גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הנתונים נחשפים: איך יכול להיות שציוני ההסמכה של כל הרופאים בישראל זהים?

הסוד השמור של הפקולטות לרפואה: ציוני הסטודנטים בפקולטות השונות מעידים כי תוכניות הלימודים החדשות מוכיחות את עצמן • פרופ' רבקה כרמי, לשעבר נשיאת בן־גוריון, "פסיכומטרי גבוה לא מעיד על טיבו של רופא. התוכנית השש שנתית היא פאסה"

סטודנטים לרפואה / צילום: יחידת צילום שיבא
סטודנטים לרפואה / צילום: יחידת צילום שיבא

ב-2018 השתוו ציוני הגמר של הסטודנטים בפקולטה החדשה ביותר לרפואה בישראל לאלה של הסטודנטים בארבע הפקולטות הוותיקות. הסטודנטים בפקולטה של אוניברסיטת בר־אילן בצפת, שנוסדה ב-2011 - השיגו ציונים דומים לאלה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, באוניברסיטת תל אביב, בטכניון בחיפה ובאוניברסיטת בן גוריון בנגב (בית ספר לרפואה בפקולטה למדעי הבריאות). כך עולה מניתוח שערכו בעבור "גלובס" בתנועה לחופש המידע ומנתונים שמסרו לידנו הפקולטות. זו הפעם הראשונה שבה התנועה מבקשת ומביאה לפרסום את ציוני הסטודנטים לרפואה בישראל.

בשנים קודמות הציונים בצפת היו מעט נמוכים יותר בהשוואה לארבע הפקולטות הוותיקות, ואילו ב-2018 הציון הממוצע של הסטודנטים במבחני הגמר כבר חפף לזה של הסטודנטים באוניברסיטה העברית: 74. בבן גוריון הציון הממוצע הוא 73, בטכניון 75 ובאוניברסיטת תל אביב הוא הגבוה ביותר: 76. ב-2017 הציון הממוצע שהושג בצפת היה הנמוך ביותר - 74 - ואילו בפקולטות בתל אביב ובטכניון הוא היה הגבוה ביותר: 78 ו-77 בהתאמה. את ניתוח הנתונים ערך גיא זומר, רכז מידע בתנועה לחופש המידע.

הציון הסופי משקלל את הציונים הממוצעים שהשיגו הסטודנטים במועד א' של בחינות הגמר ברפואה, שהן אחידות לכלל הסטודנטים ומתקיימות בחמישה מקצועות יסוד: רפואה פנימית, רפואת נשים, רפואת ילדים, פסיכיאטריה וכירורגיה. רק סטודנטים שעברו את חמש הבחינות האלה, יכולים להתקדם לשנת הלימודים האחרונה, שהיא למעשה שנת התנסות בעבודה במחלקות שונות בבתי חולים (סטאז').

התוצאות מראות שהפערים בציונים בין הפקולטות קטנים מאוד, דבר המעיד מצד אחד על כך שבכולן רמת הלימודים גבוהה, ומצד שני, גם על האחידות במאפייני הסטודנטים, עקב סף הקבלה האסטרונומי ללימודי רפואה בישראל (פסיכומטרי של 730 לפחות).

אך ניתוח הציונים של הסטודנטים בצפת מעניין מעוד היבט. צפת היא הפקולטה היחידה בישראל שבה הסטודנטים לא לומדים במסלול "השגור" ללימודי רפואה בישראל - מסלול שש שנתי, שלאחריו שנת סטאז' - אלא בשני מסלולים אחרים: ארבע שנתי ותלת שנתי. בתל אביב קיים מסלול ארבע שנתי, לצד מסלול שש שנתי. כשמפלחים את ציוני הסטודנטים לפי מסלולים, מתגלה שציוני הסטודנטים דומים, מה שמעיד על הצלחתם של המסלולים החדשים יחסית. נכון ל-2017, במסלול השש שנתי הציון הממוצע היה 77, בארבע שנתי הוא 76 ובתלת שנתי 73.

מהו ההבדל בין המסלולים? במסלול השש שנתי הסטודנטים נכנסים ישירות ללימודי רפואה רציפים (ונדרשים לאותו סף קבלה אסטרונומי); התוכנית הארבע שנתית מיועדת לבוגרי תואר ראשון, והחל מאוקטובר תוצע גם בפקולטה החדשה לרפואה באריאל; התוכנית התלת שנתית מיועדת לבוגרי שלוש שנות לימודי רפואה בחו"ל (פרה-קליניים) ומוצעת רק בצפת.

מועמדים לקבלה לתוכניות הארבע שנתיות צריכים להראות הישגים טובים בתואר הראשון, להשלים קורסי ליבה מדעיים (כמו ביוכימיה, פיזיולוגיה ואחרים), וכן לעבור בחינות ייעודיות ומבחני אישיות שעורכת הפקולטה.

לאור הצלחתן של התוכניות החדשות, והעובדה שהן פותחות צוהר ללימודי רפואה לעוד סוגי סטודנטים, יש מקום להעלות את השאלה אם לא הגיעה העת לעבור מהמודל של מסלול הלימודים השש שנתי, למודל הארבע והתלת שנתי; או לכל הפחות להרחיב את המסלולים החדשים. מהם היתרונות והחסרונות? "גלובס" מנתח.

בר-אילן משתווה לפקולטות

"כשליש מהלומדים בחו"ל נשארים שם"

הרציונל שהנחה את פתיחתן בשנים האחרונות של התוכניות התלת והארבע שנתיות הוא קידום הכשרת רופאים מהירה יחסית, לצד הצורך להכשיר בישראל רופאים שיצאו ללמוד בחו"ל.

בשנים האחרונות ישראל מוטרדת מאוד מהגידול האסטרונומי שחל במספר הסטודנטים הישראלים שלומדים רפואה בחו"ל. כיום כשישה (!) מכל עשרה רופאים חדשים קיבלו את הכשרתם בחו"ל (במקומות שבחלקם רמת הלימודים לא טובה) - הנתון הגבוה ביותר ב-OECD.

כך שבשורה התחתונה הצרכים של ישראל כיום הם כפולים: מצד אחד, הכשרה מהירה של רופאים, על רקע מחסור באלפי רופאים בישראל; ומצד שני - העברת יותר רופאים ממסלולי הכשרה בחו"ל לישראל. זו הסיבה שתוכניות משרד הבריאות והמועצה להשכלה גבוהה הן להגדיל את מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה מ-750 לשנה לכאלף בשנים הקרובות.

"יש אלפי ישראלים שלומדים בבתי ספר לרפואה בחו"ל, רבים מהם ברמה יחסית נמוכה. רק במזרח אירופה מדובר ב־4,000 סטודנטים לפחות", אמר באחרונה ל"גלובס" פרופ' שאול יציב, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים. "המשימה הלאומית שלנו היא לשמור על הרמה הגבוהה של הרפואה כאן".

התוכניות התלת והארבע שנתיות יוכלו לסייע בכך, כי סטודנטים ישראלים פונים לרוב ללימודי רפואה בחו"ל בלית ברירה. ככל שיהיו יותר מסלולים ארבע שנתיים, סטודנטים יוכלו להוכיח מצוינות בתארים ראשונים ולהמשיך לעוד תואר ברפואה, וכך לדלג מעל משוכת תנאי הסף.

"יש סטודנטים נהדרים שלא הצליחו להתקבל ללימודי רפואה אפילו עם פסיכומטרי של 750, ויש אחרים שלא השקיעו בלימודים בתיכון, אז אין להם בגרות טובה, אבל הם מבריקים", אומר פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ולשעבר איש סגל בפקולטה בתל אביב. "לכן חשבנו לפני כעשור בתל אביב שצריך לייצר עוד דרך להתקבל ללימודי רפואה וכך הגיעה לעולם התוכנית הארבע שנתית. העובדה שכיום 600-500 צעירים נוסעים מדי שנה ללמוד רפואה בחו"ל ועוד משלמים על כך 10-20 אלף יורו בשנה - זה חוסר צדק חברתי. כשליש מהם נשארים בחו"ל ולא חוזרים לישראל, וגם זו בעיה".

אז על הרקע הזה החלטתם להציע באריאל רק תוכנית ארבע שנתית?
"כן, ראיתי שהתוכנית עובדת היטב בתל אביב, וגם הניסיון של בר־אילן מוכיח זאת. גם המועצה להשכלה גבוהה העדיפה את המסלול הזה, כי הוא מאפשר לרופאים להיכנס למערכת בעוד ארבע שנים במקום בעוד שש".

בבר-אילן יציעו מהשנה הבאה גם תארים ראשונים של קדם-רפואה (Pre-Med), שלאחריהם אפשר להמשיך לתוכנית הארבע שנתית. תוכנית דומה קיימת באריאל כבר כמה שנים.

"יש יתרון בקבלת סטודנטים מרקע מגוון"

אשכנזי לא חושב שצריך להכחיד לגמרי את התוכניות השש שנתיות בישראל, אך יש גם מי שכן חושב כך: פרופ' רבקה כרמי, עד לאחרונה הנשיאה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב והדיקנית לשעבר של הפקולטה למדעי הבריאות. לדעתה, ישראל צריכה לשקול מעבר ללימודי רפואה בהתאם למודל האמריקאי: קודם תואר ראשון ואחר כך תואר המשך המעניק תואר דוקטור ברפואה (MD). בישראל אימצו רוב הפקולטות לרפואה את המודל האירופי, המבוסס על שש שנות לימוד רציפות, ואחריהן עוד שנת סטאז'. "התוכנית השש שנתית היא מעט פאסה", אומרת כרמי. "המודל אמריקאי מתאים יותר בעיניי, כי תואר ראשון מעניק ידע רחב, ורופא זקוק להשכלה רחבה שכוללת את מדעי הרוח והחברה לצד מדעי הטבע".

ואיך יוכרע מי מהסטודנטים בתואר הראשון ממשיך לתואר השני ברפואה?
"על בסיס מצוינות. אפשר להחליט שהחמישון העליון במידרג הציונים בתואר ראשון יוכל להתקבל לתואר שני, בלי פסיכומטרי. לצד זאת, כדאי שיהיו כלי מיון ייחודיים לתואר ברפואה".

פרופ' רבקה כרמי. "לא לגמרי בחירה עצמאית וחופשית"

כרמי טוענת שדרישות הקבלה כיום למסלולים השש שנתיים ברפואה מדירים מהם רופאים פוטנציאליים נהדרים, כי ציון פסיכומטרי גבוה במיוחד הוא אינו ערובה להצלחה בתחום הרפואה. "מבדיקות שעשינו, לא מצאנו מתאם בין פסיכומטרי גבוה ובין טיב הרופא ותפקודו בהמשך", היא אומרת.

"השאלה אם לשנות כאן את מודל הלימודים עולה לעתים קרובות בפורומים של חינוך רפואי", אומר דיקן הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר־אילן, פרופ' קרל סקורצקי. "מצד אחד, התוכנית השש שנתית מאפשרת לדיקנים 'לעצב' את הסטודנט כרצונם. מצד שני, יש יתרון בקבלת סטודנטים בשלים מרקעים אקדמיים מגוונים: מפיזיקה, סיעוד, לימודי מזרח-אסיה, פילוסופיה וכימיה. כך קורה במסלולים הארבע שנתיים. לשמוע מה יש לסטודנטים כל כך מגוונים לומר על נושא נתון - זה מעשיר מאוד את הדיון ואת הלימודים בכלל".

ד"ר זיו סרוסי הוא בוגר תואר ראשון במדעי המוח באוניברסיטת תל-אביב שהמשיך למסלול הלימודים הארבע שנתי בפקולטה לרפואה בצפת וסיים השנה. כיום הוא מתמחה בפסיכיאטריה בבית החולים העמק בעפולה. "כשלמדתי מדעי המוח לא ידעתי שאני רוצה להיות רופא, ודברים התגלגלו כך שהחלטתי רק בהמשך שרפואה היא הכיוון עבורי. התוכניות השלוש והארבע שנתיות בהחלט יכולות לסייע לאנשים שהבחינה הפסיכומטרית עושה להן עוול. ידוע שמדובר בבחינה מוטה תרבותית, דבר שעלול לפגוע באוכלוסיות מיעוטים בישראל. אך גם מערכות הסינון לתוכניות החדשות יותר הן קשות וקפדניות, ולא פשוט כלל להתקבל אליהן".

עוד כתבות

מנועי בית שמש/ צילום: תמר מצפי

מנוע טורבו: רכישת חישולי כרמל לצד צמיחה אורגנית הזניקו את ההכנסות והרווח של מנועי בית שמש

הרווח הנקי ברבעון השני שולש ל-4 מיליון דולר ● מניית מנועי בית שמש קפצה היום ומשקפת לחברה שבשליטת קרן פימי שווי של יותר ממיליארד שקל - לאחר שהכפילה את ערכה בשלוש שנים

נחום ביתן / קרדיט: יח"צ

אחרי הספקים, יינות ביתן מסתבכת גם עם הרגולטור: תשלם את הקנס הגבוה ביותר על חוסר שקיפות במחירים

הרשות להגנת הצרכן דיווחה היום על כוונה להטיל קנסות לעשר רשתות שהפרו את החוק שמחייב שקיפות מחירים בהיקף של 2.6 מיליון שקל, לאחר שהמחירים שלהן לא שודרו לאתרי השוואת מחירים ● מי שספגה את מספר ההפרות והקנס הגבוהים ביותר היא יינות ביתן בהיקף של כחצי מיליון שקל על 13 הפרות שביצעה

איתי בן זאב (מימין), אמנון נויבך ושחקני ליגת הבורסה לניירות ערך  / צילום: סיון פרג'

שריקת פתיחה: מנהלת הליגות לכדורגל פתחה את המסחר

וגם: יואל נוה, לשעבר הכלכלן הראשי באוצר, מצטרף לחברת הפינטק פיוניר

פרויקט מתחם צעירים האצל חולון / הדמיה: אלד פסגות, יח"צ

אור ירוק לפרויקט תמ"א 38 נרחב בתל גיבורים בחולון

במסגרת הפרויקט יתווספו 59 דירות ל-80 דירות קיימות בחמישה בניינים ברחוב האצ"ל שבחולון

יחיא סינוואר מנהיג חמאס ברצועת עזה/ צילום: רויטרס

בחמאס דוחפים להסלמה כדי לאלץ את נתניהו לוויתורים טרם הבחירות

לפי גורם ישראלי, בחמאס יש ויכוח לגבי התועלת בהפגנות על הגדר, אך יש גורמים בהנהגה שדוחפים להסלמה לפני הבחירות ● עם זאת, כנראה לא מדובר בהסלמת ירי הרקטות ● "גם חמאס לא מוכן עדיין לעימות אמיתי והוא מבקש לדחות עימות כזה ככל שניתן"

אייל לפידות \ צילום: אמיר מאירי

לפידות הותיר חותם: הפסד של 44 מיליון שקל לשיכון ובינוי ברבעון, גם בעקבות עלייה ניכרת בהוצאות שכר הבכירים

את המחצית הראשונה של השנה סיימה קבוצת הנדל"ן והתשתיות ברווח של 465 מיליון שקל, הודות למכירת עיקר החזקותיה בחברת הנדל"ן ADO הפועלת בגרמניה בעיתוי אופטימלי ● על יתרת ההחזקה ב-ADO נרשם ברבעון השני הפסד של כ-45 מיליון שקל

מפעל של רבל / צילום : אתר החברה

רבל: עלייה של 25% בהכנסות ל-65 מיליון אירו; המניה קופצת

רבל שבשליטת קיבוץ רביבים ושמוליק וולודינגר רשמה עלייה ברווח הנקי מ-1.13 מיליון אירו ברבעון השני של 2018, לרווח נקי של 2.4 מיליון אירו ברבעון השני השנה ● ה-EBITDA ברבעון השני של 2019 הגיע לשיא של כ-10.4 מיליון אירו

סקר הסקרים - מועד ב'

סקר הסקרים: קמפיין שתיית המנדטים של הליכוד יוצא לדרך, ימינה כבר לא השלישית בגודלה

מערכת הבחירות החדשה יצאה לדרך, וסקר הסקרים חוזר ● מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה? ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הלוהטת

הבניינים ברחוב תש"י רמת גן / הדמיה: מועלם אדריכלות

הבעלים נותן את הקרקע ליזם: כיצד לנווט בין השיקולים

עסקאות קומבינציה, שבהן נותן הבעלים את הקרקע שלו ליזם ומקבל בתמורה חלק מהדירות, הן עסקאות עתירות מס, בין אם מסי מקרקעין כגון מס שבח, רכישה ומסים מוניציפליים, ובין אם מס ערך מוסף ● כיצד לנווט בצורה נכונה בין השיקולים השונים, ואיך להחליט אם להעדיף עסקת "נטו" או "ברוטו"

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

חרף האזהרות משביתה: כל טיסות ריאנאייר מבריטניה התקיימו היום כמתוכנן

טייסי חברת הלואו קוסט פצחו היום בשביתה של 48 שעות, אך הטיסות התאפשרו לאחר שריאנאייר הציבה טייסים שמשתייכים לאיגודי עובדים אחרים

משחק ליגה בין בית"ר ירושלים ומכבי תל אביב  / צילום: עודד קרני, מנהלת הליגות

ליגת העל חוזרת: חמש סיבות שהכדורגל הישראלי נשאר מאחור

ליגת העל בכדורגל חוזרת ביום שבת ● למרות החגיגה, ישנן המון סיבות לדאגה לנוכח מצב הענף בישראל ● כתבי "גלובס" התארחו באולפן "גלובסטוק" ונתנו כמה סיבות למה הכדורגל הישראלי נמצא בפיגור לעומת שאר העולם ● האזינו בבינג'

השריפה ביערות האמזונס בברזיל / צילום: Bruno Kelly, רויטרס

"קטסטרופה סביבתית איומה": יערות הגשם בברזיל, שאחראים ל-20% מייצור החמצן בעולם, עולים באש

תמונות לוויין מראות כי העשן מכסה כמחצית מברזיל וכבר הגיע לפרו, לבוליביה ולפרגוואי ● לפי סוכנות החלל הברזילאית, שטח בגודל של 1.5 מגרשי כדורגל נשרף בכל דקה ● מהן ההשלכות של שריפת יער האמזונס, המהווה את אחת המערכות האקולוגיות הגדולות ביותר על פני כדור הארץ?

עטיפת הספר שירת הקוקיה

הספר שיעשה לכם צמרמורת באמצע החמסין

"שירת הקוקייה" אינו ספר פנטזיה קלאסי, אבל הוא יצליח לכשף את חובבי הז’אנר


חיים כצמן, בקניון פרומנדה של אטריום בוורשה / צילום: יחצ
 / צילום: יח"צ

גזית גלוב המשיכה להציג שיפור בפרמטרים התפעוליים והפיננסיים, לצד הפסד רבעוני של 83 מיליון שקל

חברת הנדל"ן המניב רשמה ברבעון השני של 2019 ירידת ערך נכסים בסך של 90 מיליון שקל והוצאות אחרות של 131 מיליון שקל ● ה-NOI (ההכנסה תפעולית נטו מהשכרת מבנים) גדל ברבעון ב-2% ל-514 מיליון שקל, כאשר ה-NOI באיחוד יחסי טיפס ב-5.6% ל-338 מיליון שקל ● גזית גלוב נסחרה היום לפי שווי של 6.7 מיליארד שקל

7 כתבות הנדלן שעשו את השבוע / צילום: מפלגת ימינה, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

פתרון הדיור של שקד והתוכנית להרחבת הכנסת. כותרות הנדל"ן

ב"ימינה" רוצים שנגור בשטחים, ואפילו מתכננים לשם רכבת ● בכנסת בונים על 140 ח"כים ויש גם תוכנית בנייה חדשה ● עמוס דבוש חוצה את הקווים מי.ח.דמרי לקרדן ● והאם בפירמת דלויט צריכים לחשוש מתביעת ענק בקשר לפרשת נפילת המרפסות בחדרה

יואב וינברג / צילום: עינת לברון

מניית אמת מחשוב צונחת: דוח חלש יחסית בהשוואה לדוחות טובים שפרסמו חברות אחרות ממגזר ה-IT

רווחי החברה ברבעון צנחו בחצי, והיא מסבירה זאת בעסקאות מהותיות בשיעורי רווח נמוכים מהממוצע

אצטדיון בלומפילד ממערב. / צילום: איל יצהר

חצי מיליארד שקל בלי חניה: השכנים של בלומפילד המחודש מודאגים ויש להם סיבה טובה

השיפוצים נגמרו והשכנים חוששים מחזרת האוהדים שמצידם דואגים מהמחסור בחניות ● בעירייה מקווים שהחזון שלהם להניע אוהדים למגרש בתחבורת המונים יתממש ● האם השקעת העתק במגרש הנוצץ של ת"א מוצדקת

הפגנת נוער למען האמזונס / צילום: תמר אברהם

נשיא ברזיל: "40 אנשים יכבו את האש? אין לנו משאבים. הכאוס הגיע"

האמזונס בוער ונשיא ברזיל ז'איר בולסונארו טוען שאין לממשלתו יכולת להילחם באש ● עשרות בני נוער מפגינים מול שגרירות ברזיל בארה"ב ● סערה ברשתות החברתיות: "כשכנסיית הנוטרדאם בפריז נשרפה נרשמה התגייסות עולמית חסרת תקדים להצלתה; כש"הריאות של כדור הארץ" בוערות, מנהיגי העולם שותקים"

צוות MD Clone / צילום: MD Clone

MD Clone גייסה 26 מיליון דולר לפלטפורמת שיתוף מידע רפואי

את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן aMoon של מריוס נכט, והשתתפו בו המשקיעות הקיימות בחברה, הקרנות אורבימד ולייטספיד ● בכך מגיע היקף הגיוס הכולל של החברה ל-41 מיליון דולר

ברוך מרזל / צילום: איל יצהר

עימות בין תומכי "עוצמה יהודית" ובין טיבי מחוץ לאולם ביהמ"ש

הדיון בבג"ץ בבקשות לפסילת "עוצמה יהודית" ומועמדיה הסתיים בעימות מחוץ לאולם בין תומכי המפלגה ממשיכת דרכו של הרב כהנא ובין ח"כ אחמד טיבי וכמה ממלוויו ● תומכי "עוצמה יהודית" קראו לעבר טיבי: "אתה תומך בשאהידים, תחזור למקום שבאת ממנו" - וטיבי השיב להם: "אני בעל הבית פה"