גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד ל"פערים חברתיים": נתוני התקציב חושפים את ההסללה של התלמידים הערבים

נתוני התקצוב האחרונים של משרד החינוך שנחשפו השבוע לא מותירים ספק: התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד ● אמנם ביסודי הפער מהיהודים הצטמצם בזכות צעדים של המשרד, אך בחטיבות ובתיכונים ההבדלים משמעותיים

נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ
נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ

בשנת 2016 נכנסה לתוקף תוכנית 922, תוכנית חומש לחברה הערבית בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית כללה הקצאת תקציבים לשורה של תחומים - מתשתיות ובינוי ועד חינוך בלתי פורמלי. התוכנית, אותה הובילה ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, נועדה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים, ש"מאכלסים" את העשירונים התחתונים בחברה הישראלית. מאחורי התוכנית עומד אינטרס כלכלי של מדינת ישראל - לגרום לערבים להשתלב בשוק העבודה, להיות יצרניים יותר ולדחוף למעלה את המשק הישראלי.

במקביל, מיושמת בשנים האחרונות תוכנית תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים, שגם הם אמורים לשפר את מצבם של התלמידים הערבים. אולם נתוני התקצוב לשנת תשע"ח, שפירסם משרד החינוך, מעלים כי התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד - מהיסודי ועד לתיכון.

משרד החינוך פירסם נתונים רבים, וחלקם יכולים לתעתע - כך למשל, תלמיד בחינוך הערבי קיבל 17,765 שקל בשנה, בדומה לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי, וכ-2,500 שקל יותר מתלמיד יהודי-חילוני. בנוסף, הם הראו שתלמידים בבתי ספר יסודיים שמגיעים מיישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים מקבלים תקציבים גבוהים יותר. הם גם הציגו נתון לפיו במצפה רמון התקצוב כפול מזה של סביון, אך בהיעדר הנתונים המלאים שיפורסמו רק בימים הקרובים, אין דרך לבחון מה הסיבה לכך.

בכל מקרה, כשצוללים לסיבות שמאחורי הנתונים הכלליים רואים תמונה שונה לגמרי. משרד החינוך הציג נתונים לפי חמישה מדדי טיפוח, שמשקפים מצב סוציו-אקונומי. ניתן לראות כי בכל קבוצת אוכלוסייה מתקיים תקצוב דיפרנציאלי, כלומר התלמידים החלשים מקבלים יותר מהתלמידים החזקים יותר. עם זאת, בכל אחד מהמדדים, מהחלש ביותר ועד החזק ביותר, תלמיד ערבי מקבל פחות מתלמיד יהודי חילוני. מעל כולם עומד התקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי דתי.

במשרד החינוך מציינים כי מקורם של הפערים הללו בתקציבים ייעודיים כמו שעות תפילה, מספר עולים גבוה יחסית והפרדה בין בנים לבנות בחינוך הממלכתי-דתי, וכן הבדלים בין יישום יום לימודים ארוך וקצב הכניסה לרפורמת "אופק חדש". מחקר של נחום בלס וחיים בלייך ממכון טאוב, שפורסם בסוף השנה שעברה, אישרר את הטענות האלו.

מהניתוח שלהם עלה כי רוב רובה של השונות בגובה ההוצאה לתלמיד נעוץ בגורמים הנקבעים לפי נוסחאות קבועות, כלומר לבעלי עניין יש השפעה מוגבלת עליהן. עם זאת, הם כתבו כי "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות, למשל ההחלטה לאפשר את קיומם של סוגי פיקוח שונים במערכת החינוך ולקיים זרמים נפרדים לפי רמת דתיות רק ליהודים".

הפערים מתבטאים בזכאות לבגרויות

המיפוי של משרד החינוך, שזמין לכלל הציבור, כולל 50.3 מיליארד שקל. הנתונים אינם כוללים פעולות רוחביות של המשרד שלא היו ניתנות לשיוך, אחזקת המשרד, חינוך בלתי פורמלי, תרבות יהודית, מוסדות תורניים, מכללות להכשרת מורים ועוד. נתונים נוספים שלא נכללים אלו התקציבים שמקצות הרשויות המקומיות. התקציבים הללו גבוהים יותר ברשויות מקומיות חזקות, ולכן מעמיקים עוד יותר את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך. גם תקציבים שמגיעים מהמגזר השלישי אינם זמינים, אך אלו כמובן אינם תקציבים שמגיעים מהמדינה עצמה.

כיום קיימת תוכנית תקצוב דיפרנציאלי רק בחלק מתקופת הלימודים, ובחטיבה העליונה, למשל, לא קיים תקצוב דיפרנציאלי כלל. אמנם תקצוב דיפרנציאלי בגילאים מוקדמים יותר הוא חשוב מכיוון שאלו השנים שמוקנות לתלמידים יכולות הבסיס, אך הלימודים בחטיבה העליונה חשובים מכיוון שזאת התקופה שבה מוכרע האם התלמידים משלימים תעודת בגרות, או לא.

כך, ניתן לראות מנתוני משרד החינוך כי בקרב התלמידים הערבים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 64.8%, לעומת 69.9% בקרב האוכלוסייה כולה. בקרב היהודים הלא חרדיים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 80.6%. אגב, מי שמוביל את שיעור הזכאות הם התלמידים הדרוזים, עם שיעור של 82.2%. הדבר משפיע כמובן על היכולת שלהם להמשיך ללימודים גבוהים או לעבוד במקצועות שבהם ההכנסה גבוהה יותר.

לכן, האופן שבו מוקצה התקציב בחטיבה העליונה ממש יוצר עוול - באופן ממוצע, עלות תלמיד יהודי עמדה על 31.6 אלף שקל, כ-30% יותר מאשר תלמיד ערבי. התלמידים הערבים קיבלו 24-26 אלף שקל, בלי תלות במדד הטיפוח שלהם, בעוד שבמגזר היהודי כן יש תקצוב דיפרנציאלי. כך, תלמיד יהודי ממדד טיפוח חלש נהנה מתקציב של 43 אלף שקל - 77% יותר מתלמיד ערבי באותו מדד טיפוח. באופן כללי, תלמידים ערבים מהווים 27% מכלל התלמידים בחטיבה העליונה אך הם מקבלים רק 22% מעוגת התקציב.

תלמידים ערבים מקבלים פחות

המורים בחינוך היהודי מנוסים יותר

במשרד החינוך הסבירו כי תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה, מסלולי הלימודים, סוגי הכיתה, מגמות הלימודים, הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות. עלות השעות נגזרת מחישובי הפרופיל של בית הספר, בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר.

בדומה לבתי הספר היסודיים, ההשפעה נובעת משעות תפילה וממספר העולים החדשים בחינוך הממלכתי הדתי, אך יש גם סיבות נוספות. במשרד מסבירים כי בתי הספר הערבים סובלים מהקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות ומגמות בחינוך הטכנולוגי, שהן כיתות יקרות יותר, וכן גם תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים, חיזוק מקצועות, תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות). במלים אחרות, היכולת של התלמידים הערבים למצות את הפוטנציאל שלהם נמוכה משמעותית מזאת של התלמידים היהודים.

גורם נוסף שמשפיע על התקצוב הוא שנות הוותק של המורים, שמקבלים שכר גבוה יותר. מורים אלו הם יותר מנוסים, ולכן גם אמורים להיות טובים יותר, גם אם אפשר להעריך שחלקם שחוקים. כך, מורים בבתי ספר יהודים הם בעלי שנות ותק של 22.45 שנים בממוצע, לעומת 16.45 שנים בלבד בבתי ספר ערבים. השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה מספרת סיפור דומה - בחינוך הממלכתי-דתי מורים הם בעלי ותק של 22.47 שנים בממוצע, לעומת 23.25 שנים בחינוך הממלכתי הרגיל ו-15.37 שנים בבתי הספר הערבים. 

עוד כתבות

קירה רדינסקי / צילום: איל יצהר, גלובס

ד"ר קירה רדינסקי רוצה את שיתוף הפעולה שלכם כדי לחזות מה יהיה המקום הבא שבו תתפרץ המגפה

המדענית שהתפרסמה כמי שפתחה יכולות לניבוי העתיד, רוצה לחזות עכשיו באמצעות הסטארט אפ שייסדה את היישוב הבא שבו תתפרץ הקורונה, מייעצת למשרד הבריאות ואף מצויה בקרב קרדיטים סוער עם מכון ויצמן ● מנכ"ל החברה יונתן עמיר: "המטרה היא לתמוך בהחלטות כמו איפה להחמיר את הסגר"

פגישת עבודה דרך זום  / צילום: רויטרס

גוגל והסנאט האמריקאי אסרו על עובדיהם להשתמש בזום

בגלל פרצות אבטחה: גוגל שלחה דוא"ל לכל העובדים שהתקינו את אפליקציית שיחות הווידאו הפופולרית והודיעה להם כי האפליקציה תיחסם עוד השבוע ● וכמה ישראלים חגגו את ליל הסדר באפליקציה?

משלוח של כמיליון ביצים שנחת בישראל / צילום: לסר

מיליון ביצים נחתו בישראל - מתי הן יגיעו לסופרמרקט שלכם?

אחרי החוסרים החריגים, כמיליון ביצים נחתו הלילה בישראל ופוזרו הבוקר ברשתות המזון, ומשלוח נוסף צפוי להגיע גם מחר ● אלא שברשתות המזון כבר מבהירים כי המשלוח הנוכחי לא יאפשר למלא את החוסרים האדירים שקיימים היום

הקורונה במספרים / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

האם מספר החולים היומי באמת בירידה? הגרפים של מגפת הקורונה בישראל

כמה חולים אובחנו היום לעומת השבוע שעבר? כמה מהם במצב קשה וכמה כבר החלימו? כמה בדיקות כבר בוצעו בישראל וכמה מהן יצאו חיוביות? ● ״גלובס״ מציג את סיפורה של המגפה בישראל בשישה גרפים פשוטים ● בשיתוף עידן דרדיקמן ורות השקס

נכנסים לבית - שירלי דן בהרצליה / צילום: שי אדם, גלובס

אירופי עם לב חם: הבית בהרצליה שכל אחד היה רוצה להעביר בו בידוד

בבית בן ארבע הקומות שתכננה שירלי דן בהרצליה נעשה ניסיון לחמם את החללים הבהירים באמצעות רצפת עץ, רהיטים שחורים וקירות מחופי לבֵנים

כחלון ונתניהו / צילום: Amir Cohen, רויטרס

"העליה החדה תימשך": הגירעון בתקציב המדינה הגיע ל-4% במרץ

מדובר בנתון שאין לו משמעות רבה היות והוא מבטא באופן חלקי ביותר את הזינוק הדרמטי שהחל בחודש מרץ, ומושפע עדיין מנתוני 11 החודשים שלפני תחילת המשבר ● ההכנסות במסים במרץ צללו ב-17.6% לעומת מרץ 2019

מחסום משטרתי בבני ברק / צילום: Ammar Awad, רויטרס

האם קבלת ההחלטות במשבר הקורונה מתייחסת מספיק להיבטים שהם לא רק בתחום הבריאות?

אי-הוודאות כיום מקשה מאוד על היכולת למצוא הזדמנויות במשבר, ולא נראה שהמצב הולך להשתפר מהותית בקרוב ● במקום להבטיח הבטחות סרק, ראוי להודות שבמשבר בהיקף כזה, ספק אם כולנו נוכל למצוא הזדמנות; מצד שני, כולנו יכולים לנסות

צילומים: שלומי יוסף, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בלי "מה נשתנה?" ובלי "אחד מי יודע?": (כמעט) 100 קושיות לחג

בחנו את עצמכם: קושיות קשות יותר ופחות על אקטואליה, פוליטיקה כלכלה, ספורט ועוד ועוד (כולל נועה קירל!)

דירת 4 חדרים בלוד / צילום: יח"צ

עסקה בעיצומם של ימי המגפה: כמה עלתה דירת 4 חדרים בלוד

אילו נכסים נוספים נמכרו והושכרו לאחרונה בערד ורמת גן?

בני גנץ / צילום: יוסי זמיר

גנץ: "לא אכנס לממשלת חירום עם הליכוד בכל מחיר"

לדברי גנץ על אף שהיו הסכמות כמעט סופיות וניתן היה כבר לברך על המוגמר, ראש הממשלה נתניהו ביקש לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים ● הליכוד: "ספינים תקשורתיים כוזבים של כחול לבן אינם מקרבים את האחדות אלא מרחיקים אותה"

חששות מקורונה מחוץ לבניין בורסת הניקיי / צילום: Eugene Hoshiko, AP

מגמה חיובית באסיה בציפייה לנתוני האבטלה בארה"ב

בהמשך היום יתפרסמו נתוני האבטלה בארה"ב ● בורסות וול סטריט ננעלו אמש בעליות חדות לאחר שהסנאטור ברני סנדרס פרש מהמירוץ לנשיאות ● בורסת אוסטרליה בולטת בעליות בקרב השווקים הגדולים באזור, מובלת על ידי מניות הבנקים

מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון / צילום: איל יצהר

מענקים מהירים והגנה על השקעות מוסדיים: תוכנית הסיוע של המדינה לתעשיית ההייטק בימי הקורונה

האוצר יעביר לרשות החדשנות באופן מיידי 1.25 מיליארד שקל, כחלק מהתקציב השנתי שלה, שישמשו בעיקר למענקים בתמורה לתמלוגים ● המדינה תספק למוסדיים מנגנוני הגנה במטרה לעודד אותם להשקיע בחברות הייטק בהיקף של 2 מיליארד שקל

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

נכנסת לתחרות המקומית: אמזון במבצע ראשון בישראל

ענקית הקמעונאות יוצאת במבצע התקף לאתר המקומי שלה בישראל במסגרתו תעניק 10% הנחה על כל קנייה, בהגבלה לסכום של עד 20 דולר לכל קנייה בשילוח מקומי ●  מדובר ביוזמה של אמזון ולא מבצע של ספק זה או אחר

אבי חורמרו / צילום: קבוצת נקש

ועד טייסי ארקיע נגד היו"ר: "מוביל את החברה לפירוק"

הוועד שיגר מכתב חריף ליו"ר ארקיע בו הוא מאשים אותו בהתנהלות שמסבה נזק לחברה ● דורש לקבל את המושכות בדיונים מול משרד האוצר ● חורמרו: "לא אמרתי פירוק, אם המדינה לא תתעורר מהר ארקיע תישאר בהדממה"

טקס הסיום באוניברסיטה היפנית בצל הקורונה / צילום: BBT UNIVERSITY, רויטרס

תואר באמצע המגפה: כך נראה טקס סיום של אוניברסיטה בטוקיו

בעוד טקסי סיום של רבות מהאוניברסיטאות מסביב לעולם בוטלו כדי למנוע התקהלויות, במוסד אקדמי אחד בטוקיו מצאו דרך לקיים חלוקת תעודת רשמית בהשתתפות הסטודנטים

חלוקת חבילות סיוע לנזקקים בחיפה / צילום: ברק סלע

מהצעירים של חיפה דרך השכנים בבני ברק ועד המתנדבים בקיבוץ גת: הקהילות שלא מחכות לסיוע מהמדינה

בימים של ניתוק פיזי וסגר תחבורתי, קמות באזורים שונים בארץ יוזמות מקומיות, שהופכות את החיים של הנזקקים לקצת יותר טובים ● מהמתנדבים בקיבוץ גת, דרך השכנים בבני ברק ועד לצעירים בחיפה - כך פועלות הקהילות שמעדיפות לא לחכות לסיוע מהמדינה

ניר זוהר, נשיא ויקס / צילום: יח"צ

"לא תיאמן המכה שאנשים קיבלו, שם הקוד לחזרה לעבודה הוא מערכת החינוך": אסטרטגיית היציאה של ניר זוהר, נשיא ויקס

"ברמת הביזנס", אומר נשיא ויקס ניר זוהר, "העסק שלנו כמעט מושלם להתמודד עם משבר מהסוג הזה; המוצר שלנו לא מתבסס על קווי אספקה או ייצור, הכל אונליין" ● "לעומת זאת, המשתמשים שלנו הם עסקים קטנים שחוטפים כרגע הכי חזק, וזה עצוב ממש"

דדי גלעד / צילום: Tyto Care

טייטו קר גייסה 50 מיליון דולר כדי לתת שירותים רפואיים מרחוק

החברה פיתחה מכשיר לבדיקת ריאות, לב, גרון ואוזניים שמאפשר לאדם לצלם את עצמו ולשלוח לרופא ● בחברה מתכננים לייצר פי שלושה יותר מכשירים מהתכנון כתוצאה מביקושים גבוהים בשל נגיף הקורונה

סימולטור הקורונה של גלובס / אינפוגרפיק: אפרת לוי, גלובס

סימולטור הקורונה של גלובס: בואו לבדוק איך ההתנהגות שלכם תשפיע על התפשטות המגפה

חושבים לנסוע להורים לחג? להחלטות שתקבלו בשבועות הקרובים תהיה השפעה קריטית על החיים של כולנו ● סימולטור הקורונה של "גלובס" מאפשר לבחון את התרחישים האפשריים, בהתאם להתנהגות הציבור ● היכנסו ובדקו מה יכול לקרות בישראל ובשאר העולם ● פיתוח: ירון שמש

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

עוד קרן אשראי בדרך: 6 מיליארד שקל לעסקים גדולים

קרן אשראי נוספת תספק הלוואות לעסקים בעלי מחזור של 200 מיליון שקלים ומעלה בערבות מדינה חלקית ● חשיפת המדינה לקרן הוגבלה ל-720 מיליון שקל