"בחברות הגדולות עדיין שולטים חברים משבט מאוד מסוים מאזור גוש דן"

הבחירה בסאמר חאג' יחיא ליו"ר בנק לאומי עוררה פרץ של סופרלטיבים שמתחרה רק בעוצמת הממד הסמלי שנלווה למינוי • ובכל זאת, בבנק מחכים לו כעת לא מעט עבודה ויחסים שעלולים להיות טעונים מול המנכ"ל שיחליף את רקפת רוסק עמינח

ד"ר סאמר חאג' יחיא / צילום: רון אלון
ד"ר סאמר חאג' יחיא / צילום: רון אלון

מהסמליות אי-אפשר להתחמק. העובדה שד"ר סאמר חאג' יחיא, ערבי מוסלמי, נבחר בשבוע שעבר ליו"ר דירקטוריון בנק לאומי ללא ספק נושאת בקרבה לא מעט משמעות סמלית. "העובדה שזה קורה בבנק לאומי, שהוא הבנק הראשון שהוקם על-ידי היישוב היהודי, זה ללא ספק אות לכבוד רב", אומר על כך יו"ר הסוכנות הציונית ויו"ר המחנה הציוני לשעבר, יצחק הרצוג, שהיה ה"מאמן" של חאג' יחיא בפירמת עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן.

אבל אחרי שהסמליות מתפוגגת ונותרים עם חאג' יחיא האדם, הפרטים הופכים להרבה יותר ברורים: אין הרבה אנשים שיכולים להתחרות ברקורד שהוא מביא איתו. החל מהיותו עורך דין ורואה חשבון עם ניסיון בפירמות המובילות, המשך ב-MBA מהאוניברסיטה העברית ודוקטורט בכלכלה מ-MIT, וכלה בניסיונו בעבודה בארה"ב, שם שימש מרצה מצטיין בהרווארד, וגם סגן נשיא בפידליטי, מחברות ההשקעות הגדולות בעולם.

"מעולם בתולדות הפירמה שלנו לא היה לנו מתמחה עם כל-כך הרבה תארים אקדמיים, לרבות מאוניברסיטאות מובילות בחו"ל", אומר עליו גורם בהרצוג פוקס נאמן, שם התמחה חאג' יחיא, וגם אצלו, כמו אצל כמעט כל יתר המרואיינים לכתבה הזאת, פשוט קשה לעצור את זרם הסופרלטיבים.

"בנק לאומי הרוויח ביג טיים ואנחנו הפסדנו", אומר איתן בר זאב, עד השבוע מנכ"ל ביג מרכזי קניות, שחאג' יחיא כיהן בה עד כה כדירקטור - תפקיד שכעת יידרש לעזוב. "זה איש יוצא מהכלל. חכם, רציני, יסודי בצורה יוצאת דופן, נעים הליכות. יש לו שקט פנימי ושכל ישר, והוא לומד דברים עד הסוף ולא משאיר דבר ליד המקרה. הוא בדיוק מה שיו"ר בנק צריך. התפקיד מתלבש עליו כמו כפפה ליד".

"יש לו רקע כמעט בכל תחום", אומר גורם נוסף שנחשף לעבודתו. "הוא איש נעים, אך לא מישהו שלא יעמוד על שלו, הוא לא אחד שזורם או מוותר. הוא מקצוען אמיתי בתחום הפיננסים ובליבה של הפעילות הבנקאית". "יש לו את ארבעת ה'קיואים'", מתרפק אחר: "EQ ,IQ (אינטליגנציה רגשית), ואליו Q (אינטליגנציה 'ערכית'), וסושיאל Q (אינטליגנציה חברתית)".

"הוא יהיה יו"ר דומיננטי"

אבל עם כל הכבוד לסופרלטיבים, צריך גם לעבוד. המשימה הראשונה שתעמוד בפני חאג' יחיא כיו"ר תהיה לבחור מנכ"ל לבנק, במקומה של רקפת רוסק עמינח שהודיעה השבוע על פרישתה. בשונה מחברות ציבוריות אחרות, שבהן יש מנכ"ל מכהן והיו"ר נכנס למצב נתון, במקרה הנוכחי, לחאג' יחיא, שמונה לדירקטור לפני ארבע שנים וחצי, יהיה יתרון מובנה כמי שכבר ותיק בבנק וקולט את המנכ"ל.

"בחברות ללא גרעין שליטה המנכ"לים חזקים מאוד", מסביר גורם מקורב. "קחי למשל את ארז ויגודמן בטבע שעשה מה שרצה מול היו"ר יצחק פטרבורג, או לילך אשר-טופילסקי בדיסקונט מול יוסי בכר, וגם המקרה של רקפת (רוסק עמינח) ודוד ברודט (יו"ר לאומי היוצא). בחברות כאלה, אפשר לראות שהמנכ"ל הוא המניע. לעומת זאת, כשאתה כיו"ר קולט מנכ"ל, זה אחרת ושונה מאוד. לכן, המצב הנוכחי נותן לסאמר נקודות זכות".

"הוא יהיה יו"ר דומיננטי", מעריך פרופ' חיים לוי, שחאג' יחיא היה תלמידו באוניברסיטה העברית, והשניים אף כיהנו יחד כדירקטורים בלאומי. "סאמר נמצא כבר ארבע שנים וחצי בבנק, כך שהניסיון שלו מאוד גדול. אם יבחרו מישהו מתוך הבנק, זה יזרום באופן שוטף. לעומת זאת, אם ייבחר מנכ"ל מבחוץ, יש פה הרבה אי ודאות. יכול להיות שהמנכ"ל שיבוא יצטרך ללמוד מה קורה, ומכיוון שסאמר יהיה מאוד דומיננטי, אני צופה קצת קשיים. סאמר יהיה יו"ר מאוד פעיל, סוג של חצי מנכ"ל. אם ברודט כיו"ר היה שר החוץ, סאמר יהיה שר הפנים, והוא ודאי יתווה מדיניות ויעבוד עם המנכ"ל יחד".

רשימת התחנות המקצועיות של חאג' יחיא, 49, היא כאמור מסחררת. מעבר לתחנות שכבר הזכרנו, הוא משמש גם כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה; שימש כמנהל בכיר בפירמת הרו"ח דלויט; שימש כאסטרטג מסחר ראשי בחברת GMO בוסטון; ויועץ כלכלי פיננסי ואסטרטגי בקבוצת אנליטס בבוסטון. בין היתר, כיהן גם כיו"ר ועדת הביקורת של ביה"ח הדסה, שנקלע לפשיטת רגל.

הוא מתגורר בטייבה, נשוי לעדן ואב לשניים. אחיו הוא פרופ' סלים חאג' יחיא, מנתח לב בעל שם עולמי, שהקים בשכם את בית החולים האוניברסיטאי הראשון בשטחים. אח אחר הוא עורך דין בכיר, שותף באחת הפירמות המובילות. ראפיק חאג' יחיא ז"ל, שהיה ראש עיריית טייבה וח"כ מטעם מפלגת העבודה, אף הוא נמנה עם חמולת חאג' יחיא המורחבת.

אחת התחנות הראשונות של חאג' יחיא הייתה כמתמחה בהרצוג פוקס נאמן, כשמי ששימש כמאמנו היה כאמור לא אחר מהרצוג. "סאמר הגיע אליי בהמלצה לראיון להתמחות, היו לו ציונים מדהימים ואישיות קורנת", הוא נזכר. "נדלקתי על הרעיון שנהיה משרד עורכי הדין הראשון בסיטי שיעסיק עורך דין ערבי, ושכנעתי את יעקב נאמן ז"ל (אז ראש המשרד). היום זה נראה טריוויאלי, אבל אז זה לא היה מקובל, וזה לא היה פשוט. היו פערים חברתיים ותרבותיים מסוימים. אבל הוא היה מצטיין ובהמשך נאמן אפילו שמר איתו על יחסים טובים לאורך השנים".

"מקושר עם כל אנשי המשק"

ב-2014 מונה חאג' יחיא לראשונה לדירקטור בלאומי. ב-2017, ערב מינויו לכהונה שנייה, אמר באסיפה הכללית: "לפני שלוש שנים אמרתי כי אני מאמין בפוטנציאל הגלום של הבנק... אני אכן סבור שבשלוש השנים האחרונות הבנק התייעל משמעותית הודות לעבודת הצוות שבין ההנהלה לדירקטוריון".

בשלב זה, הוא הציג את מעלותיו כדי לשכנע לבחור בו: "במגוון תחומי ליבת העסקים ומנועי הצמיחה שמוצגים בפני הדירקטוריון ו-ועדותיו יש לי ניסיון פרקטי ומעמיק... אם אינני טועה, הרי שאני אחד משני דירקטורים בבנק עם השכלה בראיית חשבון. יש לי מומחיות במערכות מסחר והנדסה פיננסית, וכן במערכות מידע בנקאיות, ופיננסיות, לרבות מחברת פידליטי, שהיא אחת מחברות ההשקעה הגדולות בעולם".

"יש לו כמה תכונות מאוד חשובות", אומר עליו בהקשר זה פרופ' לוי, שכאמור כיהן איתו בעבר בדירקטוריון. "הוא נעים מאוד וגם כשהוא רוצה להשיג משהו זה בדרכי נועם. אם הוא לא משיג, הוא ממשיך הלאה".

אז אולי תהיה לו בעיה להגן ולהתעקש על עמדותיו?
"הוא תמיד הגן על עמדותיו ונימק אותן בשיקולים כלכליים. בדירקטוריון הוא היה מוביל ולא מובל. הוא עמד על שלו".

בהמשך השיחה הוסיף לוי כי חאג' יחיא "מקושר בצורה מדהימה עם כל אנשי המשק".

גם זה עלול ליצור בעיות, זה לא בהכרח לזכותו.
"זה לא במובן של 'גיב אנד טייק', אלא במובן שאנשים בבנקאות ובפיננסים יודעים מי הוא, מכירים אותו".

נקודה שכן דורשת עיון מעמיק והתרחשה במהלך כהונתו של חאג' יחיא כדירקטור היא פרשת מינוי רואי החשבון של הבנק ב-2017, שהליך הבחירה שנלווה לה היה לכל הפחות מעורר אי נוחות. ועדת הביקורת של הבנק המליצה לבחור במשרד PwC קסלמן וקסלמן כרואי החשבון של הבנק לצד משרד סומך חייקין שעובד עם הבנק עשרות שנים, אך בדירקטוריון מסמסו את ההחלטה, וטענו לניגוד עניינים של חמישה מששת חברי ועדת הביקורת. בסופו של דבר, לאחר שהעניין חזר לוועדת הביקורת, הוחלט כי המשרד שיצטרף לסומך חייקין יהיה דווקא ארנסט אנד יאנג, ובהמשך התברר כי סומך חייקין למעשה סירב לעבוד עם PWC, על רקע הדם הרע בין שני המשרדים.

רו"ח דב כהנא, בעל מניות בבנק, עתר בעניין זה לבית המשפט, וביקש כי כל שלבי התהליך והשיקולים להחלטות ייחשפו בפני האסיפה הכללית. בעתירה שהגיש, באמצעות עו"ד גיל רון, הוא מציין בין השאר כי ביקש לדעת מה הייתה עמדתם של הדירקטורים בעניין זה. חאג' יחיא טען כי ההליך שהתנהל בנושא בחירת רואי החשבון הוא חוקי ותקין, וכי לא חל כל פגם בממשל התאגידי, אך לפחות דירקטור אחד, ד"ר דוד צביליחובסקי, סבר אחרת. בעתירה מצוין כי בהמשך אותה ישיבה, כשהגיעה העת לבחור את חברי הדירקטוריון, חאג' יחיא נבחר, צביליחובסקי נשאר בחוץ.

לאחרונה, בהמשך לעתירתו של כהנא ולביקורת של בית המשפט על התהליך, התקיים תהליך חוזר לבחירת רואי חשבון, ובסיומו מי שהוחלף הוא דווקא ארנסט אנד יאנג שלנעליו ייכנס דלויט, בעוד סומך חייקין ימשיך לעבוד עם הבנק כפי שעשה בעשרות השנים האחרונות.

"הבנק רצה לתקן את דרכיו"

קשה לנתק את הבחירה בחאג' יחיא גם מהליך מינוי הדירקטורים שנערך בלאומי לפני כשבע שנים. הכלכלן, ד"ר שלמה מעוז, שהתמודד על תפקיד דירקטור אך לא נבחר, פתח אז במתקפה כלפי הבנק שבמרכזה הטענה כי "רק מי שנמנה עם 'השבט הלבן' יכול להיבחר לדירקטור בלאומי". לטענתו הצטרף גם רו"ח זיאד אבו חבלה, שאף הוא ביקש להיבחר אך נדחה, ובראיון שנתן בשעתו ל"גלובס", טען כי הופלה על רקע היותו ערבי.

יש מי שמעריך, אם כן, שהבחירה כעת בחאג' יחיא אינה נטולת רצון להוכיח כי הבנק הוא "לא כמו שטוענים", אלא גוף פתוח שמעניק שוויון הזדמנויות מוחלט. מעוז, בכל אופן, נשמע השבוע מרוצה מאוד, והוא אף רואה בעצמו כמי שפרץ את הדרך לאירוע ההיסטורי הנוכחי.

"האמירה שלי בזמנו הייתה פריצת שנתנה השראה לדירקטורים אחרים. גרמתי לשינוי באווירה, זה ניצחון נקודתי והוא ניצחון טוב", הוא אומר ל-G. "אם תשאלי אותי, בכל ההיררכיה של החברות במשק עדיין יש שליטה גדולה מאוד של החברים מקרב שבט מסוים מאזור גוש דן. עצם העובדה שיש לנו פריצה אחת זה טוב מאוד ואני מברך על זה".

אז הבחירה כעת בחאג' יחיא היא ניסיון לעשות "הפוך על הפוך" לנוכח הביקורת שלך בזמנו?
"אני מעריך שהבנק רצה לתקן את דרכיו. הדברים שלי בזמנו זעזעו את המדינה. מאז יש עלייה בכוח הכלכלי של אוכלוסיות נוספות, שאי-אפשר לא להתחשב בהן. מבחינה עסקית, הבנק מעדיף פלורליזם, כך שגם שכבות נוספות ישימו את כספם אצלו. אז המניע הוא עסקי, אך גם ענייני: יש התבגרות של האוכלוסייה, והגזענות בקרב הצעירים פחותה מאשר בקרב הדור הבוגר יותר. אבל הגזענות עדיין קיימת ויש עוד דרך ארוכה עד שנגיע להיות חברה שוויונית שנותנת הזדמנויות לכולם לפי כישורים".

"הבחירה של סאמר היא יותר מסמלית", מסכם הרצוג. "היא בעלת ערך חשוב כי יש כאן אדם שקם ואמר: אני לא מתעסק עם הפוליטיקה, ואני פורץ דרך בדומה לאיך שיהודים פרצו דרך במדינות אחרות".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988