשל ריכוז החגים ואילו נובמבר ודצמבר הם באופן מסורתי חודשים של דעיכת מכירות טוטאלית לנוכח ההמתנה המסורתית של השוק לרישום הרכב החדש בתחילת השנה הבאה. השנה, אגב, "טרנד ההמתנה" הפסיכולוגי לרישום הרכב בתחילת השנה יהיה חזק במיוחד בשל "החלפת קידומת העשור" הסמלית ברישיון הרכב (2020).

הזיהום יפחת והעלות תזנק בעקבות השינויים

מקלות הדינמיט של הרגולטור

ומה לגבי "יציבות"? בחודשים ינואר-יוני 2019 השיל האוצר מעצמו כל מראית עין של מדיניות ציבורית שקולה בתחום הרכב כמו "הקטנת העומסים בכבישים", "אג'נדה ירוקה" וכו'. במקום זה, אנשיו יצאו למסע חסר רסן של "דיג מסים באמצעות חומר נפץ". כלומר, הם משליכים למים מעין מקלות דינמיט, יוצרים גלי הלם, ולאחר מכן אוספים את המוני הדגים ההלומים שצפים מעלה.

"מקל הדינמיט" הראשון היה הכרזה, מתוזמנת היטב, על העלאה עקיפה ורוחבית של מס הקנייה באפריל באמצעות הקטנה משמעותית של הטבות המיסוי הירוק. השיטה פגעה במיוחד במכוניות הזולות והעממיות ביותר בשוק, הריצה יבואנים להקדים שחרורים מהמכס ודחפה המוני לקוחות מבולבלים לרכוש כלי רכב חדשים. תוך כדי כך היא השיגה את המטרה ואיזנה את הכנסות המדינה המתדלדלות ברבעון השני עם תוספת גבייה של כמעט 2 מיליארד שקל (כולל מע"מ, אגרות וכו').

באוצר ראו כי טוב ובטרם הצליח השוק להירגע ולהתייצב הושלך לתוכו מקל הדינמיט השני. הפעם לא העלאת מס רוחבית אלא "רק" פגיעה סקטוריאלית בהיברידיות, אבל עדיין כזו שמכוונת לפלח השוק החם והצומח ביותר בשוק הרכב.

גלי ההלם של המהלך הזה יורגשו במיוחד לקראת סוף השנה, שבה צפויות הכנסות המדינה לזנק עקב שחרור מוקדם וחריג מהמכס של כ-15-20 אלף כלי רכב היברידיים. בין לבין צפוי המהלך להאיץ את המכירות בסקטור, הן של לקוחות פרטיים והן של חברות ליסינג, שירצו לעשות "סיבוב על המס". כלומר לרכוש רכב חדש, שמחירו כמשומש, או בתור "אפס קילומטר" במקרה של חברות הליסינג, צפוי לזנק ב-2020 לאחר הקטנת הטבת המס.

לא נופתע אם המגמה הזו תגדיל עד סוף 2019 את נתח השוק של ההיברידיות - אולי עד כדי 30% ויותר מהשוק. כלומר, תוצאה הפוכה למטרה "הרשמית" של האוצר.

גם חיזוי "התמונה הרחבה" של השוק למחצית הראשונה של 2020 אינו מסובך במיוחד. אלפי מכוניות היברידיות ששוחררו מבעוד מועד בסוף 2019 עם הטבת מס מוגדלת, יותירו את קיה, טויוטה ויונדאי בעמדת הובלה בשני הרבעונים הראשונים, אבל הפעם בלי לייצר הכנסות "חדשות" למדינה. כלומר, האוצר יעמוד במחצית הראשונה של 2019 בפני באר שיבשה בשל שאיבת יתר, והוא יצטרך למצוא דרכים יצירתיות יותר לסחוט מתחום הרכב 12%-14% מהכנסות המדינה ממסים.

כל התחזיות הללו תקפות בהנחה של תנאי מאקרו ושערי מטבע יציבים. זו הנחה שאינה ודאית כלל ועיקר לנוכח הבור התקציבי המעמיק ואיום הורדת הדירוג שמרחף מעל.

סערה מאירופה בדרך לישראל

בטווח הבינוני והארוך - 12 עד 18 חודשים קדימה - התמונה הרחבה של ענף הרכב לא נראית חיובית יותר. אבל הפעם זה לא רק בשל עיוותי הרגולציה המקומית אלא בגלל סערה שמתרגשת ובאה על תעשיית הרכב האירופית.

הנה תקציר של העתיד לבוא: בתחילת 2021 יעמדו כל יצרני הרכב שמוכרים רכב חדש באירופה בפני רף מנדטורי חדש של פליטת CO2, שיעמוד על 95 גרם בממוצע לכל רוחב קשת הדגמים שלהם, ירידה דרמטית של כ-20% מהרף הנוכחי. יצרן שלא יעמוד במשימה צפוי לספוג קנסות של מאות מיליוני אירו ואף מיליארדי אירו ביחס ישיר לכמות כלי הרכב שהוא מוכר באיחוד האירופי.

עמידה בדרישות, בעיקר באמצעות השקת דגמים "מחושמלים" לצד מנועי בנזין ודיזל, שימשיכו לרכז את רוב המכירות והרווחיות, תהיה משימה יקרה מאוד. מחקר מקיף שפורסם השבוע באירופה מעריך את עלות הפיתוח והייצור הכרוכה ב"חשמול" של פלטפורמת רכב אסטרטגית בכ-2.3 מיליארד דולר בשנה, לכל יצרן.

לתהליך הזה יש כמה השלכות משמעויות על שוק הרכב הישראלי. הראשונה היא שבשנה וחצי הקרובות ייאלצו יצרני רכב רבים לקצץ ללא רחמים דגמים ואף "משפחות דגמים" שלמות, שהרווחיות עליהם לא מצדיקה את עלות התאמתם לרף הפליטה החדש.

בשלב הראשון ניצבות על כוונת הקיצוצים דווקא מכוניות המיני הקטנות והזולות, שתופסות כ-25% מהמכירות בישראל. דגמים רבים מפלח A האירופי ייעלמו או שיוסבו להנעה חשמלית בלבד - אקט בעייתי מבחינת הרווחיות. אפשרות נוספת היא לוותר על תיבות אוטומטיות כדי לקצץ כל גרם של C02.

אם השינוי יפקוד גם את מכוניות המיני הקוריאניות קיה פיקנטו ויונדאי I10, השינוי עשוי להעניק "ניעור" לא מבוטל למבנה התחרותי של השוק הישראלי ולהקטין דווקא את ההיצע העממי והנגיש ביותר בשוק הרכב הישראלי.

עוד השלכה של רף הפליטה החדש היא, שלפחות בעתיד הנראה לעין שוק הרכב הישראלי עתיד להידחק מטה כמה שלבים בסולם העדיפויות העסקי של יצרני רכב רבים. גם כך ישראל נחשבת שוק "בעייתי" בשל התיאבון הבלתי נדלה להנחות. אבל כאשר המשאבים הפיננסיים של יצרנים רבים עתידים להימתח עד לקצה, מיקסום רווחים יקבל עדיפות.

אמנם השוק הישראלי ימשיך להעניק גם ב-2020 הטבת מס מלאה לרכב חשמלי והטבה לא מבוטלת גם להיברידיות נטענות, אבל ניתן להניח שהיצרנים בעולם - למעט הסינים - יישאפו להקצות כל רכב "מחושמל" שיורד מקווי הייצור שלהם עבור מכירות בתוך האיחוד באירופי. זאת כדי להוריד את ממוצע הפליטה, שמשוקלל בהתאם להיקף המכירות בפועל. ישראל היא לא חלק מהשוק האירופי.

אז הנה סיכום ביניים: צמצום במגוון, צמצום באספקות - שכבר מתחיל להיות מורגש כיום בדגמי מפתח - ופוטנציאל להתייקרות לרוחב השוק. בינתיים רק "פוטנציאל", כי ליבואנים בארץ יש עדיין "שכבת שומן" די גדולה שמבודדת בין המחיר האמיתי לבין המחיר הרשמי לצרכן (מחירון). אבל אפשר לצפות להקטנת ההנחות שניתנות לחברות הליסינג ולפגיעה לא מבוטלת באספקה לשוק רכבי "אפס קילומטרים", שהיה מנוע המכירות "הסמוי" של שוק הרכב הישראלי בשנים האחרונות.

מבטיחות ועד הברקזיט: הסיבות לשינויים

סערת ה-CO2 היא רק חלק מהתמונה הרחבה. במרץ השנה קיבל האיחוד האירופי החלטה לחייב את כל כלי הרכב שיימכר באירופה, החל מ-2022, בהתקנת שורה ארוכה של אמצעי בטיחות מתקדמים כחלק מהתקינה האירופית.

הרשימה כוללת בין השאר בקרת שיוט חכמה, זיהוי רמת האלכוהול של הנהג, מערכת התרעה מתקדמת נגד עייפות נהג, "קופסה שחורה" להקלטת אירועי תאונות, מערכות זיהוי לנסיעה לאחור, בלימה אוטונומית, שמירה על הנתיב ועוד. אלה בשורות טובות מבחינה בטיחותית וצרכנית (וגם לענף האוטו-טק הישראלי, אבל זה כבר סיפור אחר), וממילא חלק גדול מהדגמים שנמכרים בארץ כבר מצוידים במערכות הללו.

אבל כיום רוב המערכות הללו זוכות לסבסוד מס חלקי של האוצר, שעתיד להתבטל במהלך החודשים הבאים. כלומר תוספת העלות, שתגיע לכמה מאות אירו עד אלפי אירו במקרים מסוימים, תתגלגל בצורה כזו או אחרת לכיסי הצרכנים בארץ. ועוד לא הזכרנו את ההחמרה הקרבה של בדיקות הפליטה בתנאי אמת, מה שמכונה "WLTP חלק 2"; ואת ה"ברקזיט" שהשפעתו על התעשייה עדיין לא התבררה במלואה; ואת הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ שממשיך לטלטל את הסחר הבינלאומי כולו.

בקיצור, מזג אוויר סוער. למדינות מפותחות יש מנגנוני בלימת זעזועים שחוסמים טלטלות כאלה מלהגיע לכיסו של הצרכן. אצלנו יש מיסוי רכב ברוטלי שהופך כל עלייה של אירו במחירי היצרן בחו"ל להתייקרות של שני יורו בישראל ורגולציה שמטרתה העיקרית להעמיק את גביית המסים. החזון המעורפל של תחבורה ציבורית נגישה הולך ומתרחק ככל שמעמיק הבור התקציבי. אכן יציבות למופת. 

עוד כתבות

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

פרשנות: למה כולם מדברים על אסטרטגיית יציאה ומה אפשר ללמוד ממלחמת העולם השנייה

איך נחזור לשגרה ומה כבר בטוח לא נעשה ● כיצד ישפיע השיבוש של הקורונה על אורח החיים שסיגלנו ועל הכלכלה הגלובלית ● מי ישלם את החוב אחרי המשבר, ולמה כדאי לזכור את מה שקרה אחרי מלחמת העולם השנייה ● שש הערות על מה שניתן לראות גם בתוך ערפל אי הוודאות

פסח בישראל בצל הקורונה / צילום: AP

משרד האוצר בהבהרה חריגה: "הסגר יוסר בבוקר כמתוכנן"

במשרד הבריאות ביקשו להאריך את המגבלות שהוטלו ערב ליל הסדר ובראשן תנועה בין הערים ● במשרד האוצר מתנגדים ובהודעה חריגה מסרו הערב כי המגבלות יוסרו בשש בבוקר כמתוכנן

עסקה עסקאות ידיים מיזוג לחיצת ידיים חתימת חוזה / צלם: פוטוס טו גו

דעה: האם משבר הקורונה יחשב "כוח עליון" המצדיק השתחררות מכבליו של הסכם אשר נכרת ערב המשבר?

אין בישראל תקדים משפטי רלוונטי ממנו ניתן ללמוד באופן ישיר לגבי המשבר בעיצומו אנו מצויים וזאת אף שנידונו בעבר סיטואציות משבריות שונות ● איך בכל זאת ניתן לפרש את הוראות החוק ולהסיק ממקרים קודמים

צעיר עם מסיכה ועם הטלפון שלו בתל אביב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מגפת הקורונה צריכה ללמד אותנו גם שיעור בצניעות

במלחמתם במידע כוזב, עיתונאים ובודקי עובדות עלולים להתמכר לאשליה ההפוכה: שהעובדות הוודאיות על המגפה נמצאות במספרים הרשמיים ובעמדות של המומחים ● לפעמים מוטב להודות בצניעות, שלא על כל הסוגיות יש כבר תשובה חד־משמעית

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

חוסן כלכלי / צילום: איל יצהר, גלובס

מדד החוסן הכלכלי של גלובס: מה עשתה הקורונה לכיס שלנו, ומה להערכת הישראלים היא עוד תעשה

"גלובס" ומכון שילוב משיקים מדד דו-שבועי לבדיקת הדופק הכלכלי: ההכנסות של למעלה מ-60% ממשקי הבית כבר נפגעו, כ-40% מהאזרחים מעריכים שמצבם הכלכלי יורע וכרבע לא יוכלו לעמוד בחודש הבא בהוצאה בלתי צפויה • אצל העצמאים, התמונה חריפה עוד יותר: 85% איבדו מהכנסתם

מסעדה סגורה בסיאטל. בעל המסעדה חוסם את החלונות כדי למנוע ביזה / צילום: Ted S. Warren, AP

OECD: חודש מרץ מסתמן כגרוע בהיסטוריה מבחינה כלכלית

על-פי סקירה שמפרסם היום הארגון, הסימנים לכניסה למיתון באירופה ובגוש האירו חזקים יותר מכפי שהיו במהלך משבר 2008 ●לפי כותבי הסקירה, לא ניתן כעת לצפות מתי המיתון יגיע לסופו, אולם ככל שהסגרים יתארכו הפעילות הכלכלית צפויה להתאים את עצמה למציאות החדשה

גילי רגב / צילום: איליה מלניקוב, גלובס

"יכולנו לעצור את ההתפשטות הרבה יותר מוקדם. הזהרתי מראש"

"ניבאתי אחד לאחד את מה שקורה היום, ואמרתי שחייבים להתכונן, אבל משרד הבריאות עצר את הבדיקות מסיבה לא ברורה", אומרת ל'ליידי גלובס' פרופ’ גילי רגב, האחראית האפידמיולוגית במתחם הקורונה בשיבא ● הרופאות שמובילות את המלחמה בנגיף הקורונה בישראל 

ברני סנדרס / צילום: ג'ונתן ארנסט, רויטרס

הסנאטור ברני סנדרס פורש מהמירוץ לנשיאות ארה"ב

הסנאטור מוורמונט הודיע על פרישתו בשיחת ועידה עם הצוות שלו, ויישא דברים בהמשך היום ● טראמפ צייץ בחשבון הטוויטר שלו מיד לאחר ההודעה "ברני בחוץ!"

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

ראש ממשלת בריטניה ג'ונסון שוחרר מטיפול נמרץ; יישאר באשפוז בבית החולים

צבא גרמניה יעביר מכונות הנשמה לבריטניה, מרקל הפצירה בציבור הגרמני להישמע להנחיות "למרות מזג האוויר היפה", הרשויות בספרד רואות "סימנים מעודדים" במלחמה בהפצת הנגיף וגם באיטליה שוקלים יציאה הדרגתית מצעדי הסגר

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

אריק יואן מנכ"ל זום /  REUTERS/Carlo Allegri

זהירות, זום! מה כל כך מסוכן באפליקציה הפופולרית של ימי הקורונה?

אפליקציית שיחות הווידאו הפופלרית כבר הפכה לסוג של מוצר צריכה בסיסי בכל בית ומשרד, ולאחת החברות הבודדות ששורדות את ההתרסקות בנאסד"ק • האם למרות אזהרת שימוש של ה-FBI היא תשנה את דפוסי העבודה וחיי שלנו שלנו, לתמיד? ● האזינו

אישה בשדה התעופה בווהאן מתכוננת לחזור הביתה ביום הראשון לשחרור לאחר הסגר / צילום: AP

במקום שבו הכל התחיל: הסגר בווהאן נגמר אחרי 77 ימים. כך זה נראה בתמונות

המקור להתפרצות מגפת הקורונה שהתפשטה בכל העולם במהירות מטילת אימה היא עיר הממוקמת במרכז סין. מאז ה-23 בינואר 11 מיליון תושביה שהו בסגר, בעוד כל העולם לוטש עיניים בחשש, ועכשיו בתקווה ● היום, בחג החירות של היהדות, הם יצאו לחופשי

פרויקט תמ"א 38 / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה - לאור המצב: על הממשלה לשקול הארכת תוקף תמ"א 38

רשויות המדינה אמנם עושות מאמצים להבטיח ודאות בשוק, ויש דברים שאפשר לקדם גם בימים אלה, אולם כדאי כבר לחשוב הלאה

צלעות טלה במרינדת סחוג / צילום: דן פרץ

לא רק גפילטע: אוכל יהודי מעודכן, לא מה שחשבתם

ההגדרה לאוכל יהודי בארץ ובעולם היא כבר מזמן לא רק כבד קצוץ וגפילטע פיש ● המטבח היהודי-איטלקי מתערבב עם היהודי-הולנדי, עם המזרח אירופי ועם הישראלי, ויוצר שעטנז טעים ומשמח ● וגם: יין שמגיע עד הבית

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

אצטדיון רמת גן / צילום: איל יצהר

אסטרטגיית היציאה של הספורט הישראלי: פחות מתקנים, פחות תקציבים והרבה יותר מסים

האוצר מבקש (ויקבל) קיצוץ של עשרות אחוזים בתקציב הספורט ● בינתיים כבר הוקפאו קולות קוראים לבניית מתקנים בעקבות מצב הרשויות המקומיות ● בנוסף, הבור התקציבי מחזיר לשולחן תוכניות מגירה כמו ביטול הטבות המס לספורטאים זרים

דגלי בריטניה ודגלי האיחוד האירופי מונפים מול הפרלמנט בלונדון / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

מתקרבים להדפסת כסף: בנק אוף אינגלנד יספק מימון זמני לממשלת בריטניה

זאת על מנת לסייע בהתמודדות עם השיבושים בשווקים שגורמת מגפת הקורונה ● בהודעה הרשמית לא פורט סכום המזומן אותו יעביר הבנק אוף אינגלנד לממשלה