גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנזק שגורם אייל לפידות לנורמות בשוק ההון הישראלי

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי – יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק ● זהו נזק עצום הנובע משרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג ● אבל לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, והאצבע המאשימה צריכה להיות מופנית אל המאשרים ● דעה

אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן
אייל לפידות / צילום ארכיון: יוסי כהן

1.

לפני יותר מ-20 שנה נפגשתי עם אחד המנהלים הבולטים אז במשק, וניהלנו שיחה על שכר המנהלים. לפתע, הוא שלף את טבלאות השכר שפורסמו ב"גלובס", הפנה אותי למיקומו בטבלה, והצביע על מנהלים אחרים הממוקמים מעליו, המשתכרים יותר ממנו אבל אחראים לניהול חברות קטנות יותר. לפי טבלאות השכר שאתם מפרסמים, הוא אמר, לפי ההשוואה הזאת, אני צריך להרוויח הרבה יותר. הוא אמר זאת בטרוניה, למרות ששכרו היה גבוה בכל קנה מידה.

השיחה הזו הייתה תופעת לוואי של תוצאה בלתי נמנעת וגם בלתי מכוונת, הנגזרת מחשיפת תנאי השכר בחברות הציבוריות. והתוצאה היא מורת רוח רבה יותר מצד בכירים שחשים שהקולגות שלהם מרוויחים יותר מהם, למרות שלהם "מגיע יותר", ועם התחושות האנושיות הללו באות כמובן הדרישות להעלאות שכר.

זה הרי כה טבעי וכה אנושי: קבוצת ההתייחסות של המנהלים אינה העובד ולא שכרו כקנה מידה לשכרם. קבוצת ההתייחסות שלהם היא המנהלים בחברות ציבוריות אחרות. כשמנהלים מסוימים מקבלים חבילות שכר גבוהות, כולל אופציות או מניות, כולל בונוסים - הקולגות שלהם, עם שכר נמוך יותר, חשים שהם אינם מתוגמלים כראוי.

אם מנהל פלוני מקבל כך וכך, הם אומרים לעצמם, אני הרי שווה יותר, כי הארגון שלי יותר מורכב, יותר גדול או יותר מסובך לניהול. התיאבון לכסף הרי אף פעם לא יודע שובע, והתיאבון הזה הולך וגדל דווקא כשנצבר יותר ויותר כסף.

לכן, אני בטוח שזה מה שחלף בראשה של לילך אשר טופילסקי, מנכ"לית דיסקונט הפורשת. היא מסתכלת ימינה ושמאלה בשוק הניהול, במיוחד לאור מגבלת השכר בבנקים, ורואה מנהל כמו אייל לפידות, שמרוויח סכומים גבוהים משמעותית משכרה, ואז אומרת לעצמה: גם לי מגיע, אני בוודאי לא מנהלת טובה פחות ממנו, אף יותר טובה - ואם אי אפשר לשלם את זה בדיסקונט, אני אמצא מקום שישלם לי שכר כמו של לפידות, במיוחד לאור הרקורד וההישגים שצברתי. כאמור, זו תחושה טבעית מאוד, אנושית מאוד ולגיטימית מאוד. תחושת ה"מגיע לי", אם "מגיע לו".

2.

חבילת השכר העצומה שקיבל אייל לפידות בשיכון ובינוי - יותר מ-100 מיליון שקל בחמש שנים - הגבירה את תחושת התיאבון אצל מנהלים רבים במשק. גם הם רוצים חבילת שכר כמו של לפידות, הם לבטח חושבים שכישרון הניהול שלהם שווה ערך ללפידות, או אף יותר, אז למה הוא כן ואנחנו לא, הם תוהים.

זה הנזק האמיתי של חבילת השכר שקיבל לפידות - שרשור של חוסר פרופורציה שנולד ממקרה אחד חריג. צריך גם להבין: למרות שהביקורת מופנית באופן טבעי ללפידות, האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית למאשרים. לפידות בסך הכול ביקש וקיבל את מה שרצה, אפשר היה להגיד לו גם לא, מה שאתה מבקש זה מוגזם.

ב"מאשרים" אני לא מתכוון לגופים המוסדיים, שמהם אני לא מצפה לדבר, כי זו יד רוחצת יד, הרם אצבע בשבילי ואני ארים בשבילך - גם למנהלי הגופים המוסדיים יש הרי תיאבון לשכר. ב"מאשרים" אני מתכוון לבעל השליטה בשיכון ובינוי - נתי סיידוף ונציגיו, הם אלו שניהלו את המו"מ עם לפידות והם אלו שיצרו סטנדרט חריג וחסר כל פרופורציה בשכר מנהלים.

שיכון ובינוי היא חברה בשווי של כ-4.4 מיליארד שקל, זו לא חברת ענק, זו לא חברה שניהולה "שווה" חבילת שכר כה עצומה, במיוחד בהשוואה לבנק דיסקונט שהשווי שלו עומד על כ-17.4 מיליארד שקל. ייתכן שסיידוף ואנשיו חושבים שלפידות יכפיל וישלש את השקעתם בעתיד, ולכן מגיע לו מכל טוב. ייתכן, אבל כל הסיבות הטובות הללו אינן מצדיקות את שכרו של לפידות. למרות שלתיאבון הכספי אין גבול ואין שובע, קצת מידתיות וקצת רגישות לא יזיקו לאיש בעניין של שכר המנהלים, במיוחד לאלה שמאשרים אותו.

3.

שלא יהיה ספק: בוודאי שמגיע לתמרץ מנהלים ועובדים מוכשרים. מובן ששכר דיפרנציאלי בכל מערכת ארגונית רצוי, כדי לשמור על כוח העבודה האיכותי וכדי לא לאבד אנשי מפתח. כן, יש בהחלט ערך ושוק לכישרון ניהולי, בדיוק כמו שיש שוק לכוכבים בתחומים אחרים, לכוכבי כדורסל, כדורגל, שירה או סטנד אפ. ברור לכולם שכוכבי ספורט או בידור שווים כמה שהציבור יהיה מוכן לשלם כדי לראות אותם, אם באיצטדיונים ואם בטלוויזיה. אבל ההשוואות לעולם הבידור או הספורט גם מטעות: המחשבה שהכל תלוי ועומד על כישרונו של מנהל אחד ויחיד בעולם הניהול היא מופרכת.

אין לי שום בעיה גם עם תשלום למנהלים שיוצרים ערך לבעלי המניות. אין לי בעיה עם התיזה שקובעת שבעלי המניות חייבים לתגמל ברוחב יד את המנהלים הפועלים בשוק תחרותי, שחייבים לתמרץ מנהלים כדי להביא את הארגון להישגים בסביבה תחרותית, לעיתים תחרות אכזרית, או למנוע את בריחתם לתאגידים מתחרים. אין לי בעיה עם התיאוריה שיש גם היצע מוגבל של אנשים המסוגלים לנהל חברה שהיקף עסקיה נאמד בכמה עשרות-מאות מיליוני דולרים, או במיליארדים. זה גם נכון שסך התשלום למנהלים הבכירים הוא תמיד חסר משמעות בהשוואה לסך התשלום לעובדים, או בהשוואה לכל עלות אחרת הנדרשת כדי לעשות עסקים.

יש לי בהחלט בעיה קשה עם הפרופורציות, עם המידתיות, במיוחד שחבילות השכר בחלק מהמקרים אינן משקפות ביצועים בשוק תחרותי, אלא משקפות שורה של "פטנטים" כדי לנפח את שכר המנהלים, בלי כל קשר לביצועים שלהם ושל החברה או לשוק שבו היא פועלת. זה מתחיל ממענקי חתימה גבוהים, מבונוסים עם רף ביצועים נמוך כדי לעבור אותם בקלות, עם אופציות בתוך הכסף, עם חבילת מניות בהנחה ועוד ועוד פטנטים שלא קשורים לשום "תמריץ". התמריץ היחיד של הפטנטים הללו הוא לייצר ערך למנהלים אבל לא בהכרח לייצר ערך לחברה ולבעלי מניותיה.

4.

וישנה הבעיה הערכית: האנשים שעובדים תחת אותם מנהלים - מנהלים בדרג נמוך יותר ובוודאי עובדים מן השורה - מבינים ששום בן-תמותה אינו ראוי לשכר של חצי מיליון שקל בחודש ואף יותר, גם אם הוא מנהל מוכשר באופן יוצא דופן, עילוי בתחום הניהול, שייצר ערך רב לבעלי המניות. ובואו נודה: אין ולו מנהל אחד שממש עונה להגדרה הזאת. ראינו לאן חבילת תגמול של עשרות מיליוני דולרים לקאר שולץ, חלקה הגדול במענקי חתימה, הביאה עד כה את טבע. עד עתה, לפחות, שולץ לא ייצר ערך, הוא המשיך להשמיד ערך, אבל בשביל עצמו עשה הון של מאות מיליוני שקלים. זה העיוות הגדול - שכר ענק בשביל ביצועים קטנים.

אולי צריך לזכור את הלקח האמריקאי: גם מנהלי מריל לינץ', ליהמן ברדרס, בר סטרנס ו-AIG, חשבו שחבילות שכר של עשרות מיליוני דולרים מדי שנה "מגיעות להם". כולנו יודעים מה קרה לכל תאגידי הענק הללו שהאמינו במגע הקסם של המנהלים ובכוחם המאגי לייצר ערך. בסופו של דבר, כך מתרחשות קטסטרופות - כי מנהלים שחושבים ש"מגיע להם" נוטים להטעות דירקטוריונים ומוליכים את החברה שלהם היישר לתהום. ראינו מה קרה בטבע. 

עוד כתבות

יוסי ורשבסקי ואבי בן טל / צילומים: אביב חופי, ynet

טלטלה ברשת 13: המנכ"ל יוסי ורשבסקי עוזב; אבי בן טל יחליפו

גורמים ברשת 13 אמרו ל"גלובס" כי ההחלטה על עזיבתו של ורשבסקי נובעת מאכזבה מביצועי הערוץ ● בן טל, שכיהן כמנכ"ל ynet ב-13 השנים האחרונות, ייכנס לתפקידו כמנכ"ל רשת בתוך כחודש וצפוי בין היתר לקדם את תחום הדיגיטל בערוץ

ענת סרגוסטי / צילום: איל יצהר, גלובס

ארגון העיתונאים: מינויים חדשים למנכ"ל ומנהלת תחום חופש העיתונות

ארגון העיתונאים ממשיך בהתארגנות לאחר הפרידה מההסתדרות: סבב מינויים חדש בארגון במסגרתו מונה אלי גרשנקרוין למנכ"ל והעיתונאית ענת סרגוסטי מונתה למנהלת תחום חופש העיתונות

דב בהרב / צילום: תמר מצפי

לידר שוקי הון בעקבות הערכות על מגעים למכירת גילת: "פועלת בשוק שצומח מאוד; יש יותר אינטרנט בכל מקום"

לדברי מחלקת המחקר של בית ההשקעות, "גילת נמצאת בפוזיציה חיובית מאוד. מתוכננים לעלות אלפי לוויינים שיכסו שטחים נרחבים בעולם, וצריך טכנולוגיה וציוד שיתאימו לזה" ● קרן פימי מורווחת בכ-100 מיליון דולר "על הנייר" מהשקעתה בחברה

מנכל בזק דודו מזרחי / צלם: רונן טופלברג

בזק צפויה להחליט השנה על כניסה לפרויקט החשוב בתולדותיה

על פי המסתמן, החברה תיכנס השנה לפרויקט הסיבים האופטיים גם במקרה שמשרד התקשורת לא ישלים עד הסוף את מדיניותו בנושא ● שר התקשורת דוד אמסלם הורה להמשיך ולקדם את ההכנות לאישור הפרויקט אך הוא ישאיר את החתימה הסופית על המדיניות לשר התקשורת הבא

אבי בן טל (מימין) ויוסי ורשבסקי / צילומים: יח"צ Ynet ואביב חופי

הדרמה בצמרת רשת: לאן מכוונים בעלי המניות, ומה אפשר ללמוד מהמינוי של בן טל

ההחלטה של בעלי המניות ברשת 13 להיפרד מיוסי ורשבסקי לא הפתיעה איש בתעשיית המדיה ● אבי בן טל המנכ"ל החדש חתום על הצלחות רבות ב-ynet ונחשב לבעל הבנה רבה בדיגיטל אולם פחות בתחום הטלוויזיה ● "גלובס" מנתח את הרקע ואת ההשלכות של המהלך

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

בזכות הדולר והשכר ולמרות הגירעון – יחס החוב של ישראל ירד ל-60%

שיעור החוב היחסי הוא קריטריון שיש לו חשיבות רבה מבחינת דירוג האשראי של ישראל, וסוכנויות דירוג האשראי צפויות לפיכך לראות בירידת שיעור החוב אינדיקציה חיובית

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

קמן חושפת את הנתונים הכספיים של חברת הקנאביס FTE

לחברת הקנאביס הזרה הראשונה הפועלת כדי להיסחר בבורסה בתל אביב הכנסות של 13.9 מיליון דולר בשלוש הרבעונים הראשונים של 2019 ● ה-EBITDA הגיע ל-0.8 מיליון דולר באותה תקופה

שדה סולארי בנגב. / צילום: EGE

לא סתם עושות רוח: מי הן החברות בסקטור האנרגיה שרחוקות ממיצוי הפוטנציאל

רוב המדינות הגיעו ל"Grid Parity" – הנקודה שבה עלות הפקת אנרגיה סולארית שווה או זולה יותר מהפקת כל סוג אחר של אנרגיה לא מתחדשת; המשמעות היא שהשיקול הכלכלי הופך לעיקרי בשימוש באנרגיה חלופית ● על רקע זה כדאי לבדוק מי הן החברות ה"נסתרות" בסקטור האנרגיה שעוד רחוקות ממיצוי הפוטנציאל

מפגינים מוחים נגד הכנס בעיירה סמוכה לדאבוס./צילום: רויטרס  Arnd Wiegmann

עד כמה הדיבורים על כדור הארץ יהפכו באמת למעשים

גם בדאבוס מבינים שאי אפשר להמשיך לקדם "עסקים כרגיל", ושמשהו חייב להשתנות ● "העולם בצומת דרכים כה קריטית, ועלינו לפתח 'מניפסט דאבוס 2020'" ● פרשנות

יובל לנדסברג / צילום: אמיר מאירי

התרגיל של סנו יעלה לה יותר ממיליון שקל

התובעים טענו כי החברה גרעה כ-7% מהמידות שעליהן היא הצהירה על גבי האריזה ● כעת תגדיל את המוצרים כפיצוי: ניילון נצמד במארז זוגי באורך כולל של 60 מטר יגדל לאורך כולל של 66 מטר ומארז של ניילון נצמד באורך של 150 מטר יוגדל לאורך של 160 מטר

בניה למגורים בכפר יונה ש/ צילום: איל יצהר

"דירה להשכיר" רכשה 120 דירות בכפר יונה ונהריה

בנק מזרחי טפחות יעמיד לשתי העסקאות מימון בהיקף כולל של כ-108 מיליון שקל לתקופה של עד 5 שנים

יאיר לפיד / צילום: תמר מצפי

מהי עלות סל התרופות, והאם לפיד צדק כשאמר שהוא פחות ממיליארד דולר

ציוץ של יאיר לפיד על סל התרופות עורר מבול תיקונים, אבל המתקנים הם שהתבלבלו ● המשרוקית של גלובס

הנסיך הארי / צילום: Toby Melville, רויטרס

הארי וינדזור: "זו לא הייתה החלטה קלה, אבל אין אופציה אחרת"

בהתבטאות ראשונה מאז שארמון בקינגהאם הודיע כי הארי ואשתו מייגן יורחקו מכל התפקידים הרשמיים, הביע הארי "צער עמוק" ולקח אחריות מלאה על ההחלטה להתרחק ממשפחת המלוכה ● "לקחתי צעד קדימה לתוך חיים, שאני מקווה שיהיו רגועים יותר"

שכונת עוני בהודו/ צילום:: רויטרס, Anindito Mukherjee

דוח: 2,000 המיליארדרים בעולם הם בעלי עושר רב יותר מזה של 4.6 מיליארד בני אדם

לקראת כינוס דאבוס מחר, דוח חדש של אוקספם מתייחס לאי השוויון בעולם ● הדוח התמקד הפעם במצבן של הנשים ברחבי העולם: "הכלכלות הסקסיסטיות שלנו מתדלקות את משבר אי השוויון"

אופיר אקוניס/ לשכת שר המדע

נתניהו ממנה שרים: אלה התפקידים החדשים של הנגבי, אקוניס וחוטובלי

לאחר החלטת בג"ץ שהגבילה את סמכות המינוי בממשלת מעבר, רה"מ החליט כי מינוי השרים יהיו אך ורק הוספת תפקידים לשרים שכבר מכהנים

תמ"א 38 בקרית אונו / צילום: איל יצהר

היום שאחרי התמ"א: המחקר שמגלה מה קורה לשכונות שעברו התחדשות עירונית

מחקר ראשון מסוגו שנערך באוניברסיטת תל אביב מדגים עד כמה תמ"א 38 יכולה להשפיע על סביבתה ● החוקר משה שמאי: לא רק שמחירי הדירות עולים גם בבניינים שלא עברו שיפוץ, מספר הדירות קופץ, וגם סימנים ראשונים לחילופי אוכלוסייה ניכרים בשטח

מנור וכפיר גינדי/צילום: צילום: דן שטרן

רשות ני"ע חתכה ביותר מרבע את שווי חברת הקנאביס של האחים גינדי

חברת קאנומד, שפועלת למזג לתוכה את חברת ביופארם, מועמדת למחיקה ממסחר בבורסה בתוך שבוע אם לא תגייס 18 מיליון שקל, כדי לצאת לפחות מרשימת השימור

מוזיקה / צילום: שאטרסטוק

אקסלרטור מאסצ'אלנג' ישראל ישתף פעולה עם תאגיד המוזיקה יונברסל

תאגיד המוזיקה העולמי יוניברסל השיק ב-2017 תוכנית לשיתופי פעולה עם מאיצים טכנולוגיים ברחבי העולם, ומאסצ'אלנג' הוא המאיץ הישראלי הראשון המשולב בתוכנית זו, לצד עשרה מאיצים אחרים מרחבי העולם

שמואל האוזר, ענת גואטה וחדוה בר / הדמיה: רמי חכם

רשות ני"ע מחכה למהפכה טכנולוגית: היכן יש יותר עורכי דין ממתכנתים?

וגם: אריק פינטו מצטרף לסטארט-אפ טכנולוגי

 

אבי גבאי / צילום: כדיה לוי

הערכה: גבאי ינסה לעצור את הדימום של סלקום באמצעות מיזוג עם הוט

יו"ר מפלגת העבודה לשעבר חוזר למגזר העסקי ● מה יגיד הרגולטור על רצונות המיזוג של סלקום, מה יעלה בגורלו של מיזם הטלוויזיה (שעולה עשרות מיליוני שקלים בשנה), וכמה עובדים יפטר גבאי? ● ארבע הערות על האתגרים של מנכ"ל סלקום החדש