גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד ל"פערים חברתיים": נתוני התקציב חושפים את ההסללה של התלמידים הערבים

נתוני התקצוב האחרונים של משרד החינוך שנחשפו השבוע לא מותירים ספק: התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד ● אמנם ביסודי הפער מהיהודים הצטמצם בזכות צעדים של המשרד, אך בחטיבות ובתיכונים ההבדלים משמעותיים

נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ
נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ

בשנת 2016 נכנסה לתוקף תוכנית 922, תוכנית חומש לחברה הערבית בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית כללה הקצאת תקציבים לשורה של תחומים - מתשתיות ובינוי ועד חינוך בלתי פורמלי. התוכנית, אותה הובילה ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, נועדה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים, ש"מאכלסים" את העשירונים התחתונים בחברה הישראלית. מאחורי התוכנית עומד אינטרס כלכלי של מדינת ישראל - לגרום לערבים להשתלב בשוק העבודה, להיות יצרניים יותר ולדחוף למעלה את המשק הישראלי.

במקביל, מיושמת בשנים האחרונות תוכנית תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים, שגם הם אמורים לשפר את מצבם של התלמידים הערבים. אולם נתוני התקצוב לשנת תשע"ח, שפירסם משרד החינוך, מעלים כי התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד - מהיסודי ועד לתיכון.

משרד החינוך פירסם נתונים רבים, וחלקם יכולים לתעתע - כך למשל, תלמיד בחינוך הערבי קיבל 17,765 שקל בשנה, בדומה לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי, וכ-2,500 שקל יותר מתלמיד יהודי-חילוני. בנוסף, הם הראו שתלמידים בבתי ספר יסודיים שמגיעים מיישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים מקבלים תקציבים גבוהים יותר. הם גם הציגו נתון לפיו במצפה רמון התקצוב כפול מזה של סביון, אך בהיעדר הנתונים המלאים שיפורסמו רק בימים הקרובים, אין דרך לבחון מה הסיבה לכך.

בכל מקרה, כשצוללים לסיבות שמאחורי הנתונים הכלליים רואים תמונה שונה לגמרי. משרד החינוך הציג נתונים לפי חמישה מדדי טיפוח, שמשקפים מצב סוציו-אקונומי. ניתן לראות כי בכל קבוצת אוכלוסייה מתקיים תקצוב דיפרנציאלי, כלומר התלמידים החלשים מקבלים יותר מהתלמידים החזקים יותר. עם זאת, בכל אחד מהמדדים, מהחלש ביותר ועד החזק ביותר, תלמיד ערבי מקבל פחות מתלמיד יהודי חילוני. מעל כולם עומד התקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי דתי.

במשרד החינוך מציינים כי מקורם של הפערים הללו בתקציבים ייעודיים כמו שעות תפילה, מספר עולים גבוה יחסית והפרדה בין בנים לבנות בחינוך הממלכתי-דתי, וכן הבדלים בין יישום יום לימודים ארוך וקצב הכניסה לרפורמת "אופק חדש". מחקר של נחום בלס וחיים בלייך ממכון טאוב, שפורסם בסוף השנה שעברה, אישרר את הטענות האלו.

מהניתוח שלהם עלה כי רוב רובה של השונות בגובה ההוצאה לתלמיד נעוץ בגורמים הנקבעים לפי נוסחאות קבועות, כלומר לבעלי עניין יש השפעה מוגבלת עליהן. עם זאת, הם כתבו כי "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות, למשל ההחלטה לאפשר את קיומם של סוגי פיקוח שונים במערכת החינוך ולקיים זרמים נפרדים לפי רמת דתיות רק ליהודים".

הפערים מתבטאים בזכאות לבגרויות

המיפוי של משרד החינוך, שזמין לכלל הציבור, כולל 50.3 מיליארד שקל. הנתונים אינם כוללים פעולות רוחביות של המשרד שלא היו ניתנות לשיוך, אחזקת המשרד, חינוך בלתי פורמלי, תרבות יהודית, מוסדות תורניים, מכללות להכשרת מורים ועוד. נתונים נוספים שלא נכללים אלו התקציבים שמקצות הרשויות המקומיות. התקציבים הללו גבוהים יותר ברשויות מקומיות חזקות, ולכן מעמיקים עוד יותר את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך. גם תקציבים שמגיעים מהמגזר השלישי אינם זמינים, אך אלו כמובן אינם תקציבים שמגיעים מהמדינה עצמה.

כיום קיימת תוכנית תקצוב דיפרנציאלי רק בחלק מתקופת הלימודים, ובחטיבה העליונה, למשל, לא קיים תקצוב דיפרנציאלי כלל. אמנם תקצוב דיפרנציאלי בגילאים מוקדמים יותר הוא חשוב מכיוון שאלו השנים שמוקנות לתלמידים יכולות הבסיס, אך הלימודים בחטיבה העליונה חשובים מכיוון שזאת התקופה שבה מוכרע האם התלמידים משלימים תעודת בגרות, או לא.

כך, ניתן לראות מנתוני משרד החינוך כי בקרב התלמידים הערבים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 64.8%, לעומת 69.9% בקרב האוכלוסייה כולה. בקרב היהודים הלא חרדיים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 80.6%. אגב, מי שמוביל את שיעור הזכאות הם התלמידים הדרוזים, עם שיעור של 82.2%. הדבר משפיע כמובן על היכולת שלהם להמשיך ללימודים גבוהים או לעבוד במקצועות שבהם ההכנסה גבוהה יותר.

לכן, האופן שבו מוקצה התקציב בחטיבה העליונה ממש יוצר עוול - באופן ממוצע, עלות תלמיד יהודי עמדה על 31.6 אלף שקל, כ-30% יותר מאשר תלמיד ערבי. התלמידים הערבים קיבלו 24-26 אלף שקל, בלי תלות במדד הטיפוח שלהם, בעוד שבמגזר היהודי כן יש תקצוב דיפרנציאלי. כך, תלמיד יהודי ממדד טיפוח חלש נהנה מתקציב של 43 אלף שקל - 77% יותר מתלמיד ערבי באותו מדד טיפוח. באופן כללי, תלמידים ערבים מהווים 27% מכלל התלמידים בחטיבה העליונה אך הם מקבלים רק 22% מעוגת התקציב.

תלמידים ערבים מקבלים פחות

המורים בחינוך היהודי מנוסים יותר

במשרד החינוך הסבירו כי תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה, מסלולי הלימודים, סוגי הכיתה, מגמות הלימודים, הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות. עלות השעות נגזרת מחישובי הפרופיל של בית הספר, בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר.

בדומה לבתי הספר היסודיים, ההשפעה נובעת משעות תפילה וממספר העולים החדשים בחינוך הממלכתי הדתי, אך יש גם סיבות נוספות. במשרד מסבירים כי בתי הספר הערבים סובלים מהקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות ומגמות בחינוך הטכנולוגי, שהן כיתות יקרות יותר, וכן גם תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים, חיזוק מקצועות, תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות). במלים אחרות, היכולת של התלמידים הערבים למצות את הפוטנציאל שלהם נמוכה משמעותית מזאת של התלמידים היהודים.

גורם נוסף שמשפיע על התקצוב הוא שנות הוותק של המורים, שמקבלים שכר גבוה יותר. מורים אלו הם יותר מנוסים, ולכן גם אמורים להיות טובים יותר, גם אם אפשר להעריך שחלקם שחוקים. כך, מורים בבתי ספר יהודים הם בעלי שנות ותק של 22.45 שנים בממוצע, לעומת 16.45 שנים בלבד בבתי ספר ערבים. השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה מספרת סיפור דומה - בחינוך הממלכתי-דתי מורים הם בעלי ותק של 22.47 שנים בממוצע, לעומת 23.25 שנים בחינוך הממלכתי הרגיל ו-15.37 שנים בבתי הספר הערבים. 

עוד כתבות

קנאביס רפואי \ צילום: שאטרסטוק

התאחדות הרוקחים יוצאת נגד הפיקוח על מחירי הקנאביס: "השוק עוד לא התגבש"

ההתאחדות פרסמה מכתב הקורא למשרד הבריאות להימנע מפיקוח על מחירי הקנאביס הרפואי, למרות הלחץ המופעל על המשרד ליותר רגולציה בענף ● מחירי הקנאביס זינקו בחודשים האחרונים מאז אפריל האחרון, אז החל השוק לפעול תחת אסדרת הקנאביס החדשה

הסוס המיניאטורי פרד / צילום: צילום מסך

המקרה המוזר של הסוס במחלקה הראשונה בטיסה בארה"ב

פרד עלה לטיסה בארה"ב ביחד עם רוניקה פרוזה, כיוון שהוא משמש כבעל חיים תומך רגשית ● הרשויות בארה"ב מבקשות להגביל את סוגי החיות שיכולות לעלות לטיסה ● צפו בתמונות

מפעל יונדאי בדרום קוריאה / צילום: Kim Hong-Ji, רויטרס

השיבושים חזרו לתעשיית הרכב הקוריאנית, וזה ישפיע גם על ישראל

בשל שיבוש אספקת חלפים מסין, יונדאי וקיה ישביתו שוב למספר ימים מפעלי ייצור בדרום קוריאה, שנפתחו מחדש רק בימים האחרונים ● צפויה השפעה על מועדי האספקה לישראל של מספר דגמים

אל על נחיתה  787 / צילום: סיון פרג'

אל על: רכשו כרטיס טיסה לאירופה ותוכלו לבטל חינם עד 6 שעות לפני ההמראה

על רקע משבר הקורונה, אל על מציעה לרוכשים עד סוף החודש להזמין כרטיס "Classic" לאירופה ולבטל או לשנות, ללא עלות, עד יום ההמראה ● הרכישה לכל היעדים של אל על באירופה אפשרית לכל השנה הקרובה, כלומר גם לפסח וגם לקיץ

גיל שרון / צילום ארכיון: תמר מצפי

הדרך להכפלת שווי גולן טלקום: יציבות בהכנסות ועלייה קלה במנויים

פרטי העסקה למכירתה של גולן טלקום לידיה של סלקום ממחישים את הרכישה המוצלחת שביצעה חברת אלקטרה מוצרי צריכה (אמ"צ), הנהנית תוך כשלוש שנים מהצפת ערך משמעותית

דוריה למפל / צילום: רונן פדידה

בלגן זה כאן: תאגיד השידור עבר לירושלים וספג את הקארמה של רשות השידור

וגם: חברת הדפסות התלת-ממד ננו דיימנשן מעבירה את המטה שלה מנס ציונה לבוקה-ראטון ● השיחה

מיניבוס Bubble של ויה וחברת דן / צילום: יח"צ

הפיילוט נכשל? עיריית ברלין החליטה לא לממן שיתוף הפעולה עם חברת Via

לפי דיווחים באמצעי התקשורת בברלין, בעירייה החליטו שלא להקצות תקציב של 43 מיליון אירו בשנה למימון הפרויקט

עליות שערים בוול סטריט / צילום: Richard Drew, Associated Press

וול סטריט מדלגת על הקורונה: מדד הנאסד"ק ו-S&P 500 עלו לשיא כל הזמנים; הזהב בשיא של 7 שנים

פרוטוקול הפד מהישיבה האחרונה של חברי ועדת השוק הפתוח חושף כי הריבית תישאר נמוכה זמן מה ● בורסות אירופה ננעלו בעליות, הדאקס קפץ ב-0.76% והפוטסי ביותר מ-1% ● אישורי הבנייה בארה"ב של בתים חדשים עלו לשיא של 13 שנים

המבנה שברחוב יהודה הלוי ברעננה שבמקומו ביקשו לבנות בניין בגובה 6 קומות / צילום: איל יצהר, גלובס

פרדוקס? עיריית רעננה התנגדה לאשר בניין שתוכנן ברוח תוכנית המתאר העירונית

תוכנית המתאר העירונית מבקשת לצופף את מרכז העיר, אלא שהוועדה המקומית דחתה תוכנית להקמת בניין בן שש קומות באותו האזור ● ועדת הערר המחוזית אליה פנו היזמים, הפכה את ההחלטה כשקיבלה את עמדתם, כך שהבניין ייבנה

מזוודת מזומנים /  צילומים: יוסי כהן, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השופטת איימה במאסר מיידי, והקנס שולם במזוודת מזומנים

עבריין מורשע סירב במשך שנים לשלם קנס של 850 אלף שקל שהטיל עליו בית המשפט ● מיד לאחר האיום של השופטת במאסר הוא מצא את הכסף: למחרת הגיע אחיו לסניף דואר עם מזוודה ובה 850 אלף שקל במזומן

צביקה בארינבוים / צילום: ניצן חרמוני

עוד תפנית בעלילה: בארינבוים רוכש מסומוטו את פעילות הפצת האפליקציות ב-10 מיליון דולר ותשלומים עתידיים

סכום התמורה עשוי להגיע בתוך שלוש שנים עד ל-34.3 מיליון דולר ● עם השלמת העסקה יפעל דירקטוריון סומוטו להציג תוכנית אסטרטגית, הן לתחומי פעילות חדשים והן בקשר עם קופת המזומנים של החברה

ד"ר אורי גייגר ומורי ארקין / צילומים: תמר מצפי, יח"צ

אקסלנז נמכרת בפרמיה על המחיר הנוכחי אבל בהפסד על מחירה בימי הזוהר

היקף התמורה על מכירתה של החברה, המפתחת מכשור רפואי לאבחון בעיות עיכול, לחברת Meridian צפוי להסתכם ב-169 מיליון שקל - הרבה מתחת לשווי המבוקש ● במהלך המסחר היום עולה מניית החברה ב-60%, לשווי של 155 מיליון שקל

איפה עובר הגבול בין תכנון לגיטימי לבין העלמה של מיסי מקרקעין? / איור: גיל ג'יבלי, גלובס

העברת דירה לסבתא והסכם גירושים פיקטיבי: מתי תכנון מס הופך לתחמון

מסי הנדל"ן הגבוהים יצרו שפע של תכנוני מס, שהנפוצים שבהם הם העברת דירה במתנה לבן משפחה, הורה או ילד, או רישום דירה על שם הילדים ● אבל נראה כי הפסיקות האחרונות של בתי המשפט מבשרות על מגמת הקשחה כלפי המתכננים ● מה אומרים המומחים?

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

יגאל דמרי מצא תחליף לאפריקה ישראל: במגעים לרכישת חברת הנדל"ן אחים דוניץ ב-700-600 מיליון שקל

דוניץ, המתמחה בייזום פרויקטים למגורים, נמצאת בשליטת בני משפחת דוניץ ונסחרת בשווי של 665 מיליון שקל - לאחר עלייה של 130% במניה בשנה האחרונה

בית המשפט העליון האמריקאי / צילום: ג'ושוואה רוברטס, רויטרס

"בית המשפט העליון בארצות הברית יותר פוליטי משלנו"

חודשים ספורים לפני שהאמריקאים ילכו לקלפיות תיפתח עונת הדיונים בבית המשפט העליון האמריקאי, כשהשופטים ידונו בדוחות המס האישיים של טראמפ, במימון החומה עם מקסיקו ובגישה להפלות ● האם הפוליטיקה במערכת המשפט האמריקאית תעמוד במרכז מערכת הבחירות? ● האזינו

מביטים בדאגה /  צילום: Photo Sam McNeil AP

המפעל הגדול בעולם שובת: מתי, איך וכמה נרגיש את גלי ההדף מסין

כ-5 מיליון חברות קשורות לשרשרת האספקה של המפעלים בסין - מתעשיית המסכים, האופנה, ענקיות הרכב האמריקאיות והגרמניות ועד השמפניה הצרפתית ● "גלובס" מנתח את השפעת הקורונה על התעשיות השונות בעולם, ההודעה הדרמטית של אפל ואת החששות כי המשבר יוביל למיתון גלובלי

כביש 431. נפתח לתנועה במלואו ברבעון הראשון של 2009 / צילום: איל יצהר, גלובס

השווי של זכיינית כביש 431 מוערך ב-325 מיליון שקל; החברה מקבלת מהמדינה 161 מיליון שקל בשנה

היקף התשלומים שמקבלת נתיבי היובל מתגלה בהערכת שווי של החברה שהגיעה לידי "גלובס" ● בעלת השליטה בחברה היא קרן תש"י, שמחזיקה ב-75% ממניותיה

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

נתניהו: אבקש לפצות עסקים שנפגעו מהקורונה - למשל חברות התעופה

רה"מ: "יש פה אירוע של כוח חיצוני, ואנחנו חייבים כמדינה לטפל במי שנפגע מהעניין הזה, גם באזרחים שנדבקים ודורשים טיפול מיוחד וגם כמובן בעסקים" ● אתמול התייחס שר התחבורה סמוטריץ' לקשיים אליהם נקלעה אל על עם פרוץ הווירוס, וטען כי המדינה חייבת לפצותה

דן הראל, יו"ר הרכבת הפורש / צילום: תמר מצפי

הדיון שבעקבותיו התפטר יו"ר הרכבת דן הראל

הראל הודיע על התפטרותו המיידית יום לאחר דיון שעסק בעתיד פרויקט חשמול הרכבות, שהיקפו עומד על 12 מיליארד שקל ● מה קרה בדיון ומה המשמעויות לפרויקט הדגל של הרכבת, שישפיע על הנוסעים בשנים הקרובות

נעמה יששכר עם אמא שלה יפה ישככר, שרה ובנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון, לע"מ

דעה: על לשון הרע ופילים לבנים - מי קובע עבורכם את עולם התודעה שלכם

כשמספרים לנו משהו על מישהו, גם אם לא נאמין, תמיד נשאל את עצמנו אולי בכל זאת יש חלק קטן של אמת במה שסיפרו לנו ● ואם כולם מדברים על נערה שנמצאת בכלא הרוסי, ולא על נערה אחרת שכמעט נרצחה מסלע שזרקו פלסטינים - אז הנה מישהו קבע עבורכם את עולם התודעה שלכם