המשרד להגנת הסביבה: מפרץ חיפה לא מסוכן יותר מהולנד ואנגליה

סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה שפורסם היום קובע כי אין באזור מפרץ "רצפטור ציבורי" שנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים • אולם מה עלולים להיות הסיכונים לציבור במקרה של רעידת אדמה או פיגוע במפעלים הפועלים במפרץ?

נמל המפרץ בחיפה / צילום: איל יצהר
נמל המפרץ בחיפה / צילום: איל יצהר

המשרד להגנת הסביבה פרסם היום (ב') להערות הציבור את תוצאות השלב הראשון של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, שמעלה כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים ובמתקנים שפועלים כיום במפרץ - לא נשקף לאוכלוסייה באזור "סיכון שאינו קביל בהשוואה למקובל במדינות מפותחות".

הסקר נערך במסגרת התכנית הלאומית למפרץ חיפה שהחלה ב-2015, ומוביל אותה המשרד להגנת הסביבה. את הסקר ניהל הד"ר אלי שטרן, שנחשב מומחה בעל שם בינלאומי בתחום הערכת הסיכונים מחומרים מסוכנים והיו מעורבות בו 4 חברות ייעוץ שמתמחות בהערכת סיכונים.

במשרד להגנת הסביבה אמרו כי סקר הסיכונים המצרפי האזורי שנערך במפרץ חיפה הוא בין סקרי הסיכונים המצרפיים הבודדים שנערכו עד כה ברחבי העולם. משך זמן העבודה על השלב הראשון של הסקר ארך כ-3 שנים, והושקעו בו כ-5 מיליון שקל.

חלקו הראשון של הסקר התמקד ב-67 מפעלי תעשייה שמקיימים פעילויות ותהליכים רבים שנעשה בהם שימוש בחומרים מסוכנים מסוגים שונים, ובמסגרתו נבחנו עוד כ-1,500 מקורות שמהווים סיכון פוטנציאלי לציבור הרחב. הסקר העלה כי ככל שמדובר בתקריות תפעוליות במפעלים - אין באזור מפרץ חיפה "רצפטור ציבורי" שנמצא בסיכון לא קביל בהשוואה לקריטריונים בינלאומיים מחמירים שנהוגים במדינות במערב אירופה ובהן הולנד ואנגליה. לפי הגדרת עורכי הסקר, "רצפטור ציבורי" הוא אזור מגורים, מסחר קמעונאי, משרדים משרתי קהל, מקומות בילוי ועוד - שקיימת בהם שהייה אינטנסיבית של אוכלוסייה.

במשרד להגנת הסביבה טוענים כי תוצאות הסקר משקפות את יישום דרישותיו הרגולטוריות מהמפעלים ומגורמי הסיכון השונים באזור זה לאורך השנים. דרישות אלה כוללות יישום מדיניות של מרחקי ההפרדה בין מתקן למתקן, ועמידה בתנאים שהוא מציב לפניהם במעמד קבלת היתרי הרעלים שעל פיהם הם פועלים.

עם זאת, חלקו הראשון של הסקר לא בדק את הסיכונים שנשקפים לציבור במפרץ חיפה כתוצאה משינוע של מכליות המכילות חומרים מסוכנים, רעידות אדמה ופגיעה עוינת במתקנים ובמפעלים שונים במפרץ. מידת הסיכון המצרפי שנשקפת לציבור במצבים אלה צפויה להיבדק בשלב השני של הסקר. במשרד להגנת הסביבה התקשו להעריך מתי שלב זה יחל וכמה זמן יימשך.

אף שחלקו הראשון של הסקר לא חשף סיכונים בלתי קבילים לציבור, ניתוח ראשוני שלו הוביל לסימון של ארבעה מפעלים שהוגדרו במשרד להגנת הסביבה כ"מסתמנים כגורמים לעומסי סיכון גבוהים יחסית". מדובר במפעלים דשנים, דור, גדיב (המשתייך לקבוצת בזן) וגדות מזרח.

במשרד להגנת הסביבה ציינו כי על רקע סימונם של מפעלים אלה כ"גורמים לעומסי סיכון גבוהים יחסית" - תיעשה כלפיהם פעילות ממוקדת למען קיצור לוחות הזמנים לגבי פעולות שיעשו לעמידתם ביעדי ההפחתה של מזהמים לסביבה.

לפני כחודש וחצי, פרסם המשרד להגנת הסביבה דוח מקיף אודות הישגי התכנית הלאומית למפרץ חיפה שהחלה ב-2015. לפי המשרד, נתוניו מלמדים כי מצב איכות האוויר באזור חיפה אינו חריג ביחס למטרופולינים אחרים ברחבי הארץ.

עם זאת, שבועיים לאחר פרסום הדוח של המשרד להגנת הסביבה - פרסם מבקר המדינה לשעבר השופט (בדימוס) יוסף חיים שפירא דוח ביקורת משלו על התכנית הלאומית שמונהגת באזור זה. מדובר בדוח מדאיג, שבו נכתב כי מפרץ חיפה הוא אחד ממוקדי הזיהום הסביבתי הבולטים בארץ, שמתאפיין בתחלואה עודפת בסרטן בקרב מבוגרים ובמחלות אסתמה בקרב ילדים.

לפי מבקר המדינה, חלק מהבדיקות שנעשות באזור זה לא אמינות; חלק ניכר ממכשירי הניטור של המשרד להגנת הסביבה לא עומדים בדרישות שעולות מנוהל שגובש בנושא; המדידות של פליטות המזהמים לא רציפות וריבוי של מתקנים מסוכנים בתא שטח קטן - עלול לגרום לאירוע רב נפגעים במפרץ חיפה.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988