גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ענקית המו"לות אלסבייר משנה פוקוס לעיבוד של מידע רפואי: "10%-20% מהאבחונים לא מדויקים"

החברה הדנית הבינה שעדיף לא לסמוך על עסקי הדפוס והחלה להרחיב בהדרגה את פעילותה לעיבוד וניתוח של ביג דאטה ● ג'ון דנהר, ראש תחום פתרונות קליניים בחברה, מחפש בישראל שיתופי פעולה: "אנחנו נמצאים בנקודת מפנה, שבה מי שיש לו המידע - ישראל - ומי שיש לו היכולת לכריית המידע - שוב, ישראל - ישלוט בעולם קבלת ההחלטות של המחר"

ג'ון דנהר / צילום: יחצ
ג'ון דנהר / צילום: יחצ

האתגרים שענף המו"לות מתמודד איתם לא פסחו על חברת אלסבייר (Elsevier) הדנית - אחד הכוחות החזקים בעולם בתחום ההוצאה לאור של מאמרים אקדמיים. כדי להתמודד עם האתגרים האלה, היא מרחיבה בשנים האחרונות את פעילותה והופכת בהדרגה לענקית בתחום עיבוד המידע.

אלסבייר מחזיקה כבר היום במידע רב: בבעלותה כ-2,500 כתבי עת אקדמיים כמו The Lancet ו-Cell, וספרי לימוד מדעיים כמו האנטומיה מאת גריי, שנתן את שמו לסדרה המפורסמת.

כ-1.8 מיליון מאמרים מוגשים לכתבי העת שלה בכל שנה וכ-20 אלף עורכים, רובם מתנדבים מהאקדמיה, עוסקים בעריכתם בכל שנה. סך הכול יש היום בבעלותה 16 מיליון מאמרים.

רק כדי להבין את כוחה: ב-2013 החזיקה החברה 16% משוק הפרסום האקדמי. היא מעסיקה בתשלום 7,800 עובדים, ואחראית לכ-37% מההכנסות של חברת הענק הדנית-בריטית RELX, החברה האם של אלסבייר. רלקס עצמה נסחרת בבורסה של לונדון לפי שווי של 37 מיליארד ליש"ט (46 מיליארד דולר). הכנסות אלסבייר מגיעות לכ-2-3 ליש"ט בשנה.

כ-17% מההכנסות של אלסבייר מגיעות היום מכתבי עת פיזיים, והיתר מכתבי העת הדיגיטליים, שחומת התשלום בהם מתסכלת את המשתמשים הפוטנציאליים. חומת התשלום אינה נמוכה במיוחד. אלסבייר ידועה במחירים הגבוהים של מוצריה, ואוניברסיטה ממוצעת תשלם לחברה לעיתים יותר ממיליון דולר עבור גישה כוללת לכל המוצרים שיוצאים לאור על ידיה. זאת בזמן שהחוקרים המגישים את המאמרים לכתב העת והעורכים שבוחנים אותם עושים זאת לשם קידום הקריירות שלהם וללא תשלום.

על החברה הופעל בשנים האחרונות לחץ רב להוריד את המחירים ולהקל את הגישה למאגריה - הן על ידי האוניברסיטאות והן על ידי עורכי כתבי העת, שחלקם אף התפטרו על הרקע הזה. במקביל, אלסבייר הפעילה לחץ משפטי ותבעה את כל מי שניסה להשתמש במאמרים שלה - אם על ידי כריית מידע מהמאגר כולו (החוזים עם החברה אינם מאשרים קריאה על ידי מכונות) ואם על ידי פרסום המאמרים באופן עצמאי וגלוי על ידי החוקרים שכתבו אותם.

בינתיים, אלסבייר שומרת על מודל עסקי קלאסי של שירות תוכן וממשיכה לרשום מתח רווחים גבוה על עסקי המו"לות שלה, ובכל זאת, תחום הביג דאטה ופיתוח תוכנות המבוססות עליו מאפשרים לחברה לפרוח בעולם שמוכר לה ולהתכונן לעתיד אפשרי שבו ייפרצו גם המעוזים האחרונים של מידע בתשלום.

"מוצרים רבים עם פוטנציאל לשינוי"

אלסבייר מספקת כבר היום מגוון כלים אנליטיים: כריית מידע אקדמי לשם שיפור פיתוח תרופות ושיפור של ייצור חומרים כימיים לתעשייה, זיהוי טרנדים, כריית מידע ממחקרים גיאולוגיים עבור תעשיית הגז והנפט, שירותי מודיעין עסקי ומנועי חיפוש בתחומים כמו שיתופי פעולה אקדמיים ומענקים. כיום עסקי הליבה של החברה משיקים לעולם האקדמי, אך היא גם הולכת רחוק הרבה יותר.

בתחום הבריאות, החברה הגיעה אולי הכי רחוק עד היום, עם פיתוח מערכות תוכנה תומכות החלטה לרופאים. "יש לנו כחברת מידע גישה לכ-20 מיליון רופאים בעולם ב-8,000 בתי חולים, שלהם אנחנו נותנים גישה לשירותי התוכן שלנו ולמערכות חיפוש חכמות בתחום התוכן", אומר ג'ון דנהר, ראש התחום הזה בקבוצה. "אבל בשנת 2018 רכשנו חברה בשם Via Oncology, שלראשונה יכולה לחבר את המידע האקדמי שלנו ואת המידע שמתקבל אצלנו מהעבודה עם חברות התרופות ועם חברות רפואיות, לצד הרכיב החדש של רשומה רפואית בתחום הסרטן.

"המטרה שלנו כרגע היא להציג לרופא על גבי הרשומה המלצות לטיפול בחולה. המערכת האוטומטית הזאת ממליצה על בדיקות, על פרוטוקול טיפול. אנחנו מעסיקים גם מומחים מטעמנו כדי לשפר את ההמלצה של המכונה כל הזמן, על בסיס הקריאה של הרופאים במחקר הרפואי, וספציפית בכתב עת כמו Lancet Oncology".

לדברי דנהר, המוצר הזה הוא למעשה הסיבה לביקור שלו בישראל. "אנחנו מדברים היום עם גורמים ישראליים שיש להם גישה למידע קליני מהעולם האמיתי. נפגשנו עם קופת החולים כללית ומכבי. לארבע הקופות בישראל יש מידע נצבר של 20 שנה, שהוא בעל ערך עבורנו. הם עושים היום ניתוחים נהדרים וחדשניים, לא רק במידע מהרשומה הרפואית אלא גם בבדיקות המעבדה שהם צברו לאורך השנים".

דנהר מתעניין גם בחברות הסטארט-אפ הישראליות. הוא נפגש עם עשר חברות כאלו, עם קרנות הון סיכון, וגם עם נציגי תאגידים הפועלים בישראל כמו יבמ ואסטרהזנקה, בביקור שאורגן בישראל על ידי UK Israel Tech Hub, ארגון ללא מטרות רווח הפועל בחסות שגרירות בריטניה כדי לחבר את החדשנות הישראלית לכלכלה הבריטית. "אנחנו מעוניינים לפגוש חברות בעלות מכונות עם יכולות קוגניטיביות".

אילו מוצרים מעניינים אתכם במיוחד? אתם מתעניינים רק במכונות שעובדות עם טקסט או גם עם הדמיה, לדוגמה?

"אנחנו כבר היום מחזיקים מוצרים של תמיכה בהחלטות בתחום הרדיולוגיה והפתולוגיה, כמו StatVX, מערכת שמראה לרופאים תמונת הדמיה מול תמונות של חולים אחרים עם אותה אבחנה, כדי לראות אפשרויות של טיפול ואת התוצאה שהתקבלה. במוצר הזה יש לנו 90% חדירה לבתי חולים אקדמיים מובילים. אנחנו מחפשים כיצד היכולות של החברות המלהיבות בישראל יכולות להצטרף למוצר שלנו או שאנחנו נשווק את המוצרים שלהן לבתי החולים שהם כבר לקוחות שלנו. אנחנו מחפשים מוצרים עם יכולות של למידת מכונה, ניתוח שפה טבעית, וכל מי שפיתח את היכולת שלו מתוך גישה למידע אמיתי על חולים.

"הגעתי לכאן עם משלחת של ארבעה אנשים מהמחלקה שלי ואנחנו עובדים היום על בניית המתווה האפשרי לשיתופי הפעולה הללו. חשוב לי מאוד להדגיש שרבים מהמוצרים ומהפרויקטים הישראליים שראינו הם בעלי פוטנציאל אמיתי לשנות את התמונה בתחום הביג דאטה ברפואה".

"שיפור אדיר מנקודות המבט של המטופל"

איך אתם רואים את ההתפתחות של התחום הזה בעתיד?

"היום עבודת הרופא וקבלת ההחלטות שלו מבוססת במידה רבה על תוצאות של ניסויים גדולים, עם קבוצת ביקורת בסמיות כפולה. ניסויים אלה הם ארוכים מאוד, יקרים מאוד, ואחרי שכבר אספת את המידע, אתה חייב לפרסם את הממצאים בכתב עת מדעי ורק אחר כך התובנות מן המאמרים הללו נכנסות לאט לאט לתוך תוכנית הלימודים של הרופאים.

"אנחנו מקווים שנוכל להראות באמצעות מידע מהעולם האמיתי את היעילות ואת הכדאיות של השימוש בטכנולוגיות חדשות או בשיטות חדשות ויצירתיות ברפואה, במהירות רבה יותר ובעיקר להנגיש את הידע החדש מהר יותר לרופאים שכבר נמצאים במקצוע. זוהי מעין דמוקרטיזציה של המחקר, והאצה מאוד גדולה שלו.

"אנחנו נמצאים במעין נקודת מפנה שבה מי שיש לו המידע - ישראל - ומי שיש לו היכולת לכריית המידע, גם אם הוא כתוב בשפה לא אחידה - כן, שוב ישראל - הוא זה שישלוט בעולם קבלת ההחלטות הרפואיות של המחר. המחקר הרפואי יהיה הרבה יותר מהיר וזול וטוב. מדובר בשיפור אדיר מנקודת המבט של המטופל, ובמדע שהוא בעצם יותר טוב".

דנהר כבר שריין לקבוצות מנהלים וחוקרים בחברה ביקורים נוספים בישראל בחודשים הקרובים.

ומה יקרה כאשר כל זה ייושם?

"אפשר יהיה להסיק מסקנות לגבי טיפול רפואי מועדף בתוך כמה שניות. אפשר יהיה לתעדף טיפולים שונים לפי הערך שלהם. תמיד יהיה צורך ברופא שיקבל את ההחלטות, אבל אנחנו יכולים להביא אליו את המידע מהעולם האמיתי הרבה יותר מהר.

"אנחנו יודעים כבר היום שכ-10%-20% מהאבחנות הרפואיות הן מוטעות. אחר כך יש גם טעויות בתת-אבחנות או בהתאמת הטיפול לאבחנה. היישומים הללו יוכלו לאפשר דיוק רב יותר בשני המקרים הללו. הרופאים לא יוחלפו אלא יועצמו. הם יהיו הרבה יותר מהירים ויעילים ומדויקים במתן הטיפול לחולה.

"ככל שיש יותר נקודות מידע מחולים אמיתיים, כולל מידע מבדיקות מעבדה, מהתנהלות החולה בחיים, מהגנטיקה שלו ומהתסמינים שלו שנמדדים באופן רציף ולאורך זמן, כך התגובה שלנו תהיה עוד יותר טובה. בעתיד הרחוק, גם למטופלים יהיה המידע הזה ביד, כדי שהם יוכלו לנהל את הבריאות שלהם יחד עם הרופא. אנחנו מפתחים כבר היום מוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמטרתם ללוות את הצרכנים בדרך שלהם, לאפשר להם לנהל את המחלה ולהבין מבעוד מועד מה עומד לקרות להם.

"ולא פחות חשוב - לאור המצב של תקציבי הבריאות בעולם, גם הרופא וגם החולה חייבים לקבל את ההחלטות הכי יעילות, כדי לוודא שהמערכת תהיה הכי יעילה שאפשר מבחינה כלכלית ותוכל לטפל בהצלחה בכמה שיותר חולים". 

עוד כתבות

ג'ף בזוס / צילום: רויטרס  Shannon Stapleton

בהינף יד: אמזון מבקשת להמציא מחדש את האופן שבו אנו משלמים

ענקית הטק בונה מסופים בחנויות שיאפשרו לקונים לקשור את המידע מכרטיסי האשראי שלהם לכף־היד ● במילים אחרות, הקונה יוכל לשלם בהינף יד, בלי להוציא כרטיס או טלפון חכם

מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס / צילום: Reuters, Joshua Roberts

שר המסחר ההודי: אמזון לא עשתה לנו טובה גדולה בכך שהכריזה על השקעה של מיליארד דולר במדינה

"הם אולי מכניסים מיליארד דולר, אבל אם הם מפסידים כאן בערך מיליארד דולר בשנה, הם למעשה חייבים לממן את ההפסד הזה", אמר שר המסחר ההודי פיוש גויאל ביריד בנושא אבטחה בניו דלהי, "לכן זו לא טובה גדולה כשהם משקיעים בהודו מיליארד דולר"

אתר החרמון / צילום: דביר להר

עם הגשם בא התיאבון: הישראלים למדו לטייל גם כשרטוב וקר - ותיירות החורף בצפון בשיא של עשור

סופי השבוע הגשומים לא רק שאינם מרחיקים את הישראלים מצפון הארץ, אלא אף מסמנים מגמה חדשה המבטאת את הרגלי הנסיעות שהשתנו ● מלונאים: "השמיים נפתחו, ואנשים למדו שמטיילים גם כשיורד גשם" ● אז למה הצימרים לא נהנים מהמצב?

דונלד טראמפ / צילום: Gettyimages/Anadolu Agency

זו הכלכלה, טמבלים: 3 שנות נשיאות, 5 מגמות בולטות בכלכלה האמריקאית

בתום שלוש שנים בבית הלבן, הכלכלה האמריקאית נמצאת בנסיקה בפרמטרים רבים: אבטלה, עוני, תעסוקה, מדדי הבורסה ועוד • השאלה המרכזית היא האם הגאות צריכה להיות משויכת לטראמפ שלוקח עליה קרדיט, או שמדובר בהמשך מגמה שהחלה בתקופת אובמה ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד

יעקב לוקסנבורג / צילום: גיזי

אפריקה בידי לוקסי: לפידות קפיטל הבטיחה גיוס של 115 מיליון שקל באג"ח להמרה

חברת ההשקעות של יעקב לוקסנבורג השלימה את כל המקורות הדרושים לה לרכישת הבעלות המלאה בקבוצת אפריקה ישראל ● עם הגופים שהשתתפו במכרז המוסדי נמנים ילין לפידות, קרן נוקד וקרנות הנאמנות של אי.בי.אי ומור

סניף מקדונלד'ס / צילום: shutterstock

מקדונלד'ס ביטלה הסדרי בלעדיות במרכזים מסחריים, והבדיקה של רשות התחרות תיסגר

במסגרת הבדיקה שנערכה התברר לממונה על התחרות, עו"ד מיכל הלפרין, כי עוד לפני שהחלה הבדיקה פעלה מקדונלד'ס לביטול הסכמי הבלעדיות שהיו לה במרכזים מסחריים

המרכז המסחרי של ישפרו במודיעין  / צילום: תמר מצפי

מימוש באופק? נכסים ובניין מבקשת למכור את חברת הנדל"ן המניב ישפרו ב-900 מיליון שקל

הסכום משקף מכפיל של 1.1 על ההון העצמי האמיתי של ישפרו, אבל ייתכן כי בסוף התהליך תסכים נכסים ובניין לסכום נמוך יותר ● בין המתמודדים על רכישת ישפרו: קרן ריט1 וחברת מגה אור, להב אל.אר ותנופורט

מניות הטכנולוגיה מישראל שזינקו ביותר מ–100% בוול סטריט / צילומים: אתרי החברות ויח"צ

מה מלמדים הביצועים של מדד "הנאסד"ק הישראלי"?

חברות מכל העולם ומשקיעים מחו"ל מחפשים להשקיע בחברות טכנולוגיה ישראליות ● אז למה משקיע ישראלי שחושב טכנולוגיה, חושב קודם כל על הנאסד"ק האמריקאי ולא על מדד ת"א טכנולוגיה הישראלי? ● הביצועים של המדד מלמדים כי נכון היה לנהוג אחרת

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

בדיקת "גלובס": רפורמת התביעות הייצוגיות הצליחה, אבל אולי יותר מדי

מבדיקת "גלובס" מתברר כי המהלך של איילת שקד, לחייב בתשלום אגרה על ייצוגיות, הוביל לירידה של 44% מהבקשות - במקביל לעלייה משמעותית בבקשות שפטורות מאגרה ולניהול הליכים "מאחורי גבו" של ביהמ"ש ● האם מטרת הרפורמה להילחם בתביעות הסרק הושגה? לא בטוח ● חלק ראשון

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין / צילום: יונתן זינדל

הדיון בחסינות נתניהו מתקרב: אדלשטיין יכנס את המליאה בשבוע הבא

מליאת הכנסת תכונס ביום שלישי הבא ● יו"ר הכנסת: "הליך הדיון בבקשת החסינות של ראש הממשלה הפך למזוהם"

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

הערכה: גבאי ינסה לעצור את הדימום של סלקום באמצעות מיזוג עם הוט

יו"ר מפלגת העבודה לשעבר חוזר למגזר עסקי ● מה יגיד הרגולטור על רצונות המיזוג של סלקום, מה יעלה בגורל של מיזם הטלוויזיה (שעולה עשרות מיליוני שקלים בשנה), וכמה עובדים יפטר גבאי? ● ארבע הערות על האתגרים של מנכ"ל סלקום החדש

הנסיך הארי / צילום: Toby Melville, רויטרס

הארי וינדזור: "זו לא הייתה החלטה קלה, אבל אין אופציה אחרת"

בהתבטאות ראשונה מאז שארמון בקינגהאם הודיע כי הארי ואשתו מייגן יורחקו מכל התפקידים הרשמיים, הביע הארי "צער עמוק" ולקח אחריות מלאה על ההחלטה להתרחק ממשפחת המלוכה ● "לקחתי צעד קדימה לתוך חיים, שאני מקווה שיהיו רגועים יותר"

מלזיה לא מוכנה להמשיך להיות פח הזבל של העולם

מלזיה שלחה חזרה 150 מכולות של פסולת פלסטית ל-13 מדינת עשירות מאז הרבעון השלישי של השנה שעברה ● שרת הסביבה המלזית: "אלה שרוצים להפוך אותנו לפח זבל עולמי, יכולים להמשיך לחלום"

מטוס התובלה של אל על  / צילום: מיכל רז-חיימוביץ, גלובס

ביהמ"ש אישר ייצוגית נגד אל על ו-3 חברות תעופה בגין "קרטל המטענים"

עמותת "הצלחה" טענה כי תיאום מחירים בין אל על, בריטיש איירוויז, לופטהנזה וסוויס גרמו לנזקים של כ-613 מיליון שקל

שכונת עוני בהודו/ צילום:: רויטרס, Anindito Mukherjee

דוח: 2,000 המיליארדרים בעולם הם בעלי עושר רב יותר מזה של 4.6 מיליארד בני אדם

לקראת כינוס דאבוס מחר, דוח חדש של אוקספם מתייחס לאי השוויון בעולם ● הדוח התמקד הפעם במצבן של הנשים ברחבי העולם: "הכלכלות הסקסיסטיות שלנו מתדלקות את משבר אי השוויון"

הצפות בתל אביב ובאיילון / צילום: דוברות משטרת ישראל, יח"צ

ההצפות מחיות את התוכנית להסטת המים מתוואי האיילון

התוכנית תקדם סלילת קו רכבת באיילון ● מנגד משמעות אישורה היא הקפאת הבנייה לצד התוואי

ויקיפדיה / צילום: שאטרסטוק

לאחר שלוש שנים: הוסרה החסימה של ויקיפדיה בטורקיה

לפי פסק הדין של בית המשפט בטורקיה, החסימה מנוגדת לחוקה הטורקית ומפרה את חופש הביטוי ● טורקיה חסמה את האנציקלופדיה המקוונת לאחר שבוויקיפדיה סירבו להסיר תכנים לפיהם ממשלת טורקיה תמכה בקבוצות טרוריסטיות

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

מה עלות סל התרופות, והאם לפיד צדק כשאמר שהוא פחות ממיליארד דולר

ציוץ של יאיר לפיד על סל התרופות עורר מבול תיקונים, אבל המתקנים הם שהתבלבלו ● המשרוקית של גלובס

מערכת לזיהוי פנים אלקטרוני / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האיחוד האירופי שוקל לאסור שימוש בזיהוי פנים במרחבים ציבוריים

מטרת הצעד תהיה לאפשר לאיחוד מספיק זמן כדי לגבש מדיניות שתמנע שימוש לרעה בטכנולוגיה

מכונת הציוצים של טראמפ / איור: איל אונגר, גלובס

מכונת ציוצים: שלוש שנות נשיאות טראמפ בגרסת הטוויטר. מה מסתתר בחשבון של השולף המהיר במערב

בכל הקשור לטוויטר, נשיא ארה"ב הוא השולף הכי מהיר במערב ● כמה פעמים הוא התייחס אל עצמו כ"נשיא הכי אהוב על כולם"? כמה פעמים הוא תקף גופי תקשורת? כמה פעמים הוא הדהד תיאוריות קונספירציה? ● כל המספרים מאחורי הציוצים ● שלוש שנות נשיאות. פרויקט מיוחד