גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המשרד ל"פערים חברתיים": נתוני התקציב חושפים את ההסללה של התלמידים הערבים

נתוני התקצוב האחרונים של משרד החינוך שנחשפו השבוע לא מותירים ספק: התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד ● אמנם ביסודי הפער מהיהודים הצטמצם בזכות צעדים של המשרד, אך בחטיבות ובתיכונים ההבדלים משמעותיים

נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ
נתניהו עם תלמידים בפתיחת שנת לימודים / צילום: אבי אוחיון בע"מ

בשנת 2016 נכנסה לתוקף תוכנית 922, תוכנית חומש לחברה הערבית בהיקף של 15 מיליארד שקל. התוכנית כללה הקצאת תקציבים לשורה של תחומים - מתשתיות ובינוי ועד חינוך בלתי פורמלי. התוכנית, אותה הובילה ממשלת ימין בראשות בנימין נתניהו, נועדה לשפר את מצבם הכלכלי של האזרחים הערבים, ש"מאכלסים" את העשירונים התחתונים בחברה הישראלית. מאחורי התוכנית עומד אינטרס כלכלי של מדינת ישראל - לגרום לערבים להשתלב בשוק העבודה, להיות יצרניים יותר ולדחוף למעלה את המשק הישראלי.

במקביל, מיושמת בשנים האחרונות תוכנית תקצוב דיפרנציאלי בבתי הספר היסודיים, שגם הם אמורים לשפר את מצבם של התלמידים הערבים. אולם נתוני התקצוב לשנת תשע"ח, שפירסם משרד החינוך, מעלים כי התלמידים הערבים הם אזרחים סוג ב', וסובלים מאפליה ממוסדת ומתמשכת לאורך כל שנות הלימוד - מהיסודי ועד לתיכון.

משרד החינוך פירסם נתונים רבים, וחלקם יכולים לתעתע - כך למשל, תלמיד בחינוך הערבי קיבל 17,765 שקל בשנה, בדומה לתלמיד בחינוך הממלכתי-דתי, וכ-2,500 שקל יותר מתלמיד יהודי-חילוני. בנוסף, הם הראו שתלמידים בבתי ספר יסודיים שמגיעים מיישובים מאשכולות סוציו-אקונומיים נמוכים מקבלים תקציבים גבוהים יותר. הם גם הציגו נתון לפיו במצפה רמון התקצוב כפול מזה של סביון, אך בהיעדר הנתונים המלאים שיפורסמו רק בימים הקרובים, אין דרך לבחון מה הסיבה לכך.

בכל מקרה, כשצוללים לסיבות שמאחורי הנתונים הכלליים רואים תמונה שונה לגמרי. משרד החינוך הציג נתונים לפי חמישה מדדי טיפוח, שמשקפים מצב סוציו-אקונומי. ניתן לראות כי בכל קבוצת אוכלוסייה מתקיים תקצוב דיפרנציאלי, כלומר התלמידים החלשים מקבלים יותר מהתלמידים החזקים יותר. עם זאת, בכל אחד מהמדדים, מהחלש ביותר ועד החזק ביותר, תלמיד ערבי מקבל פחות מתלמיד יהודי חילוני. מעל כולם עומד התקציב שמקבל תלמיד בחינוך הממלכתי דתי.

במשרד החינוך מציינים כי מקורם של הפערים הללו בתקציבים ייעודיים כמו שעות תפילה, מספר עולים גבוה יחסית והפרדה בין בנים לבנות בחינוך הממלכתי-דתי, וכן הבדלים בין יישום יום לימודים ארוך וקצב הכניסה לרפורמת "אופק חדש". מחקר של נחום בלס וחיים בלייך ממכון טאוב, שפורסם בסוף השנה שעברה, אישרר את הטענות האלו.

מהניתוח שלהם עלה כי רוב רובה של השונות בגובה ההוצאה לתלמיד נעוץ בגורמים הנקבעים לפי נוסחאות קבועות, כלומר לבעלי עניין יש השפעה מוגבלת עליהן. עם זאת, הם כתבו כי "גם בגורמים האובייקטיביים כביכול באות לידי ביטוי השקפות פוליטיות וערכיות, למשל ההחלטה לאפשר את קיומם של סוגי פיקוח שונים במערכת החינוך ולקיים זרמים נפרדים לפי רמת דתיות רק ליהודים".

הפערים מתבטאים בזכאות לבגרויות

המיפוי של משרד החינוך, שזמין לכלל הציבור, כולל 50.3 מיליארד שקל. הנתונים אינם כוללים פעולות רוחביות של המשרד שלא היו ניתנות לשיוך, אחזקת המשרד, חינוך בלתי פורמלי, תרבות יהודית, מוסדות תורניים, מכללות להכשרת מורים ועוד. נתונים נוספים שלא נכללים אלו התקציבים שמקצות הרשויות המקומיות. התקציבים הללו גבוהים יותר ברשויות מקומיות חזקות, ולכן מעמיקים עוד יותר את הפערים בין התלמידים במערכת החינוך. גם תקציבים שמגיעים מהמגזר השלישי אינם זמינים, אך אלו כמובן אינם תקציבים שמגיעים מהמדינה עצמה.

כיום קיימת תוכנית תקצוב דיפרנציאלי רק בחלק מתקופת הלימודים, ובחטיבה העליונה, למשל, לא קיים תקצוב דיפרנציאלי כלל. אמנם תקצוב דיפרנציאלי בגילאים מוקדמים יותר הוא חשוב מכיוון שאלו השנים שמוקנות לתלמידים יכולות הבסיס, אך הלימודים בחטיבה העליונה חשובים מכיוון שזאת התקופה שבה מוכרע האם התלמידים משלימים תעודת בגרות, או לא.

כך, ניתן לראות מנתוני משרד החינוך כי בקרב התלמידים הערבים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 64.8%, לעומת 69.9% בקרב האוכלוסייה כולה. בקרב היהודים הלא חרדיים עומד שיעור הזכאות לבגרות על 80.6%. אגב, מי שמוביל את שיעור הזכאות הם התלמידים הדרוזים, עם שיעור של 82.2%. הדבר משפיע כמובן על היכולת שלהם להמשיך ללימודים גבוהים או לעבוד במקצועות שבהם ההכנסה גבוהה יותר.

לכן, האופן שבו מוקצה התקציב בחטיבה העליונה ממש יוצר עוול - באופן ממוצע, עלות תלמיד יהודי עמדה על 31.6 אלף שקל, כ-30% יותר מאשר תלמיד ערבי. התלמידים הערבים קיבלו 24-26 אלף שקל, בלי תלות במדד הטיפוח שלהם, בעוד שבמגזר היהודי כן יש תקצוב דיפרנציאלי. כך, תלמיד יהודי ממדד טיפוח חלש נהנה מתקציב של 43 אלף שקל - 77% יותר מתלמיד ערבי באותו מדד טיפוח. באופן כללי, תלמידים ערבים מהווים 27% מכלל התלמידים בחטיבה העליונה אך הם מקבלים רק 22% מעוגת התקציב.

תלמידים ערבים מקבלים פחות

המורים בחינוך היהודי מנוסים יותר

במשרד החינוך הסבירו כי תקצוב החטיבה העליונה מבוסס על תקן השעות הקבוע בהתאם לדרגות הכיתה, מסלולי הלימודים, סוגי הכיתה, מגמות הלימודים, הרכב הכיתה וההגשה לבחינת בגרות. עלות השעות נגזרת מחישובי הפרופיל של בית הספר, בהתאם למצבת המורים המדווחת על ידי בית הספר.

בדומה לבתי הספר היסודיים, ההשפעה נובעת משעות תפילה וממספר העולים החדשים בחינוך הממלכתי הדתי, אך יש גם סיבות נוספות. במשרד מסבירים כי בתי הספר הערבים סובלים מהקצאה לא פרופורציונלית של כיתות קטנות ומגמות בחינוך הטכנולוגי, שהן כיתות יקרות יותר, וכן גם תוספות ייעודיות שאינן מתפלגות באופן אחיד בין בתי הספר (כיתות מחוננים, חיזוק מקצועות, תגבור באמצעות רכישת שירותים והקצבות). במלים אחרות, היכולת של התלמידים הערבים למצות את הפוטנציאל שלהם נמוכה משמעותית מזאת של התלמידים היהודים.

גורם נוסף שמשפיע על התקצוב הוא שנות הוותק של המורים, שמקבלים שכר גבוה יותר. מורים אלו הם יותר מנוסים, ולכן גם אמורים להיות טובים יותר, גם אם אפשר להעריך שחלקם שחוקים. כך, מורים בבתי ספר יהודים הם בעלי שנות ותק של 22.45 שנים בממוצע, לעומת 16.45 שנים בלבד בבתי ספר ערבים. השוואה לפי קבוצת אוכלוסייה מספרת סיפור דומה - בחינוך הממלכתי-דתי מורים הם בעלי ותק של 22.47 שנים בממוצע, לעומת 23.25 שנים בחינוך הממלכתי הרגיל ו-15.37 שנים בבתי הספר הערבים. 

עוד כתבות

מודיעין עילית / צילום: Amir Cohen, רויטרס

ציפוף משפחות מתחת לרדאר: כך עלתה עיריית מודיעין עילית על השיטה לחלק דירה אחת לשתי משפחות

מצוקת הדיור בציבור החרדי הולידה המצאה נדל"נית חדשה: "הטאבו המשותף" - כמה משפחות שקונות יחד דירה ומחלקות אותה בקיר • "אשתי ואני עובדים במשרה מלאה ולא יכולים לקנות דירה. העדפתי לגור ב'טאבו משותף' מאשר במחסנים או בדירות מרתף"

פרופסור לאון גרינהאוס/ צילום: יונתן בלום

מה הקשר בין דיכאון לחרדה ומתי רצוי להיעזר בתרופות: דבר המומחה

מה ההבדל בין דיכאון לחרדה, מה הקשר לסטרס ומתי רצוי להיעזר בתרופות? ● פרופ' לאון גרינהאוס, מומחה לדיכאון וחרדה, נותן בהם סימנים וצופה כי בשנים הקרובות יהיה מהפך באבחנה ובטיפול

לורנס דאגלס פינק, יו"ר ומנכ"ל בלאקרוק   / צילום: Thomas Peter, רויטרס

חברות ניהול ההשקעות הגדולות בארה"ב: אנחנו לא פוגעות בתחרות

הפירמות בלאקרוק, ונגארד וסטייט סטריט מחזיקות בכחמישית ממדד 500 S&P באמצעות הקרנות שהן מנהלות עבור לקוחותיהן ● בימים אלה הן מנסות לשכך את החששות הגוברים בממשל ובאקדמיה, מכך שהחזקותיהן חונקות את התחרות במגזרים מסוימים

איתן יוחננוף, מנכ"ל החברה / צילום: תמר מצפי

רשת הדיסקאונט שמנפיקה ללא דיסקאונט: הכול על הנפקת יוחננוף

ביוחחנוף, כמו בקרב מנפיקים לא מעטים אחרים, בחרו לנצל את תנאי השוק הנוחים ולמקסם תמורות כבר במועד ההנפקה - וחבל שכך

 האריה השואג / צילום: יחצ

התסכול של משה דבי, התיווך של רני רהב: איגוד יחסי הציבור מתפרק. מה יעלה בגורל תחרות האריה השואג?

מסמכים שהגיעו לידי "גלובס" בעקבות הבקשה לפירוק איגוד משרדי היח"צ הפועלים בישראל, חושפים את מאחורי הקלעים של התנהלותו ● בין הממצאים: היעדר דיווחים ופנקס חברים וטענות לרשימת "מומלצים"

ספרים / צילום: איל יצהר, גלובס

למרות המועמדות לפרס הבוקר: גם הספרות הסקנדינבית יכולה לפספס

כל מי שעבד אי פעם על תוכנית התנתקות מהמקום שבו צמח וגדל, יזדהה עם דידיה אריבון ב'שיבה לריימס' ● אנדרה בארבה מציג דילמות מוסריות, שנובעות, בין היתר, מהחיבה האנושית למוד של בת יענה ● אחרי שהתרגלנו לספרות סקנדינבית איכותית, 'שיעור נהיגה' מייצר תחושה של פספוס

שרי שיבננדה  /  צילום: יח"צ PayPal

“ייקח עוד עשור עד שנגיע לעולם ללא מזומן”: בכיר בפייפאל מספר על החיבה של הישראלים להזמנות מחו"ל

סמנכ"ל הטכנולוגיות של פייפאל, שרי שיבננדה, מאמין שבעתיד נוכל לבצע תשלומים מכל מכשיר, אבל שהחנויות הפיזיות לא ייעלמו לעולם ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על כניסת הענקיות לתחום התשלומים ומציין כי "הישראלים בחוד החנית של התנהגות צרכנית"

משתמשת בפייסבוק / צילום: שאטרסטוק

מדריך: כך "תעבדו" על פייסבוק ותשדרגו את הפיד

אם הפיד שלכם מתחיל להעיק, הפרסומות לא רלוונטיות, ואתם עוד לא בשלים לגמילה מפייסבוק – המדריך הזה בשבילכם ● כך תסלקו את כל החלודה שהצטברה בעורקים של הרשת החברתית ותלמדו אותה מחדש מה אתם אוהבים ● וגם בונוס: הפיצ'רים הכי חשובים למי שחשוב לשלוט על המידע שלו

זאב אלקין / צילום: תמר מצפי

צמצום פליטת גזי חממה: האם ישראל יכולה לעמוד בהבטחותיה הצנועות?

בניגוד לטראמפ, השר להגנת הסביבה זאב אלקין דבק בהתלהבות בהסכם האקלים של פריז • אבל כמה שאפתניות היו ההתחייבויות של ישראל מלכתחילה, והאם סביר שנעמוד בהן בתאריך היעד - 2030? ● המשרוקית של גלובס

שי ניצן, אביחי מנדלבליט / צילום: רפי קוץ, איל יצהר

לקראת ההכרעה בתיקי נתניהו: בדידותם של אנשי מערכת המשפט

ערב ההכרעה בתיקי רה"מ, היועמ"ש ופרקליט המדינה יודעים שהציבור לא יקבל בהבנה הופעה שלהם בכנס המשפט בחיפה • מנדלבליט יכול להתעודד מכך שגם מזוז ספג ביקורת כשעסק בתיקי שרון ואולמרט • ואיך שליח פיצה הבהיר שהחיים פשוטים מכל קונספירציה

זיהוי פנים/ צילום: שאטרסטוק

מיקרוסופט בודקת את פעילות הסטארט-אפ הישראלי AnyVision

ענקית הטכנולוגיה השקיעה בסטארט-אפ שפיתח טכנולוגיה לזיהוי פנים, אך בודקת האם הפר את כללי האתיקה שלה  ● AnyVision בתגובה: "אנחנו יזמנו את הבדיקה של מיקרוסופט. אנחנו לא מפרים את כללי האתיקה שלה"

מייסד חברת מיקרוסופט ביל גייטס / צילום: Sandrine THESILLAT, רויטרס

שוב האיש העשיר בעולם: ביל גייטס עקף את ג'ף בזוס

עפ"י דיווח ב"בלומברג", ביל גייטס הוא שוב האיש העשיר בעולם ● הונו מוערך ב-110 מיליארד דולר, בעוד שג'ף בזוס במקום השני מוערך ב-108.7 מיליארד דולר

איור: שאטרסטוק

מה אומרים לבוס ואיך יוצאים מהמיטה? התקף החרדה של שי גולדן הוליד פרויקט שמרים את מסך הבושה

הפרויקט הזה נולד בעיצומו של התקף חרדה, והמטרה שלו היא לתת קול ומילים להרבה מאוד אנשים שחיים במחשכים, בהסתרה, בהכחשה, בבושה, בחרדה ● פרויקט מיוחד

ריצ'י האנטר/ צילום: שוקה כהן

האצ'יסון הגישה למשרד התקשורת בקשה לבחינת מיזוג עם פרטנר

ריצ'י האנטר הוא אחד המועמדים לשמש יו"ר זמני בפרטנר ● עד להתבהרות סוגיית השליטה החליטו הדירקטורים מקרב הציבור למנות שני דירקטורים נוספים כדי שניתן יהיה לייצב את החברה בתקופת הביניים

עין חיניה./  צילום:  יותם יעקובסון

למה יש סערה דווקא סביב עין חיניה, שבתוך הקו הירוק?

עין חיניה, מעיין בפארק ירושלים שבו שרידים ארכיאולוגיים רבים שעבר באחרונה שיפוץ מקיף, עומד במרכז סערה שמערבת טיולים ופוליטיקה ● על מה כל הרעש?

מפעל זהר דליה בקיבוץ דליה / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

קנס של 1.1 מיליון שקל למפעל בקיבוץ דליה בגין זיהום אוויר

לפי המשרד להגנת הסביבה, מפעל "זהר דליה", המייצר חומרי גלם למוצרי ניקוי וטואלטיקה, פלט מזהמי אוויר בריכוז גבוה מהמותר ועבר על חוק אוויר נקי

בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת

נתניהו בשיחת ועידה בשבת עם בכירי הליכוד: מצב חירום

ראש הממשלה התריע בפני חברי הכנסת והשרים הבכירים של הליכוד מפני התקדמות ח"כ בני גנץ בהקמת הממשלה ● נתניהו אמר לבכירי הליכוד כי בכחול לבן החליטו "להתקדם עם הקמת ממשלת מיעוט עם הרשימה המשותפת. אנחנו יודעים בוודאות שהתקבלה שם החלטה כזאת"

בראיין בלסקי / צילום: יח"צ

"השוק השורי במניות בארה"ב ימשיך בשנים הקרובות וייתכן שגם בעשור הקרוב"

בראיין בלסקי, אסטרטג השקעות ראשי בקבוצת BMO, לא צופה השנה מיתון בארה"ב, ממליץ להתרחק מאירופה וסבור שחברות פינטק ואנרגיה מתחדשת לא באמת מאיימות על החברות המסורתיות ● בריאיון ל"גלובס" הוא מסמן את הסקטורים המועדפים על החברה בשוק האמריקאי

אדוארדו אלשטיין / צילום: איל יצהר

חברת אי.די.בי מוכרת עוד 7.8% ממניות כלל ביטוח

העסקה משלבת תמורה במזומן ובאגרות חוב שהנפיקה אי.די.בי בעבר

מפלגת הימין הלא־דמוקרטי בספרד חוגגת את התוצאות / צילום: רויטרס - Susana Vera

המגפה הפוליטית שמתפשטת: שפעת ספרדית

זה זן חדש של מגפה שהולך ומתפשט: מספרד, דרך בריטניה ועד ישראל, דמוקרטיות מבוססות מתקשות להרכיב ממשלות ● פעם, פעמיים, אולי שלוש, אפילו ארבע ● מה יהיה? אולי צריך להתחיל לחשוב על דמוקרטיה 2.0