גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן
אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

1.

לפני יותר מ-20 שנה נפגשתי עם אחד המנהלים הבולטים אז במשק, וניהלנו שיחה על שכר המנהלים. לפתע, הוא שלף את טבלאות השכר שפורסמו ב"גלובס", הפנה אותי למיקומו בטבלה, והצביע על מנהלים אחרים הממוקמים מעליו, המשתכרים יותר ממנו אבל אחראים לניהול חברות קטנות יותר. לפי טבלאות השכר שאתם מפרסמים, הוא אמר, לפי ההשוואה הזאת, אני צריך להרוויח הרבה יותר. הוא אמר זאת בטרוניה, למרות ששכרו היה גבוה בכל קנה מידה.

השיחה הזו הייתה תופעת לוואי של תוצאה בלתי נמנעת וגם בלתי מכוונת, הנגזרת מחשיפת תנאי השכר בחברות הציבוריות. והתוצאה היא מורת רוח רבה יותר מצד בכירים שחשים שהקולגות שלהם מרוויחים יותר מהם, למרות שלהם "מגיע יותר", ועם התחושות האנושיות הללו באות כמובן הדרישות להעלאות שכר.

זה הרי כה טבעי וכה אנושי: קבוצת ההתייחסות של המנהלים אינה העובד ולא שכרו כקנה מידה לשכרם. קבוצת ההתייחסות שלהם היא המנהלים בחברות ציבוריות אחרות. כשמנהלים מסוימים מקבלים חבילות שכר גבוהות, כולל אופציות או מניות, כולל בונוסים - הקולגות שלהם, עם שכר נמוך יותר, חשים שהם אינם מתוגמלים כראוי.

אם מנהל פלוני מקבל כך וכך, הם אומרים לעצמם, אני הרי שווה יותר, כי הארגון שלי יותר מורכב, יותר גדול או יותר מסובך לניהול. התיאבון לכסף הרי אף פעם לא יודע שובע, והתיאבון הזה הולך וגדל דווקא כשנצבר יותר ויותר כסף.

לכן, אני בטוח שזה מה שחלף בראשה של לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט הפורשת. היא מסתכלת ימינה ושמאלה בשוק הניהול, במיוחד לאור מגבלת השכר בבנקים, ורואה מנהל כמו אייל לפידות, שמרוויח סכומים גבוהים משמעותית משכרה, ואז אומרת לעצמה: גם לי מגיע, אני בוודאי לא מנהלת טובה פחות ממנו, אף יותר טובה - ואם אי אפשר לשלם את זה בדיסקונט, אני אמצא מקום שישלם לי שכר כמו של לפידות, במיוחד לאור הרקורד וההישגים שצברתי. כאמור, זו תחושה טבעית מאוד, אנושית מאוד ולגיטימית מאוד. תחושת ה"מגיע לי", אם "מגיע לו".

2.

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי - יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק. גם הם רוצים חבילת שכר כמו של לפידות, הם לבטח חושבים שכישרון הניהול שלהם שווה ערך ללפידות, או אף יותר, אז למה הוא כן ואנחנו לא, הם תוהים.

זה הנזק האמיתי של חבילת השכר שקיבל לפידות - שרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג. צריך גם להבין: למרות שהביקורת מופנית באופן טבעי ללפידות, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית למאשרים. לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, אפשר היה להגיד לו גם לא, מה שאתה מבקש זה מוגזם.

ב"מאשרים" אני לא מתכוון לגופים המוסדיים, שמהם אני לא מצפה לדבר, כי זו יד רוחצת יד, הרם אצבע בשבילי ואני ארים בשבילך - גם למנהלי הגופים המוסדיים יש הרי תיאבון לשכר. ב"מאשרים" אני מתכוון לבעל השליטה בשיכון ובינוי - נתי סיידוף ונציגיו, הם אלו שניהלו את המו"מ עם לפידות והם אלו שיצרו סטנדרט חריג וחסר כל פרופורציה בשכר מנהלים.

שיכון ובינוי היא חברה בשווי של כ-4.4 מיליארד שקל, זו לא חברת ענק, זו לא חברה שניהולה "שווה" חבילת שכר כה עצומה, במיוחד בהשוואה לבנק דיסקונט שהשווי שלו עומד על כ-17.4 מיליארד שקל. ייתכן שסיידוף ואנשיו חושבים שלפידות יכפיל וישלש את השקעתם בעתיד, ולכן מגיע לו מכל טוב. ייתכן, אבל כל הסיבות הטובות הללו אינן מצדיקות את שכרו של לפידות. למרות שלתיאבון הכספי אין גבול ואין שובע, קצת מידתיות וקצת רגישות לא יזיקו לאיש בעניין של שכר המנהלים, במיוחד לאלה שמאשרים אותו.

3.

שלא יהיה ספק: בוודאי שמגיע לתמרץ מנהלים ועובדים מוכשרים. מובן ששכר דיפרנציאלי בכל מערכת ארגונית רצוי, כדי לשמור על כוח העבודה האיכותי וכדי לא לאבד אנשי מפתח. כן, יש בהחלט ערך ושוק לכישרון ניהולי, בדיוק כמו שיש שוק לכוכבים בתחומים אחרים, לכוכבי כדורסל, כדורגל, שירה או סטנד אפ. ברור לכולם שכוכבי ספורט או בידור שווים כמה שהציבור יהיה מוכן לשלם כדי לראות אותם, אם באיצטדיונים ואם בטלוויזיה. אבל ההשוואות לעולם הבידור או הספורט גם מטעות: המחשבה שהכל תלוי ועומד על כישרונו של מנהל אחד ויחיד בעולם הניהול היא מופרכת.

אין לי שום בעיה גם עם תשלום למנהלים שיוצרים ערך לבעלי המניות. אין לי בעיה עם התיזה שקובעת שבעלי המניות חייבים לתגמל ברוחב יד את המנהלים הפועלים בשוק תחרותי, שחייבים לתמרץ מנהלים כדי להביא את הארגון להישגים בסביבה תחרותית, לעיתים תחרות אכזרית, או למנוע את בריחתם לתאגידים מתחרים. אין לי בעיה עם התיאוריה שיש גם היצע מוגבל של אנשים המסוגלים לנהל חברה שהיקף עסקיה נאמד בכמה עשרות-מאות מיליוני דולרים, או במיליארדים. זה גם נכון שסך התשלום למנהלים הבכירים הוא תמיד חסר משמעות בהשוואה לסך התשלום לעובדים, או בהשוואה לכל עלות אחרת הנדרשת כדי לעשות עסקים.

יש לי בהחלט בעיה קשה עם הפרופורציות, עם המידתיות, במיוחד שחבילות השכר בחלק מהמקרים אינן משקפות ביצועים בשוק תחרותי, אלא משקפות שורה של "פטנטים" כדי לנפח את שכר המנהלים, בלי כל קשר לביצועים שלהם ושל החברה או לשוק שבו היא פועלת. זה מתחיל ממענקי חתימה גבוהים, מבונוסים עם רף ביצועים נמוך כדי לעבור אותם בקלות, עם אופציות בתוך הכסף, עם חבילת מניות בהנחה ועוד ועוד פטנטים שלא קשורים לשום "תמריץ". התמריץ היחיד של הפטנטים הללו הוא לייצר ערך למנהלים אבל לא בהכרח לייצר ערך לחברה ולבעלי מניותיה.

4.

וישנה הבעיה הערכית: האנשים שעובדים תחת אותם מנהלים - מנהלים בדרג נמוך יותר ובוודאי עובדים מן השורה - מבינים ששום בן-תמותה אינו ראוי לשכר של חצי מיליון שקל בחודש ואף יותר, גם אם הוא מנהל מוכשר באופן יוצא דופן, עילוי בתחום הניהול, שייצר ערך רב לבעלי המניות. ובואו נודה: אין ולו מנהל אחד שממש עונה להגדרה הזאת. ראינו לאן חבילת תגמול של עשרות מיליוני דולרים לקאר שולץ, חלקה הגדול במענקי חתימה, הביאה עד כה את טבע. עד עתה, לפחות, שולץ לא ייצר ערך, הוא המשיך להשמיד ערך, אבל בשביל עצמו עשה הון של מאות מיליוני שקלים. זה העיוות הגדול - שכר ענק בשביל ביצועים קטנים.

אולי צריך לזכור את הלקח האמריקאי: גם מנהלי מריל לינץ', ליהמן ברדרס, בר סטרנס ו-AIG, חשבו שחבילות שכר של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה "מגיעות להם". כולנו יודעים מה קרה לכל תאגידי הענק הללו שהאמינו במגע הקסם של המנהלים ובכוחם המאגי לייצר ערך. בסופו של דבר, כך מתרחשות קטסטרופות - כי מנהלים שחושבים ש"מגיע להם" נוטים להטעות דירקטוריונים ומוליכים את החברה שלהם היישר לתהום. ראינו מה קרה בטבע. 

עוד כתבות

אימון במתחם חודורוב, מתקן האימונים של הפועל תל אביב בחולון / צילום: כדיה  לוי

יש מקום לשחק, אין מקום להתאמן: מה קורה במתקני האימון של ליגת העל

אצטדיון בלומפילד שנפתח בימים אלה הוא עוד חוליה בשרשרת של אצטדיונים טובים ומודרניים בישראל • הבעיה נמצאת במתקני האימונים - שסובלים מתת-תקצוב ומחסור חמור בקרקעות • הצפיפות במתקנים הקיימים פוגעת בסופו של דבר גם באיכות השחקנים ובמינהלת הליגה מקווים ששר הספורט הבא יעזור

ילדים עם סמארטפונים/ צילום:צילום: Gijsbert van der Wal

הכירו את "הקפיטליזם הלימבי": המנגנון שגורם להתמכרות והחברות שמרוויחות מזה הון

חברות הטבק והאלכוהול לא לבד: פרופ' דיוויד קורטרייט, חוקר היסטוריה של התמכרות, טוען שתעשיות נרחבות פיתחו "קפיטליזם לימבי", המכוון למערכת הלימבית במוח ומעודד את הצרכנים להתמכר למוצרים שלהן ● דווקא טראמפ בארה"ב, פוטין ברוסיה ודטורטה בפיליפינים עשויים למשוך את המטוטלת לכיוון הנגדי

היו זמנים בהוליווד / צילום באדיבות פורום פילם

על המסך: הזחיחות של טרנטינו. מחוץ לפריים: כימיה בין פיט לדיקפריו

"היו זמנים בהוליווד" אינו סוחף כמו סרטיו הגדולים האחרים של טרנטינו, ונראה שהוא פשוט לא מבושל עד הסוף

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

כוננות ספיגה בת"א: צפי לירידות בצל החרפת יחסי הסחר בין סין לארה"ב

בורסות וול סטריט צנחו ביום שישי בעד 3% בצל העלאת מכסים הדדית מצד סין וארה"ב, לצד החרפת הטון ● אופקו חוזרת עם פער ארביטרז' שלילי ענק, טבע וטאואר חוזרות עם פער שלילי של כ-4% ● בזק תרכז עניין על רקע מחיקה של נכס מס בגובה 1.2 מיליארד שקל

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: קמפיין שתיית המנדטים של הליכוד יוצא לדרך, ימינה כבר לא השלישית בגודלה

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

זהב/ צילום: Reurets, Toru Hanai

מחפשים אלטרנטיבה לכסף? יש נכס שעומד להיות יותר נדיר אפילו מזהב

בשנים האחרונות קונה לעצמו הביטקוין יותר ויותר מאמינים הרואים בו נכס הגנה מפני משבר, בדומה למתכת הזהב ואפילו יותר ממנה ● אילו תכונות משותפות לשניים, מה מבדיל ביניהם, ומה עשוי לגרום לשווי השוק של המטבע הדיגיטלי, שמסתכם כיום בעשרות מיליארדי דולרים, לזנק מעל 2 טריליון דולר? ● חלק שני ואחרון על האלטרנטיבות לכסף שמאבד את ערכו

אוהד דנוס / צילום: איל יצהר, גלובס

ירידה של 8% במחירי הדירות בתל אביב בתוך שנה? המדד שמראה כי המחירים בסך הכול יציבים

לפי מדד מחירי הדיור של יו"ר לשכת השמאים לשעבר אוהד דנוס, המחירים בשוק הדיור בישראל בסך הכול יציבים - חוץ מאשר בעיר אחת: תל אביב ● פרשנות

עמוס רוטנברג, משקיע נדל"ן בגרמניה, הונגריה וישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

"עדיף לקנות בניין שלם מדירה בודדת ואם אפשר - כמה בניינים"

עמוס רוטנברג זנח את עסקי המסעדנות לטובת השקעות בנדל"ן ● אחרי 20 שנות השקעה יש לו כמה המלצות: קנו בניין שלם ואם אפשר מספר בניינים: "רגע הקנייה הוא החשוב ביותר בחיי השקעה. קחו כמה שיותר מימון מהבנקים" ● האזינו לפודקאסט "כסף בקיר"

חבילות בדואר/ צילום: מיכל רז־חיימוביץ'

לקראת פתיחת שנת הלימודים: זינוק ברכישת ציוד לביה"ס באונליין

דפוסי הצריכה שהשתנו עם הגידול בקניות אונליין באים לידי ביטוי גם בענף החזרה לבית הספר ● המספרים משקפים עלייה של 10% לעומת יולי 2018 ● יותר מ-50% מהפריטים המיועדים לתלמידים נרכשו באתרים הסיניים ובראשם עלי אקספרס

דונלד טראמפ/ צילום: רויטרס Carlos-Barria

מה משותף לראש ה'פד' "אויב העם" וליהודים ה"בלתי נאמנים"?

מטח ציוצים חשף, פעם נוספת את אי הכשירות של טראמפ לנהל את הכלכלה הלאומית ● טראמפ מכריז: השאלה היחידה שלי היא: מי אויב גדול יותר, ג'יי פאואל או מנהיג סין, שי"? ● "לא צריך את סין, נסתדר בלעדיה" ● פרשנות

נשיאי סין וארה"ב, שי וטראמפ, בוועידת G20 / צילום: רויטרס, Kevin Lamarque

הסלמה במלחמת הסחר: סין מטילה מכסים בסך 75 מיליארד דולר על ארה"ב

בתגובה לכוונתו של טראמפ להטיל מכסים בגובה 10% על סחורות מסין בהיקף של 300 מיליארד דולר, סין מחריפה את מלחמת הסחר ● סין מתכוונת להטיל מכסים חדשים על סחורות אמריקאיות בסך 75 מיליארד דולר בשיעור של 5% עד 10%

אילהאן עומאר  ורשידה טלייב / צילום: רויטרס

בדרך למשבר עם ארה"ב? ישראל קפצה לתוך מלכודת

ערב שנת בחירות דרמטית בארה"ב, כאשר כל הסקרים חוזים תבוסה לטראמפ, התנהלות לקויה להדהים בירושלים מפילה את ישראל אל מלכודת של נרטיבים: היא עכשיו גזענית בגלל ההחלטה לאסור את כניסתן של שתי צירות קונגרס מוסלמיות ● נתניהו שכח את המטרייה והמעיל כאשר נכנס אל סופת הוריקן צפויה מראש

מפגין בסאן פאולו שורף את המפה של יבשת אמריקה בעקבות אדישותו של נשיא ברזיל לשריפות ביערות הגשם / צילום: רויטרס

בעקבות הלחץ הבינלאומי: בולסונארו שולח כוחות צבא לאמזונס

עדיף מאוחר מאשר לעולם לא? כנראה שכן. אך ההחלטה של נשיא ברזיל הגיעה אחרי נזק כבד שכבר נגרם לחמישית משטח יערות הגשם באמזונס ● על פי מומחים, המקור לשריפות ביערות הגשם נובע מפעילות של בני אדם ● ליערות הגשם תפקיד חשוב במאבק בשינויי האקלים

סוחר מודאג בוול סטריט

סין החריפה את מלחמת הסחר, טראמפ הפיל את וול סטריט; הנאסד"ק צנח ב-3%

החרפה במלחמת הסחר: סין הודיעה היום כי בכוונתה להטיל מכסים חדשים על סחורות אמריקאיות, בסך 75 מיליארד דולר ● טראמפ הורה לחברות אמריקאיות למצוא אלטרנטיבות לפעילותן בסין ● בעקבות ההודעה, חברות הרכב האמריקאיות, ביניהן טסלה, רשמו ירידות חדות עם תום המסחר

אביחי סטולרו / איור: גיל ג'יבלי

השותף השקט: איך הפך פעיל שוק ההון המסתורי אביחי סטולרו לשותף של רפאל בחברת מל"טים

הוא נע בתזזיתיות בין אין-ספור תחומי פעילות, חובר בקלילות מעוררת פליאה לאנשי עסקים בכירים ויותר מכל סולד מחשיפה תקשורתית ● אביחי סטולרו הפתיע את השוק כשצלח את כל המכשולים והפך יחד עם רפאל לבעלים של חברת המל"טים אירונאוטיקס, ועדיין נדמה שבסיפור שלו יש יותר סימני שאלה מתשובות

אילון מאסק / צילום: ג'ו סקיפר, רויטרס

טסלה ופורד בעלות הפוטנציאל הגבוה ביותר להפסד ממלחמת הסחר

ענקיות הרכב האמריקאיות הן בין היצואניות המובילות של כלי רכב לסין, יחד עם ב.מ.וו ומרצדס בנץ ● אמש מניות הרכב של טסלה, פורד וג'נרל מוטורס התרסקו עם נעילת המסחר בארה"ב

מפלגת כחול לבן

מהחפרפרת לחלה - כמה אתם שולטים בחדשות הפוליטיות?

עם מי חתמה ישראל ביתנו על הסכם עודפים, איך רוצה איימן עודה להחליף את השלטון ועד לאן רוצה בצלאל סמוטריץ' שתגיע הרכבת הקלה של גוש דן?

181 מנהלים אמריקאים חותמים "רווחים זה לא הכל" / צילום: רויטרס

המנכ"לים זונחים גישת מילטון פרידמן והתכונות הנדרשות ליזם: מה קרה השבוע בהייטק

חברות ההייטק הגדולות בעולם היו שותפות לגיבוש ההצהרה על כך שהרווח אינו הדבר היחיד שחשוב, הדברים האפלים במרקטפלייס של פייסבוק, והתפקיד החדש של מפקד 8200 לשעבר ● כל מה שהיה השבוע בתעשיית ההייטק

שוק ברמאללה. / צילום: Shutterstock ס.א.פ קריאייטיב

חבית חומר נפץ? הכלכלה הפלסטינית בגדה דווקא משגשגת

הקיצוצים במגזר הציבורי שעליהם הכריז ראש הרשות אבו מאזן לא מבשרים את קריסתה של הכלכלה הפלסטינית ● למרות סירובו לקבל את כספי המסים המקוצצים מישראל, לכלכלה הפלסטינית יש מקורות כספיים אחרים, כמו למשל עבודת הפועלים בתוך ישראל ובהתנחלויות

בוריס ג'ונסון, ראש ממשלת בריטניה  / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

ישראלי עצור, ברקזיט לפניך

היקפי הסחר בין ישראל ובין בריטניה גדלים בכל שנה, וכניסת הברקזיט לתוקף עתידה להשפיע על עסקים ישראליים הפועלים בצורה ישירה או עקיפה עם בריטניה - וזאת למרות תיקוף הסכם הסחר החופשי בין שתי המדינות בתחילת 2019 ● מיהם החברות והעסקים שצפויים להיות מושפעים מההיפרדות הבריטית מהאיחוד האירופי, וכיצד להיערך ליום שאחרי