גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד ל"פערים חברתיים": נתוני התקציב חושפים את ההסללה של התלמידים הערבים

נתוני התקצוב האחרונים של משרד החינוך שנחשפו השבוע לא מותירים ספק: התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד ● אמנם ביסודי הפער מהיהודים הצטמצם בזכות צעדים של המשרד, אך בחטיבות ובתיכונים ההבדלים משמעותיים

נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ
נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ

בשנת 2016 נכנסה לתוקף תוכנית 922, תוכנית חומש לחברה הערבית בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית כללה הקצאת תקציבים לשורה של תחומים - מתשתיות ובינוי ועד חינוך בלתי פורמלי. התוכנית, אותה הובילה ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, נועדה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים, ש"מאכלסים" את העשירונים התחתונים בחברה הישראלית. מאחורי התוכנית עומד אינטרס כלכלי של מדינת ישראל - לגרום לערבים להשתלב בשוק העבודה, להיות יצרניים יותר ולדחוף למעלה את המשק הישראלי.

במקביל, מיושמת בשנים האחרונות תוכנית תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים, שגם הם אמורים לשפר את מצבם של התלמידים הערבים. אולם נתוני התקצוב לשנת תשע"ח, שפירסם משרד החינוך, מעלים כי התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד - מהיסודי ועד לתיכון.

משרד החינוך פירסם נתונים רבים, וחלקם יכולים לתעתע - כך למשל, תלמיד בחינוך הערבי קיבל 17,765 שקל בשנה, בדומה לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי, וכ-2,500 שקל יותר מתלמיד יהודי-חילוני. בנוסף, הם הראו שתלמידים בבתי ספר יסודיים שמגיעים מיישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים מקבלים תקציבים גבוהים יותר. הם גם הציגו נתון לפיו במצפה רמון התקצוב כפול מזה של סביון, אך בהיעדר הנתונים המלאים שיפורסמו רק בימים הקרובים, אין דרך לבחון מה הסיבה לכך.

בכל מקרה, כשצוללים לסיבות שמאחורי הנתונים הכלליים רואים תמונה שונה לגמרי. משרד החינוך הציג נתונים לפי חמישה מדדי טיפוח, שמשקפים מצב סוציו-אקונומי. ניתן לראות כי בכל קבוצת אוכלוסייה מתקיים תקצוב דיפרנציאלי, כלומר התלמידים החלשים מקבלים יותר מהתלמידים החזקים יותר. עם זאת, בכל אחד מהמדדים, מהחלש ביותר ועד החזק ביותר, תלמיד ערבי מקבל פחות מתלמיד יהודי חילוני. מעל כולם עומד התקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי דתי.

במשרד החינוך מציינים כי מקורם של הפערים הללו בתקציבים ייעודיים כמו שעות תפילה, מספר עולים גבוה יחסית והפרדה בין בנים לבנות בחינוך הממלכתי-דתי, וכן הבדלים בין יישום יום לימודים ארוך וקצב הכניסה לרפורמת "אופק חדש". מחקר של נחום בלס וחיים בלייך ממכון טאוב, שפורסם בסוף השנה שעברה, אישרר את הטענות האלו.

מהניתוח שלהם עלה כי רוב רובה של השונות בגובה ההוצאה לתלמיד נעוץ בגורמים הנקבעים לפי נוסחאות קבועות, כלומר לבעלי עניין יש השפעה מוגבלת עליהן. עם זאת, הם כתבו כי "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות, למשל ההחלטה לאפשר את קיומם של סוגי פיקוח שונים במערכת החינוך ולקיים זרמים נפרדים לפי רמת דתיות רק ליהודים".

הפערים מתבטאים בזכאות לבגרויות

המיפוי של משרד החינוך, שזמין לכלל הציבור, כולל 50.3 מיליארד שקל. הנתונים אינם כוללים פעולות רוחביות של המשרד שלא היו ניתנות לשיוך, אחזקת המשרד, חינוך בלתי פורמלי, תרבות יהודית, מוסדות תורניים, מכללות להכשרת מורים ועוד. נתונים נוספים שלא נכללים אלו התקציבים שמקצות הרשויות המקומיות. התקציבים הללו גבוהים יותר ברשויות מקומיות חזקות, ולכן מעמיקים עוד יותר את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך. גם תקציבים שמגיעים מהמגזר השלישי אינם זמינים, אך אלו כמובן אינם תקציבים שמגיעים מהמדינה עצמה.

כיום קיימת תוכנית תקצוב דיפרנציאלי רק בחלק מתקופת הלימודים, ובחטיבה העליונה, למשל, לא קיים תקצוב דיפרנציאלי כלל. אמנם תקצוב דיפרנציאלי בגילאים מוקדמים יותר הוא חשוב מכיוון שאלו השנים שמוקנות לתלמידים יכולות הבסיס, אך הלימודים בחטיבה העליונה חשובים מכיוון שזאת התקופה שבה מוכרע האם התלמידים משלימים תעודת בגרות, או לא.

כך, ניתן לראות מנתוני משרד החינוך כי בקרב התלמידים הערבים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 64.8%, לעומת 69.9% בקרב האוכלוסייה כולה. בקרב היהודים הלא חרדיים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 80.6%. אגב, מי שמוביל את שיעור הזכאות הם התלמידים הדרוזים, עם שיעור של 82.2%. הדבר משפיע כמובן על היכולת שלהם להמשיך ללימודים גבוהים או לעבוד במקצועות שבהם ההכנסה גבוהה יותר.

לכן, האופן שבו מוקצה התקציב בחטיבה העליונה ממש יוצר עוול - באופן ממוצע, עלות תלמיד יהודי עמדה על 31.6 אלף שקל, כ-30% יותר מאשר תלמיד ערבי. התלמידים הערבים קיבלו 24-26 אלף שקל, בלי תלות במדד הטיפוח שלהם, בעוד שבמגזר היהודי כן יש תקצוב דיפרנציאלי. כך, תלמיד יהודי ממדד טיפוח חלש נהנה מתקציב של 43 אלף שקל - 77% יותר מתלמיד ערבי באותו מדד טיפוח. באופן כללי, תלמידים ערבים מהווים 27% מכלל התלמידים בחטיבה העליונה אך הם מקבלים רק 22% מעוגת התקציב.

תלמידים ערבים מקבלים פחות

המורים בחינוך היהודי מנוסים יותר

במשרד החינוך הסבירו כי תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה, מסלולי הלימודים, סוגי הכיתה, מגמות הלימודים, הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות. עלות השעות נגזרת מחישובי הפרופיל של בית הספר, בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר.

בדומה לבתי הספר היסודיים, ההשפעה נובעת משעות תפילה וממספר העולים החדשים בחינוך הממלכתי הדתי, אך יש גם סיבות נוספות. במשרד מסבירים כי בתי הספר הערבים סובלים מהקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות ומגמות בחינוך הטכנולוגי, שהן כיתות יקרות יותר, וכן גם תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים, חיזוק מקצועות, תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות). במלים אחרות, היכולת של התלמידים הערבים למצות את הפוטנציאל שלהם נמוכה משמעותית מזאת של התלמידים היהודים.

גורם נוסף שמשפיע על התקצוב הוא שנות הוותק של המורים, שמקבלים שכר גבוה יותר. מורים אלו הם יותר מנוסים, ולכן גם אמורים להיות טובים יותר, גם אם אפשר להעריך שחלקם שחוקים. כך, מורים בבתי ספר יהודים הם בעלי שנות ותק של 22.45 שנים בממוצע, לעומת 16.45 שנים בלבד בבתי ספר ערבים. השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה מספרת סיפור דומה - בחינוך הממלכתי-דתי מורים הם בעלי ותק של 22.47 שנים בממוצע, לעומת 23.25 שנים בחינוך הממלכתי הרגיל ו-15.37 שנים בבתי הספר הערבים. 

עוד כתבות

קונים ביום הבחירות בקניון TLV / צילום: יח"צ

חגיגה לדמוקרטיה ולגיהוצים: עלייה של 25% בשימוש בכרטיסי אשראי מהבחירות הקודמות

הפעילות בכרטיסי האשראי המשיכה להיות גבוהה גם בשעות אחה"צ ● הנתונים שנרשמו במערכות שב"א בין השעות 10:00 ל-16:00, גבוהים בכ-20% לעומת יום הבחירות לכנסת ה-21 באפריל

בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי

הטוב, הרע והמכוער: שלושה תרחישים להקמת ממשלה חדשה

בסופו של דבר תקום בישראל ממשלה חדשה - השאלה היחידה היא איך תיראה ● ממשלת ימין צרה, ממשלת אחדות או שאולי זו תהיה ממשלת מרכז-שמאל? ● פרשנות

מתקני נפט באבקאיק, לפני ההתקפה/ צילום: רויטרס

מה גרם למחיר הנפט לצנוח ב-5% בין רגע

הירידה החדה במחירי הנפט היא לנוכח הודעת ערב הסעודית כי תשיב את אספקת הנפט לסדרה מהר מהצפוי ● המחיר לחבית מסוג WTI עומד כעת 60.33 דולר

דב סלע, מנכ"ל ראדא / צילום: שלומי יוסף

ראדא זינקה על רקע התקיפה בסעודיה; DBSI מכרה מניות למיטב דש והפניקס

בלעדי ● חברת ההשקעות הפרטית DBSI בראשותו של יוסי בן-שלום וברק דותן מכרה אתמול כ-7% ממניות החברה הביטחונית ראדא בתמורה ל-12.7 מיליון דולר

בחירות לכנסת ה-22 בישראל / צילום: Ronen Zvulun, רויטרס

מפרקים את המיתוס: בחברה הערבית כבר מזמן לא "נוהרים" וקולות העולים מבריה"מ לא בכיס של אף אחד

האם שיעורי ההצבעה הגבוהים של החברה החרדית משרתים רק את המפלגות החרדיות ● מהי הסיבה האמיתית לירידה בשיעורי ההצבעה של החברה הערבית ● ומדוע זה לא מזיז לבני העלייה הרוסית שנתניהו נפגש עם פוטין ● "גלובס" בעקבות המיתוסים הפוליטיים

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: שלומי יוסף

ליברמן: "יש רק אופציה אחת, ממשלה לאומית ליברלית רחבה המורכבת מישראל ביתנו, ליכוד וכחול לבן"

"יש לשתי המפלגות הגדולות יותר מ-60 ביחד, גם אם הם יקימו ממשלת אחדות בלעדינו, זה עדיף מאשר דשדוש במשא ומתנים", כך אמר הלילה יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן בנאום סיכום הבחירות שלו

מליאת הכנסת / צילום: איל יצהר

מהקלפי ועד התוצאות הסופיות: 11 השלבים בדרך להקמת הממשלה

5 חודשים אחרי הבחירות לכנסת ה-21, בקלפיות שוב יחכו לכ-6 מיליון בוחרים ● השאלה כמה מהם יצביעו עשויה להכריע את המערכה, כי לפי הסקרים מפלגות משני קצות המפה קרובות לאחוז החסימה ● כל מה שצריך לדעת על אחוז החסימה ועל האפשרויות שיעמדו בפני נשיא המדינה

הצבעה לבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

לאחר נאומי נתניהו וגנץ, בהמתנה לתוצאות האמת

מדגמי הבחירות של תאגיד השידור כאן, חדשות 12 וחדשות 13 מצביעים על פער קטן לטובת כחול לבן ● שיעור ההצבעה עמד על 69.4% ● גנץ: "אני מתכוון לדבר עם כולם, החל מהלילה נפעל להקמת ממשלת אחדות רחבה"

השר ישראל כ"ץ מצביע / צילום: יח"צ

מלצר הוציא צו מניעה זמני ל'זזים' בעקבות בקשת הליכוד

(עדכון) ● המפלגה הגישה בקשה בהולה ליו"ר ועדת הבחירות חנן מלצר וביקשה ממנו להוציא צו האוסר על עמותת "זזים" לפעול להסעת 15 אלף מצביעים לקלפי היום ● מלצר הוציא צו ארעי האוסר על "זזים או מי מטעמה, לפעול בניגוד לצו המניעה שהוצא, במישרין או בעקיפין"

מכונית אוטונומית ניסויית של מובילאיי / צילום: רויטרס

מובילאיי מאיצה את ההכנות לקראת שירותי "מוניות רובוטיות" בגוש דן החל מ-2022

במסגרת הפרויקט מונה החודש מנהל בכיר לשעבר מקבוצת פולקסווגן בתור נשיא פעילות התחבורה-כשירות (MAAS) של מובילאיי

קלפי בבחירות הקודמות/ צילום: איל יצהר

"הבחירות בישראל הן לא סביב כלכלה, ולכן לא מובילות לתזוזות דרמטיות בשוק"

את הדריכות בשוק לקראת הבחירות שייערכו מחר כבר היו מי שהגדירו כ"שואפת לאפס" ● הפעילים מעריכים כי להרכב הממשלה העתידית לא תהיה השפעה משמעותית על הכלכלה ועל כיוון השוק המקומי בהמשך, ואילו התפתחויות פוליטיות ממילא אינן משפיעות בדרך-כלל על המשקיעים

יונית לוי / צילום: יחצ

מקסימום חגיגה במינימום משאבים: איך נערכים בחברות החדשות למשדר הבחירות המרכזי

אל משדר הבחירות הנוכחי מגיעות חברות החדשות עם אתגר לא פשוט: לייצר תחושה חגיגית בהשקעה קטנה משמעותית מזו שאיפיינה את הבחירות הקודמות • האמצעים: ויתור על צילומי החוץ תוך פיצוי בטכנולוגיה וגימיקים • ומעל לכל מרחפת טראומת המדגמים • כתבה שלישית בסדרה

דייוויד מרכוס, ראש חברת קליברה של פייסבוק / צילום: REUTERS/Joshua Roberts

ראש חברת הבלוקצ'יין של פייסבוק מגונן על ליברה: "לא ניצור כסף חדש"

דייוויד מרכוס, ראש חברת קליברה, הגיב בסדרת ציוצים לטענות על האיום שמציב המטבע הדיגיטלי של פייסבוק בפני הריבונות המוניטרית של המדינות ● לדבריו, עמותת ליברה תמשיך להיות בקשר עם רגולטורים כדי לתת מענה לחששות שלהם

קלפי בחירות /  צילום: איל יצהר

גורם בוועדת הבחירות: "בבחירות הקודמות היו המון זיופים"

לידי "גלובס" הגיעה הקלטה של תדרוך שהעביר גורם רשמי של ועדת הבחירות, ובו הוא טען להיקף זיופים גדול במועד א' של הבחירות ● בדיקת המשרוקית העלתה כי אין הוכחות להיקף זיופים נרחב במגזר הערבי, אך אכן נמצאו אי-סדרים ושגיאות בקלפיות רבות

סיגל אדר, דורי מנור וח"כ יואב קיש צילום: יעל צור

מי הגיע לטרום הבכורה לסרט על ראש הממשלה יצחק שמיר? 

וגם: אוניברסיטת תל-אביב השיקה במונקו את "מיזם פרנקל למאבק בזיהום"

בנימין נתניהו / צילום: רויטרס

נתניהו תקף בשידור החי בעמוד הפייסבוק - את פייסבוק

(עדכון) ● בתגובה לצעד החריג של פייסבוק נתניהו בשידור חי בעמוד הפייסבוק שלו: פייסבוק לא עומדת בלחץ של השמאל, זה קרה רק כי זה הליכוד ● יותר מוקדם הפר נתניהו את חוקי הבחירות כאשר עלה לשידורים בתחנת הרדיו קול חי, של הציבור החרדי ● מלצר פרסם הבהרה כי לאור התחייבות של הליכוד שזה לא יקרה שוב פעם הוא מתיר את הפעלת הצ'ט בוט

בני גנץ נואם לאחר פרסום תוצאות המדגם / צילום: כדיה לוי, גלובס

גנץ: "שוחחתי עם ניצן ועמיר ואדבר גם עם ליברמן. החל מהלילה נפעל להקמת ממשלת אחדות רחבה ככל שניתן"

בזה אחר זה עלו ארבעת ראשי כחול לבן לבמה לנאום לאחר פרסום מדגמי הבחירות ● "אנחנו למודי ניסיון, באנו להודות אך נמתין לתוצאות האמת", אמר אשכנזי ● לפיד: "נזדקק להרבה סבלנות כעת, תהליך ארוך, עדין ומורכב מאחורי דלתיים סגורות, לכן מבקש סבלנות וזמן"

תביעות דיבה ואיומים. בנימין נתניהו, איתמר בן גביר, אהוד ברק ועוד / צילומים: איל יצהר, כדיה לוי, אילוסטרציה: טלי ב

נתניהו נגד ראשי כחול לבן, עמיר פרץ נגד נתניהו, בן גביר נגד הרב לאו: מה קרה לאיומים בתביעות דיבה?

הפוליטיקאים ממהרים לרוץ לתקשורת ולהצהיר שעוד רגע הם מגישים תביעת דיבה נגד המתחרים הפוליטיים שהכפישו אותם ● בדיקת "גלובס" מגלה כי ברוב המקרים מדובר בהצהרות חסרות סיכוי שלא מגיעות לבית המשפט

השקת קמפיין מפלגת הימין המאוחד / צילום: כדיה לוי

ימינה הגישה בקשה להתפצל בחזרה לשלוש מפלגות

את המו"מ הקואליציוני יבצעו בימינה, כגוף אחד, אך לצורכי מימון בחירות ופעילות סיעתית, הם יתפצלו לשתי קבוצות: איילת שקד ונפתלי בנט עם הימין החדש והרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ עם סיעת הבית היהודי-האיחוד הלאומי

אורן בר און  / צילום: באדיבות המצולם

"עולם הטכנולוגיה נמצא היום איפה שחלמו שנהיה בתקופת הבועה"

אורן בר און, מנהל מחלקת הייטק של EY, מתייחס בראיון ל"גלובס" לרמות השווי בתעשיית ההייטק ● לכך שבישראל קמים פחות סטארט-אפים ● ולאופן שבו סופטבנק שינתה את השוק